האם הספרי תורה שלנו קרובים להיות מדוייקים כספרו של משה רבינו?

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זה מה שהתקשיתי בזה. ואשמח לתגובות.
 
ס''ת שחסר בו אות, אם הוא כשר לקרוא בו- הב''י בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, וכן באו''ח סי' קמג, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד''ה רבה (סט:), כתב בשם רב פלטוי על הא דאמרי' דס''ת דחסר בו יריעה אין קורין בו, דלאו דוקא יריעה אלא אפי' חסר פסוקים אין קורין בו, ע''כ, ומשמע דפסול ומשמע קצת דדוקא פסוקים אבל תיבות או אותיות שפיר דמי, אבל אינו מוכרח, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שלג, כתוב שס''ת שחסר בו פסוקים אין קורין בו, והב''י כתב בסוף דבריו שאח''כ מצא בתשובות הרשב''ש בשם הר''ן שכשר ולא פסלו אלא גבי מצות כתיבת ס''ת שחייב כל אחד לכתוב לעצמו, ע''כ, ודברי הר''ן האלו הם במגילה יג ד''ה ואיני רואה, ושם לפני כן הביא הר''ן דהרמב''ן פליג וס''ל דאין קורין בו, ע''כ,

ומ''מ יש להקשות על הסוברים שאין לקרוא בו, דהא אמרי' בקידושין ל., דהאידנא אין אנו בקיאין בחסרות ויתרות, וזה היה בזמן רב יוסף וכ''ש בזמנינו, ועוד דרעק''א בגיליון הש''ס בשבת נה:, הביא הרבה מקומות דיש שינוי בספרינו מכפי מה שהיה בספרי חז''ל, ומנא לן דספרינו יותר מדוקדקים מספרי חז''ל אדרבה איפכא מסתברא, וא''כ כיצד אנו מברכים על ס''ת בבית הכנסת, ואין נראה לומר דס''ל שגדר ס''ת כשר הוא כל ס''ת שלפי מה שנהוג באותו מקום לא חסר בו אות ואע''פ שחסר בו אותיות ממה שקבל משה מסיני,

ולכאו' היה אפשר ליישב על פי תשובה לגאון שהביא הטור בסי' רעא,א, שכתב דכשאין ס''ת כשר במקומות מסויימים, יקראו בפסול משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, ע''כ, ומשמע שמברכים עליו, אבל אין זה מספיק דא''כ כי חסר בו אות אחת מאי הוי ואמאי אין קורין בו, ולכאו' נראה דצ''ל דאף הפוסלים לא פסלו בחיסרון או יתרון של אותיות שמראות את הברת הקריאה כגון ו', אלא דוקא בחסרון או יתרון גמור, אבל מדברי הדרכ''מ משמע קצת דס''ל דהב''י איירי אפי' בחסירות ויתירות, וא''כ קשיא, וצ''ע.


1303 עמודים
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 
 

דוד חיים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ואין נראה לומר דס''ל שגדר ס''ת כשר הוא כל ס''ת שלפי מה שנהוג באותו מקום לא חסר בו אות ואע''פ שחסר בו אותיות ממה שקבל משה מסיני,
לי מסברא נראה כן כמש"כ, והטעם דס"ת חסר פסולו אין בו את כל התורה שיש לנו וחסר הוא, משא"כ ס"ת דידן שזה מה שיש לנו.
 

על פי הדיבור

משתמש רגיל
"א"ר שמעון בן לקיש שלשה ספרים נמצאו בעזרה ספר מעונה ספר זאטוטי ספר היא באחד מצאו כתוב מעון ובשנים כתוב מעונה אלהי קדם (שם לג) וקיימו שנים ובטלו אחד באחד מצאו כתוב וישלח אל זאטוטי בני ישראל ובשנים מצאו כתוב וישלח את נערי בני ישראל (שמות כ״ד:ה׳) וקיימו שנים ובטלו א׳ באחד כתוב אחד עשר הוא ובשנים מצאו כתוב אחד עשר היא וקיימו שנים ובטלו אחד" (מסכת סופרים ו).
נוסח ס"ת דידן הוא נוסח הלכתי ולא נוסח היסטורי. דהיינו שהנוסח נקבע בהכרעה הלכתית ע"פ רוב ולא ע"פ מה הנוסח היותר עתיק, כגון ע"פ עתיקות הס"ת או מסברא.
 

