טעם נטילת ידים שחרית

מוטי

משתמש ותיק
במ"ב ריש סימן ד הביא את דברי שו"ת הרשב"א חלק א סימן קצא בטעם של נט"י, ואעתיק לשון הרשב"א המלא:
תשובה איברא כך נהגו בכל מקום לברך בשחר על נטילת ידים ומקפידים בה בכל תנאי הנטילה כבשעת סעודה. ואני לא מצאתי בשום מקום דבר מבורר שיצטרך אדם ליטול ידיו שחרית בכלי. דאי משום שיבתא ובת מלך די ברחיצה. ואי משום תפילה וקרית שמע די ברחיצה או בנקיון עפר וצרורות. וכו'. אלא שיש לי קצת דמדומי ראייה לחיוב הנטילה בכלי בשחר ממה שאמרו בפרק כל הבשר וכו'. משמע לכאורה שצריך בשחר ליטול ידיו בכלי. ואם תשאל מאי שנא תפילת השחר מתפילת מנחה וערבית. יש לומר לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב (איכה ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך וכמו שבא להם ז"ל במדרש. וצריכין אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו. ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן ברכות שאנו מברכין בכל בוקר ובוקר. ולפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו.

סדר דבריו של הרשב"א:
א' בבוקר נעשים כבריה חדשה
ב' צריכין להודות על שבראנו (-כבריה חדשה) לכבודו-לשרתו-לברך בשמו
ג' על דבר זה (לכאורה כוונתו על שבראנו-בריה חדשה) תקנו ברכות השחר
ד' לפיכך אנו צריכים להתקדש ככהן שמקדש ידיו
ולא הבנתי מהו ה"לפיכך" באות ד', לפיכך שמה?

אקדים:
הנה בר"מ הל' ביאת מקדש פ"ה מבואר שכהן צריך לקדש ידיו ורגליו לפני עבודה, אלא שא"צ לקדש לפני כל עבודה ועבודה אלא סגי בקידוש ידים ורגלים בתחילת היום, עוד זאת מבואר שם בר"מ, שאע"פ שקידש ידיו ורגליו בלילה ולא ישן כל הלילה מ"מ צריך לחזור ולקדש ידיו ורגליו ביום.
אם נסביר לפי"ז את דברי הרשב"א יהיה כוונתם כך: אין שום חילוק בין שחרית למנחה וערבית, ואם לא נטל שחרית צריך ליטול קודם מנחה או מעריב, אלא ששחרית הוא תחילת היום ממילא נוטל ידיו בבוקר ושוב מועיל לו לכל היום, וכך מסתמא היו הכהנים עושים, ואלא יתכן לומר שכמו שאם נטל לתרוה"ד אפילו קודם שהאיר היום מועיל לכל היום, כך לענין זה נחשב שחרית כתחילת עבודה שאם נטל ידיו בשבילה מועיל אפילו טרם האיר השחר.

אבל זה לא יתכן, שא"כ הרשב"א יכל לומר שכמו שצריך לקדש ידים ורגלים לקרבנות ה"נ לתפילה, וקידוש ידים ורגלים צריך להיות בכלי כמבואר בר"מ שם, וככל דברינו. אבל הרשב"א לא מסתפק בזה ומוסיף את כל הענין של בריה חדשה, ולכאורה מבואר מדבריו, שתפילה עצמה אינה עבודה שנצטרך לקדש ידים ורגלים בשבילה, אלא על מה שאנו מודים על מה שנעשינו בריה חדשה זה דבר שנחשב עבודה שצריך לקדש ידים ורגלים בשבילה.
וכך יתפרשו דבריו: אנו נעשים כבריה חדשה ואנו צריכים להודות על זה (איך מודים? בברכות השחר!), הודאה זו היא עבודה, וצריך ליטול ידים בכלי בשבילה.
האם זה הפשט???? לא כ"כ משמע לי
אשמח אם מישהו כאן יעזור לי
 

יאיר

משתמש ותיק
[להגר"א נ"ל שהוא גם בעיקר משום תפילה (מלבד הרו"ר) דהא לדידיה גם במנחה נוטל עם ברכה].
 

