לבקשת רבים, עדכנו את כללי פורום הקורונה, לטובת כולנו - נא להקפיד לשמור עליהם
מעתה, בפורום קורונה הראשי יעלו נידונים תורניים בלבד, ובתת הפורום עדכונים נחוצים בלבד
נא לא לערב בין הפורומים, ונא לא להעלות כלל עדכונים שאינם נחוצים ושאר מילי דעלמא, פורומינו - פורום לתורה!
בתקווה להבנה, בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"

מחיקת השם


פותח הנושא
גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 445
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 730 פעמים
קיבל תודה: 232 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מחיקת השם

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 09 אוגוסט 2018, 21:31

מחיקת השם

"לא תעשון כן לד' אלקיכם"
האם יש איסור מחיקת השם בשם שנכתב במחשב? * "אדון" ו"אשר" הם שמות שאינם נמחקים? * שם שנכתב שלא לשם קדושה * איך יתכן שע"י כתיבת נקודה אחת עובר על איסור תורה * מחלוקת תנאים בהגדרת שם י"ק * האם הלכה כ"קסת הסופר" בכל מקום? * מה לומדים מחתימתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל * האם יתכן שמקורו של הרמב"ם הוא מהזוהר הקדוש? * ועוד...

איסור מחיקת השם
כתב הרמב"ם בספר המצוות (ל"ת ס"ה) שהזהירנו מנתוץ ומאבד בתי עבודת האל, ומלאבד ספרי הנבואה, ושלא נמחוק את השמות הנכבדים, והדומה לזה, ולשון אזהרה בזה הענין הוא אמרו (דברים י"ב ד') לא תעשון כן לד' אלקיכם, אחר שקדם הצווי לאבד ע''ז ולמחות את שמה ולהרוס בתיה ומזבחותיה כלם, ובאה האזהרה לא תעשון כן.
וכן הוא בספר החינוך (מצוה תל"ז), והביא שם דברי הגמ' (מכות כב.) שהשורף עצי הקדש לוקה מטעם לא תעשון כן, וכן המוחק את השם לוקה ואזהרתו מלא תעשון כן.
והנה ישנם פרטים רבים באיסור מחיקת השם [ובספר קסת הסופר לגר"ש גאנצפריד סי' י"א וסי' י"ב האריך בדיני האיסור, ועוד הוסיף רבות על דבריו הגרי"מ שטרן שליט"א בספרו משנת הסופר על קסה"ס], ונראה בס"ד לדון בקצת מהם. ויש לחלק עיקרי הנדונים לג' א. אילו שמות בכלל האיסור ב. אילו אופנים של מחיקה בכלל האיסור ג. אילו אופנים של כתיבה בכלל האיסור למחקם.

