מה זה בעצם מנהג?

הכהן

משתמש ותיק
האם כל מה שאבא/סבא עשה זה מנהג?
  • סבא חבש שטריימל
  • שתה בראנפ'ן אחרי הדגים
  • אכל ל'כרפס' תפוח אדמה
  • אבא התפלל כותיקין
  • לבש קיטל רק ביום כיפור
    וכו'
האם מנהג הוא רק מכריע במחלוקות הפוסקים או גם מעבר לכך?
 

מרדכי היהודי

משתמש רגיל
מנהג שיש לו בסיס הלכתי, או מנהג שנהגו בו רבים, נחשב למנהג.
זה בהגדרה כוללנית, אם יש לך שאלה ספציפית, אולי אפשר להרחיב.
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתתי כמה דוגמאות. איזה מהן נחשב מנהג?
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
הכהן אמר:
  • שתה בראנפ'ן אחרי הדגים
  • אכל ל'כרפס' תפוח אדמה
  • אבא התפלל כותיקין
  • לבש קיטל רק ביום כיפור
    וכו'
אצלי כל אלו היו מבחינתי כמנהגים. וכמובן, שהדברים תלויים בכל אחד ואחד לפום עניינו.
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני אתייחס ברשותך לשני: למה הוא אכל תפו"א? אולי בגלל שזה היה זמין וזול? אולי הוא פשוט לא אהב צנון?
ועכשיו לשלישי: באמת כל מי שאביו התפלל בנץ חייב לעשות כן גם הוא? גם אם באמת הוא התכוון להידור ההלכתי?
 

שאול

משתמש רגיל
הכהן אמר:
ועכשיו לשלישי: באמת כל מי שאביו התפלל בנץ חייב לעשות כן גם הוא? גם אם באמת הוא התכוון להידור ההלכתי?
לא הבנתי, אתה דן לענין 'חיוב'? חיוב ודאי לא שייך
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא הבהרתי, שכל הדיון שלי הוא לגבי מנהג אבות. ודאי שהנוהג כן בעצמו הוי לפעמים כנדר וצריך התרה.
 

משולש

משתמש ותיק
שטריימל אינו מנהג. כל דור התחלפו בגדי היהודים לפי מקומות מושבותיהם וסביבתם (הגויית. כן, היהודים לא "חידשו" אף מלבוש משלהם, הם קנו את הכובעים שהיו בחנות).
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם נצא מנקודת הנחה, שלפני כך וכך שנים לא התייחסו לזה כאל מנהג, ואכלו ירק כלשהו, לא מן הנמנע שבבית סב סב סבי אכלו כל שנה את אותו ירק. כשהקים הבן את ביתו, הוא אכל את אותו ירק, וכך התפתח מנהג ללא כל טעם (מלבד טעם אותו ירק...)
הרי ברור שבזמן הראשונים לא אכלו תפוח אדמה...

באותה מידה היה יכול להתפתח מנהג בבית פלוני לשתות יין אצילים ובמשפחת פלמוני יין גינוסר.
 

ה' רועי

משתמש רגיל
לפעמים מנהג מתפתח בטעות (לדוגמא - היה בית כנסת אחד שלא הבינו למה ב"בריך שמיה" כולם מסתובבים ימינה, עד שגילו שפעם היה שלט גדול בצד ימין שכולם קראו ממנו וכמה שנים לפני כן הסירו אותו ואנשים המשיכו להסתובב ימינה).

מסורת ש"פוגעת" קלות בהלכה יכולה להתקיים רק אם מוצאה היה לפני מרן השולחן ערוך, וכמובן צריך לשאול ולרדת למקורות לדעת מה מקור המנהגים.
וכן, אם יש מנהג מסוים (ואיני חושב שמדובר על זמן מועדף להתפלל) על הבנים להמשיך את מסורת אבותיהם.
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
הרב הכהן שליט"א!

ראשית דבר, בהחלט ייתכן שמעכ"ת צודק באשר לתפו"א. אך בכל אופן, משום שאגב אורחיה, כתב מע"כ, את ה'צנון' ככרפס האולטימטיבי, רציתי לתקנו שהכרפס המקורי, הוא מה שאנו קורין היום 'סלרי'.

שנית, יתכבד נא מר לעיין בפורום אוצה"ח שם נכתב באריכות בעניין הכרפס. אולי בעיון קל, ימצא מר גם את הודעת עבדו הכותב, בה מפורט מנהגו האמתי של אבי...
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לתועלת החסומים, אצטט דבריו:
ארזי ביתר אמר:
אאמו"ר שליט"א נוהג לאכול מעט מכל ירק: מלפפון, עגבניה, פטרוזיליה ותפו"א.

