האם יש שיטות שהנוצרים אינם עוברים על איסור עבודה זרה

אייזיק 0

משתמש ותיק
חפר אמר:
כיון שאינם נזהרים על השיתוף?
א. מוזהרים. 
ב. אינני בקי בדת הנוצרית, אבל למיטב זכרוני לפי הרבה פוסקים אומות העולם אינם מצווים על השיתוף.
 
 

שינובה

משתמש ותיק
קנ"ו או"ח הגה ויש מקילין בעשיית שותפות עם העכו"ם בזמן הזה משום שאין העכו"ם בזה"ז נשבעים בע"א ואע"ג דמזכירין העבודה זרה מ"מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפים שם שמים ודבר אחר ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול דהרי אינם מוזהרים על השתוף [ר"ן ספ"ק דע"א ורבי' ירוחם ני"ז ח"ה ותוספות ריש פ"ק דבכורות] ולתת ולשאת עמהם בלא שותפות לכולי עלמא שרי בלא יום חגיהם (הגמ"י פ"ק מה' ע"א) ועבי"ד הלכות ע"א סי' קמ"ז:
 

רימון

משתמש ותיק
הדברים ארוכים, אבל יש תוס' ועוד ראשונים שכתבו לענין שבועה שהם לא עובדי ע"ז ונחלקו האחרונים איך להבין את זה, דעת הנודע ביהודה ורעק"א ושבות יעקב ומעיל צדקה שהם עובדי ע"ז רק לענין שבועה כתבו בתוספות שיש היתר, מאידך דעת הש"ך, וכן משמע בדרכי משה הארוך - הם לא מוזהרים על עבודה זרה בשיתוף בכלל.
אמנם לענין כל הדינים שיש לישראל איתם, למשל להיכנס לבית טומאתם, או הצלמים שלהם, מפורש בפוסקים שלכו"ע זה אסור.
 
  • תודה
Reactions: nls

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
רימון אמר:
הדברים ארוכים, אבל יש תוס' ועוד ראשונים שכתבו לענין שבועה שהם לא עובדי ע"ז ונחלקו האחרונים איך להבין את זה, דעת הנודע ביהודה ורעק"א ושבות יעקב ומעיל צדקה שהם עובדי ע"ז רק לענין שבועה כתבו בתוספות שיש היתר, מאידך דעת הש"ך, וכן משמע בדרכי משה הארוך - הם לא מוזהרים על עבודה זרה בשיתוף בכלל.
אמנם לענין כל הדינים שיש לישראל איתם, למשל להיכנס לבית טומאתם, או הצלמים שלהם, מפורש בפוסקים שלכו"ע זה אסור.
יבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהםהרשב"א בחידושי אגדות כתב שזה תלוי אם מאמינים שהשם מעל השותף רק הם עובדים לו, או שמשווים את השותף לאדונו, כמדומה שהנוצרים משווים אותו האיש ח"ו לבוראו, לכן לדעת הרשב"א זה אסור, השאלה אם יש מי שחולק על הרשב"א או שיש מי שאומר שהנוצרים עובדים באופן מותר להם.
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
בעבר במקוא היה דיון לגבי הבהאים שהסתעף לשאר הגויים ,ואז כתב אחד המגיבים ,א, את הדברים הבאים, והיו שחלקו עליו, (לא להלכה).

יש מחלוקת אם לגוי מותר להיות נוצרי,
לדעת התוספות ור' ירוחם מותר, וכן פסק הרמ"א באור החיים סוף סימן קנו. כמו כן המאירי מקיל יותר, האחרונים חלקו על זה מהם הנודע ביהודה (בנו) כתב שמדובר בטעות, גם השער אפריים, מעיל צדקה הובאו ביו"ד קמז,ב. היעבץ כתב שמותר לגוי להאמין בשיתוף אולם, כתב בהגהת ספרו של ציצת נובל, שנצרות לא נחשב לשיתוף אלא ליותר מזה. וע"ע מנחת אלעזר,א,נג,ג.

למעשה גם בפוסקים האחרונים יש מחלוקת דעת הרב עובדיה כהרמב"ם, וכן דעת רבים.
אולם דעת הרב קוק והרב הרצוג, ומהרי"ץ חיות לדונם כגר תושב.


2. מעמד הצלב והדיוקנות, הרמ"א פסק קמא,ב שאם לא משתחווים להם אין להם דין ע"ז, אבל אם משתחווים נחשב לעבודה זרה. ועין עוד בשות הרא"ם שכתב " שכן דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו, שזו היא ע"ז גמורה" .אולם יש לציין שדעת הר"ן, שיתכן שזה לא נחשב עבודה זרה, והם לא עובדים אותו, אלא רק זכרון וכן דעת הרב אברהם בן איסמעיל (רבו דהרי"ו).