השמות שאינם נמחקים
מבואר בגמ'
(שבועות לה.) אלו הן שמות שאין נמחקין כגון קל אלקיך אלקים אלקיכם, אקיק אשר אקיק, אלף דלת, ויוד הי, שקי, צבקות, הרי אלו אין נמחקין. וראה גם במסכת סופרים (פ"ד ה"א) ובאבות דרבי נתן (פל"ד).
וברמב"ם (פ"ו מיסודי התורה ה"ב) כתב [השתדלנו לשנות אותיות כדי שלא יגיע לחשש מחיקת השם]: ושבעה שמות הם- השם הנכתב יו"ד ק"א וא"ו ק"א, והוא השם המפורש, או הנכתב אדנו"ת וק"ל אלו"ק ואלקי"ם ואלק"י שק"י וצבקו"ת וכל המוחק אפילו אות אחת משבעה שמות אלו לוקה.
וכתב הכסף משנה ומ''ש רבינו שהם שבעה שמות ובפרטן אתה מוצא שמונה, היינו משום דאדנו"ת וי''ק שם אחד ולא דמו לק''ל אלו''ק דהכא אדנות הוא נקרא אף כשהוא נכתב יקו''ק. ובנוסחא אחרת מספרי רבינו מצאתי שלא היה כתוב "אלקי" ולפי אותה גירסא הוו שפיר שבעה שמות אף אם נמנה שם הוי''ה ושם אדנות בשנים. ובנוסחא שנדפסה בווניציאה כתוב ושבעה שמות הם, שהם הנכתב יו''ד ק''א וא''ו ק''א והוא השם המפורש, או הנכתב אדנות ואלו''ק ואלקי''ם ואקי''ק ושק''י וצבקו''ת. ונוסחא נכונה היא דמני שם אקי''ק בכלל השבעה שמות ואין אנו צריכים לידחק למנות שם ההויה ושם אדנות באחד [עכ"ד הכס"מ].
אך לפ"ד הכס"מ נמצא דאין שם "קל" נמנה בפ"ע, אך בביאור הגר"א (יו"ד רע"ו ) כתב דמנין השבע שמות הם הוי"ה, אדנות, קל, אלקים, אקיק, שקי צבקות, וביאר דאלו"ק הוא לשון יחיד של אלוקים ולכך אינו נמנה בפ"ע [וכדברי הגר"א משמע לכאו' בתיקו"ז קכג., דמונה את הי"ס כנגד השמות שאינם נמחקים, ומונה את אלו הז' שמות שהזכיר הגר"א, ויע"ש].
וביאר הגר"א דהא דמנו שם קל כשם בפני עצמו ולא מנו שם יק, היינו משום דשם ק"ל הוא שורש אחר משם אלקים, שהוא מלשון חוזק כמו יש לאל ידי, אבל שם י"ק הוא קיצור משם הוי"ה, ומשמעותו הויה וקיום, והוא נכלל במה שאין למחוק שם הוי"ה.
והוסיף הגר"א דתרגומו של שם י"ק הוא "דחילא" [עי' תרגום פרשת בשלח טו, ב] שהוא מלשון יראה, ולא מלשון הויה וקיום, אלא שבדבר זה נחלקו תנאים במדרש (בראשית רבה י"ב י): רַבִּי יוּדָא נְשִׂיאָה שְׁאָלֵיהּ לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל הַגָּדָה, מַאי דִכְתִיב (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וגו', אָמַר לֵיהּ: אֵין כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ אִישׁ מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אַנְדִּיקוֹס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אֲגוּסְטוּס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, כָּךְ מִי מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָהּ שְׁמוֹ, עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָמוֹ, אָמַר לֵיהּ אוֹי דְּמוֹבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, שְׁאַלִית לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ וכו'. ומבואר דנחלקו אם משמעות שם י"ק היא שם של "ממונה" על העולם [וזו גם כוונת התרגום], משא"כ לר' אלעזר הוא השם בו ברא את העולם, וא"כ משמעותו הויה וקיום, ובגמ' (מנחות כט:) הביאו הדרשא של ר' אלעזר ומשמע דהכי קי"ל [כן הוא לכאו' ביאור דברי הגר"א].
ובעיקר דברי הרמב"ם דכתב דמנין השמות הוא שבעה- צ"ב מקורו למנין זה [דבגמ' לא נזכר מנין כלל, ובאדר"נ איתא בעשרה שמות של שבח נקרא הקב"ה, ועפ"ז גם כתב הקסה"ס שיש עשרה שמות שאינם נמחקים], ויש ראיה לדבריו מדברי הזוה"ק פרשת עקב (רעב: ברע"מ) שהזכיר בתו"ד "שבע שמהן שאינן נמחקין" [ועי' שו"ת אור המאיר (למהר"ם שפירא מלובלין סי' ל"א) ובשו"ת בית דוד (לייטער סי' ק"ז) שכתבו דבכמה מקומות מצינו הלכות ברמב"ם שמקורם בזוה"ק ע"ש].