איני יודע אם זה מנהג שחידש אחד מזקניי זצ"ל, או שמקורו קדוש בצאנז, שאת מנהגיהם אנו נוהגים.
אולי זה כבר נחשב מנהג, כי הוא רצה להדר במשהו, אבל כאמור, האוכל אחד המינים, אין סיבה להחשיב זאת למנהג.

כתב בספר חשוב (ציטוט לא מדויק):
יש הנוהגים לאכול בש"ק דגים חמוצים, ויש הנוהגים במתוקים, ולכל מנהג יש טעם.
בודאי שיש טעם! או חמוץ או מתוק! אבל זה מנהג שצריך להמשיך אצל זרעו וזרע זרעו מעתה ועד עולם?!
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אצל החסידים המסורת באוכלים שמעלים על גבי שולחן שבת יש בה הרבה ענינים והם שומרים עליה בקנאות רבה. וראיתי לא מכבר כמה טעמים ורזי רזין על אחד המאכלים
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
אצל החסידים המסורת באוכלים שמעלים על גבי שולחן שבת יש בה הרבה ענינים והם שומרים עליה בקנאות רבה. וראיתי לא מכבר כמה טעמים ורזי רזין על אחד המאכלים
יש לבעלז ספר שלם על כל בדל של פעולה בטישים 
משהו מדהים

נראה לי שצריך להבדיל ביו מנהג ישראל דין הוא שכידוע אצל הרמא רוב הפסקים זה מה המנהג כמו שמוכח בלשונו 
לבין מנהגים שמגזרים מסוימים נתפסו כמה ששומר עלינו בזרם ובקהילה
 

yosf

משתמש ותיק
מנהג כמבואר בפוס':
לא חשיב מנהג אם הוא נגד הדין וההלכה
לא חשיב מנהג אם הונהג ע"י המון העם אלא ע"י ת"ח וכו'
לא חשיב מנהג אלא שנהגו מסיבה הלכתית ולא מציאות גרידא (אכלו תפו"א כי אהבו...)
ועוד...
 
לא בטוח שההגדרה זה סיבה הלכתית. הייתי אומר סיבה רוחנית.
למשל לא לגעת בזקן כי זה צינורות השפע.
וכן לשיר פיוט מסויים או לומר תפילה מסויימת בזמנים מסוימים. כי זה מועיל מבחינה רוחנית.
 

אליהו52

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
לא בטוח שההגדרה זה סיבה הלכתית. הייתי אומר סיבה רוחנית.
למשל לא לגעת בזקן כי זה צינורות השפע.
וכן לשיר פיוט מסויים או לומר תפילה מסויימת בזמנים מסוימים. כי זה מועיל מבחינה רוחנית.

אשמח לקבל מקור שלגעת בזקן זה בעיה בצינורות עד כמה שאני יודע (ואני לא יודע הרבה) מדובר על זקנים באצילות ולומר שזה קשור לזקנים שלנו אולי יכלל בלא תעשה לך פס....
בכל אופן אם יש לך מקור מחז"ל או אפי' מקובלים שכתבו בפירוש שיש בזה בעיה אשמח לראות. (לצערי מקור מהליקוטי מוהר"ן לבד לא מספק אותי עדיין אני עדיין אוחז בלשעבר שלך)
 

אליהו52

משתמש ותיק
שמעתי שהרמח"ל שהיה מקובל כידוע היה גוזר את זקנו
טוענים שזה היה מחמת כיבוד אב ואם שדוחה ענינים...
בכל אופן זה שמישהו (מקובל חסיד וכיוצ"ב) החליט לעשות משהו ממידת חסידות והדבר נמשך לליטאים מסוימים שגם אוהבים להחמיר אינו אומר שיש לדבר תורת מנהג כלל ואפי' מנהג אבות אין כאן. (אם יש כזה דבר בהלכה מנהג אבות בדר"כ כשמובא מנהג אבות מדובר על מקום מסוים שכך נהגו אבותיהם ויש לו דין מנהג המקום שכמובן ישתנה כאשר יגיעו למקום אחר כדיני עוקר ממקומו)
 

