האם מותר לנשים לברך על הלולב


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 201
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי גל גל » 27 ספטמבר 2018, 13:09

בס''ד

סוכות: האם מותר לאשה לברך על לולב

פתיחה

הגמרא במסכת קידושין (כט ע''א) פוסקת, שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא (= מעש''ג), ואילו גברים חייבים. באיסורים לעומת זאת, גברים ונשים חייבים בשווה, חוץ משלושה איסורים:

''...כל מצות עשה שהזמן גרמא - אנשים חייבין, ונשים פטורות, וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא - אחד האנשים ואחד הנשים חייבין. וכל מצות לא תעשה, בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא - אחד האנשים ואחד הנשים חייבין, חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים''.

בניגוד למה שרגילים לחשוב, נשים מחוייבות ברוב מעש''ג. הרמב''ם מונה בסוף ספר המצוות, שישים מצוות עשה, שאדם מחוייב בכל יום, כאשר מתוכן הנשים פטורות מארבע עשרה מצוות. מתוך המצוות שהן פטורות רק שמונה מתוכן, הפטור הוא בגלל שמדובר במעש''ג (למשל נשים פטורות ממצוות לימוד תורה, למרות שלא מדובר במצוות עשה שהזמן גרמא). לעומת זאת, יש שש מצוות, שהגמרא למדה שנשים כן חייבות בהן, למרות שמדובר במעש''ג, כמו קידוש בשבת ושמחה ברגלים.

מדוע נשים פטורות

מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא:

א. האבודרהם (שער ג' המצוות) כתב, שמכיוון שהאשה משועבדת גם לבעלה, לא רצה הקב''ה שיהיה מצב שבו מצד אחד הוא מצווה אותה משהו, ומצד שני בעלה מצווה אותה, ''לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו, כדי להיות לה שלום עם בעלה''.

ב. נימוק שיותר אופייני לפוסקים מהתקופה האחרונה, הביאו הרב פיינשטיין (או''ח ד, מט) והרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ד, עניינים כללים). הם טענו, שמכיוון שהאשה יותר משמעותית ועיקרית בטיפול בילדים, לפיכך הקב''ה פטר אותה ממעש''ג:

''זה שהתורה פטרה ממצוות עשה שהזמן גרמה... כי סתם נשים בעולם אינם עשירות, ועליהן מוטל גידול הילדים והילדות, שהיא מלאכה היותר חשובה להשם יתברך ולתורה. וכן ברא השם יתברך בטבע כל מין ומין מבעלי חיים שהנקבות יגדלו את הוולדות, ואף את מין האדם לא הוציא מן הכלל בזה, שגם טבע הנשים מסוגל יותר לגידול הילדים, שמצד זה הקל עליהן שלא לחייבן בלמוד התורה ובמצוות עשה שהזמן גרמא''.

בדומה לכך מצינו ברבינו מנוח (חמץ ומצה ז, ח), שכתב שאשה פטורה מהסיבה בפסח, כי היא טרודה בהכנת המאכלים. לכן, במידה ומדובר באשה חשובה שיש לה משרתים, והיא לא טרודה בהכנת המאכלים, היא חייבת בהסיבה כפסק הרמ''א (תעב, ד).

ג. הרב הירש (ויקרא כג, מג) סבר, שהתורה פטרה נשים ממצוות עשה שהזמן גרמא, מפני שמבחינה נפשית הן לא זקוקות לכך, בניגוד לגבר שזקוק לתזכורות לעיתים קרובות, ובלשונו: ''התורה מניחה, שיש לאישה דבקות יתרה ונאמנות של התלהבות לייעודה, והניסיונות המזומנים לה בתחום ייעודה – סכנה מועטת נשקפת לה מהם; משום כך לא היה צורך להטיל עליה את כל המצוות המוטלות על האיש''.

האם נשים יכולות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא

האם במידה ואשה רוצה, היא יכולה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא? הגמרא בראש השנה ובעירובין (לג ע''א, צו ע''א), מביאה מחלוקת בין ר' יוסי לר' יהודה בשאלה זו. לדעת ר' יוסי במידה והן רוצות, מותר להן לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, ואילו לדעת ר' יהודה, אסור להם. אמנם, גם ר' יוסי שמתיר, סובר שמדובר בהיתר מיוחד:

''אמר רבי יוסי: סח לי אבא אלעזר: פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים, והביאנוהו לעזרת נשים, וסמכו עליו נשים. לא מפני שסמיכה בנשים - אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים.''