גלואיט

משתמש ותיק
הס"ת שלנו לענ"ד יש לומר שהם בדיוק כמו הס"ת של משה רבינו בלתי שום שינוי בחסר ויתיר אפילו אחד.
והגמ' שאמרה בחסירות ויתירות לא בקיאינן אין הכוונה שלא בקיאינן כלל אלא שיש קצת מקומות שיש לדון
עליהם - וממילא לענין הבנת הברייתא מה הפשט בהברייתא מהאי גיסא או מהאי גיסא א"א לדעת.
וההבדלים שיש בין ס"ת שלנו להמבואר בגמ', הם ע"פ בעלי המסורה שהראשונים שבהם היו בזמן הגמ'
וחלקו על חכמי הגמ' והלכה כוותייהו כיון שבמסורה הם היו גדולים מחכמי הגמ', וסוף דבר הס"ת שלנו
שהוא ע"פ חכמי המסורה (למי שבאמת הס"ת שלו ע"פ חכמי המסורה) אפשר שהוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו בלי שום שינוי.
כמובן, שאין זה הכרח ויתכן לומר שהס"ת שלנו הוא הנוסח שהכריעו ע"פ הלכה להכריע ע"פ רוב ושמא
ואולי אינו כס"ת של משה רבינו. אבל העיקר הוא שאפשר ויכול להיות שהס"ת שלנו הוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו, ואין הכרח שהס"ת של משה רבינו היה שונה מהס"ת שלנו אפי' באות אחת.
 

חפר

משתמש ותיק
גלואיט אמר:
הס"ת שלנו לענ"ד יש לומר שהם בדיוק כמו הס"ת של משה רבינו בלתי שום שינוי בחסר ויתיר אפילו אחד.
והגמ' שאמרה בחסירות ויתירות לא בקיאינן אין הכוונה שלא בקיאינן כלל אלא שיש קצת מקומות שיש לדון
עליהם - וממילא לענין הבנת הברייתא מה הפשט בהברייתא מהאי גיסא או מהאי גיסא א"א לדעת.
וההבדלים שיש בין ס"ת שלנו להמבואר בגמ', הם ע"פ בעלי המסורה שהראשונים שבהם היו בזמן הגמ'
וחלקו על חכמי הגמ' והלכה כוותייהו כיון שבמסורה הם היו גדולים מחכמי הגמ', וסוף דבר הס"ת שלנו
שהוא ע"פ חכמי המסורה (למי שבאמת הס"ת שלו ע"פ חכמי המסורה) אפשר שהוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו בלי שום שינוי.
כמובן, שאין זה הכרח ויתכן לומר שהס"ת שלנו הוא הנוסח שהכריעו ע"פ הלכה להכריע ע"פ רוב ושמא
ואולי אינו כס"ת של משה רבינו. אבל העיקר הוא שאפשר ויכול להיות שהס"ת שלנו הוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו, ואין הכרח שהס"ת של משה רבינו היה שונה מהס"ת שלנו אפי' באות אחת.
שיהיה בדיוק כמו משה רבינו זה רחוק, כי במשך הדורות נפלו כמה ספיקות שהכריעו ע״פ רוב, ומספיק אחד שההכרעה היה טעות, גם האם ספרי תורה התימנים הם גם ע״פ בעלי המסורה?
 
