לאחר שהוכה על ראש מתנגדי הגאונים כאן וכאן ועוד בהמשך - על מה שמסלפים כאילו הגאונים סוברים שמיד אחרי השקיעה מתחיל בין השמשות, הגיע הזמן לסכם את טענותיהם וסילופיהם בקצרה, ולהראות שמאז ומתמיד סברו הגאונים שביה"ש מתחיל בסוף השקיעה כמו שאר הראשונים:
א. הסילוף הגדול - כאילו יש כוכבים בהתאמה לדברי הגאונים:
השקר הגדול ביותר הוא שמנסים בכל הכוח לומר שהמציאות של הכוכבים מתאימה לדברי הגאונים.
וזה אינו. אלא מופרך מעיקרו מהמציאות – בכל האופנים ובכל הצורות!
עיינו מכאן ואילך באורך.
ונביא כאן בשנית את הדברים בהרחבה יותר, כדי שכל אחד יוכל לשפוט בעצמו האם יש איזה התאמה בין דברי הגאונים למציאות או שלא?
הגאונים כותבים כמה הגדרות שצריכות להתקיים. בכדי שיהיה בין השמשות ולילה.
לאחר מכן נבדוק האם המציאות מתאימה להגדרות שאמרו:
ההגדרות והתנאים הנדרשים כדי שיהיה בין השמשות והלילה – לגאונים:
א. שיופיע לפני השקיעה כמה כוכבים ולא פחות מאחד. ובהם אין להתחשב מפני שנראים ביום.
ב. שמיד בשקיעה עצמה חייב להופיע הכוכב הבינוני הראשון - כסימן ליום [לרב יוסף].
ג. בדיוק כדקה וחצי לאחר מכן צריך להופיע מיד הכוכב הבינוני השני - כסימן להתחלת בין השמשות לרב יוסף.
ד. ואם לוקחים בחשבון גם את רבי נחמיה אזי צריך שיופיע עוד כוכב נוסף - כצאת הכוכבים לשיטתו. והיינו שעד ל 9 דקות מהשקיעה כבר יהיה שלושה כוכבים. [מלבד הכוכב הרביעי הצריך לצאת לאחר מכן עד ל 13.5 דקות מהשקיעה]. ואם הוא אינו בחשבון, הרי שמ-שתי דקות ועד ל 13.5 דקות מהשקיעה - אסור שיופיע בזמן זה עוד כוכב נוסף – לעולם. כי אם הוא יופיע, יהיה זמן זה כצאת הכוכבים לפני הזמן האמיתי. [ובמציאות נראה לעיתים נדירות 3 ככבים טרם שנשלמו ה 13.5-18 דקות מהשקיעה].
ה. בדיוק רב לאחר 13.5 דקות צריך להופיע מיד הכוכב ה'בינוני' השלישי - כסימן לצאת הכוכבים - לפי רבי יהודה.
ו. לאחר ה-13.5 דקות הללו צריכים להופיע מיד עוד כשני כוכבים - לרבי יוסי.
ז. שני הכוכבים הללו צריכים לצאת מיד אחד אחרי השני בתוך שיעור זמן של הרף עין. שהוא בתוך כשנייה בלבד.
ב. שמיד בשקיעה עצמה חייב להופיע הכוכב הבינוני הראשון - כסימן ליום [לרב יוסף].
ג. בדיוק כדקה וחצי לאחר מכן צריך להופיע מיד הכוכב הבינוני השני - כסימן להתחלת בין השמשות לרב יוסף.
