אבוה דשמואל
משתמש רגיל
האם יש למישהו מקורות בעניין?
מכל מלמדי השכלתי אמר:אם מביא לידי הרהור בוודאי אסור.
ובאם לא מביא להרהור. הנה גם בעודה בחיים מותר לשומעה מי שאינה ערווה לו. ולכן מותר לשמוע מי שאינה נשואה כשאינה נדה.
רק להעיר שזה לא מצוי כיום כי הרווקות לא טובלות וכולן נידה
ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
ולכאו' מה קולא יש אם אינה בחיים. רק שאינו יכול להיכשל בה באיסור ערווה. וזה שייך לפעמים גם בחיה ולמעשה אין מקילים בזה. ומאי שנא.
כמדו' שבספר "ישא יוסף" של הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל "קול באשה ערוה"יאיר אמר:ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
ואפילו אם מכיר אותה נמי מותר. והכי הלכתא דשרי, דקיימא לן מעשה רב, ומרן חכם עובדיה נ"ע היה מקשיב לשיריה של אום כולתום.להשיג אמר:הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל 'קול באשה ערוה'.
משה נפתלי אמר:ואפילו אם מכיר אותה נמי מותר. והכי הלכתא דשרי, דקיימא לן מעשה רב, ומרן חכם עובדיה נ"ע היה מקשיב לשיריה של אום כולתום.להשיג אמר:הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל 'קול באשה ערוה'.
מוסמך מה שאתה מספר?יאיר אמר:עד שהראו לו תמונה שלה...
להשיג אמר:כמדו' שבספר "ישא יוסף" של הרב אפרתי מביא להורות ממרן הגרי"ש שבהקלטה אין זה בכלל "קול באשה ערוה"יאיר אמר:ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
מנין???לעצמו נברא אמר:ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
ישתבח שמו לעד אמר:מנין???לעצמו נברא אמר:ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.
יאיר אמר:מכל מלמדי השכלתי אמר:אם מביא לידי הרהור בוודאי אסור.
ובאם לא מביא להרהור. הנה גם בעודה בחיים מותר לשומעה מי שאינה ערווה לו. ולכן מותר לשמוע מי שאינה נשואה כשאינה נדה.
רק להעיר שזה לא מצוי כיום כי הרווקות לא טובלות וכולן נידה
ולשמוע הקלטה. יש בזה דעות אם נחשב קול באשה. וכשאינו מביא לידי הרהור היה מי שנהג בזה לקולא באופנים מסויימים. אך בסתמא העולם נוהג כמחמירים.
ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
ולכאו' מה קולא יש אם אינה בחיים. רק שאינו יכול להיכשל בה באיסור ערווה. וזה שייך לפעמים גם בחיה ולמעשה אין מקילים בזה. ומאי שנא.
ישתבח שמו לעד אמר:מנין???לעצמו נברא אמר:ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.
לא. משמתה שב לשמעה.מקדש שביעי כל שביעי אמר:מוסמך מה שאתה מספר?
כבר התחלתי להאמין - עד שהזכרת את יוסל'ה רוזנבלט.אבר כיונה אמר:"הרב היה מאזין למוחמד עבד אל ווהאב ולאום כולת'ום, ליוסלה רוזנבלט ולסייד דרוויש.ישתבח שמו לעד אמר:לעצמו נברא אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור
יאיר אמר:ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
נ”ל שאתה צודק פעם אחת קראתי עדות מחתנו שהוא נסע עימו כשהרב ביקר במצרים ושם מונית הסיעה אותם והנהג הערבי שם אום כולתום והרב עובדיה האזין ולא מחה. וכנראה משם התחיל להתפרסם שהרב עובדיה שומע אום כולתום אך חתנו אמר מפורש שלא היה שם במכוון כדי לשבת ולשמוע.ישתבח שמו לעד אמר:מנין???לעצמו נברא אמר:ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.
שמעתי שהקדיחה תבשילה ברביםמשיב כהלכה אמר:ישתבח שמו לעד אמר:זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור
זהו דבר שפורסם בתקשורת מזמן (ראה צילום מצ"ב) וכן בתו העידה על כך במפורש. וזה לשונה:
"יום אחד נכנס הרב הביתה ומצא את שתי בנותיו מאזינות ללהיט "רוזה רוזה" של יהורם גאון. במקום לכבות את הרדיו או לנזוף בבית, לקח הרב דף ועט והחל להתאים לשיר את מילות הקדיש. "הוא ניסה את כוחו בפיוט הרבה פעמים", מחייכת עדינה, "יש כמה שירים שהוא כתב על מנגינות ערביות. בעיקר של אום-כלתום שהוא אהב, ושל לילה מורד שאבא שלה היה חזן. תאר לך את הרב עובדיה הגדול, יושב ומספר לנו על עולם המוזיקה שלו".