 

הערש כ''ץ

משתמש ותיק
חפר אמר:
גלואיט אמר:
הס"ת שלנו לענ"ד יש לומר שהם בדיוק כמו הס"ת של משה רבינו בלתי שום שינוי בחסר ויתיר אפילו אחד.
והגמ' שאמרה בחסירות ויתירות לא בקיאינן אין הכוונה שלא בקיאינן כלל אלא שיש קצת מקומות שיש לדון
עליהם - וממילא לענין הבנת הברייתא מה הפשט בהברייתא מהאי גיסא או מהאי גיסא א"א לדעת.
וההבדלים שיש בין ס"ת שלנו להמבואר בגמ', הם ע"פ בעלי המסורה שהראשונים שבהם היו בזמן הגמ'
וחלקו על חכמי הגמ' והלכה כוותייהו כיון שבמסורה הם היו גדולים מחכמי הגמ', וסוף דבר הס"ת שלנו
שהוא ע"פ חכמי המסורה (למי שבאמת הס"ת שלו ע"פ חכמי המסורה) אפשר שהוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו בלי שום שינוי.
כמובן, שאין זה הכרח ויתכן לומר שהס"ת שלנו הוא הנוסח שהכריעו ע"פ הלכה להכריע ע"פ רוב ושמא
ואולי אינו כס"ת של משה רבינו. אבל העיקר הוא שאפשר ויכול להיות שהס"ת שלנו הוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו, ואין הכרח שהס"ת של משה רבינו היה שונה מהס"ת שלנו אפי' באות אחת.
שיהיה בדיוק כמו משה רבינו זה רחוק, כי במשך הדורות נפלו כמה ספיקות שהכריעו ע״פ רוב, ומספיק אחד שההכרעה היה טעות, גם האם ספרי תורה התימנים הם גם ע״פ בעלי המסורה?
ספרי התימנים מתאימים ל'כתר אר''צ' יותר מספרים שלנו.
רק בדבר אחד אין ספרים שלנו ושל התימנים כמו הכתר הידוע וזה הפרשה בצו, שב'כתר' יש פרשה בשניהם.
 
 

דודעלע

משתמש ותיק
ידוע הסיפור אודות ספר התורה שהעתיק מהר"ם מרוטנבורג מספר תורה של משרע"ה.
(בזמן אדמו"ר מוהריי"ץ מליובאוויטש עוד היה הס"ת ידוע והעיד שראהו ושכתוב בו פצוע דכא בא')האם ידוע היכן הוא כיום?
ומה בכלל מקור הסיפור?
והאם בסיפור (בהנחה שנאמין שקרה) יש עדות כלשהי שהספר שנמצא בנהר הריין ע"י דייגים יהודים הוא הוא הספר שכתב מהר"ם מרוטנבורג בכלאו?
 

ובכן

משתמש ותיק
דודעלע אמר:
...שהעתיק מהר"ם מרוטנבורג מספר תורה של משרע"ה...
איני מכיר את הסיפור, אבל לבי אומר לי שהמדובר בספר של עזרא הסופר.

שהרי ספר תורה של משה רבינו משמע בחז"ל שכבר לא ידעוהו, דהא עזרא עצמו הלך אחרי רוב מתוך ג' ס"ת נאמנים שמצא.
 

חפר

משתמש ותיק
הערש כ''ץ אמר:
חפר אמר:
גלואיט אמר:
הס"ת שלנו לענ"ד יש לומר שהם בדיוק כמו הס"ת של משה רבינו בלתי שום שינוי בחסר ויתיר אפילו אחד.
והגמ' שאמרה בחסירות ויתירות לא בקיאינן אין הכוונה שלא בקיאינן כלל אלא שיש קצת מקומות שיש לדון
עליהם - וממילא לענין הבנת הברייתא מה הפשט בהברייתא מהאי גיסא או מהאי גיסא א"א לדעת.
וההבדלים שיש בין ס"ת שלנו להמבואר בגמ', הם ע"פ בעלי המסורה שהראשונים שבהם היו בזמן הגמ'
וחלקו על חכמי הגמ' והלכה כוותייהו כיון שבמסורה הם היו גדולים מחכמי הגמ', וסוף דבר הס"ת שלנו
שהוא ע"פ חכמי המסורה (למי שבאמת הס"ת שלו ע"פ חכמי המסורה) אפשר שהוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו בלי שום שינוי.
כמובן, שאין זה הכרח ויתכן לומר שהס"ת שלנו הוא הנוסח שהכריעו ע"פ הלכה להכריע ע"פ רוב ושמא
ואולי אינו כס"ת של משה רבינו. אבל העיקר הוא שאפשר ויכול להיות שהס"ת שלנו הוא בדיוק כמו הס"ת
של משה רבינו, ואין הכרח שהס"ת של משה רבינו היה שונה מהס"ת שלנו אפי' באות אחת.
שיהיה בדיוק כמו משה רבינו זה רחוק, כי במשך הדורות נפלו כמה ספיקות שהכריעו ע״פ רוב, ומספיק אחד שההכרעה היה טעות, גם האם ספרי תורה התימנים הם גם ע״פ בעלי המסורה?
ספרי התימנים מתאימים ל'כתר אר''צ' יותר מספרים שלנו.
רק בדבר אחד אין ספרים שלנו ושל התימנים כמו הכתר הידוע וזה הפרשה בצו, שב'כתר' יש פרשה בשניהם.
יש עוד שתיים שלוש שינויים אחד זה פצוע דכא ואחד זה בפרשת נח ויהיו במקום ויהי, ונדמה לי שיש עוד אחד
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם כבר העלו את האשכול הזה, אעתיק מה שכתבתי בזה לפני כמה ימים.

