כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
כתבתי לחדש כך.
מהו החיבוט של חבטת ערבה- הטור בסעיף ד, הביא מחלוקת דלרש''י האי חיבוט הוא נענוע, ולרמב''ם הוא חבטה ע''ג קרקע או כלי, ע''כ, ויש להעיר דהיראים בסי' תכב אות מד, כתב דצריך ליטול ערבה בשביעי של חג, ע''כ, ומשמע מלשונו דס''ל כרש''י דאינו חבטה, וכן מבואר מדברי רבי שמואל בן חפני בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שח, דהוא הגבהה,
אמנם לכאו' קשה על הרמב''ם דהא בסוכה מד:, מוכח שזה נענוע, דהא אמרי' התם שאינה ניטלת אלא בפני עצמה, ואין אדם יוצא יד''ח בערבה שבלולב דהיינו כיון שיש בו כמה מינים, ופרכי' דפשיטא דאין יוצא בלולב דהא בעי' ניטלת בפני עצמה כדקאמרת, ומשני מהו דתימא אגבהיה והדר אגבהיה, דהיינו שיגביה פעמיים ויצא דאז יהא היכרא לחיבוט הערבה מזה שהגביה פעמיים קמ''ל דאפ''ה לא יוצא, ע''כ, והשתא אי חיבוט היינו ע''ג קרקע וכדו', א''כ מאי לשון אינה ניטלת הו''ל למימר אינה נחבטת, וכן לשון אגבהיה משמע הגבהה ונענוע, ועוד דאם חיבוט היינו ע''ג קרקע וכדו', א''כ מה לי אגבהיה פעם אחד או שתים, הא איכא היכרא אפי' בפעם אחת בזה שחבט ע''ג קרקע,
וצ''ל דס''ל לרמב''ם ואפשר דאף לרש''י, דיש בערבה זו ב' דינים כמו לולב, דעיקר המצוה היא הגבהה זכר למקדש, ויש עוד דין והוא החיבוט, כמו שבלולב יש את דין הנענוע, ובהאי חיבוט נחלקו רש''י והרמב''ם, ודברי הגמ' הנ''ל לא קאי אלא על עיקר המצוה דהוא דין הנטילה של הערבה, וא''כ לק''מ על הרמב''ם, ולפי זה אף אין ראיה גמורה מהיראים ורבי שמואל בן חפני הנ''ל לנידון זה, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמ, כתב רב צמח דצריך לחבוט הערבה בקרקע.
1446 עמודים
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
אמנם לכאו' קשה על הרמב''ם דהא בסוכה מד:, מוכח שזה נענוע, דהא אמרי' התם שאינה ניטלת אלא בפני עצמה, ואין אדם יוצא יד''ח בערבה שבלולב דהיינו כיון שיש בו כמה מינים, ופרכי' דפשיטא דאין יוצא בלולב דהא בעי' ניטלת בפני עצמה כדקאמרת, ומשני מהו דתימא אגבהיה והדר אגבהיה, דהיינו שיגביה פעמיים ויצא דאז יהא היכרא לחיבוט הערבה מזה שהגביה פעמיים קמ''ל דאפ''ה לא יוצא, ע''כ, והשתא אי חיבוט היינו ע''ג קרקע וכדו', א''כ מאי לשון אינה ניטלת הו''ל למימר אינה נחבטת, וכן לשון אגבהיה משמע הגבהה ונענוע, ועוד דאם חיבוט היינו ע''ג קרקע וכדו', א''כ מה לי אגבהיה פעם אחד או שתים, הא איכא היכרא אפי' בפעם אחת בזה שחבט ע''ג קרקע,
וצ''ל דס''ל לרמב''ם ואפשר דאף לרש''י, דיש בערבה זו ב' דינים כמו לולב, דעיקר המצוה היא הגבהה זכר למקדש, ויש עוד דין והוא החיבוט, כמו שבלולב יש את דין הנענוע, ובהאי חיבוט נחלקו רש''י והרמב''ם, ודברי הגמ' הנ''ל לא קאי אלא על עיקר המצוה דהוא דין הנטילה של הערבה, וא''כ לק''מ על הרמב''ם, ולפי זה אף אין ראיה גמורה מהיראים ורבי שמואל בן חפני הנ''ל לנידון זה, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמ, כתב רב צמח דצריך לחבוט הערבה בקרקע.
1446 עמודים
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf