במעלת הגלילה, ובביאור המושג "נוטל שכר כולם"

מלמד להועיל

משתמש ותיק
כתוב שמי שמגביה את הס"ת נוטל שכר כולם,
האם בגלל זה יש עדיפות לקנות הגבהה יותר מאשר עליות?

נ.ב. גם יש להעיר שכתוב לשון דומה בעשרה ראשונים שנוטלין שכר כגנד כולם, ובגמרא כתוב (ברכות דף מז) "לעולם ישכים וכו' שנוטל שכר כולם", ולכאו' קשה וכי עושין המצוות על מנת לקבל פרס? - ואולי הכוונה שזה סימן שזה מאד חשוב, ולא שבגלל זה לבוא מוקדם,
וגם אולי יש להסביר שדבר שאדם עושה בלי שהוא מחוייב בזה אז הוא יכול לעשות על מנת לקבל פרס, וגם כאן אין לו חיוב מיוחד לבוא להיות אחד מהעשרה ראשונים ולכן הוא יכול לעשות על מנת לקבל פרס
 

סבא

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
נ.ב. גם יש להעיר שכתוב לשון דומה בעשרה ראשונים שנוטלין שכר כנגד כולם, ובגמרא כתוב (ברכות דף מז) "לעולם ישכים וכו' שנוטל שכר כולם", ולכאו' קשה וכי עושין המצוות על מנת לקבל פרס? - ואולי הכוונה שזה סימן שזה מאד חשוב, ולא שבגלל זה לבוא מוקדם,
וגם אולי יש להסביר שדבר שאדם עושה בלי שהוא מחוייב בזה אז הוא יכול לעשות על מנת לקבל פרס, וגם כאן אין לו חיוב מיוחד לבוא להיות אחד מהעשרה ראשונים ולכן הוא יכול לעשות על מנת לקבל פרס
בעניין זה יש להזכיר הרש"י המפורסם בריש האיש מקדש-
מצוה בו יותר מבשלוחו - [highlight=yellow]דכי עסיק גופו במצות מקבל שכר טפי[/highlight].
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יפה מאד,
אז אולי באמת שם ההסבר גם כמו שהבאתי, שדבר שאדם לא מחוייב בו מן הדין הוא יכול לעשות על מנת לקבל פרס, אבל אני לא זוכר איפה ראיתי את זה
 

החסיד

משתמש רגיל
עפ"י חסידות יש לומר ששייך רצון לקבל שכר, כדי לעשות נח"ר לבוית"ש, ש"רצה לזכות את ישראל" וחפץ להיטיב ולהשפיע עלינו. ועל זה לא נאמר אל תהיו כעבדים רק כשרוצה לגרמיה.
 

סבא

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
כתוב שמי שמגביה את הס"ת נוטל שכר כולם,
האם בגלל זה יש עדיפות לקנות הגבהה יותר מאשר עליות?
אי משום האי מימרא בגמ', הרי אנו כלל לא מקיימים אותה, שהרי בגמ' איתא בזה"ל
ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן [highlight=yellow]עשרה שקראו בתורה הגדול שבהם גולל ספר תורה[/highlight] הגוללו נוטל שכר כולן דאמר רבי יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן
ואצלינו מכבדים אדם אחר, אם כן כל העניין צ"ע.
וראה בספר הנחמד עלי תמר שכתב בזה"ל
ומפני שגוללו עד שלשה דפין וגם עוזר להגולל נקרא גולל, עיין בסימן קמ"ז ובמ"ב שם, ולפיכך מקבל שכר נגד כולן שהרי הוא מקים התורה בכל העם. ועיי"ש שהיום לא מקפידים ומכבדים בהגבה אף לאדם בינוני, ונראה שסמכו על הירושלמי שלא הגדול הקורא מגביה אלא החזן ולפיכך כל מי שמגביה הרי הוא נעשה חזן בזה. ונוסף לזה הרי כתב הטור בשם מנהג אשכנז שרגילים לקנותו בדמים יקרים ומשום חיבוב מצוה, ולפיכך זהו כבוד התורה והרי הוא כחזן. אולם הגר"א עלה בכל שבת לשלישי וגם עלה להגבה כדין הגמרא בבבלי הגדול שבקוראים גולל הס"ת כמ"ש במעשה רב.
 