ד. ואם לוקחים בחשבון גם את רבי נחמיה אזי צריך שיופיע עוד כוכב נוסף - כצאת הכוכבים לשיטתו. והיינו שעד ל 9 דקות מהשקיעה כבר יהיה שלושה כוכבים. [מלבד הכוכב הרביעי הצריך לצאת לאחר מכן עד ל 13.5 דקות מהשקיעה]. ואם הוא אינו בחשבון, הרי שמ-שתי דקות ועד ל 13.5 דקות מהשקיעה - אסור שיופיע בזמן זה עוד כוכב נוסף – לעולם. כי אם הוא יופיע, יהיה זמן זה כצאת הכוכבים לפני הזמן האמיתי. [ובמציאות נראה לעיתים נדירות 3 ככבים טרם שנשלמו ה 13.5-18 דקות מהשקיעה].
ה. בדיוק רב לאחר 13.5 דקות צריך להופיע מיד הכוכב ה'בינוני' השלישי - כסימן לצאת הכוכבים - לפי רבי יהודה.
ו. לאחר ה-13.5 דקות הללו צריכים להופיע מיד עוד כשני כוכבים - לרבי יוסי.
ז. שני הכוכבים הללו צריכים לצאת מיד אחד אחרי השני בתוך שיעור זמן של הרף עין. שהוא בתוך כשנייה בלבד.
ובנוסף כידוע שכל השיעורים הללו נאמרו על הימים השווים של ניסן ותשרי.
ט. ולכן הכוכבים צריכים לצאת לאחר השקיעה - בזמן קבוע אחיד ושווה – לפחות לאורך רוב ימי ניסן ותשרי. וגם שלא יאחרו לצאת לאחר הזמן שנקבע להם להופיע, וכן גם שלא יקדימו לצאת לפני הזמן בו הם צריכים להתגלות. אלא שתמיד יצאו בדיוק כפי אותם השיעורים והזמנים שנדרשו לצאת, לאחר השקיעה.
י. וכן שהכוכבים יצאו בהתאמה מלאה ומדויקת לעונות השנה, והיינו שבימים הארוכים יצאו הכוכבים מאוחר, ובימים הקצרים יצאו מוקדם, ובימים השווים יצאו בזמן ממוצע ורגיל. ושהכל יהיה בדיוק ממש ולא קרוב או בערך. שיהיה בהתאמה מלאה למציאות הנצרכת להיות מדי יום ביומו - בלי שינויים.
עד כאן ההגדרות הנצרכות לבין השמשות ולילה לפי הגאונים.
וכעת נראה מהי המציאות עליה מעידים כל אלו שחקרו[1] בכוכבים פעמים רבות:
א. ברוב ימות השנה לא רואים כוכבים לפני השקיעה. ונדיר לראות כוכבים לפני השקיעה בימי ניסן ותשרי – מה שלא רואים בפועל אלא לעיתים נדירות ממש. וכפי הצריך להיות לגאונים – שיהיה כוכבים ביום, שבהם לא משערים. לפי כל זה, המציאות לא מתאימה להגדרה שנתנו.
ב. בשקיעה עצמה מעולם לא נראה ולא נצפה כוכב אחד מאלו שאינם נראים לפני השקיעה. (כי צריך בינוני מאלו שלא נראים לפני השקיעה. כי כל אלו שנראים לפני השקיעה מוגדרים כגדולים. שלא מתחשבים בהם). ואם כך שוב, המציאות לא מתאימה לדבריהם.
ב. בשקיעה עצמה מעולם לא נראה ולא נצפה כוכב אחד מאלו שאינם נראים לפני השקיעה. (כי צריך בינוני מאלו שלא נראים לפני השקיעה. כי כל אלו שנראים לפני השקיעה מוגדרים כגדולים. שלא מתחשבים בהם). ואם כך שוב, המציאות לא מתאימה לדבריהם.
ג. וכן מעולם לא נראה כוכב בינוני שני - לאחר שכבר יצא הראשון - כדקה וחצי לאחר השקיעה.
ד. וכל שכן שלא ראו שיצא הכוכב השלישי – בדיוק לאחר 13.5 דקות מהשקיעה. - לאחר שכבר יצא הכוכב הראשון והשני בזמנם.
ה. וכן כל שכן, שאם לפי רבי נחמיה צריך שיהיה כוכב נוסף שיצא כעבור 9 דקות שהוא השלישי כצאת הכוכבים לשיטתו, הרי שעדיין מציאות כזו לא נראתה זמן רב. שמעולם לא ראו ארבע כוכבים עד ל 13.5 דקות.
וכל שכן וקל וחומר שאם אומרים, שאי אפשר שיהיה כוכב נוסף - בין הכוכב השני [היוצא לאחר 2 דקות] לכוכב היוצא ב-13.5 דקות. [כי מיד שיש שלושה כוכבים הרי שיהיה לילה לפני הזמן האמיתי ואנו צריכים שיהיה לילה רק בזמן האמיתי]. הרי שהמציאות מכחישה את זה, שכן והיו כמה פעמים (לפי הרב גרשון וויס) שראו 3 כוכבים לפני ה-13.5–18 דקות, מה שמכחיש וסותר את צאת הכוכבים דהגאונים מכל וכל! שכן נהיה לילה לפני הזמן האמיתי שנקבע מלכתחילה! ולפי הגאונים אי אפשר שיקרה דבר כזה בעולם! ואם זה קרה – הרי שזה פרך את הגאונים מעיקרם!
ו. וכל שכן וקל וחומר שמעולם לא ראו עוד כשני כוכבים שיצאו לאחר 13.5 דקות, עבור בין השמשות וצאת הכוכבים לרבי יוסי. - בנוסף על השלושה שכבר יצאו בזמנם!
ו. וכל שכן וקל וחומר בין בנו של קל וחומר, שלא נצפו מעולם - ששני הכוכבים של רבי יוסי - יצאו אחד אחרי השני בהבדל קצר של הרף עין שהוא כשנייה בלבד. (שלדברי הגאונים הרף עין הוא שיעור דחוק וקצר ביותר. כמפורש בדבריהם בכמה מקומות. ובוודאי שאי אפשר להעמיס בדבריהם פירוש שונה להרף עין בהפך מהמוסכם בכל הראשונים והאחרונים, מפני הכלל שאי אפשר להרבות במחלוקות, וגם מפני שבדבריהם כתוב להדיא כמו כל הראשונים).
ז. ועוד יותר קשה, שהרי כל הכוכבים הנראים אחר השקיעה – מעולם לא קרה שיצאו הכוכבים בכל יום ויום באותו הזמן בדיוק - בזמן אחיד ושווה לאחר השקיעה. אלא פעם הם יוצאים מאוחר ופעם הם יוצאים מוקדם, פעם כך ופעם כך. תמיד שונה, כל יום באופן אחר.
ח. ושלא נדבר על כך שאין בכלל אחידות בכל ימי ניסן ותשרי, ולא עוד, אלא שבתשרי הם יוצאים מאוחר יותר מג' רבעי מיל!
ט. ושלא נדבר על כך שאין בכלל התאמה מלאה ומדויקת לעונות השנה, אלא שבכל יום ויום הם יוצאים בזמן אחר ושונה ממה שהיו אמורים לצאת. וכדוגמא, שבימים הקצרים במקום לצאת מוקדם הם יוצאים מאוחר. וכן בימים הארוכים במקום לצאת מאוחר הם יוצאים מוקדם, וכן על זה הדרך בכל שאר ימות השנה. ממש בלי התאמה ובלי כיוון בכלל.
ט. ושלא נדבר על כך שאין בכלל התאמה מלאה ומדויקת לעונות השנה, אלא שבכל יום ויום הם יוצאים בזמן אחר ושונה ממה שהיו אמורים לצאת. וכדוגמא, שבימים הקצרים במקום לצאת מוקדם הם יוצאים מאוחר. וכן בימים הארוכים במקום לצאת מאוחר הם יוצאים מוקדם, וכן על זה הדרך בכל שאר ימות השנה. ממש בלי התאמה ובלי כיוון בכלל.
האם בזמן חז"ל ראו את המציאות באופן שונה מהיום?
