הכריעות בעושה שלום - חיוב שנעלם מהרבה מן הציבור

דוד חיים

משתמש ותיק
בשולחן ערוך או"ח קכג, א כתב: כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע קודם שיזקוף כשיאמר עושה שלום במרומיו והופך פניו לצד שמאלו וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו הופך פניו לצד ימינו ואחר כך ישתחוה לפניו כעבד הנפטר מרבו.
מבואר בבירור מדבריו דכורע קודם הפסיעות ובשעת הפסיעות, ומקור הדברים מיומא נג, ב.
ותמוה הדבר שהרבה מדקדקים לא נוהגים בזה, וכמו שראיתי בעיני, ויש מי שיודע פשר דבר מחו"ר הפורום.
וכבר עורר בדבר הגאון רבי שריה דבלצקי זצ"ל וכמו שהובא בספר דרך ישרה פרק יד, אות א. [ושם בהערה הביא מדברי שבה"ל תפילה אות יח שפירש באופ"א דברי הגמ' שם, אכן כל הפוסקים לא פסקו כן, וכנ"ל].
 

חימקו

משתמש ותיק
אם הוא כורע קודם הפסיעות ובשעת הפסיעות אז מה זה 'ואחר כך ישתחווה לפניו כעבד הנפטר מרבו' הוא כבר כורע אז איך ישתחווה?
 

בר לבב

משתמש רגיל
הייתי פעם ב"חורבה" ברובע היהודי וראיתי שכל אנשי קהילת הרב זילברמן נוהגים כך
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
מלשון השו'ע גם משמע, שרק את פניו הופך לשמאלו ולימינו תוך שהוא כורע, ולא שיכרע לכל צד בנפרד כנהוג.
אמת כ"נ מפשטות הדברים.
אכן הובא בדרך ישרה שם אות ז בהערה מדברי ספר היראה אות פב ופד דבעי' ז' כריעות בשמונה עשרה ונמנה הג' כריעות בעושה שלום. (וראה קידושין כט, ב).
וע"כ י"ל כנ"ל שזוקף מעט, ועדיין צ"ע.
 

דניאלי

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
דניאלי אמר:
תמוה השאלה, הרי כל מי שיודע הלכה נוהג כך
תסתכל מחר בבית הכנסת.
אני לא מידי מסתכל בדקויות מנהגים של אנשים אבל אני חושב שכן ראיתי שנוהגים כהשו"ע

בכל מקרה אם אני אסתכל אראה עוד הרבה דברים מענינים, כגון המאחרים לתפילה אשר לא יודעים שצריך לדלג כדי להתפלל בציבור או שלא יודעים שצריך לגמור עד קדושה, או המדברים בתפילה או בקריאת התורה ואפי' בין גברא לגברא, וכו' וכו'  
 

משיב דבר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אם הוא כורע קודם הפסיעות ובשעת הפסיעות אז מה זה 'ואחר כך ישתחווה לפניו כעבד הנפטר מרבו' הוא כבר כורע אז איך ישתחווה?

הכונה לצדדים - ימין ושמאל ולפניו כעבד כו'
 
חלק עליון תַחתִית