בעיקרון אסור להשתמש בקרבן שלמים, ובכל זאת התירו לנשים לסמוך על העגל, כדי לעשות נחת רוח לנשים.
ומדוע ר' יהודה אוסר לנשים לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא? נחלקו בכך רש''י ותוספות:

1. רש''י גם בראש השנה וגם בעירובין ביאר, שבמידה והן מקיימות מצווה שהן לא חייבות, הן עוברות על איסור 'בל תוסיף'. והדברים קשים כפי שמקשה המהרש''א במקום. כדי להבין את קושייתו, נביא בקצרה את סוגיית בל תוסיף:

התורה בפרשת ואתחנן, אוסרת להוסיף על המצוות, ונחלקו הראשונים מתי עוברים על האיסור:

א. הרמב''ם (ממרים ב, ט) סבר, שמותר לחכמים להוסיף כל מצווה שהיא, ובתנאי שלא יגידו שהציווי הוא מהתורה. לכן למשל אין בעיה שחכמים יתקנו לחגוג את פורים, כי הם לא טוענים שפורים כתוב בתורה.

ב. הרמב''ן בפירושו על התורה חולק על הרמב''ם, וסובר שאפילו להוסיף מצוות אסור לחכמים, ואם הם מוסיפים הם עוברים על בל תוסיף. כיצד הוא מסביר שחכמים תיקנו לחגוג את פורים? הוא טוען שהם התבססו על פסוק, ובכהאי גוונא מותר.

ג. רש''י בראש השנה (כח ע''ב ד''ה מצוות) סבור, שרק כאשר מוסיפים על מצווה קיימת, שייך איסור בל תוסיף. למשל אין איסור להמציא עוד מצווה, אבל אסור לשים חמש מינים בלולב, או חמש טוטפות בתפילין.

לפי זה ברורה קושיית המהרש''א. כיצד ייתכן שלדעת רש''י שייך כאן איסור בל תוסיף?! בשלמא לדעת הרמב''ן מובן, כי הן מוסיפות מצווה שהן לא חייבות בה, אבל לדעת רש''י, רק כאשר מוספים פרט בתוך מצווה עוברים על איסור!

עוד לפני שנביא את התירוץ, יש לציין שרבים מהפרשנים נקטו שלרש''י אין פירוש אחיד בכל התלמוד, ולכן לא שייך להקשות מפירוש רש''י במקום אחד, על פירושו במקום אחר. כך למשל סברו הרש''ש (חולין קכח) החכם צבי (שו''ת סי' סא), הערוך לנר (נדה סז), ר' חיים מוואלזין (מופיע בשו''ת בית דוד סי' א) ועוד. האמת שגם המהרש''א עצמו נקט כך (קידושין מד ע''א), כך שלא ברור כל כך תמיהתו על רש''י, ואפשר שבגלל שמדובר ממש באותו מסכת, גם רש''י לא סותר את עצמו, אם כי ר' ישעיה ברלין (יש סדר למשנה ביצה פ''ג) נקט, שגם באותו מסכת יש ברש''י סתירות, וצ''ע.

כדי ליישב את קושיית המהרש''א נראה לומר, שרש''י לא התכוון שיש ממש איסור דאורייתא של בל תוסיף, אלא שזה נראה כאילו מוסיפים על המצוות, כך מדוייק מלשון תוספות (עירובין צו) שכאשר צוטטו את רש''י כתבו ''שנראה כמוסיפה'', וכן ברשב''א (שם) ''שנראה כמוסיפות על המצות''. לכן למשל אין בעיה, שאשה תשב בסוכה גם לדעת ר' יהודה (סוכה ב ע''ב), מכיוון שזה לא נראה כאילו היא מוסיפה על המצוות, שהרי היא רק יושבת (ועיין עוד בפני יהושע בראש השנה, שכתב בעניין אחר).