שמות נוספים השנויים במחלוקת
והנה יש כמה שמות נוספים שיש בהם נדון בדברי הפוסקים אם הם בכלל מחיקת השם. ונביא מקצת מהם:
א. שלום. בגמ' (שבת י:) אמרי' דאסור לאדם לשאול בשלום חבירו במרחץ, משום ששלו' הוא שמו של הקב"ה, ובתוס' (סוטה י.) הוכיחו מגמ' זו ששלו' הוא מהשמות שאינם נמחקים, ומה דלא נמנה במסכת סופרים יש לומר דתנא ושייר. וכן דעת חידושי הר"ן (שיטה לר"ן שבת י:) דשלו' הוא משמות שאינם נמחקים, וכתב בשם רבינו יחיאל דנזהרים מלכתבו באגרת.
אך דעת הריטב"א (שבת י:) בשם תוס' דשלו' הוא מהשמות הנמחקים, וכן דעת הרא"ש בתשובה (כלל ג' אות טו) [וכן היה פשיטא ליה ללח"מ פ"ג מק"ש סוף ה"ג].
וברמ"א (יו"ד סוף סי' רע"ו) כתב בשם התשב"ץ דיש נזהרים אפילו בתיבת שלום שלא לגמור כתיבתו, וכתב הש"ך דרוב העולם אינם נזהרים בזה, ובנקה"כ הביא דברי התוס' בסוטה, אך העיר דמשאר פוסקים לא נראה כן וסיים דצ"ע למעשה. והחיד"א בברכי יוסף (שם סקמ"א) הביא דעות ראשונים לכאן ולכאן וכתב דיש חילוקי מנהגים בענין זה. ועי' עוד שע"ת (או"ח סי' פ"ד) ובשד"ח (ח"א עמ' 82 וח"ז עמ' 3024) וקסה"ס (סי' י"א סע' י"ז) ובמשנה"ס (סקס"א).
ובמשנ"ב בסי' פ"ה (סק"י) כתב דשלום הוא משמות הנמחקים, ומקורו במ"א ובגר"ז. אך בסי' פ"ד (סק"ו) כתב דנכון שלא לכתוב שלום עם וא"ו דמצוי להזרק באשפות.
והנה נחלקו הפוסקים אם מותר לקרוא לאדם ששמו שלום בבית המרחץ (עי' משנ"ב סי' פ"ד סק"ו) ולכאו' למחמירים בזה יש להחמיר גם מלכתוב שם שלו' באגרת, ובאמת הגרי"ש אלישיב זצ"ל נהג לחתום "יוסף שלו' אלישיב" [וכן היה מודפס ב"בלאנק" של מכתביו], אך בספר אמרי בנימין (לגר"ב יוז'וק, עמ"ס ב"ב בהקדמה) הביא צילום של ג' אגרות מהחזו"א זצ"ל שרואים בהם איך בכל פעם שמזכיר שאילת שלום כתב "שלו'" אך כשמזכיר אדם ששמו שלום כתב "שלום".
ב. אקיק אשר אקיק. בשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' רי"ט) כתב בשם רבו בעל הנודע ביהודה דתיבת "אשר" שבפס' אקיק אשר אקיק גם היא קודש, ודייק כן מן התרגום, שלא תרגם תיבה זו לתיבת "די" כדרכו בכל מקום, ומשמע דגם תיבה זו היא שם. ובקסת הסופר (ח"ב סקכ"ג, בהערות לפרשת שמות) כתב לדחות את הראיה, והוכיח מדברי הפלפולא חריפתא (שבועות פ"ד סי' כ"ב אות א') דלא ס"ל כן. ובגיליון לקסה"ס הנדפס במשנת הסופר ציין הגרי"מ שטרן שכן הכריע לעיקר בספר גידולי הקדש שאין זה שם קדוש. וראה גם במשנה"ס (עמ' קס"ה) בילקוט הסופר ובהערות.
ובעל "כף החיים" כתב בספרו קול יעקב (סי' רע"ו אות מ"ב) שהמנהג לקדש רק תיבת "אהיה" ותיבת "אשר" אין מקדשים, אבל הירא את דבר ה' יקדש כל השלוש תיבות יחד ויאמר "הריני כותב שם אקיק אשר אקיק" לשם קדושתו, וכן הסכים הגאון ר' יוסף חיים [-הבן איש חי] זצ"ל [עי' תיקו"ז תקון ע' קכג. ולכאו' יש שם משמעות דגם "אשר" הוא שם קודש].
ג. את פני האדון. בספר קסת הסופר (ח"ב בפרשת משפטים אות ל') דן בענין תיבת האדון שבפס' "את פני האד֗ן ד' אלקי ישראל" (בפרשת משפטים כ"ג י"ז, וכעי"ז בפרשת כי תשא ל"ד כ"ג) והביא משו"ת מים חיים (סוף חלק יורה דעה) דהוכיח בכמה ראיות דאדון אי"ז שם קודש, והקסת הסופר דחה ראיותיו ומסקנתו דיש לקדשו, אך הגרי"מ שטרן שליט"א במשנת הסופר ציין (בהערות בגיליון שם) שדעת הגידולי הקדש שאינו קודש, וכן דעת שו"ת בית שלמה (ח"ב סי' קמ"ג) והגרש"ק בספרו קנאת סופרים [ועי' ספר "שמות קודש וחול" המיוחס לרמב"ם דמבואר ג"כ דאינו קודש, מאידך עי' במדרש לקח טוב פרשת כי תשא "את פני האדון ד' אלקי ישראל- שלשה שמות על שם שלוש רגלים" וצ"ע].
ד. שלמה, מרי חלמא. מבואר בגמ' (שבועות לה:) דכל שלמה האמור בשיר השירים קודש [מלבד כמה פעמים ע"ש בגמ'] ומ"מ מבואר בראשונים דאין הכוונה דהוי משמות שאינם נמחקים עי' ר"ן וריטב"א (שם) והרא"ש ( ) ועי' שו"ת הרא"ש (כלל ג' סי' ט"ו). ומבואר שם בגמ' די"א ד"מרי חלמא" האמור בדניאל הוא קודש. ויעוי' שם במהרש"א דלהך מ"ד הוא משמות שאינם נמחקים. ולכאו' לדבריו צ"ל דגם שלמה הוא משמות שאינם נמחקים [וכדעת רבי מצליח המובא בשו"ת הרא"ש שם] ועי' בחשק שלמה (בשבועות שם) שלמד כן בדעת הרמב"ם (יסוה"ת פ"ו ה"ט אך בכס"מ שם כתב דדעת הרמב"ם כהרא"ש והחשק שלמה כתב דדברי הכס"מ צ"ע. וגם בביאור הגר"א רע"ו סקכ"ד מבואר דהרמב"ם כרא"ש).

מחיקה בגרמא
בגמ' (שבת קכ:) מבואר שמאחר שאיסור מחיקת השם נלמד מלא תעשון כן, א"כ דווקא עשייה אסורה אבל גרמא שרי, ולכך מי שהיה כתוב שם על בשרו מותר לטבול במים אף שגורם שימחק השם [אך בספר חסידים (סי' תתק"י) כתב לא ישים אדם ספרים אצל אוכלים שלא יאכלו עכברים הספרים וכתיב לא תעשון כן לד' אלקיכם שלא יגרום אדם שיימחק השם. ותמה עליו הגר"ר מרגליות בהגהות מקור חסד מהגמ' שבת קכ:]
ובקסת הסופר (סי' יא) הביא קושית הגר"ש קלוגר מהגמ' (סוכה נג. ומכות יא.) שבשעה שכרה דוד שיתין, צף התהום ורצה לשטוף את העולם, ומבואר שם שלקחו חרס וכתבו עליו שם וזרקו לתהום, אך מבואר שם בגמ' שלהתיר דבר זה הוצרכו לדרוש ק''ו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה, וקשה מה הוצרך לקל וחומר הרי גרמא שרי ועי' מה שתי' בקסה"ס שם [ועי' עוד תירוצים במשנה"ס שם בבה"ל, ובהגהות מקור חסד על ספר חסידים שם, ועי' ב"מתיבתא" מכות יא. בילקוט ביאורים תירוצים רבים] וע"ש דלא בכל גוונא מתירים גרמא ע"ש.

