יואל שילה כתב: ↑23 יוני 2022, 12:31
לסיפא התייחסתי כשהזכרתי את פסק החפץ חיים לגבי לפני עיוור בלשה"ר כשהמספר היה מספר רק בהצטרפות כמה אנשים, כעת התייחסתי רק לרישא.
מפסקי מרן האגרות משה נראה שהבין את ההיתר של 'לפני דלפני' באופן זה, שדייק את לשון רש"י ותוס' ['לכולי האי לא חיישינן'] שכוונת הקולא של 'לפני דלפני' היא שאין לחוש לאיסור 'לפני עיור עד כדי כך',
ולכן נקט שאין איסור לפני עיור כאשר הוא ספק אם יֵעשה איסור, ובזאת באיסור לפנ"ע יש קולא כלפי שאר איסורין כשהוא ספק [ויש להביא סימוכין למה שהקל שאין לפני עיור כלפי ספק איסור משיטת הרא"ש (ע"ז א' ב') שאין איסור לפני עיור בנתינת נבילה לישראל אם אינו יודע בודאי שרוצה לאוכלה], כגון במה שהתיר (או"ח ב' ס"ב) לשלוח סחורה לקונים מחללי שבת באופן שיש רק חשש בעלמא שמא יצטרכו לה בשבת; אף שאסר (או"ח ג' מ"ג) להתפלל במקום שבעלת הבית תכבה את התאורה אך התיר אם הוא רק חשש בעלמא דהוא כלפני דלפני; התיר (או"ח ב' ס"ו) לומר לפועל נכרי ששכירותו לא מחייבתו לחמם את הבנין בשבתות הקיץ, אך אם ירצה שיהיו מרוצים ממנו יוכל לחמם בשבתות - ונחשב כלפני דלפני כי אז שכירותו לא מחייבתו לחמם בשבתות; התיר (יו"ד א' ס"ח) לשרטט תכנית בניה לבנין של ע"ז - דהוא לפני דלפני כי בבנין עצמו עדיין אין עושין האיסור עד שיעבדו ויתפללו שם; נטה (יו"ד ב' ל"ה) שאין לאסור להשכיר חדרים נפרדים לפנוי ופנויה פרוצים - כי החשש שאולי יתקרבו ויתייחדו יותר נוטה שהוא כלפני דלפני שאינו אסור.
רבינו הנכבד מה זה קשור שהתייחסת לסיפא בדברי החפץ חיים ?
ומה קשורות כל תגובותיך לדברי ? זה ממש לא מתאים לך להגיב כך לא לעניין ונבחן:
כתבת : לגבי לפני עיור : "כאן"-
כלומר שהדליק את המזגן לפני שבת לכל השבת כפי שפירטת לעיל "פעולת המשתמש להפעיל את המזגן, וממילא 'לשלוח בקשה לכך וכך קילואטים' נעשתה מלפני שבת, וכאן בתוך שבת,
כשמשתמש בשעון שבת"
"ומאחר והבקשה של לפני שבת לא מצריכה מלאכות אסורות, אלא די לי במה שתכינו הכל מלפני שבת שיפעל בשבת ללא שום תוספת - הרי שאין כאן לפני עיוור"
כלומר במקרה ששולח לפני שבת את הבקשה מכיוון שיכולים היו לדאוג להכל לפני שבת הרי אין כאן לפני עיוור
ועל זה חלקתי וכתבתי
"לעניין לפני עיוור, רק אם ישנה תליה שאפשר שיעשה לפני שבת יועיל אך כאשר הוא יודע שיעבור בשבת, עובר ".
כלומר אכן בספק אם יעבור הנכשל איסור לא יעבור,[ובשביל מה כל אריכות דבריך , לעניין ספק יעבור הרי זה מפורש בדברי] אבל אם יודע שיעבור איסור רק יכול שלא לעבור כי יש לו זמן לפני שבת, יעבור זו קביעה עקרונית
"וכן בלפני עיוור עובר גם שעושה פעולה ואחר כך כתוצאה מהחום עולה הצריכה ויוצרת את המכשול הרי זה הכרח שתעלה הצריכה, ובמכשול אין צורך בפעולה דווקא."
ומכיוון שהבנתי שאולי אתה משתמש גם בקטע שאין זה מעשה בכדי לצרפו להיתר של יכול לעשותו לפני שבת שללתי גם זאת
כלומר כל הנקודה שדנתי בה היא ביחס לחילוק שיצרת בין שעון שבת למדליק לכל השבת , שבשניהם תקפים בדיוק באותה העצמה כל הטענות שטענת עלי ואם כן כולם אינם ממין העניין .
המשך דברי :
"אלא שמכיוון שזה נגד רוב שבשבת מסוימת הוא יהיה המכה בפטיש שישלים את הצריכה לדרגה שיצטרכו לפעול, מעיקר הדין נראה שלא צריך לחוש לכך, ולכאורה רק שני האחרונים יצרו מכשול , ועוד שיש גם רוב נגד זאת שצריכתו תהיה נדרשת לצורך החיוב בפעולה של חברת החשמל."
בקטע האחרון הרי סיכמתי בגדרי הדין את כל מה שטענת על דברי ושוב מה עניין חיטים לקורת בית הבד ?
לגבי לפני דלפני , הרי ליהודי אסור להכשיל את חבירו מדאוריתא ולכן הלפני דלפני של יהודי אסור מחמת שמכשיל את השני בלפני עיוור ולא מחמת שמכשיל את השלישי בעבירה המדוברת ואומנם בגוי שלא מופקד על לפני עיוור מותר לפני דלפני . ואכן מכך שמותר בגוי אפשר להסיק מה הרמה שנאסרה ביחס לעבירה הסופית עצמה .