חבטת ערבה- לפי הפשט

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
כתבתי לחדש כך.
 
מהו החיבוט של חבטת ערבה- הטור בסעיף ד, הביא מחלוקת דלרש''י האי חיבוט הוא נענוע, ולרמב''ם הוא חבטה ע''ג קרקע או כלי, ע''כ, ויש להעיר דהיראים בסי' תכב אות מד, כתב דצריך ליטול ערבה בשביעי של חג, ע''כ, ומשמע מלשונו דס''ל כרש''י דאינו חבטה, וכן מבואר מדברי רבי שמואל בן חפני בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שח, דהוא הגבהה,

אמנם לכאו' קשה על הרמב''ם דהא בסוכה מד:, מוכח שזה נענוע, דהא אמרי' התם שאינה ניטלת אלא בפני עצמה, ואין אדם יוצא יד''ח בערבה שבלולב דהיינו כיון שיש בו כמה מינים, ופרכי' דפשיטא דאין יוצא בלולב דהא בעי' ניטלת בפני עצמה כדקאמרת, ומשני מהו דתימא אגבהיה והדר אגבהיה, דהיינו שיגביה פעמיים ויצא דאז יהא היכרא לחיבוט הערבה מזה שהגביה פעמיים קמ''ל דאפ''ה לא יוצא, ע''כ, והשתא אי חיבוט היינו ע''ג קרקע וכדו', א''כ מאי לשון אינה ניטלת הו''ל למימר אינה נחבטת, וכן לשון אגבהיה משמע הגבהה ונענוע, ועוד דאם חיבוט היינו ע''ג קרקע וכדו', א''כ מה לי אגבהיה פעם אחד או שתים, הא איכא היכרא אפי' בפעם אחת בזה שחבט ע''ג קרקע,

וצ''ל דס''ל לרמב''ם ואפשר דאף לרש''י, דיש בערבה זו ב' דינים כמו לולב, דעיקר המצוה היא הגבהה זכר למקדש, ויש עוד דין והוא החיבוט, כמו שבלולב יש את דין הנענוע, ובהאי חיבוט נחלקו רש''י והרמב''ם, ודברי הגמ' הנ''ל לא קאי אלא על עיקר המצוה דהוא דין הנטילה של הערבה, וא''כ לק''מ על הרמב''ם, ולפי זה אף אין ראיה גמורה מהיראים ורבי שמואל בן חפני הנ''ל לנידון זה, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמ, כתב רב צמח דצריך לחבוט הערבה בקרקע.

1446 עמודים

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 

HaimL

משתמש ותיק
דווקא מלשון רש"י ז"ל בכתובות, היה נשמע שחבטה היא ע"ג קרקע,

אמר ליה רב נחמן אסבוהו כופרי מברכתא חביטא ליה

מברכתא חביטא ליה - זונות העיר הזאת ששמה מברכתא חבוטות ושוכבות תמיד לפניו לזנות מאחר שהוא בקי בפתח פתוח:
 

HaimL

משתמש ותיק
וגם, אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו אלמא קסבר חבטה קרקע עולם
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
דווקא מלשון רש"י ז"ל בכתובות, היה נשמע שחבטה היא ע"ג קרקע,

אמר ליה רב נחמן אסבוהו כופרי מברכתא חביטא ליה

מברכתא חביטא ליה - זונות העיר הזאת ששמה מברכתא חבוטות ושוכבות תמיד לפניו לזנות מאחר שהוא בקי בפתח פתוח:


ודכוותיה חבוט רמי, ובשאר דוכתי, אמנם אין מקישים ממקום למקום, ודברי רש''י בערבה יוכיחו.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבוקה כנגדו אמר:
HaimL אמר:
וגם, אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו אלמא קסבר חבטה קרקע עולם
וגם בא גבריאל וחבטן בקרקע. אך לא יונח לן 'חיבוט הקבר'....
ומאידך כמה ראשונים גורסים בב''מ חבטה בהפקר קני, ולא הבטה בהפקר קני, ומפרשים דהיינו הגבהה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
לפי הדברים, גם יש ללמוד פשט באגדתא דפנחס, בסנהדרין,

בא וחבטן לפני המקום אמר לפניו רבש"ע על אלו יפלו כ"ד אלף מישראל

---
אני תמיד הייתי סבור שהטיחן בקרקע, בדרך זלזול וביזיון. אבל, לפי מה שהביא המגיב הקודם, על חבטה בהפקר קני, שמא הוא אדרבה, הגביהן, כביכול להראותן כלפי מעלה.
 

HaimL

משתמש ותיק
עוד מקור לחבטה, לשון השפלה (למרות שהנושא כבר חבוט).

בשחבטן - השפיל ענפיו למטה מעורבין עם סכך כשר ואין נראין בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלה דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא כדתנן במתני' (לקמן דף יא.) אם היה סיכוך מרובה מהן כשרה:
---
ובד"ה מאי למימרא,

וכל לשון חבטה שבהש"ס לשון השפלה והמפרש חבטה תלישה או שליפה טועה
 

אהרן. ו.

משתמש רגיל
במשנה עצמה כתוב שחבטה פירושו חבטה ע"ג קרקע, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין, וחוֹבְטִין אוֹתָן בְּקַרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרָיוֹת..

ואכן ראיתי מביאים שמשם הקיש הרמב"ם ולמד שגם החבטה שבערבה היא ע"ג קרקע.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אהרן. ו. אמר:
במשנה עצמה כתוב שחבטה פירושו חבטה ע"ג קרקע, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין, וחוֹבְטִין אוֹתָן בְּקַרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרָיוֹת..

ואכן ראיתי מביאים שמשם הקיש הרמב"ם ולמד שגם החבטה שבערבה היא ע"ג קרקע.
והחולקים יאמרו שערבות של בית המקדש שאני.
 
 

אהרן. ו.

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
אהרן. ו. אמר:
במשנה עצמה כתוב שחבטה פירושו חבטה ע"ג קרקע, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין, וחוֹבְטִין אוֹתָן בְּקַרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרָיוֹת..

ואכן ראיתי מביאים שמשם הקיש הרמב"ם ולמד שגם החבטה שבערבה היא ע"ג קרקע.
והחולקים יאמרו שערבות של בית המקדש שאני.
אפשר גם לומר שרק את החריות של דקל חבטו במקדש ולא את הערבות
 
 
חלק עליון תַחתִית