באינו עושה מעשה בגוף האות
ועוד דנו האחרונים באופנים שונים של מחיקה שאינו עושה מעשה ממש בגוף האות, השם ויש בזה כמה אופנים:
א. תלייה. במנחת חינוך (תל"ז אות ג' ) דן באופן שתולה אות בין השיטין, כגון שכתב שם יקוק ותולה [כלומר שכותב מעל הכתב, בין השורות] אות ד' בין הו' לה' אם חשיב ע"י זה כמוחק את השם. וצידד המנ"ח דאין בזה משום מחיקה ולא נאמר דין תלייה אלא לתקן ולא לקלקל, ומ"מ סיים שבמקום איסור תורה ירא אני להתיר לתלות אות למעלה מן השם, רק לענין מלקות נראה דאין לוקין.
אך רעק"א (בשו"ת ח"א סי' ע') ובנו הגר"ש (בגליון מהרש"א יו"ד רע"ו ס"ט) שדייקו מדברי הלבוש דגם מחיקה ע"י תלייה נקראת מחיקה, דהנה בשו"ע (רע"ו סי"ב) כתב דאם היה צריך לכתוב "יהודה" ולא הטיל בו ד', יכתוב ד' ע"י תלייה, וביאר הלבוש דהא דשרי לעשות כן הוא משום שלא התכוין לקדשו, ומשמע מדבריו דלולא זה היה אסור מטעם מחיקת השם [ועד"ז מוכח גם בביאור הגר"א סק"ו].
ב. הוספת ניקוד. בברכי יוסף (יו"ד רע"ו אות כ"ו) כתב בשם מהר"י חאגיז לדון באופן שהיה כתוב שם ק"ל והוסיף תחתיו סגול ועי"ז הפך את משמעותו לחול אי חשיב מחיקת השם או לא. ובמנ"ח (תל"ז ג') כתב דנדון זה חמור יותר ממחיקה ע"י תלייה, דבזה ודאי יש איסור תורה דע"י כך משתנה ממש הקריאה [לפ"ז משכח"ל שאדם יכתוב נקודה קטנה, ויהפוך צירה סגול יעבור על איסור תורה].
ג. הוספת אות אחרי השם. בשו"ת חת"ס (יו"ד סי' רס"ג) דן לענין מי שכותב אות אחר שם השם וע"י כך אין השם נקרא כשם השם, והשואל רצה לדמות דבר זה למה דקי"ל גרמא שרי, אך החת"ס כתב דד"ז חמור יותר מגרמא, דגרמא הוא רק באופן שהשם נמחק מאליו ע"י המים, אבל כל שעושה מעשה מחיקה בעצמו גם אם אינו נוגע בגוף השם הוי מחיקה גמורה. אך עי' לקוטי הערות על שו"ת חת"ס שהאריך בזה הרבה, והביא דהחת"ס עצמו בכמה תשובות כתב על נדון כיו"ב דחשיב גרמא ע"ש.
ובמנ"ח (תל"ז ג') כתב מתחילה דבנדונים אלו של הוספת אות או ניקוד אינו לוקה, כיון שאינו עושה מעשה בגוף האות, אך אח"כ הוסיף דסברא זו אינו ברורה לו, דלמה לא ילקה כיון דהוי קלקול גמור.
ועי' גם קסה"ס (סי' י"ב אות ג') שכתב דיש איסור מחיקה אפילו באופן של תלייה, ובמשנת הסופר (סק"ד) הביא דדעת הגידולי הקדש דהוספת ניקוד או אות אינו בכלל מחיקה כלל, שהרי לא מחק כלום מגוף השם, ורק אסור מטעם הורדה מקדושה, דעי"ז נקרא כמו חול.
וסיכם המשנה"ס דיש בכל אלו האופנים ג' שיטות: א. חמור יותר מגרמא, דנעשה ע"י מעשיו ב. דינו כגרמא ג. עדיף מגרמא דאינו מוחק כלל.