וסמ"ג בלא תעשה קפג, כתב דבדברים כג,כו, כתוב וכי תבא אמנם בספרי ספרד אין שם ו' אלא כתוב כי תבא, ע"כ, וכן לפנינו הוא בלא ו',

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=27705
 

כמו שחל

משתמש ותיק
חפר אמר:
יש עוד שתיים שלוש שינויים אחד זה פצוע דכא ואחד זה בפרשת נח ויהיו במקום ויהי, ונדמה לי שיש עוד אחד
יותר משתים-שלוש:
חדש<י>כם, מנש<ו>א, ת<י>עשה, מעינ<ו>ת, האפ<ו>ד, בשמ<ו>ת, בע<ו>ר
(ויהי/ויהיו - זה ההבדל היחיד שהוא גם בקריאה ולא רק בכתיבה)
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
גבעת לוד אמר:
לכאורה משום שזה מה שיש וזה מה שמוחזק לכשר ולהעיר שהשאגת אריה כתב עפ"ז שאין אנו בקיאים בחסרות ויתירות שלפיכך פטורים מדאורייתא ממצות כתיבת ס"ת ולכן סגי בכתיבת בפרים ע"ש.
נראה תשובה לסתירה דלענין מצוה דאוריתא, המסורת שנתקבלה אין לה דין חזקה.
אבל תקנת קריאת התורה נכלל בה לקרוא האיך שמקובל ומוחזק ככשר. ודו"ק.
ויש להוסיף דהבית ישי למו"ר הגר"ש פישר זצ"ל בהקדמה לדרשות כתב לענין מה שפורכין את השיטה של דלוגי אותיות דהא אנן איננו בקיאין
בחסרות ויתירות. וביאר הגר"ש דודאי הקב"ה ירמוז רמזים לפי מה שהתקבל.
 

דודעלע

משתמש ותיק
ובכן אמר:
דודעלע אמר:
...שהעתיק מהר"ם מרוטנבורג מספר תורה של משרע"ה...
איני מכיר את הסיפור, אבל לבי אומר לי שהמדובר בספר של עזרא הסופר.

שהרי ספר תורה של משה רבינו משמע בחז"ל שכבר לא ידעוהו, דהא עזרא עצמו הלך אחרי רוב מתוך ג' ס"ת נאמנים שמצא.
ע"פ הסיפור היה מצטער על חסרון קריאת התורה מחסרון ספר תורה
וקבל משמיים בחזיון לילה את ספר התורה של משה רבנו. וייקץ והנה ספר תורה בתא כלאו 
ויעתק אות באות בדקדוק אל הגוילים אשר ניתנו לו ברחמי שר אחד משם אשר היה כותב בהם חידושי תורותיו
ובכלותו את המלאכה נלקח ממנו הספר של מרע"ה לגודל עצבונו, ויודו לו משמיא על אשר העתיקו
​​​​ויהי כי קרבו ימיו למות ויסגור הספר בתיבת עץ וירשום את כל מעשיה ויורידה אל נהר הריין
וימצאוה הדייגים היהודים והנכרים ותברח מן הנכרים ותשוט אל היהודים ויביאוה היבשה
ויריבו הנכרים עמם לאמור לנו היא ולא יכלו להרימה
ויקחוה היהודים ותהי בבית הכנסת הגדול בוורמס ולא היו קוראים בו כי אם בשבועות ובשמחת תורה