אגב הזמר יהורם גאון, גם בתו השניה סיפרה דברים דומים:
"אבא אהב מאד את שיריו של יהורם גאון, הוא ידע את כל המילים בעל פה והיה שר איתנו. אני זוכרת במיוחד שהוא אהב את השיר על משה מונטיפיורי - 'והוא עלה למרכבה ודיו לסוסים אמר' - הייתה שמחה גדולה בבית".
יאיר אמר:ולפי דעתם גם מותר לראות במסך, מקומות המכוסים (כשלא גורם להרהור) כי זה נקודות המאירות?
השאלה הזאת מתריסה ומזלזלת, ומדובר כאן בגדולי עולם שסוברים כך, ואין שום קשר בין "קול באשה ערוה" (שיש אפי' דעות בראשונים שאם רגיל בזה אין איסור, ראה הגהות מיימוניות, ראבי"ה, מרדכי) לבין מראה של ערווה, שזה גם בתמונה, או על מסך, מעורר הרהור תמיד.
וכל ענין הקול הוא ביודעה ומכירה, כפי שהוכיח שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ו, "הנה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק (חאה"ע סי' נג) שכ', דנראה דלא שייך קול באשה ערוה אלא ברואה את פניה או יודעה ומכירה, כעין מ"ש במגילה (טו) רחב בשמה זינתה ויעל בקולה וכו' והוא דידעה ומכירה".
ובנוגע לשירת אשה שאינו מכירה, הרבה הקילו, כמו בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו אות י"ג) שכתב להקל בזה ושו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' ו', וח"ט או"ח סי' ק"ח אות מג שהיקל אפי' ראה תמונתה.
וכן הגר"ח קניבסקי בדעת נוטה (ח"א עמוד ריז) כתב שיש מקילין, וכתב לנשים שטוב להיזהר אבל בוודאי הגברים אין להם ממה להיזהר אלא רק לא ישימו לבם לזה. ובהערת המהדיר שם, "ושמעתי מרבינו שליט"א שכמדומה לו דהמקילין סוברים שאין איסור אלא במכיר את אותה האשה ששומע קולה אבל כששומע קול שיר אשה ואינו יודע מי היא, וכמו בנד"ד דהעומד בחוץ אין רואה אותה או כששרות קבוצה של נשים ביחד ואין מבחין בקול של אשה מסויימת אין איסור".
וכן הגרי"ש אלישיב, הביא דבריו בספר אישי ישראל (פרק נה הערה צה) להקל בשירת נשים שלא מכירן.
וכן הגר"מ גרוס בספר אום אני חומה (חלק א', ס"ק תרפ"ט) כתב "יש לעיין אם שרות שתי נשים או יותר ומכיר חלקם אי אסירא, כיוון דאין ניכר שירתן של נשים שמכיר, ומסתבר דשרי לשיטות אלו".
ובחוט שני אבן העזר (קיצור הלכות פרק י"א) כתב "המתגורר סמוך לסמינר של בנות שהן שרות לפעמים, לא ישים לבו לזה".
עוד ראיתי שמציינים לבית שערים (לג), ציץ אליעזר (ה,ב) מערכי לב (או"ח ה).
ועיין בשו"ת שרידי אש (חלק א סימן עז) על שירת נשים המובלעת בשירת גברים, "ערערתי נגד מנהג זה שנהגו חרדי אשכנז. ואולם אחרי חקירה ודרישה נאמר לי כי הגאון הצדיק ר"ע הילדסהיימר ז"ל וכן הגרש"ר הירש ז"ל בפרנקפורט על נהר מיין התירו בזמירות קודש לזמר יחד, והטעם משום דתרי קלא לא משתמעי וכיון שמזמרים יחד אין חשש איסור, אבל לא נחה דעתי בזה וחפשתי ומצאתי בשדי חמד מערכת קול, שהביא בשם רב ספרדי להתיר זמירות קודש של אנשים ונשים יחד".