ישנם הרוצים לומר שבזמן הגאונים וחז"ל ראו את הכוכבים בזמניהם: אבל מבירור יסודי רואים שזו טענה שנפרכת בקלות רבה: והמציאות שראו אז רואים גם כיום. ואיך?
נשאל מספר שאלות יסוד:
1. כמה כוכבים ראו בזמן חז"ל וכמה רואים היום?
2. עד לאיזה דרגה/גודל בכוכבים הצליחו לראות בזמן חז"ל ועד לאיזה דרגה מצליחים לראות היום (בעיניים רגילות ללא טלסקופ ומכשירים)?
תשובה:
כמה כוכבים ראו בזמן חז"ל? בזמן חז"ל ראו באזור מצרים וארץ ישראל כ 1,029 כוכבים, ובשאר מקומות העולם ראו עוד כ 4,500 כוכבים, שרובם מגודל חמישי ושישי. ומה רואים כיום? נכון להיום רואים בעיניים רגילות (ללא עזרת טלסקופים ומכשירים שונים) את כל הכוכבים שראו אז. בדיוק את מה שראו פעם.
ועד לאיזה דרגת/גודל כוכבים הצליחו לראות בזמן חז"ל? בזמן חז"ל הצליחו לראות עד לסוף דרגה/גודל שישי כמובא בספרים רבים. ומה רואים היום? גם היום מצליחים לראות בעיניים רגילות (ללא עזרת טלסקופים ומכשירים שונים) את אותם הדרגות/הגדלים שראו בזמן חז"ל. והיינו שרואים גם כן כיום עד לסוף דרגה שישית כמו פעם בזמן חז"ל.
בסיכום: מכל זה רואים ברור: שהראייה שלנו לא השתנתה ממה שהייתה בזמן חז"ל והגאונים, שכן מה שראו בזמנם רואים אנו גם כן בדיוק ממש ללא כל שינוי. אותו מספר הכוכבים שראו אז רואים כיום, ועד לאותה הדרגה שראו אז רואים כיום. בלי כל הבדל ביניהם לבנינו.
וייתר על כן, גם בהסתכלות באמצעות משקפת או טלסקופ קטן[2]* (שכביכול חוזרים לראייה המקורית של פעם בזמן הגאונים. שבו כן ניתן לראות כוכבים לפני השקיעה ולאחריה). בכל זאת עדיין לא ניתן לראות בהופעת והתגלות הכוכבים - זמנים מדויקים, אחידים, ושווים. וכל שכן שלא הרף עין בין שני הכוכבים, ויום אחרי יום; ובהתאמה מדויקת ומלאה לאורך כל תקופות השנה.
סיכום המצבים הנדרשים להיות לפי הגאונים. בקצרה:
מספר מסוים של כוכבים חייבים לצאת בחמישה זמנים מדויקים ושווים, כל השנה. ובפרט בניסן ותשרי. והמצבים הם:
א. שיהיו גדולים לפני השקיעה:
ב. שיצאו בשקיעה:
ג. שיצאו לאחר 1.5 דקות מהשקיעה:
ד. ושיצא לאחר 9 דקות לרבי נחמיה. כוכב נוסף. או שלא יצא שום כוכב נוסף - מהכוכב השני ועד ל 13.5-18 דקות.
ה. ושיצאו בסוף ה- 13.5 מהשקיעה:
ו. ושיצאו לאחר 13.5 דקות - לרבי יוסי. עוד כוכבים.
ז. ושכך יקרה יום אחר יום. ובהתאמה מלאה ומדויקת לאורך כל תקופות השנה.
ולכל הפחות, ברוב ימי ניסן ותשרי.
סך הכל כשבע מצבים לפחות שצריכים להיות זהים שווים ומדויקים. כל הזמן.
ואם כן השאלה ההגיונית והמתבקשת היא:
מהו הסיכוי שיקרה דבר כזה - ששבע מצבים שונים כולם יפגעו בול במטרה - בשקיעה הראשונה??
- אולי אחת למיליון שנה!!!!!
בקיצור, ראינו והוכחנו היטב שהמציאות לא הולמת את דברי הגאונים בעניין הכוכבים בשום פנים ואופן ומכל צד שהוא. הן בהווה והן גם בעבר, כבזמניהם.
אי לכך,
להפוך את הגאונים בכל מחיר כאילו הם חולקים על כל הראשונים - בשעה שדבריהם לא מסתדרים עם המציאות אותה אומרים מפורש. זו אינה אלא טיפשות ובורות הן מדאורייתא והן מדרבנן.
[1] הרב יוסף שווארץ – תבואות השמש. הרב שפיצטער - הנברשת, הרב יחיאל טוקצ'ינסקי – בין השמשות, הרב חיים בניש - הזמנים בהלכה. הרב גרשון וויס יום - ולילה של תורה. דוד בן יעקב וד"ר דרור פיקסלר - המעין, תמוז תשע"ה [נה, ד] גליון 214 ועוד. נעיר בזאת, שעדותם של יום ולילה של תורה ומה שמובא בהמעין – צריכה עיון עד כמה נכונים ומדויקים הדברים.
[2] כי בטלסקופ גדול לא יבחינו בשינוי בין יום ללילה.
ב. סילוף השני, כאילו יש אדמימות בדיוק רק עד 2 דקות מהשקיעה.
בניסיון להעמיד את דברי הגאונים על תחילת שקיעה, הלך ראש המתנגדים (בקובץ מאמרים ומכתבים מסולפים ודחוקים בנושא בין השמשות), וטען שבדיוק לאחר כשתי דקות מהשקיעה הולכת האדמימות החזקה שהייתה אז. ואז מתחיל ביה"ש לרב יוסף. ולזה כוונתם "שתסור האדמימות".
תשובה: זה אינו סילוף, אלא שקר ורמאות!
משתי סיבות: 1 כי האדמימות לא נחלשת ממש לאחר כשתי דקות מהשקיעה אלא ממשיכה להאיר גם לאחר מכן עד למשך ג' מילין ורביע וכפי שכל אחד יכול לראות במציאות.
2. גם בהנחה שיש שינוי בצבע האדום שלאחר השקיעה. א. הנה כל מי שעומד בים (ששם ניתן לראות את השקיעה בצורה המדויקת ביותר) רואה שהעיגול האדום שנראה לאחר השקיעה שוקע ונעלם פחות מדקה לאחר ששקעה החמה. ב. ואם מדברים על שאר האדמימות החזקה המופיע שם, גם זה לא מסתדר, שכן רואים אותה שם עד קרוב ל 3 דקות מאז ששקעה השמש.
כך שבכל אופן האדמימות לא מסתדרת.
ג. הסילוף השלישי. כאילו לאחר שעבר ג' רביעי מיל יש כבר הכסיף במערב.
ג. הסילוף השלישי. כאילו לאחר שעבר ג' רביעי מיל יש כבר הכסיף במערב.
וגם זה עוד דרך לבלבל ולשקר על מי שלא ראה את המציאות - שכאלו אז (לאחר 13.5 דקות) כבר הכסיפו השמים במערב – מלמעלה עד למטה. היינו עליון ותחתון כנצרך על פי הגמרא והגאונים.
אבל גם פה כמו בסילופים הקודמים, כל מי שראה בעיניים את המציאות, ואני מדגיש בעיניים! יגיד בצורה ברורה וחד וחלק שלא רואים כל שינוי לאחר כ 13.5-18 דקות מהשקיעה, בכל החלק המערבי של השמים. היינו לא רואים כל הבדל ה"מורגש" בין החלק התחתון לחלק העליון. ולפי דברי הגאונים ההבדלים בין החלק העליון לחלק התחתון הם הבדלים "מורגשים ממש" עד שכתבו תיאורים מדויקים להבדיל ביניהם. אבל אם אין כל הבדל המורגש לעיניים הרגילות - מה שייך לדבר על זה??