אוריאל

משתמש ותיק
החסיד אמר:
עפ"י חסידות יש לומר ששייך רצון לקבל שכר, כדי לעשות נח"ר לבוית"ש, ש"רצה לזכות את ישראל" וחפץ להיטיב ולהשפיע עלינו. ועל זה לא נאמר אל תהיו כעבדים רק כשרוצה לגרמיה.
כך כתב הגאון רבי חיים מוולוזי'ן ברוח חיים על המשנה שם, אעתיק מקצת מלשונו "ונעמיק עוד להשכיל בזה כי הנה אחרי אשר עיקר כוונת הבריאה היא להיטיב לברואיו ואם כן לפי זה יתכן כי העבודה היותר חשובה ומקובלת תהיה על מנת לקבל פרס, כי יעבוד על מנת שייטיב לו שיגיע מזה נחת רוח לפניו יתברך שמו, אך באמת אם מכוין בעבודתו שיגיע לו שכר וכוונתו רק כדי שיגיע מזה נתת רוח להשם יתברך שמו בהטיבו עם ברואיו חלף עבודתם זהו העבודה המעולה".
אך כתב שם שאנו רחוקים ממדרגה זו, ולכן אנו צריכים לעשות שלא ע"מ לקבל פרס, ע"ש בדבריו הנפלאים.
 

החסיד

משתמש רגיל
סבא אמר:
מלמד להועיל אמר:
כתוב שמי שמגביה את הס"ת נוטל שכר כולם,
האם בגלל זה יש עדיפות לקנות הגבהה יותר מאשר עליות?
אי משום האי מימרא בגמ', הרי אנו כלל לא מקיימים אותה, שהרי בגמ' איתא בזה"ל
ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן [highlight=yellow]עשרה שקראו בתורה הגדול שבהם גולל ספר תורה[/highlight] הגוללו נוטל שכר כולן דאמר רבי יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן
ואצלינו מכבדים אדם אחר, אם כן כל העניין צ"ע.
וראה בספר הנחמד עלי תמר שכתב בזה"ל
ומפני שגוללו עד שלשה דפין וגם עוזר להגולל נקרא גולל, עיין בסימן קמ"ז ובמ"ב שם, ולפיכך מקבל שכר נגד כולן שהרי הוא מקים התורה בכל העם. ועיי"ש שהיום לא מקפידים ומכבדים בהגבה אף לאדם בינוני, ונראה שסמכו על הירושלמי שלא הגדול הקורא מגביה אלא החזן ולפיכך כל מי שמגביה הרי הוא נעשה חזן בזה. ונוסף לזה הרי כתב הטור בשם מנהג אשכנז שרגילים לקנותו בדמים יקרים ומשום חיבוב מצוה, ולפיכך זהו כבוד התורה והרי הוא כחזן. אולם הגר"א עלה בכל שבת לשלישי וגם עלה להגבה כדין הגמרא בבבלי הגדול שבקוראים גולל הס"ת כמ"ש במעשה רב.
עיינתי בספר עלי תמר ואכן דבריו נפלאים, אך שם יש גם המשך, וכך כתב שם-
אולם הגר"א עלה בכל שבת לשלישי וגם עלה להגבה כדין הגמרא בבבלי הגדול שבקוראים גולל הס"ת כמ"ש במעשה רב. [highlight=yellow]וכן נהג האדמו"ר הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל[/highlight] וקראו במיוחד בס"ת קטן כדי שיהיה יכול לעלות להגבה, [highlight=yellow]כן מסר לי ר' יוסף פריהר מחסידי סוכטשוב הותיקים ע"ה[/highlight].
 

אוריאל

משתמש ותיק
עיין עוד בברכות כח. "ר' זירא כי הוה חליש מגירסיה הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן בר טובי אמר כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא", ורבי שלמה גאנצפריד בעל הקצשו"ע בספרו פני שלמה עמד על זה דהא אין עושין ע"מ לקבל פרס, וע"ש בתירוציו [@מלמד להועיל הוא המקור הידוע לי למה שכתבת שמה שאדם לא מחוייב לעשות עושה על מנת לקבל שכר].
ולהנ"ל י"ל שרבי זירא היה בדרגה שעשה על מנת לקבל שכר כדי לעשות נח"ר לקב"ה, כדברי הרוח חיים. ועיין חולין קכב. שרבי זירא היה "מחסידי בבל", [וראה למרן הגרי"ח סופר שליט"א בספרו שלום יעקב סי' ל' בענין רבי זירא חסיד היה].
 