2. התוספות חלקו על פירוש רש''י, וסברו שאין עיקרון כללי כמו 'בל תוסיף', שבגללו לדעת ר' יהודה אסור לאשה לקיים מעש''ג, אלא בכל המצוות שנשים פטורות, אין להן לקיימן בגלל סיבה כלשהי, ולא בגלל בל תוסיף. למשל אסור לאשה לתקוע בשופר, מכיוון שמי שלא מחוייב בתקיעת שופר ותוקע, חל עליו איסור דרבנן לתקוע ביום טוב. אסור לאשה לסמוך על קודשים, מכיוון שאסור לסמוך על הקודשים, וכן על זה הדרך.

האם מותר לברך על מעש''ג

להלכה נפסק כדעת ר' יוסי, שמותר לנשים לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, וכשיטת ר' יוסי. נחלקו הראשונים, האם הן גם יכולות לברך על המצוות כאשר הן מקיימות אותן.

א. דעת רבינו תם (ר''ה לג ע''א ד''ה הא רבי יהודה), שלא זו בלבד שנשים יכולות לקיים מעש''ג, אלא הן גם יכולות לברך. הוא מציע מספר ראיות, נביא אחד מהם:

הגמרא בבבא קמא (פז ע''א), מביאה שרב יוסף אמר, שהוא יעשה מסיבה למי שיוכיח לו שמי שאינו מצווה ועושה, גדול ממי שמצווה ועושה. וזאת משום שהיה עיוור, ומכיוון שעיוור פטור ממצוות והוא בכל זאת מקיים אותן, שכרו גדול. מקשים התוספות, אם מי שפטור ממצוות (כמו עיוורים ונשים) ומקיים אותם, לא יכול לברך, מדוע רב יוסף כל כך שמח שהוא פטור מהמצוות?! הרי הגמרא במסכת בבא קמא (ל ע''א) אומרת, שמי שרוצה להיות חסיד ידקדק בברכות, ולא ייתכן שרב יוסף רצה להיפטר מהברכות! על כרחך, שגם מי שפטור מהמצוות יכול לברך, וגם נשים יכולות לברך על מעש''ג, למרות שהן פטורות.

אמנם למסקנה התוספות דוחים את הראייה מעיוור, כי עיוור חייב מדרבנן, לכן יתכן שהתירו לו לברך, אבל נשים שפטורות לגמרי מהמצוות, אולי אין להן לברך. כל הראיות שמביאים התוספות כדי להוכיח את שיטתם, אינן מוכרחות, והם פוסקים למעשה שנשים יכולות לברך על מעש''ג, וכך כתבו רוב מוחלט של גדולי הראשונים (מאזורי פסיקה שונים), ביניהם הרא''ה, הנימוקי יוסף והריטב''א (קידושין לא ע''א), המאירי (חגיגה טז ע''ב ד''ה סמיכה), הראב''ד (ציצית ג, ט), הר''ן (ר''ה ט ע''ב בדה''ר) ועוד. וכן פסק הרמ''א למעשה בהלכות שופר (או''ח תקפט ועוד):

''הגה: והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, על כן גם כאן תברכנה לעצמן.''

ב. אמנם הרמב''ם (ציצית ג, ט) לא סובר כך, והוא פוסק שאסור לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא. מדוע? ההגהות מיימוניות מבאר, שבברכת המצוות אומרים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו', ואיך אשה יכולה לומר וציוונו?! שהרי היא לא צוותה! הראשונים דחו את הסבר ההגהות, וכתבו שמכיוון שהגברים כן מצווים והנשים גם מקבלות שכר על מצווה שהן עושות, אז זה גם נחשב שהן מצוות.

בכל אופן כדעת הרמב''ם פסקו להלכה, גם רש''י (מובא בהגהות לעיל), שיבולי הלקט בשם ר' יאשיה (ראש השנה רצה) והסמ''ג, וכך פסק גם השולחן ערוך (או''ח יז, ב).
לכאורה לדעת הספרדים אין לנשים לברך על מעש''ג, אך למעשה יש שחלקו על דעת השולחן ערוך. הברכי יוסף (או''ח תרנד, ב) בתחילה נטה לאסור לברך על מעש''ג, אך לאחר מכן חזר בו בעקבות תשובה מן השמים, שקיבל ר' יעקב ממרוייש :