הגע עצמך, האם שייך לדבר על מציאות שאנשים לא מרגישים בעיניהם, ואף אם הם רוצים להרגיש ולראות בעיניהם בכל מאוד אינם יכולים להרגיש בכך – היתכן שעל דבר כזה מדברים??? ועוד בדרך של הדגשה ??
לשון הגאונים: מהם נראה שיש הבדלים המורגשים בין העליון לתחתון:
...הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון,
ופירושו שנשתנה האור בארץ ובקרוב לה, והכסיף, ועדאין האור בשמים לא נשתנה ולא הכסיף,
ואף על פי שאין המערב אדמדם,
ושלישי הכסיף העליון והשוה לתחתון, שאף כלפי הרקיע נשתנה האור והכסיף לחשוך,
וכשנשתנו התחתון והעליון שניהם, הרי ביאר ר' יהודה כי הוא לילה, עכ"ל.
נשים לב לדבריהם:
1. שהצריכו שיהיה שינוי של האור בארץ עצמה, וקצת מעל הארץ, כלומר בשמים. [ובמציאות, העומד בשפת הים, לא רואה כל שינוי, לא בארץ וכל שכן שלא קצת מעל הארץ - בשמים].
2. ואמרו בסתמא ללא חילוק "שאין המערב אדמדם". [ובמציאות, בכל האופנים והצורות - יש אדמימות שלא מתאימה לדבריהם. כנ"ל].
3. שהצריכו שיהיה ברקיע העליון עצמו שינוי באור. [ובמציאות, לאחר 13.5 דקות מהשקיעה אין אדם בעולם שיהיה יכול להגיד בבירור שכעת ברגע זה השתנה האור ברקיע העליון - מכפי שהיה מקודם. היינו לאחר 13.5 דקות הוא צריך למצוא שינוי חדש ברקיע שלא היה לפני כן. כי בהתחלה הם כותבים "ועדאין האור בשמים לא נשתנה ולא הכסיף" ורק לאחר מכן הם כותבים "שאף כלפי הרקיע נשתנה האור והכסיף לחשוך"].
ודבר נוסף שחשוב לדעת, שהאור בצד המערבי נשאר כמו שהוא הרבה זמן ואין בו כל שינוי שהוא במשך זמן רב. וכפי שמעידים רבים וטובים שחקרו ובדקו זאת הדק היטב וכמו הפרי חדש והרב מוצל מאש ומהרי"ף והרב מאיר פוזן ועוד, כך שלהגיד שיש שם איזה שינוי מורגש/ניכר - זה לשקר במצח נחושה.
כל השינויים הללו הם מדברים על דברים מורגשים כמו שנשתנה האור בארץ אבל בשמים עדיין עוד לא השתנה.
ואם אין ההבדל מורגש ונראה לעיניים הרגילות - מה שייך לדבר על דבר כזה??? וכי באנשי טלסקופ עסקינן????!!!
בהמשך אביא אי"ה עוד מסילופיהם
למעוניינים אני מצרף קובץ שהעלו כמה מהחברים פה באשכול הסמוך המוכיח שחור על גבי לבן את דעת הגאונים: (וראו באשכול שם שהיכו על קדקודם של המתעקשים בדבר לסלף כוונת הגאונים בכל זאת).
הצג קובץ מצורף הגאונים אינם חולקים על הראשונים.pdf
למעוניינים אני מצרף קובץ שהעלו כמה מהחברים פה באשכול הסמוך המוכיח שחור על גבי לבן את דעת הגאונים: (וראו באשכול שם שהיכו על קדקודם של המתעקשים בדבר לסלף כוונת הגאונים בכל זאת).
הצג קובץ מצורף הגאונים אינם חולקים על הראשונים.pdf