ברל

משתמש ותיק
היו ליב בעבר שתישאלות בעניין הזה א. האם זה נאמר גם על המגביה וגםעל הגולל ב. במידה והתשובה היא כן האם בספר תורה ספרדי בעצם מפסידים מצוה אחת?
 

החסיד

משתמש רגיל
ברל אמר:
היו לי בעבר שתי שאלות בעניין הזה א. האם זה נאמר גם על המגביה וגם על הגולל ב. במידה והתשובה היא כן, האם בספר תורה ספרדי בעצם מפסידים מצוה אחת?
ראה מה שכתב בערוך השולחן בסימן קמ"ז
ודע שאני מתפלא על מנהג שלנו שמכבדים איש נכבד להגבהת התורה והגולל הוא אדם קטן והרי מגמ' מבואר דעיקר שכר הוא הגלילה ולכן באמת במדינתינו [highlight=yellow]בבתי מדרשות של חסידים[/highlight] מגביהים התורה וחוזרים ומניחים אותם על הבימה וגוללים בעצמן וחוזרים ונוטלים אותה וישב על ספסל ואיש פשוט כורך המפה ומלביש המעיל וברור הוא שמטעם זה עושים כן [highlight=yellow]ומנהג האשכנזים תמוה[/highlight] ואפשר לומר דהגבהה שמראה הס"ת לעם וכולם עומדים מפני כבוד התורה זהו יותר גדול מהגלילה אבל בזמן הש"ס לא היה הגבהה אחר הקריאה אלא קודם הקריאה וכן מנהג ספרד גם היום וכבר כתבנו זה בסי' קל"ד ע"ש ולכן אצלם הגלילה הוא העיקר ולא כן אצלינו:
אגב, בימינו זה מנהג חסידי חב"ד בעיקר.
 

סבא

משתמש ותיק
אבל במשנ"ב ס"ק ה' כתב
גדול וכו' - ואיתא בגמרא דהגולל [והוא מה שאנו קורין היום הגבהה שהוא עיקר הגולל] נוטל שכר כנגד כולן ולכך כדאי שהגדול יהיה מכובד במצוה זו כדי שהוא יקבל השכר:
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
סבא אמר:
אבל במשנ"ב ס"ק ה' כתב
גדול וכו' - ואיתא בגמרא דהגולל [והוא מה שאנו קורין היום הגבהה שהוא עיקר הגולל] נוטל שכר כנגד כולן ולכך כדאי שהגדול יהיה מכובד במצוה זו כדי שהוא יקבל השכר:
הנה אמנם המשנה ברורה כתב כן. וכך אכן דעתו.

אך מזה זמן עמדתי על כך שדעת השלחן ערוך דקאי על הגולל ולא על המגביה.

דהנה הש"ע כתב את הלכות ההגבהה לפני הלכות קריאת התורה ואת הלכות גלילה אחריהם. כמנהג הספרדים שמגביהים קודם קריאת התורה וגוללים אחריה (וגם במ"ב כתב
סיבה זו)

ואת הדין של נוטל שכר כולם כתב אחרי הלכות קריאת התורה. דלדעתו קאי על הגולל ולא על המגביה.

והדבר פשוט למתבונן

@ברל
 

אוריאל

משתמש ותיק
פעם שמעתי בשם החזו"א שסבר שגם המגביה וגם הגולל נכללים בכלל זה, וחיפשתי עתה ולא מצאתי את המקור, אבל כן ראיתי בשמו של מרן הגר"ח קניבסקי בקונטרס תורת חיים עמוד סה [והוא חידוש שהמנהג הרי לתת לילדים את הגלילה, ובאמת כל הדבר הזה קצת צריך בירור למה נדמה שהגבהה וגלילה פחות נחשבים בידי הציבור, מאשר עליות].
 