3. בית שבו מתפללים הנוצרים,
בהלכה מובא שבית שיש בו עבודה זרה אסור, ואם הוציאו את העבודה זרה מותר. ולכן אם אנו דנים את הדיוקנות והצלב כעבודה זרה, דין כנסייה הוא כדין תשמיש, ואסור. (ראה בכל זה ביאור הלכה סימן קנד). אולם בתי תפילה מבדדים שאין בהם דיוקנות או צלבים שמשתחוים להם מותרים.


4. גינות שמסביב המנזר או הכנסייה, הלכה מפורשת שלא בטובה מותר (כלומר ללא תשלום מותר).
5. לשבת בצל העבודה זרה פסק השולחן ערוך קמב,י שמותר, אולם בתירוצי התוספות מ"ש מאשרה.
 

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
NETANEL אמר:
בעבר במקוא היה דיון לגבי הבהאים שהסתעף לשאר הגויים ,ואז כתב אחד המגיבים ,א, את הדברים הבאים, והיו שחלקו עליו, (לא להלכה).

יש מחלוקת אם לגוי מותר להיות נוצרי,
לדעת התוספות ור' ירוחם מותר, וכן פסק הרמ"א באור החיים סוף סימן קנו. כמו כן המאירי מקיל יותר, האחרונים חלקו על זה מהם הנודע ביהודה (בנו) כתב שמדובר בטעות, גם השער אפריים, מעיל צדקה הובאו ביו"ד קמז,ב. היעבץ כתב שמותר לגוי להאמין בשיתוף אולם, כתב בהגהת ספרו של ציצת נובל, שנצרות לא נחשב לשיתוף אלא ליותר מזה. וע"ע מנחת אלעזר,א,נג,ג.

למעשה גם בפוסקים האחרונים יש מחלוקת דעת הרב עובדיה כהרמב"ם, וכן דעת רבים.
אולם דעת הרב קוק והרב הרצוג, ומהרי"ץ חיות לדונם כגר תושב.


2. מעמד הצלב והדיוקנות, הרמ"א פסק קמא,ב שאם לא משתחווים להם אין להם דין ע"ז, אבל אם משתחווים נחשב לעבודה זרה. ועין עוד בשות הרא"ם שכתב " שכן דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו, שזו היא ע"ז גמורה" .אולם יש לציין שדעת הר"ן, שיתכן שזה לא נחשב עבודה זרה, והם לא עובדים אותו, אלא רק זכרון וכן דעת הרב אברהם בן איסמעיל (רבו דהרי"ו).


3. בית שבו מתפללים הנוצרים,
בהלכה מובא שבית שיש בו עבודה זרה אסור, ואם הוציאו את העבודה זרה מותר. ולכן אם אנו דנים את הדיוקנות והצלב כעבודה זרה, דין כנסייה הוא כדין תשמיש, ואסור. (ראה בכל זה ביאור הלכה סימן קנד). אולם בתי תפילה מבדדים שאין בהם דיוקנות או צלבים שמשתחוים להם מותרים.


4. גינות שמסביב המנזר או הכנסייה, הלכה מפורשת שלא בטובה מותר (כלומר ללא תשלום מותר).
5. לשבת בצל העבודה זרה פסק השולחן ערוך קמב,י שמותר, אולם בתירוצי התוספות מ"ש מאשרה.
לא מבין איך אפשר לדונם כגר תושב, שאם כן כל עכו"ם הם כגר תושב, שהרי אפילו העכו"ם בהודו לא חושבים שהפסל ברא את העולם, רק מאמינים שיש לפסל כוח מסויים וראוי לעובדו. 
 

אניהאיש

משתמש רשום
חפר אמר:
לא מבין איך אפשר לדונם כגר תושב, שאם כן כל עכו"ם הם כגר תושב, שהרי אפילו העכו"ם בהודו לא חושבים שהפסל ברא את העולם, רק מאמינים שיש לפסל כוח מסויים וראוי לעובדו.
לפי זה, את ההודיים אנחנו לא מגדירים כעובדי ע״ז בגלל הפסל, אלא בגלל מה שהוא מייצג - כלומר, הפסל מייצג אל אחד מפורד מתוך מערכת סבוכה של אלים. זה כן עבודה זרה.

חפר אמר:
יבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהםהרשב"א בחידושי אגדות כתב שזה תלוי אם מאמינים שהשם מעל השותף רק הם עובדים לו, או שמשווים את השותף לאדונו, כמדומה שהנוצרים משווים אותו האיש ח"ו לבוראו, לכן לדעת הרשב"א זה אסור, השאלה אם יש מי שחולק על הרשב"א או שיש מי שאומר שהנוצרים עובדים באופן מותר להם.
אצל הנוצרים זה מורכב, כיוון שגם בתוכם יש מחלוקות סבוכות (ועקובות מדם) על מה בדיוק היחס בין שלושת הישויות שהם עובדים. רובם מאמינים שהם באיזשהו מובן שלושה פרצופים של אלוהות אחת, שזו הגדרה מאוד מעורפלת, ונראה שההכרעה תיפול פה על חוט השערה.
והניחו לפולחן הקדושים (למשל מה שנאמר לעיל על אימו של ישו) שזה ממש שיתוף קל, וכל מי שמתיר לגויים שיתוף, יתיר להם גם אותו.
 

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אניהאיש אמר:
חפר אמר:
לא מבין איך אפשר לדונם כגר תושב, שאם כן כל עכו"ם הם כגר תושב, שהרי אפילו העכו"ם בהודו לא חושבים שהפסל ברא את העולם, רק מאמינים שיש לפסל כוח מסויים וראוי לעובדו.
לפי זה, את ההודיים אנחנו לא מגדירים כעובדי ע״ז בגלל הפסל, אלא בגלל מה שהוא מייצג - כלומר, הפסל מייצג אל אחד מפורד מתוך מערכת סבוכה של אלים. זה כן עבודה זרה.
חפר אמר:
יבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהםהרשב"א בחידושי אגדות כתב שזה תלוי אם מאמינים שהשם מעל השותף רק הם עובדים לו, או שמשווים את השותף לאדונו, כמדומה שהנוצרים משווים אותו האיש ח"ו לבוראו, לכן לדעת הרשב"א זה אסור, השאלה אם יש מי שחולק על הרשב"א או שיש מי שאומר שהנוצרים עובדים באופן מותר להם.
אצל הנוצרים זה מורכב, כיוון שגם בתוכם יש מחלוקות סבוכות (ועקובות מדם) על מה בדיוק היחס בין שלושת הישויות שהם עובדים. רובם מאמינים שהם באיזשהו מובן שלושה פרצופים של אלוהות אחת, שזו הגדרה מאוד מעורפלת, ונראה שההכרעה תיפול פה על חוט השערה.
והניחו לפולחן הקדושים (למשל מה שנאמר לעיל על אימו של ישו) שזה ממש שיתוף קל, וכל מי שמתיר לגויים שיתוף, יתיר להם גם אותו.
לפי הרשבא הנוצרים הם עובדי עבודה זרה
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מהמבקשים אמר:
זה מח' שו"ע ורמ"א (לא זוכר את המיקום)
אולי @חייל של הרבי יביא לנו את מאמר האה"ז בביאור המחלוקת

לעת עתה יעויין במאמר של הרבי ד"ה 'ביום עשתי עשר' (י"א ניסן), שם מביא את דברי אדמה"ז בזה (עניין הנצרות מוזכר בהערה כמדומני, או עכ"פ עניין ע"ז בשיתוף).
 

לביא

משתמש ותיק
בעניין השיתוף, לכאורה גוי לא מוזהר על כך. הבעיה היא שהם שמים פסלים במקום הכנסיות שלהם וצריך לברר אם הם עובדים אותם.
(למעשה יש בזה דיון בפוסקים, רק כתבתי מה שזכור לי שנקודת העניין שלהם)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מהמבקשים אמר:
זה מח' שו"ע ורמ"א (לא זוכר את המיקום)
או"ח סו"ס קנו (וכן ביו"ד סי' קמז ס"ג, ובחו"מ סו"ס קעו).
 
חייל של הרבי אמר:
לעת עתה יעויין במאמר של הרבי ד"ה 'ביום עשתי עשר' (י"א ניסן), שם מביא את דברי אדמה"ז בזה (עניין הנצרות מוזכר בהערה כמדומני, או עכ"פ עניין ע"ז בשיתוף).
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע האריך בזה בד"ה 'מים רבים' ה'תשי"ז (מוסג"פ. וש"נ). בד"ה 'ביום עשתי עשר' ה'תשל"א הע' 20 צוין לשם.
הצג קובץ מצורף ד''ה מים רבים ה'תשי''ז.pdf
 
חלק עליון תַחתִית