שם שנכתב שלא בקדושה
דנו הפוסקים אם שנכתב שלא בקדושה יש איסור למחקו, ויש להבחין בזה בין כמה וכמה מצבים: א. שם שנכתב שלא בכוונת שם כלל, כגון שהוצרך לכתוב יהודה ובטעות, נשמט ממנו הד'. ב. התכוין לכתוב שם השם אך לא התכוין לקדשו ג. כתב בסתמא.
בש"ך (סי' רע"ו סקי"ב) כתב דשם שנכתב שלא בקדושה מותר למחקו לצורך תיקון, במחיקתו, ודעת הפרי חדש דיש איסור תורה במחיקת שם שנכתב שלא בקדושה.
ובמנ"ח הביא שהרבה ראשונים ואחרונים סבירא להו כהש"ך שאין איסור תורה במחיקת שם שנכתב שלא בקדושה. אך עי' שו"ת רעק"א (תנינא סי' ט"ו) שכתב דהרבה פוסקים פליגי על הש"ך.
אך יש אחרונים שחלקו בזה בין שם שכתב בכוונת שם, לשם שנכתב שלא בכוונה, עי' מחנה אפרים (בהגהות לטור יו"ד הלכות ס"ת), ועי' חזו"א (ידים סי' ח') ועי' קסה"ס (כלל י"א ס"ב וכלל י"ב ס"א שלכאו' נראה סתירה בדבריו ועי' מה שביאר במשנה"ס שיש חילוק בין אופן שאמנם לא כיון לשם השם, אך שם היה צריך לכתוב שם השם, דבזה אסור למוחקו מפני מראית העין ע"ש ועוד תירץ בביאור הסופר לחלק בין דאורייתא לדרבנן ע"ש).
ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (ח"ג סי' י"ד אות ו' וח"ד סי' כ' אות ו' וסי' כ"א אות א-ג) שאין להקל למחוק את השם שנכתב שלא בכוונת קדושתו אולם בהצטרפות עוד ספק יש להורות להקל וכעי"ז עולה מדברי השבט הלוי (ח"ז סי' ד') דלקמן.

מחיקת השם במחשב
בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' ד' א-ב) נשאל אם מותר למחוק שם השם שכתוב על מחשב, ובתחילה נטה שם להתיר מב' טעמים: א' השם נכתב שלא ע"מ לקדשו, וכתב הש"ך שבשם שנכתב שלא ע"מ לקדשו ליכא איסור לצורך תיקון, וע"ש שהביא פוסקים רבים לכאן ולכאן. ב' אינו נחשב כתיבה כשכותב במחשב, ע"ש דאי"ז שייך למש"כ החת"ס דלענין מחיקת השם לא בעי' דוקא דיו כדין כתיבת ס"ת, דכאן גרע טפי דאינו נחשב "כתב" כלל אלא רק אותיות בעלמא.
ובתשובה לטענת השואל דהקסה"ס מחמיר בדינו של הש"ך, והרי כתב החתם סופר בהסכמתו לקסה"ס שספרו אין בו מום, השיב לו השבה"ל דמאות הלכות מסתובבות בי מדרשא בשטח זה של הקסה"ס ופעמים שמכריעים כמותו בין לקולא בין לחומרא, אך פעמים שמכריעים כחולקים עליו, גאונים שלפניו או שלאחריו, אלא כך דרכה של תורה לבקש רק הכרעת האמת.
ולכאו' היה מקום לדון להחשיב מחיקה ע"י לחיצת כפתור כגרמא, אך נראה דהשבט הלוי אזיל בזה לשיטתו דבתשובה אחרת (ח"ו סי' ל"ז) כתב דאין להחשיב כתיבה במחשב בשבת ככתיבה בגרמא ע"ש בשם החזו"א (ב"ק סי' י"ד) דמכונה שפעולתה ע"י גרמא חשיב כמעשה ממש ע"ש.
ומ"מ סיים השבט הלוי דכיון דכל ההיתרים תלויים במחלוקת הפוסקים ודאי דאם אפשר יש לעשות תיקון שלא יצטרכו להגיע למחיקת שמות. ועי' גם שו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' שכ"ו) מה שכתב בענין מחיקת שם השם ממחשב שכתב ג"כ כמה וכמה צירופים להקל בזה.

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח