האזנה לשירת נשים שכבר נפטרו

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
אם מביא לידי הרהור בוודאי אסור.
ובאם לא מביא להרהור. הנה גם בעודה בחיים מותר לשומעה מי שאינה ערווה לו. ולכן מותר לשמוע מי שאינה נשואה כשאינה נדה.

ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.

ולכאו' מה קולא יש אם אינה בחיים. רק שאינו יכול להיכשל בה באיסור ערווה. וזה שייך לפעמים גם בחיה ולמעשה אין מקילים בזה. ומאי שנא.
 

יאיר

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אם מביא לידי הרהור בוודאי אסור.
ובאם לא מביא להרהור. הנה גם בעודה בחיים מותר לשומעה מי שאינה ערווה לו. ולכן מותר לשמוע מי שאינה נשואה כשאינה נדה.
רק להעיר שזה לא מצוי כיום כי הרווקות לא טובלות וכולן נידה

ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?

ולכאו' מה קולא יש אם אינה בחיים. רק שאינו יכול להיכשל בה באיסור ערווה. וזה שייך לפעמים גם בחיה ולמעשה אין מקילים בזה. ומאי שנא.

 
 

למד לשונך לומר

משתמש רגיל
אולי אפשר למילף מהא דאמר רבי יצחק כל האומר רחב רחב מיד ניקרי א"ל רב נחמן אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לי אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה (מגילה טו.)
 

HaimL

משתמש ותיק
לשון התוספות בסוטה דף ח.

גמירי אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות. מקשי' מפרק אין דורשין (חגיגה יא:) דאמר עריות בין בפניו בין שלא בפניו נפיש יצרייהו ולא קשיא מידי דהתם ה"פ מאחר שראה הערוה פעם אחת שוב מהרהר אחריה לעולם אפי' שלא בפניה אבל מחמת שראה הנסקלת ערומה אינו מהרהר אחר אחרת:
 

להשיג

משתמש ותיק
יאיר אמר:
ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
כמדו' שבספר "ישא יוסף" של הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל "קול באשה ערוה"
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
להשיג אמר:
הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל 'קול באשה ערוה'.
ואפילו אם מכיר אותה נמי מותר. והכי הלכתא דשרי, דקיימא לן מעשה רב, ומרן חכם עובדיה נ"ע היה מקשיב לשיריה של אום כולתום.
 
 

יאיר

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
להשיג אמר:
הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל 'קול באשה ערוה'.
ואפילו אם מכיר אותה נמי מותר. והכי הלכתא דשרי, דקיימא לן מעשה רב, ומרן חכם עובדיה נ"ע היה מקשיב לשיריה של אום כולתום.
 

עד שהראו לו תמונה שלה...
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
להשיג אמר:
יאיר אמר:
ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
כמדו' שבספר "ישא יוסף" של הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל "קול באשה ערוה"


וכך מובא על מרן הגרי"ז [ראיתי בס' הרב מלר], שישב בחצר במוצ"ש ומישהו השמיע שירת נשים, ושאלוהו אם אינו חושש, וענה שאין איסור בהקלטה!!!!!
ורק שהעירו מצד מעשה שבת היה לפני הזמן שהחמיר הגרי"ז, הוא חשש לזה ונכנס לביתו.
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
מנין???
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
לעצמו נברא אמר:
ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
מנין???
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.

"הרב היה מאזין למוחמד עבד אל ווהאב ולאום כולת'ום, ליוסלה רוזנבלט ולסייד דרוויש. ערב אחד בחודש אדר התכנסנו מספר חזנים בביתו לערב מחווה לחזן הישיש חיים הכהן. הרב בתוך דרשתו אמר בהלצה: חכמי הקבלה מונים ארבע עולמות, אצילות בריאה יצירה עשייה. עולם האצילות זו השירה של עבד אל ווהאב, למטה ממנו עולם הבריאה של אום כולת'ום. עולם היצירה של עבד אלחלים חאפז, ועולם העשייה של פריד אל אטראש. בראיון לאל ג'זירה גילה הרב את העדפותיו המוזיקליות ואמר "עבד אל ווהאב עולה על כולם". פעם אמר לי מרן זצ"ל בגילוי לב בביטוי שמשתמשים בו לתיאור גדול בתורה "עבד אל ווהאב הוא גדול האחרונים". לא פעם כשהיה הרב מעמיק בכתיבת פסק הלכה ארוך ומפולפל היה מפעיל את הטייפ, המנגינה מתנגנת והפסק נכתב במשך השעות. תורה שהיא נגינה."
(הרב דוד מנחם, http://old.piyut.org.il/articles/1139.html)
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יאיר אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אם מביא לידי הרהור בוודאי אסור.
ובאם לא מביא להרהור. הנה גם בעודה בחיים מותר לשומעה מי שאינה ערווה לו. ולכן מותר לשמוע מי שאינה נשואה כשאינה נדה.
רק להעיר שזה לא מצוי כיום כי הרווקות לא טובלות וכולן נידה

ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?

ולכאו' מה קולא יש אם אינה בחיים. רק שאינו יכול להיכשל בה באיסור ערווה. וזה שייך לפעמים גם בחיה ולמעשה אין מקילים בזה. ומאי שנא.


א. נכון.
ב. נכון.
 
 
ישתבח שמו לעד אמר:
לעצמו נברא אמר:
ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
מנין???
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.


בערך על הנ''ל בויקיפדיה הוכר שהגרע''י האזין לשירתה בהיותו במצרים (היה בהערה מקור לדבר עם משפט בסגנון: הרב יוסף למשמשו: תשים קלטת של אום כולתום ימח־שמה...) הדברים נמחקו מהערך, לענ''ד משום חוסר הקשר לערך, ולא מפני אי נכונות הדברים.

אולי ישנם כאן כאלה דנהירין להו שביליה דההוא אתרא מסאבא, ויוכלו למצוא את הדברים בגירסאות הקודמות של הערך.
 
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
א. לא מזמן התפרסם על איזה בית מכירות שמכר כתב יד של הרב עובדיה ובו רשימה של הרבה שירים בערבית בניהם שירים מהמשוררת הנז'
ב. יש את הבעיה שהמשיכה למוזיקה הזאת מאוד חזקה (תשאלו את המבינים...) ואצל הרב זה לא היה קיים כי הוא פשוט עסק בתורה.
ג. יש איזה מכתב שהרב עובדיה כתב לתלמידי ישיבת יקירי ירושלים בנושא של שמיעת משוררים ערבים.
ד. כמדומה שהיום שיש תחליפים כשרים וכמעט על כל שירי בערבית הולבשו מילות קודש הנמנע קדוש יאמר לו.
ה. הרב ידע מקאמים אבל ככל הנראה לא נראה שהתעסק עם התאוריה של המקאמים.
 

HaimL

משתמש ותיק

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
יעויין בשו"ת יביע אומר (חלק ט' סימן קח' אות מג'), שהביא שם דברי מרן הגרי"ש אליישיב זצוק"ל ששמיעת קול אשה ברדיו/טייפ, מותר אפילו אם מכיר אותה, כי זה רק גלי קול ולא קולה ממש, והביא שם שכן דעת הגרי"ז מבריסק זצוק"ל, ובפרט שכל דין קול באשה ערוה הוא רק מדרבנן.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור

זהו דבר שפורסם בתקשורת מזמן (ראה צילום מצ"ב) וכן בתו העידה על כך במפורש. וזה לשונה:

"יום אחד נכנס הרב הביתה ומצא את שתי בנותיו מאזינות ללהיט "רוזה רוזה" של יהורם גאון. במקום לכבות את הרדיו או לנזוף בבית, לקח הרב דף ועט והחל להתאים לשיר את מילות הקדיש. "הוא ניסה את כוחו בפיוט הרבה פעמים", מחייכת עדינה, "יש כמה שירים שהוא כתב על מנגינות ערביות. בעיקר של אום-כלתום שהוא אהב, ושל לילה מורד שאבא שלה היה חזן. תאר לך את הרב עובדיה הגדול, יושב ומספר לנו על עולם המוזיקה שלו".

אגב הזמר יהורם גאון, גם בתו השניה סיפרה דברים דומים:

"אבא אהב מאד את שיריו של יהורם גאון, הוא ידע את כל המילים בעל פה והיה שר איתנו. אני זוכרת במיוחד שהוא אהב את השיר על משה מונטיפיורי - 'והוא עלה למרכבה ודיו לסוסים אמר' - הייתה שמחה גדולה בבית".

יאיר אמר:
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?

השאלה הזאת מתריסה ומזלזלת, ומדובר כאן בגדולי עולם שסוברים כך, ואין שום קשר בין "קול באשה ערוה" (שיש אפי' דעות בראשונים שאם רגיל בזה אין איסור, ראה הגהות מיימוניות, ראבי"ה, מרדכי) לבין מראה של ערווה, שזה גם בתמונה, או על מסך, מעורר הרהור תמיד.

וכל ענין הקול הוא ביודעה ומכירה, כפי שהוכיח שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ו, "הנה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק (חאה"ע סי' נג) שכ', דנראה דלא שייך קול באשה ערוה אלא ברואה את פניה או יודעה ומכירה, כעין מ"ש במגילה (טו) רחב בשמה זינתה ויעל בקולה וכו' והוא דידעה ומכירה".

ובנוגע לשירת אשה שאינו מכירה, הרבה הקילו, כמו בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו אות י"ג) שכתב להקל בזה ושו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' ו', וח"ט או"ח סי' ק"ח אות מג שהיקל אפי' ראה תמונתה.

וכן הגר"ח קניבסקי בדעת נוטה (ח"א עמוד ריז) כתב שיש מקילין, וכתב לנשים שטוב להיזהר אבל בוודאי הגברים אין להם ממה להיזהר אלא רק לא ישימו לבם לזה. ובהערת המהדיר שם, "ושמעתי מרבינו שליט"א שכמדומה לו דהמקילין סוברים שאין איסור אלא במכיר את אותה האשה ששומע קולה אבל כששומע קול שיר אשה ואינו יודע מי היא, וכמו בנד"ד דהעומד בחוץ אין רואה אותה או כששרות קבוצה של נשים ביחד ואין מבחין בקול של אשה מסויימת אין איסור".

וכן הגרי"ש אלישיב, הביא דבריו בספר אישי ישראל (פרק נה הערה צה) להקל בשירת נשים שלא מכירן.

וכן הגר"מ גרוס בספר אום אני חומה (חלק א', ס"ק תרפ"ט) כתב "יש לעיין אם שרות שתי נשים או יותר ומכיר חלקם אי אסירא, כיוון דאין ניכר שירתן של נשים שמכיר, ומסתבר דשרי לשיטות אלו".

ובחוט שני אבן העזר (קיצור הלכות פרק י"א) כתב "המתגורר סמוך לסמינר של בנות שהן שרות לפעמים, לא ישים לבו לזה".

עוד ראיתי שמציינים לבית שערים (לג), ציץ אליעזר (ה,ב) מערכי לב (או"ח ה).

ועיין בשו"ת שרידי אש (חלק א סימן עז) על שירת נשים המובלעת בשירת גברים, "ערערתי נגד מנהג זה שנהגו חרדי אשכנז. ואולם אחרי חקירה ודרישה נאמר לי כי הגאון הצדיק ר"ע הילדסהיימר ז"ל וכן הגרש"ר הירש ז"ל בפרנקפורט על נהר מיין התירו בזמירות קודש לזמר יחד, והטעם משום דתרי קלא לא משתמעי וכיון שמזמרים יחד אין חשש איסור, אבל לא נחה דעתי בזה וחפשתי ומצאתי בשדי חמד מערכת קול, שהביא בשם רב ספרדי להתיר זמירות קודש של אנשים ונשים יחד".
 

שייגניסט

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
לעצמו נברא אמר:
ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
מנין???
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.
נ”ל שאתה צודק פעם אחת קראתי עדות מחתנו שהוא נסע עימו כשהרב ביקר במצרים ושם מונית הסיעה אותם והנהג הערבי שם אום כולתום והרב עובדיה האזין ולא מחה. וכנראה משם התחיל להתפרסם שהרב עובדיה שומע אום כולתום אך חתנו אמר מפורש שלא היה שם במכוון כדי לשבת ולשמוע.
וגם זאת ידוע גודל ניצול הזמן של הגרע”י כך שקשה להאמין שהיה יושב ושומע את הנ”ל.
 
 

רבינא

משתמש ותיק
משיב כהלכה אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור

זהו דבר שפורסם בתקשורת מזמן (ראה צילום מצ"ב) וכן בתו העידה על כך במפורש. וזה לשונה:

"יום אחד נכנס הרב הביתה ומצא את שתי בנותיו מאזינות ללהיט "רוזה רוזה" של יהורם גאון. במקום לכבות את הרדיו או לנזוף בבית, לקח הרב דף ועט והחל להתאים לשיר את מילות הקדיש. "הוא ניסה את כוחו בפיוט הרבה פעמים", מחייכת עדינה, "יש כמה שירים שהוא כתב על מנגינות ערביות. בעיקר של אום-כלתום שהוא אהב, ושל לילה מורד שאבא שלה היה חזן. תאר לך את הרב עובדיה הגדול, יושב ומספר לנו על עולם המוזיקה שלו".

אגב הזמר יהורם גאון, גם בתו השניה סיפרה דברים דומים:

"אבא אהב מאד את שיריו של יהורם גאון, הוא ידע את כל המילים בעל פה והיה שר איתנו. אני זוכרת במיוחד שהוא אהב את השיר על משה מונטיפיורי - 'והוא עלה למרכבה ודיו לסוסים אמר' - הייתה שמחה גדולה בבית".

יאיר אמר:
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?

השאלה הזאת מתריסה ומזלזלת, ומדובר כאן בגדולי עולם שסוברים כך, ואין שום קשר בין "קול באשה ערוה" (שיש אפי' דעות בראשונים שאם רגיל בזה אין איסור, ראה הגהות מיימוניות, ראבי"ה, מרדכי) לבין מראה של ערווה, שזה גם בתמונה, או על מסך, מעורר הרהור תמיד.

וכל ענין הקול הוא ביודעה ומכירה, כפי שהוכיח שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ו, "הנה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק (חאה"ע סי' נג) שכ', דנראה דלא שייך קול באשה ערוה אלא ברואה את פניה או יודעה ומכירה, כעין מ"ש במגילה (טו) רחב בשמה זינתה ויעל בקולה וכו' והוא דידעה ומכירה".

ובנוגע לשירת אשה שאינו מכירה, הרבה הקילו, כמו בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו אות י"ג) שכתב להקל בזה ושו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' ו', וח"ט או"ח סי' ק"ח אות מג שהיקל אפי' ראה תמונתה.

וכן הגר"ח קניבסקי בדעת נוטה (ח"א עמוד ריז) כתב שיש מקילין, וכתב לנשים שטוב להיזהר אבל בוודאי הגברים אין להם ממה להיזהר אלא רק לא ישימו לבם לזה. ובהערת המהדיר שם, "ושמעתי מרבינו שליט"א שכמדומה לו דהמקילין סוברים שאין איסור אלא במכיר את אותה האשה ששומע קולה אבל כששומע קול שיר אשה ואינו יודע מי היא, וכמו בנד"ד דהעומד בחוץ אין רואה אותה או כששרות קבוצה של נשים ביחד ואין מבחין בקול של אשה מסויימת אין איסור".

וכן הגרי"ש אלישיב, הביא דבריו בספר אישי ישראל (פרק נה הערה צה) להקל בשירת נשים שלא מכירן.

וכן הגר"מ גרוס בספר אום אני חומה (חלק א', ס"ק תרפ"ט) כתב "יש לעיין אם שרות שתי נשים או יותר ומכיר חלקם אי אסירא, כיוון דאין ניכר שירתן של נשים שמכיר, ומסתבר דשרי לשיטות אלו".

ובחוט שני אבן העזר (קיצור הלכות פרק י"א) כתב "המתגורר סמוך לסמינר של בנות שהן שרות לפעמים, לא ישים לבו לזה".

עוד ראיתי שמציינים לבית שערים (לג), ציץ אליעזר (ה,ב) מערכי לב (או"ח ה).

ועיין בשו"ת שרידי אש (חלק א סימן עז) על שירת נשים המובלעת בשירת גברים, "ערערתי נגד מנהג זה שנהגו חרדי אשכנז. ואולם אחרי חקירה ודרישה נאמר לי כי הגאון הצדיק ר"ע הילדסהיימר ז"ל וכן הגרש"ר הירש ז"ל בפרנקפורט על נהר מיין התירו בזמירות קודש לזמר יחד, והטעם משום דתרי קלא לא משתמעי וכיון שמזמרים יחד אין חשש איסור, אבל לא נחה דעתי בזה וחפשתי ומצאתי בשדי חמד מערכת קול, שהביא בשם רב ספרדי להתיר זמירות קודש של אנשים ונשים יחד".
שמעתי שהקדיחה תבשילה ברבים
ואחים שלה יצאו נגדה בחריפות
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
לא הקדיחה, היתה כך מצעירותה. ואחיה לא יצאו נגדה. ואינה משקרת בעדותה (ובוודאי לא אחותה לבית צ'יקוטאי) ודברים דומים נשמעו גם מהאחים.
 
חלק עליון תַחתִית