פירות קדושת שביעית בזונדה

נצבים וילך

משתמש ותיק
חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
 

nls

משתמש ותיק
לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
וזכור לי שהגרי"ש אומר אפילו שהמאכל משתנה לגריעותא ומאבד את ברכתו ג"כ שרי וראיה מחיטים שברכתם אדמה וטוחנים אותם ונהפכים לשהכל ואח"כ רק אופים מהם לחם, והרי המשנה מדברים על לחם של שביעית.
ממילא לא ידוע לי על צד לאסור כזה דבר
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כמדומי שמבואר שפירות שביעית מותר לסוך בהם,
והנה, הבריסקער רב כותב שסיכה כשתיה היינו רק לעניין החומר הניסוך, שנחשב כמי שנשתה, אבל אין כאן מעשה שתייה,
וממילא דומה לשתייה דרך זונדה, שהאוכל נאכל, אבל אין כאן מעשה אכילה, ואעפ"כ שרי.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נצבים וילך אמר:
חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
אזלי' בתר כל העולם.
דאי לאו הכי כל אחד יעשה כרצונו כי זה מה שטוב לו. על כל פנים בגוונא שידוע שזה טוב לו כגון שאוהב יותר.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
nls אמר:
לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
וזכור לי שהגרי"ש אומר אפילו שהמאכל משתנה לגריעותא ומאבד את ברכתו ג"כ שרי וראיה מחיטים שברכתם אדמה וטוחנים אותם ונהפכים לשהכל ואח"כ רק אופים מהם לחם, והרי המשנה מדברים על לחם של שביעית.
ממילא לא ידוע לי על צד לאסור כזה דבר
הגרי"ז אוסר לסחוט פירות שביעית כיון שמפסידם בכך ונחלק עליו החזו"א, ואיני מונח בנושא כעת...
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
נצבים וילך אמר:
חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
בעי הנאת גרונו, ולא סגי בהנאת מעיו??
מנין?
 

nls

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
nls אמר:
לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
וזכור לי שהגרי"ש אומר אפילו שהמאכל משתנה לגריעותא ומאבד את ברכתו ג"כ שרי וראיה מחיטים שברכתם אדמה וטוחנים אותם ונהפכים לשהכל ואח"כ רק אופים מהם לחם, והרי המשנה מדברים על לחם של שביעית.
ממילא לא ידוע לי על צד לאסור כזה דבר
הגרי"ז אוסר לסחוט פירות שביעית כיון שמפסידם בכך ונחלק עליו החזו"א, ואיני מונח בנושא כעת...

כן האמת שגם אני ראיתי לא מזמן בר' ניסים שאם יהיה הדין שמותר לסחוט פירות הדר בשביעית אזי יהיה איסור דאו' לסוחטן בשבת (על אף שמסברא היה מקום לחלק ביניהם ואכמ"ל), משמע מדבריו שהחזו"א התיר אבל אין זה פשוט כל כך 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
נצבים וילך אמר:
חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
בעי הנאת גרונו, ולא סגי בהנאת מעיו??
מנין?
לא מזמן למדתי משניות שביעית פ"ד משנה ז' דמבואר שם דאסור לאכול פירות שביעית בוסר והר"ש פי' דהוי הפסד, אע"ג דהא אכל הפירות מ"מ הוי אכילה שלא כדרכה והוי דרך הפסד, וה"ה לכאו' בזונדה יהיה אסור לאכול פ"ש.
 

דניאלי

משתמש ותיק
נצבים וילך אמר:
חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
לכאורה אינו דרך אכילה ואזלינן אחרי אכילה רגילה, ומ"מ אינו שוה לכל נפש ממילא בלא"ה אין היתר לזה.
גם י"ל דצריך אכילה בדרך הנאה וכדחזינן לגבי אכילה גסה דכ' רש"י דאינו אכילה משום דאין בזה הנאה ויל"פ בזה 
 

דניאלי

משתמש ותיק
nls אמר:
לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
כל ההיתר הוא רק בדבר שדרכו בכך כמבואר בכ"מ (עי' למשל בירושלמי ביקש לאכול תרדים חיים או לכוס חיטין חיות אין שומעין לו)
 

דניאלי

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
כמדומי שמבואר שפירות שביעית מותר לסוך בהם,
והנה, הבריסקער רב כותב שסיכה כשתיה היינו רק לעניין החומר הניסוך, שנחשב כמי שנשתה, אבל אין כאן מעשה שתייה,
וממילא דומה לשתייה דרך זונדה, שהאוכל נאכל, אבל אין כאן מעשה אכילה, ואעפ"כ שרי.
מה שמותר לסוך היינו משום שכן הדרך ואינו ראיה לכאן דהא גם מותר להדליק הנר בפ"ש
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
nls אמר:
לא זכור לי מכל דיני שביעית שאסור לטחון דבר מאכל אם כך רצוני לאכול אותו זה עתה...
כל הנאה מפירות שביעית שהנאתו וביעורו שווין (דהיינו שהמאכל מתכלה בזמן ההנאה ולא לפניה) מותר בפירות שביעית.
כל ההיתר הוא רק בדבר שדרכו בכך כמבואר בכ"מ (עי' למשל בירושלמי ביקש לאכול תרדים חיים או לכוס חיטין חיות אין שומעין לו)
אכן הוא אחד הדינים היסודיים בשביעית 
ותימה על הרבנים כאן שאישתמיט מיניה. 
דבר שדרכו לאכלו חי אסור לאכלו מבושל 
ודבר שדרכו להאכל מבושל אסור לאכלו חי 
 
  • תודה
Reactions: nls

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
נצבים וילך אמר:
חולה שאינו יכול לאכול בפיו, ומאכילים אותו בזונדה. האם מותר להאכילו פירות שביעית כיון שזה דרך אכילתו. או שמא אסור כיון שאין זה דרך אכילה לסתם בנ"א?
אשמח לתשובות עם מקורות
בעי הנאת גרונו, ולא סגי בהנאת מעיו??
מנין?
לא מזמן למדתי משניות שביעית פ"ד משנה ז' דמבואר שם דאסור לאכול פירות שביעית בוסר והר"ש פי' דהוי הפסד, אע"ג דהא אכל הפירות מ"מ הוי אכילה שלא כדרכה והוי דרך הפסד, וה"ה לכאו' בזונדה יהיה אסור לאכול פ"ש.
אכילת פרי בוסר הוי הפסד. אכילה דרך זונדה היא הפסד יותר מאכילה דרך הפה? אתמהה..
 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
אכילת פרי בוסר הוי הפסד. אכילה דרך זונדה היא הפסד יותר מאכילה דרך הפה? אתמהה..
לא הבנתי את ההבדל, הנאת מעיו יש לו בשניהם, רק שאי"ז התכלית שלשמה עומד הפרי, וכשיהיה גמור אז ראוי לאוכלו, וגם באכילה שהוא שלא כדרך אכילה אינה לתכלית שעומד לה הפרי,
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אכילת פרי בוסר הוי הפסד. אכילה דרך זונדה היא הפסד יותר מאכילה דרך הפה? אתמהה..
לא הבנתי את ההבדל, הנאת מעיו יש לו בשניהם, רק שאי"ז התכלית שלשמה עומד הפרי, וכשיהיה גמור אז ראוי לאוכלו, וגם באכילה שהוא שלא כדרך אכילה אינה לתכלית שעומד לה הפרי,
לא הבנתי את ההשוואה, התכלית שלמה עומד הפרי היא לאכילה, ושניהם אוכלים את הפרי, ומה לי דרך פיו וגרונו, מה לי דרך זונדה ישירות למעיו.
 
חלק עליון תַחתִית