נצבים וילך
משתמש ותיק
חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
אשמח לתשובות עם מקורות
אזלי' בתר כל העולם.נצבים וילך אמר:חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
הגרי"ז אוסר לסחוט פירות שביעית כיון שמפסידם בכך ונחלק עליו החזו"א, ואיני מונח בנושא כעת...nls אמר:לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
וזכור לי שהגרי"ש אומר אפילו שהמאכל משתנה לגריעותא ומאבד את ברכתו ג"כ שרי וראיה מחיטים שברכתם אדמה וטוחנים אותם ונהפכים לשהכל ואח"כ רק אופים מהם לחם, והרי המשנה מדברים על לחם של שביעית.
ממילא לא ידוע לי על צד לאסור כזה דבר
בעי הנאת גרונו, ולא סגי בהנאת מעיו??נצבים וילך אמר:חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
הצעיר שבחבורה אמר:הגרי"ז אוסר לסחוט פירות שביעית כיון שמפסידם בכך ונחלק עליו החזו"א, ואיני מונח בנושא כעת...nls אמר:לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
וזכור לי שהגרי"ש אומר אפילו שהמאכל משתנה לגריעותא ומאבד את ברכתו ג"כ שרי וראיה מחיטים שברכתם אדמה וטוחנים אותם ונהפכים לשהכל ואח"כ רק אופים מהם לחם, והרי המשנה מדברים על לחם של שביעית.
ממילא לא ידוע לי על צד לאסור כזה דבר
לא מזמן למדתי משניות שביעית פ"ד משנה ז' דמבואר שם דאסור לאכול פירות שביעית בוסר והר"ש פי' דהוי הפסד, אע"ג דהא אכל הפירות מ"מ הוי אכילה שלא כדרכה והוי דרך הפסד, וה"ה לכאו' בזונדה יהיה אסור לאכול פ"ש.הצעיר שבחבורה אמר:בעי הנאת גרונו, ולא סגי בהנאת מעיו??נצבים וילך אמר:חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
מנין?
לכאורה אינו דרך אכילה ואזלינן אחרי אכילה רגילה, ומ"מ אינו שוה לכל נפש ממילא בלא"ה אין היתר לזה.נצבים וילך אמר:חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
כל ההיתר הוא רק בדבר שדרכו בכך כמבואר בכ"מ (עי' למשל בירושלמי ביקש לאכול תרדים חיים או לכוס חיטין חיות אין שומעין לו)nls אמר:לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
מה שמותר לסוך היינו משום שכן הדרך ואינו ראיה לכאן דהא גם מותר להדליק הנר בפ"שדברי יושר אמר:כמדומי שמבואר שפירות שביעית מותר לסוך בהם,
והנה, הבריסקער רב כותב שסיכה כשתיה היינו רק לעניין החומר הניסוך, שנחשב כמי שנשתה, אבל אין כאן מעשה שתייה,
וממילא דומה לשתייה דרך זונדה, שהאוכל נאכל, אבל אין כאן מעשה אכילה, ואעפ"כ שרי.
אכן הוא אחד הדינים היסודיים בשביעיתדניאלי אמר:כל ההיתר הוא רק בדבר שדרכו בכך כמבואר בכ"מ (עי' למשל בירושלמי ביקש לאכול תרדים חיים או לכוס חיטין חיות אין שומעין לו)nls אמר:לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
אכילת פרי בוסר הוי הפסד. אכילה דרך זונדה היא הפסד יותר מאכילה דרך הפה? אתמהה..אבוקה כנגדו אמר:לא מזמן למדתי משניות שביעית פ"ד משנה ז' דמבואר שם דאסור לאכול פירות שביעית בוסר והר"ש פי' דהוי הפסד, אע"ג דהא אכל הפירות מ"מ הוי אכילה שלא כדרכה והוי דרך הפסד, וה"ה לכאו' בזונדה יהיה אסור לאכול פ"ש.הצעיר שבחבורה אמר:בעי הנאת גרונו, ולא סגי בהנאת מעיו??נצבים וילך אמר:חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
מנין?
לא הבנתי את ההבדל, הנאת מעיו יש לו בשניהם, רק שאי"ז התכלית שלשמה עומד הפרי, וכשיהיה גמור אז ראוי לאוכלו, וגם באכילה שהוא שלא כדרך אכילה אינה לתכלית שעומד לה הפרי,הצעיר שבחבורה אמר:אכילת פרי בוסר הוי הפסד. אכילה דרך זונדה היא הפסד יותר מאכילה דרך הפה? אתמהה..
לא הבנתי את ההשוואה, התכלית שלמה עומד הפרי היא לאכילה, ושניהם אוכלים את הפרי, ומה לי דרך פיו וגרונו, מה לי דרך זונדה ישירות למעיו.אבוקה כנגדו אמר:לא הבנתי את ההבדל, הנאת מעיו יש לו בשניהם, רק שאי"ז התכלית שלשמה עומד הפרי, וכשיהיה גמור אז ראוי לאוכלו, וגם באכילה שהוא שלא כדרך אכילה אינה לתכלית שעומד לה הפרי,הצעיר שבחבורה אמר:אכילת פרי בוסר הוי הפסד. אכילה דרך זונדה היא הפסד יותר מאכילה דרך הפה? אתמהה..