יהודי

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
שמעתי שהרמח"ל שהיה מקובל כידוע היה גוזר את זקנו
טוענים שזה היה מחמת כיבוד אב ואם שדוחה ענינים...
בכל אופן זה שמישהו (מקובל חסיד וכיוצ"ב) החליט לעשות משהו ממידת חסידות והדבר נמשך לליטאים מסוימים שגם אוהבים להחמיר אינו אומר שיש לדבר תורת מנהג כלל ואפי' מנהג אבות אין כאן. (אם יש כזה דבר בהלכה מנהג אבות בדר"כ כשמובא מנהג אבות מדובר על מקום מסוים שכך נהגו אבותיהם ויש לו דין מנהג המקום שכמובן ישתנה כאשר יגיעו למקום אחר כדיני עוקר ממקומו)
ראיתי בעבר באיזה ספר שהה"ד 'אל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בו'.
 
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
ר’ יוסף שלמה (?) שאל את הרה"ק רבי יעקב יוסף’ל מסקווירא ז”ל, אם הרבי רוצה שהוא יגור בהשיכון שלו כי הוא קוצץ זקנו, אמר לו הרבי: “סאיז דא אסאך אידן מיט לאנגע בערד דא וועם איך וואלט נישט געוואלט האבן, אייך וויל איך האבן”.
[- יש יהודים רבים עם זקנות ארוכים שאיני רוצה כאן, אתה אני אכן רוצה].

המנגן הנודע ליפא שמלצר עשה ניגון על זה "אל תסתכל בקנקן... וואו איז דיין בארד"

https://www.zingalyrics.com/lyrics/lipa-schmeltzer-where-is-your-beard/
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
הגה"צ ר' אברהם אלימלך בידערמאן -  פרשה קוואל - שבועות

הגה"ח רבי גד'ל אייזנער זצ"ל, המשגיח בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב, ָאמר ("מורשת גד", חג הפסח, ע' שצח) ַעל הפסוק "נמשל כבהמות נדמו" (תהלים). ָ רמז, אדם העושה ה"משל" ל"נמשל", "כבהמה" נדמה, ַשהוא חוטף הטפל  צו בייש ïיל, אי יו טוב שבועות, ַ ָ ָ באציהרט מע דאס הויז או די שוהל מיט גראז או בלומע, או מ'עסט קעז קוכ... ָ ָ ַ דאס איז אבער בלויז א "משל" צו דערמאנע אונז אוי מת תורה. ָאבער ַ ַ אויב דער מענטש מאכט פו דע א עיקר, ָ גליי ווי עס וואלט געווע דער "נמשל", ָ איז מע דעמאלס "כבהמות נדמו", חלילה. ַ ָ ַ

אוודאי האט יעדער מנהג ישראל א הייליג מקור אי די ïוסקי. מ' ָ ַ ַ ַ טאר זי נישט אוועקריר דערפו אפילו א ָהאר, ווי עס שטייט אי ספה"ק ("דברי שמואל", ועוד) אוי דע ïסוק (דברי א, מד) "ויכתו אתכ בשעיר עד חרמה". "שעיר" איז פו לשו "שער". ַ ָ דער יצר הרע פארלייגט גרויסע כוחות צו שלאג איד ח"ו ברוחניות, דור ïרוביר ָאïנויג זיי "בשעיר" - ַ מיט א "חוט השערה" ַ פו א מנהג, ָ ָ וואס זייערע הייליגע אבות האב זי געפיהרט, וו ָ ייל נא ָ דע קע ער זיי שוי דערשלאג "עד חרמה" רח"ל.

מ' ַ ָ ַ ַ ַ דאר אבער זעה נישט צו פארוואנדע דע טפל אי א עיקר, או דע עיקר, ַ אי א טפל ח"ו.

הרה"ק בעל "בית אברהם" זי"ע מסלאנים אמר, "פעם עולה יהודי לשמים לאחר מאה ועשרים שנה, ובעמדו לפני בית די של מעלה, מסתכלים בכל מעשיו, אמאהל פרעגט מען אים: 'ר' איד וואו איז דיין בארד?!' און אמאהל פרעגט מען: 'ר' בארד, וואו איז דיין איד?!...".
[פעם שואלים אותו "ר' איד, איפה הזקן שלך", ופעם שואלים אותו: 'ר' זקן, איפה היהודי שלך?!..."]

http://www.kolhalashon.com/pdf/0674-20180515-215756.pdf
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
פארוואס טאקע זענען זיי פרעמדע???
פארוואס פארשטעהען זי ניט קיין יידיש??
 
חלק עליון תַחתִית