מוטי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש גם את טעם הרא"ש, ועוד
שאלתי דייקא על שיטת הרשב"א
 

מוטי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב מצאתי בבית יוסף (או"ח ו,ב) שמבואר להדיא כדברי, וז"ל:
ולפי מה שכתבתי בסימן ד' (ד"ה ומשמע) בשם תשובת הרשב"א (ח"א סי' קצא) שבשחר תקנו שיטול אדם ידיו לפי שאז אנו נעשים כבריה חדשה וכו' יש לומר דכיון דנטילת ידים לא אתיא אלא כדי להתקדש לברך ברכת ההודאה בתרייהו גרירא ומאחר שהן נסדרות בבית הכנסת גם ברכת נטילת ידים יכול לסדרה בבית הכנסת
הרי להדיא שנט"י הידים בבוקר והברכה עליה היא בשביל ברכות השחר!

אמנם בשו"ע הרב סימן ד מבואר להדיא דלא כדברי, וז"ל:
לפי שכל אדם כשהקב"ה מחזיר לו נשמתו נעשה כבריה חדשה כמ"ש חדשים לבקרים כו' שהאדם מפקיד נשמתו עייפה והקב"ה מחזיר לו חדשה ורגועה כדי לעבוד להשי"ת בכל יכולתו ולשרתו כל היום כי זה כל האדם לפיכך צריכים אנחנו להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי כדי לעבוד עבודתו ולשרתו כמו כהן שהיה מקדש ידיו מן הכיור בכל יום קודם עבודתו.
ובדבריו הדק"ל, מהו לפיכך????
שלכאורה כל הטעם הוא קידוש לעבודה כמו קידוש ידים ורגלים ולמ"ל כל ההקדמה??
גם אם נבין דבריו צריך לבדוק היטב אם נכנס בדברי הרשב"א
אודה מאד לכל מי שיאיר עיני
 

רפאל

משתמש רגיל
אולי כך:

כל בוקר אנו כבריה חדשה ולכן אנו צריכים להודות וכו' מחדש כל בוקר ולכן באמת תקנו ברכות השחר (-וזה ראיה שאין זה דברי אגדה בעלמא אלא שבאמת כך היתה תפיסת חז"ל בניהוגים למעשה),
ולפיכך בגלל שאנו כבריה חדשה שעכשיו מתחילה בעבודת חייה (אם כי זה חיים קצרים של יום אחד) צריך קידוש כמו כהן בתחילת עבודתו.

ואגב אם אני לא טועה אז זה שכהן צריך כל יום מחדש נטילה זה בגלל פסול לינה מה שכאן כמובן אינו שייך.
 

מוטי

משתמש ותיק
פותח הנושא
רפאל אמר:
אולי כך:

כל בוקר אנו כבריה חדשה ולכן אנו צריכים להודות וכו' מחדש כל בוקר ולכן באמת תקנו ברכות השחר (-וזה ראיה שאין זה דברי אגדה בעלמא אלא שבאמת כך היתה תפיסת חז"ל בניהוגים למעשה),
ולפיכך בגלל שאנו כבריה חדשה שעכשיו מתחילה בעבודת חייה (אם כי זה חיים קצרים של יום אחד) צריך קידוש כמו כהן בתחילת עבודתו.

ואגב אם אני לא טועה אז זה שכהן צריך כל יום מחדש נטילה זה בגלל פסול לינה מה שכאן כמובן אינו שייך.

אם הבנתי נכוחה את דבריך, אתה אומר שכעיקרון הטעם של הרשב"א הוא קידוש ידים ורגלים טרם עבודה, ופסול לינה אינו שייך כאן, וע"כ צריך להגיע לטעם של בריה חדשה.
אבל לפי"ז כל דברי הרשב"א על חיוב הודאה על שבראנו ומה שתקינו על זה ברכות השחר מיותר, ואפשר לדחוק שכותב כן אגב אורחא, אבל כפשוטו ל"מ כן, שהיה יכול לכתוב בפשיטות שנט"י הוא בשביל עבודה כקידוש ידים ורגלים, וכל יום צריך בבוקר כי אנו נעשים כבריה חדשה ותול"מ?
אמנם בשו"ע הרב דבריך נכנסים יותר, שצריכים לקדש ידים על יום חדש של עבודה
 

רפאל

משתמש רגיל
כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק: הרשב"א פשוט אומר לנו שכבר רואים בהלכה שהתחשבו בטעם הזה של בריה חדשה ולכן תיקנו את כל ברכות השחר כל בוקר מחדש שלפי הבנתי בדבריו לולי בריה חדשה לא היו מתקנים להודות ולחזור ולהודות על זה, ולכן הוא מרשה לעצמו להסביר גם שזה הטעם של הנטילה מחדש כל בוקר.
 
חלק עליון תַחתִית