סבא

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
פעם שמעתי בשם החזו"א שסבר שגם המגביה וגם הגולל נכללים בכלל זה, וחיפשתי עתה ולא מצאתי את המקור, אבל כן ראיתי בשמו של מרן הגר"ח קניבסקי בקונטרס תורת חיים עמוד סה [[highlight=yellow]והוא חידוש שהמנהג הרי לתת לילדים את הגלילה[/highlight], ובאמת כל הדבר הזה קצת צריך בירור למה נדמה שהגבהה וגלילה פחות נחשבים בידי הציבור, מאשר עליות].
במשנ"ב שם כתב וז"ל
ומצות גלילה אף כי רבה היא נהגו לכבד אף לקטנים שיש בהם דעת להבחין ענין דבר שבקדושה בכדי לחנכם במצות. [שערי אפרים]
 

אוריאל

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
החסיד אמר:
עפ"י חסידות יש לומר ששייך רצון לקבל שכר, כדי לעשות נח"ר לבוית"ש, ש"רצה לזכות את ישראל" וחפץ להיטיב ולהשפיע עלינו. ועל זה לא נאמר אל תהיו כעבדים רק כשרוצה לגרמיה.
כך כתב הגאון רבי חיים מוולוזי'ן ברוח חיים על המשנה שם, אעתיק מקצת מלשונו "ונעמיק עוד להשכיל בזה כי הנה אחרי אשר עיקר כוונת הבריאה היא להיטיב לברואיו ואם כן לפי זה יתכן כי העבודה היותר חשובה ומקובלת תהיה על מנת לקבל פרס, כי יעבוד על מנת שייטיב לו שיגיע מזה נחת רוח לפניו יתברך שמו, אך באמת אם מכוין בעבודתו שיגיע לו שכר וכוונתו רק כדי שיגיע מזה נתת רוח להשם יתברך שמו בהטיבו עם ברואיו חלף עבודתם זהו העבודה המעולה".
אך כתב שם שאנו רחוקים ממדרגה זו, ולכן אנו צריכים לעשות שלא ע"מ לקבל פרס, ע"ש בדבריו הנפלאים.

עפ"י דברי רבי חיים מוולוז'ין אתי שפיר הא דאיתא בסוטה יד. "וכי לאכול מפריה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצוות נצטוו ישראל כו' אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם" ע"ש.
והקשה המהרש"א הא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס. אמנם להנ"ל א"ש, דבאמת משה רבינו בדרגתו הגבוהה אפשר שאדרבה, בעשייתו את המצוות ע"מ לקבל פרס יש בזה יותר חשיבות, ועדיף טפי, וכמבואר.
שוב התבוננתי ברוח חיים בפנים וראיתי שהוא עצמו הסתייע מהגמרא הנ"ל בסוטה, וביאר זה עפ"ז.

והמהרש"א עצמו תירץ דמצוה שאדם חייב בה הוא צריך לעשות לשם צווי השם, ולא ע"מ לקבל פרס. אבל כאן הרי עדיין לא התחייב במצוה, אלא ביקש להכנס לארץ ואז יתחייב, ואת הבקשה והשאיפה וההבאה העצמית לחיוב במצוה זה אפשר לעשות כן ע"מ לקבל פרס [ודברים אלו קרובים למה שהבאתי בשם הפני שלמה בברכות].
 

עניין

משתמש רגיל
מנהג בהרבה קהילות חסידיים שהאדמו"ר עושה הגבה.
--------
זכור לי מאיזה מקום שדווקא הספרדים הם המקיימים את הגולל הנאמר בגמ' אמנם אצל אשכנזים זה לא שייך.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
עניין אמר:
מנהג בהרבה קהילות חסידיים שהאדמו"ר עושה הגבה.
--------
זכור לי מאיזה מקום שדווקא הספרדים הם המקיימים את הגולל הנאמר בגמ' אמנם אצל אשכנזים זה לא שייך.
אתה מתכוין גם את ההגבה
 

עניין

משתמש רגיל
מאן דהו אמר:
עניין אמר:
מנהג בהרבה קהילות חסידיים שהאדמו"ר עושה הגבה.
--------
זכור לי מאיזה מקום שדווקא הספרדים הם המקיימים את הגולל הנאמר בגמ' אמנם אצל אשכנזים זה לא שייך.
אתה מתכוין גם את ההגבה
רק ההגבה(אי אפשר לעשות שניהם לפי מנהגינו).
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
עניין אמר:
זכור לי מאיזה מקום שדווקא הספרדים הם המקיימים את הגולל הנאמר בגמ' אמנם אצל אשכנזים זה לא שייך.
אם הכוונה לנוהגים לגללו על הבימה (ולא בעוד המגבי' אוחזו בידיו) - ראה ערוה"ש סי' קמז ס"ט.
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
במגילה לב, א עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כולם.
ולא נזכר כלל המגביה, והקורא בן ימינו מתפלא דיציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.
ונצא בעקבי הצאן אדם רבותינו הראשונים לגלו"ל ההב"ן מעל פי הבאו"ר.
רבינו חננאל פירש [וכ"מ ברמב"ם תפילה יב, יח] הגולל ספר תורה כלומר המשלים. והיינו שהקורא האחרון מקבל שכר כולם. [ולפי זה לכאורה יש להוציא שהעלייה האחרונה יותר חשובה אפילו מראשון, וברמב"ם שם נראה ששווים הם].
התוס' רי"ד פירש גולל - שממציא הקריאה וגולל הספר במקום שהן צריכין לקרוא. והיינו שמכין הקריאה במקום שצריכים, ונראה שזה לפני הקריאה.
גם למפרש [ריא"ז] גולל כפשוטו [וצריך להבין מה טעם ראוי לשכר כה נשגב], לא נזכר כלל מגביה, ויתכן לפי שאת ההגבהה היו עושין לפני הקריאה, כבמסכת סופרים פרק יד ושו"ע קלד, ב. ותידוק מינה דתלמודין ס"ל כמסכת סופרים הנ"ל.
אולי גם יתכן לפרש שבזמנם המגביה עצמו היה עושה הגלילה בלא מסייע, ואי נימא הכי [שמגביה כלול בגולל אף שהוא דוחק] יהא ראיה לכאורה שעושין זה אחר הקריאה בתורה, מדאמרינן עשרה שקראו [כבר] בתורה גדול שבכולן גולל כו'.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
עניין אמר:
מנהג בהרבה קהילות חסידיים שהאדמו"ר עושה הגבה.
--------
זכור לי מאיזה מקום שדווקא הספרדים הם המקיימים את הגולל הנאמר בגמ' אמנם אצל אשכנזים זה לא שייך.
אתה מתכוין גם את ההגבה


אינני מכיר מקומות שנוהגים בהם לתת עלייה והגבהה לאדם אחד.
בוויז'ניץ למשל, הרבי מקבל עליית שישי בשחרית, ובמנחה הגבהה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אינני מכיר מקומות שנוהגים בהם לתת עלייה והגבהה לאדם אחד.
גם לי לא מוכר מנהג כזה כיום, אך להעיר שכ"ק הגה"ק מוהרלוי"צ ש"ס נ"ע הי' עולה בכל ש"ק ל'מפטיר', מגבי' הס"ת (ומוסרו לאחֵר - אחַר הגלילה), וקורא ההפטרה.
 

קבצים מצורפים

  • 'תולדות לוי יצחק' ח''א ע' 271 (נעתק שוב בקיצור שם ח''ג ס''ע 198).PNG
    'תולדות לוי יצחק' ח''א ע' 271 (נעתק שוב בקיצור שם ח''ג ס''ע 198).PNG
    641.6 KB · צפיות: 7

ארי-במסתרים

משתמש רשום
יש להסביר הטעם שהגבהה היא מצוה גדולה כזו,
עפ"י מה ששמעתי ממו"ר בטעם ענין מעשה ההגבהה שלכאורה הוא ענין תמוה,
אלא שהוא בא להראות לפני כולם את הספר תורה, וכולם אומרים זאת התורה אשר שם משה וכו', ובזה שומרים את מסורת התורה בישראל מדור לדור, ע"י העדות התמידית כמה פעמים בכל שבוע שזה התורה בלי שנעשו בה שינויים.
 
חלק עליון תַחתִית