ע"כ למיטב זכרוני
עוד ראיתי עכשיו שהספר ניצל ונמצא כיום באלטנוי שול בפראג
עריכה: שו"ר שהספר הגיע ארצה ונשרף רח"ל באסון גדול אך שרידיו קיימים כאן באה"ק ועיין בקישורים שהבאתי להלן להרחבת הדברים
 

דודעלע

משתמש ותיק
ובכן, מחיפוש שערכתי נראה
א. שכיום נותרו שרידים בלבד מספר המיוחס למהר"ם מרוטנבורג והינם באה"ק וראה כאן
ב. בזמן מוהריי"ץ היה בפראג ספר המיוחס לעזרא הסופר  וראה כאן
אשאיר לחו"ר הפורום לדון בממצאים
 

פתח הבית

משתמש ותיק
דודעלע אמר:
ובכן, מחיפוש שערכתי נראה
א. שכיום נותרו שרידים בלבד מספר המיוחס למהר"ם מרוטנבורג והינם באה"ק וראה כאן
ב. בזמן מוהריי"ץ היה בפראג ספר המיוחס לעזרא הסופר וראה כאן
אשאיר לחו"ר הפורום לדון בממצאים

היאך יתכן ספר תורה הוגהה ע''י ס''ת של עזרא אם כבר בימי האמוראים כבר אמרו אנן לא בקאינין בחסירות ויתירות [קידושין דף ל]
 

ובכן

משתמש ותיק
פתח הבית אמר:
היאך יתכן ספר תורה הוגהה ע''י ס''ת של עזרא אם כבר בימי האמוראים כבר אמרו אנן לא בקאינין בחסירות ויתירות [קידושין דף ל]
וכי אי אפשר שבבבל לא ידעו על ספר תורה אי שם, נגיד בטבריה, שהוא של עזרא.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
דודעלע אמר:
...שהעתיק מהר"ם מרוטנבורג מספר תורה של משרע"ה...
איני מכיר את הסיפור, אבל לבי אומר לי שהמדובר בספר של עזרא הסופר.

שהרי ספר תורה של משה רבינו משמע בחז"ל שכבר לא ידעוהו, דהא עזרא עצמו הלך אחרי רוב מתוך ג' ס"ת נאמנים שמצא.

זה לשון ה'היום יום' דז' אלול - 

 אדמו"ר הזקן הורה לכתוב "פצוע דכא" באל"ף לבסוף ולא בה"א.
 בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף. ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה.

עכ"ל.

ויש סיפור על הס"ת של המהר"ם מרוטנבורג שהוא העתיקו מהס"ת ה13 שכתב משה (שעלה איתו השמימה), ששלחו לו אותו מן השמים אל בית האסורים כאשר הי' חבוש.
 

ובכן

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
...אדמו"ר הזקן הורה לכתוב "פצוע דכא" באל"ף לבסוף ולא בה"א.
 בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף.
גם על פי הכתר והקרובים לו בא'.
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
לא בשמים היא, ואם עם ישראל מחזיק היום מה שמחזיק הרי בשמים מסכימים עימנו ​
 

ובכן

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
...צריך לבדוק מה בדיוק הסיפור
לעיל סיפרוֹ רבי @דודעלע, שקיבל משמים את הספר תורה של משה רבינו.

אבל אין הכרח שמן השמים הביאו, אלא שמלאכי שמים הביאוהו ממקום בו הוא גנוז - אצל ארון הברית.
או שהביאו לו ספר תורה רוחני מן השמים, שכתבו משה רבינו בשמים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זה מה שהתקשיתי בזה. ואשמח לתגובות.
 
ס''ת שחסר בו אות, אם הוא כשר לקרוא בו- הב''י בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, וכן באו''ח סי' קמג, ויש להעיר דהאשכול בהל' קריאת התורה ד''ה רבה (סט:), כתב בשם רב פלטוי על הא דאמרי' דס''ת דחסר בו יריעה אין קורין בו, דלאו דוקא יריעה אלא אפי' חסר פסוקים אין קורין בו, ע''כ, ומשמע דפסול ומשמע קצת דדוקא פסוקים אבל תיבות או אותיות שפיר דמי, אבל אינו מוכרח, וכן בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שלג, כתוב שס''ת שחסר בו פסוקים אין קורין בו, והב''י כתב בסוף דבריו שאח''כ מצא בתשובות הרשב''ש בשם הר''ן שכשר ולא פסלו אלא גבי מצות כתיבת ס''ת שחייב כל אחד לכתוב לעצמו, ע''כ, ודברי הר''ן האלו הם במגילה יג ד''ה ואיני רואה, ושם לפני כן הביא הר''ן דהרמב''ן פליג וס''ל דאין קורין בו, ע''כ,

ומ''מ יש להקשות על הסוברים שאין לקרוא בו, דהא אמרי' בקידושין ל., דהאידנא אין אנו בקיאין בחסרות ויתרות, וזה היה בזמן רב יוסף וכ''ש בזמנינו, ועוד דרעק''א בגיליון הש''ס בשבת נה:, הביא הרבה מקומות דיש שינוי בספרינו מכפי מה שהיה בספרי חז''ל, ומנא לן דספרינו יותר מדוקדקים מספרי חז''ל אדרבה איפכא מסתברא, וא''כ כיצד אנו מברכים על ס''ת בבית הכנסת, ואין נראה לומר דס''ל שגדר ס''ת כשר הוא כל ס''ת שלפי מה שנהוג באותו מקום לא חסר בו אות ואע''פ שחסר בו אותיות ממה שקבל משה מסיני,

ולכאו' היה אפשר ליישב על פי תשובה לגאון שהביא הטור בסי' רעא,א, שכתב דכשאין ס''ת כשר במקומות מסויימים, יקראו בפסול משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, ע''כ, ומשמע שמברכים עליו, אבל אין זה מספיק דא''כ כי חסר בו אות אחת מאי הוי ואמאי אין קורין בו, ולכאו' נראה דצ''ל דאף הפוסלים לא פסלו בחיסרון או יתרון של אותיות שמראות את הברת הקריאה כגון ו', אלא דוקא בחסרון או יתרון גמור, אבל מדברי הדרכ''מ משמע קצת דס''ל דהב''י איירי אפי' בחסירות ויתירות, וא''כ קשיא, וצ''ע.


1303 עמודים
ספר אור חדש.pdf
לכאורה גמרא מפורשת במנחות דף ל שס"ת שחסר בו אפילו אות אחת אינו ס"ת, עי"ש.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ספר אור חדש.pdf
לכאורה גמרא מפורשת במנחות דף ל שס"ת שחסר בו אפילו אות אחת אינו ס"ת, עי"ש.
השאלה אם לגבי קריאת התורה בעי' ספר כשר או לא, לכתחילה ודאי עדיף כשר השאלה כשאין כשר, זה מחלוקת ראשונים וכמדומני הרמב"ם מכשיר.
אגב אני התקשיתי בספרי שם, למה נאמרו מהתורה דיני ס"ת דהיינו דיני הגיליונות וכו', הלא קריאת התורה היא דרבנן, ואף פרשת זכור לא פשוט דמן התורה בעי ס"ת, (מלבד שיטת התוס'), והעליתי דזה לא נאמר בעיקרו לקריאת התורה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ספר אור חדש.pdf
לכאורה גמרא מפורשת במנחות דף ל שס"ת שחסר בו אפילו אות אחת אינו ס"ת, עי"ש.
השאלה אם לגבי קריאת התורה בעי' ספר כשר או לא, לכתחילה ודאי עדיף כשר השאלה כשאין כשר, זה מחלוקת ראשונים וכמדומני הרמב"ם מכשיר.אני התקשיתי בספרי שם, למה נאמרו מהתורה דיני ס"ת דהיינו דיני הגיליונות וכו', הלא קריאת התורה היא דרבנן, ואף פרשת זכור לא פשוט דמן התורה בעי ס"ת, (מלבד שיטת התוס'), והעליתי דזה לא נאמר בעיקרו לקריאת התורה.
דיני ספר תורה הוא נ"מ לענין חפצא של ס"ת לענין קימה מפניו, ומצות כתיבת ס"ת, וס"ת של מלך.
וגם קריאות מדאורייתא יש, קריאת כהן גדול ביוה"כ, וקריאת הקהל. ודברי התוס' בברכות דף יג ובמגילה דף יז שלא מצאו קריאת ס"ת מדאורייתא אלא פרשת זכור צ"ע.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
לכאורה גמרא מפורשת במנחות דף ל שס"ת שחסר בו אפילו אות אחת אינו ס"ת, עי"ש.
השאלה אם לגבי קריאת התורה בעי' ספר כשר או לא, לכתחילה ודאי עדיף כשר השאלה כשאין כשר, זה מחלוקת ראשונים וכמדומני הרמב"ם מכשיר.אני התקשיתי בספרי שם, למה נאמרו מהתורה דיני ס"ת דהיינו דיני הגיליונות וכו', הלא קריאת התורה היא דרבנן, ואף פרשת זכור לא פשוט דמן התורה בעי ס"ת, (מלבד שיטת התוס'), והעליתי דזה לא נאמר בעיקרו לקריאת התורה.
דיני ספר תורה הוא נ"מ לענין חפצא של ס"ת לענין קימה מפניו, ומצות כתיבת ס"ת, וס"ת של מלך.
וגם קריאות מדאורייתא יש, קריאת כהן גדול ביוה"כ, וקריאת הקהל. ודברי התוס' בברכות דף יג ובמגילה דף יז שלא מצאו קריאת ס"ת מדאורייתא אלא פרשת זכור צ"ע.
זה מה שכתבתי, ואבדוק את דבריך כעת.

לאיזה ענין נאמרו למשה דיני ס"ת.
איכא למידק דהא יש הרבה דיני דאורייתא בכתיבת ס"ת, וקשה למאי נפק"מ הא קריאת התורה תקנת נביאים היא כדאיתא בב"ק פב., ודוחק לומר שכל זה נצרך למצוות זכור, ולהב"ח באו"ח סי' תרפה, דס"ל דקריאת התורה דאורייתא אתי שפיר, אבל עי' מה שכתבתי על דבריו שם, ועוד דתוס' שהביא הב"ח ודאי סבירא להו דהוי דרבנן, ומדברי הר"ן במגילה יג ד"ה ואיני רואה, נראה שזה נצרך גבי מצוות כתיבת ס"ת שחייב כל אדם לכתוב כדאיתא בסנהדרין כא:, ע"כ, וכן נראה מדברי סמ"ק בריש מצוה קנב,

ואפשר עוד לומר דאסור לכתוב ס"ת באופן אחר, ואנן דעבדינן הכי משום עת לעשות לה', וכן משמע בגיטין ס., דאמרינן דאסור לכתוב פרשה אחת בלבד, כיון דזה לא דומיא דס"ת שכתב משה כשניתנה לו התורה, וא"כ ה"ה לכאורה להלכותיו, וכן מבואר בשאילתות בסוף פרשת ויקהל, דאסור לכתוב ס"ת ונביאים אלא באופן הכשר, ע"כ, וכן הביא בשבולי הלקט בשבולת לא, מרבי אביגדור כהן צדק, דלא ניתנה תורה ליכתב אלא כהלכותיה, אמנם הוא צידד שם דהיינו דוקא בגויל אבל בקלף אין צריך לכתוב כהלכותיה, ע"כ, אמנם יש להקשות מטבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה, דמוקמינן לה בגיטין דכתובה בראשי תיבות, רק מחמת שאין זה כל התורה כולה, אבל מחמת שכתובה בזהב לא אכפת לן, והיה אפשר דבאמת לא היתה חרוטה על הזהב אלא כתובה על קלף ומודבק לטבלה, אמנם הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' ז, כתב דהיתה חרוטה על הזהב, ושמא הרמב"ם פליג על השאילתות הנ"ל, וצ"ע.  

ואפשר עוד לומר על הקושיה של דיני ס"ת, דנפק"מ אם יש בו קדושה גדולה או אינו אלא כחומש שקורין בו התינוקות, דהכי משמע קצת מדברי הרמב"ם שהביא הטור בסוף סי' ערה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
לכאורה גמרא מפורשת במנחות דף ל שס"ת שחסר בו אפילו אות אחת אינו ס"ת, עי"ש.
השאלה אם לגבי קריאת התורה בעי' ספר כשר או לא, לכתחילה ודאי עדיף כשר השאלה כשאין כשר, זה מחלוקת ראשונים וכמדומני הרמב"ם מכשיר.אני התקשיתי בספרי שם, למה נאמרו מהתורה דיני ס"ת דהיינו דיני הגיליונות וכו', הלא קריאת התורה היא דרבנן, ואף פרשת זכור לא פשוט דמן התורה בעי ס"ת, (מלבד שיטת התוס'), והעליתי דזה לא נאמר בעיקרו לקריאת התורה.
דיני ספר תורה הוא נ"מ לענין חפצא של ס"ת לענין קימה מפניו, ומצות כתיבת ס"ת, וס"ת של מלך.
וגם קריאות מדאורייתא יש, קריאת כהן גדול ביוה"כ, וקריאת הקהל. ודברי התוס' בברכות דף יג ובמגילה דף יז שלא מצאו קריאת ס"ת מדאורייתא אלא פרשת זכור צ"ע.
דבריך נכונים, ועל התוס' צ"ל דחד מינייהו נקטי.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
השאלה אם לגבי קריאת התורה בעי' ספר כשר או לא, לכתחילה ודאי עדיף כשר השאלה כשאין כשר, זה מחלוקת ראשונים וכמדומני הרמב"ם מכשיר.אני התקשיתי בספרי שם, למה נאמרו מהתורה דיני ס"ת דהיינו דיני הגיליונות וכו', הלא קריאת התורה היא דרבנן, ואף פרשת זכור לא פשוט דמן התורה בעי ס"ת, (מלבד שיטת התוס'), והעליתי דזה לא נאמר בעיקרו לקריאת התורה.
דיני ספר תורה הוא נ"מ לענין חפצא של ס"ת לענין קימה מפניו, ומצות כתיבת ס"ת, וס"ת של מלך.
וגם קריאות מדאורייתא יש, קריאת כהן גדול ביוה"כ, וקריאת הקהל. ודברי התוס' בברכות דף יג ובמגילה דף יז שלא מצאו קריאת ס"ת מדאורייתא אלא פרשת זכור צ"ע.
דבריך נכונים, ועל התוס' צ"ל דחד מינייהו נקטי.
שוב התבוננתי דבקריאת כהן גדול הרי לא נאמר בעיקר המצוה שצריך קריאה מתוך הספר, ואין זאת אלא משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ, ולכן הקלו באך בעשור משום כבוד הציבור. והרי לדעת הרמב"ם פ"ז הי"ד מספר תורה אין על חומש קדושת ס"ת, והא דאמרינן בגיטין דאין קורין בחומשין הוא רק משום כבוד ציבור משום דלענין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ לא צריך דוקא ס"ת, [ודלא כהרשב"א בגיטין דף ס' שהוכיח מהא דאיצטריך לכבוד ציבור דחומש קדושת ס"ת יש בו, ולדעתו בלא"ה נ"מ בקדושת ס"ת לענין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ], וכבוד ציבור שמא אינו אלא דרבנן.
אך בהקהל צ"ע, שמא בעיקר המצוה צריך מתוך הספר, שנא' תקרא את התורה הזאת.
 
 
חלק עליון תַחתִית