''מה שנהגו קצת נשים בארץ הצבי לברך על לולב, זה שנים רבות ערערתי על זה, דנהגו כך מעצמן, ואנן קבלנו הוראות הרמב"ם ומרן, והם פסקו שלא לברך... ואחר זמן רב בא לידי קונטרס מרבינו יעקב ממרוי"ש.. שהיה שואל מן השמים ומשיבים לו. וכתוב שם (סי' א)" שאלתי על הנשים שמברכות על הלולב ועל תקיעת שופר, אם יש עבירה, ואם הויא ברכה לבטלה אחרי שאינן מצוות. והשיבו, וכי אכשור דרי, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (= דהיינו מותר לברך)''

הרב עובדיה (יבי''א או''ח ב, ו) חלק בתוקף על דברי הברכי יוסף, וטען בתוקף שאין לזוז מפסק השולחן ערוך, ולכן ההולכות בשיטתו, אין להן לברך על נטילת לולב, וכן אין להם לברך את ברכות קריאת שמע בשם ומלכות, שלא ככף החיים (ע, א).

ערכים:

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 ספטמבר 2018, 13:29

כבוד הרב @גל גל שליט"א
מאמריך נפלאים ביותר. בנויים בצורה נכונה. מהממסד ועד הטפחות. באופן מקיף ותמציתי. דבר דבור על אופניו.
חיילך לאורייתא.

אהבתי מאוד את דרכך לדון בשרשי הדברים ולעבור במעבר חד לפוסקי זמנינו. בלי להכנס יותר מידי לראיות של כל פוסק. כדרך ספרי ההלכה והשו"ת. זה מאוד מתאים למטרה שהצבת לעצמך של עלונים וכיוצ"ב.
האם אתה מתעתד להעלותם על מכבש הדפוס?

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 ספטמבר 2018, 13:32

בטעם שנשים פוורות ממצוות מסויימות ראה בספר הנפלא הליכות בת ישראל בפתיחה ותמצא נחת.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 ספטמבר 2018, 13:36

@גל גל


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2525
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 379 פעמים
קיבל תודה: 463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יהודי » 27 ספטמבר 2018, 14:04

זה באמת מעניין שמנהג הרבה מנשי ספרד לברך רק על לולב ולא בשאר מצוות עשה שהז"ג, שהרי בשו"ת מן השמים מדבר על כל מצוות עשה שהז"ג. השאלה בעצם כבר על דברי החיד"א.


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 201
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי גל גל » 27 ספטמבר 2018, 15:23

יהודי כתב:זה באמת מעניין שמנהג הרבה מנשי ספרד לברך רק על לולב ולא בשאר מצוות עשה שהז"ג, שהרי בשו"ת מן השמים מדבר על כל מצוות עשה שהז"ג. השאלה בעצם כבר על דברי החיד"א.
לפני מספר שבועות פרסמתי את המאמר על השפעת הקבלה על הפסיקה (אני מצרף לך אותו כקובץ וורד). בעיקרון הפוסקים נטו שלא להסתמך הלכתית על תשובות מהשמים וכל כהאי גוונא (אם כי החיד''א קצת היה חריג בעניין זה, עיין בהערה במאמר), גם במקרה הזה החיד''א לא בחר להסתמך על פסיקתו של ר' יעקב ממרוייש לבד, אלא צירף אותו למנהג שהיה במקומו, לברך על לולב, לכן על שאר מצוות עשה שהזמן גרמא שלא נהגו לברך הן לא מברכות...
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 201
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי גל גל » 27 ספטמבר 2018, 15:26

מכל מלמדי השכלתי כתב:כבוד הרב @גל גל שליט"א
מאמריך נפלאים ביותר. בנויים בצורה נכונה. מהממסד ועד הטפחות. באופן מקיף ותמציתי. דבר דבור על אופניו.
חיילך לאורייתא.

אהבתי מאוד את דרכך לדון בשרשי הדברים ולעבור במעבר חד לפוסקי זמנינו. בלי להכנס יותר מידי לראיות של כל פוסק. כדרך ספרי ההלכה והשו"ת. זה מאוד מתאים למטרה שהצבת לעצמך של עלונים וכיוצ"ב.
האם אתה מתעתד להעלותם על מכבש הדפוס?
קודם כל תודה :-). בעיקרון הדף מודפס בשלושה בתי כנסת כל שבוע (האמת שזה נראה הרבה הרבה יותר יפה על דף וורד), אני צריך אנשים שיסכימו להדפיס את הדפים בבית כנסת שלהם, אין הרבה כאלה...
בכל אופן, מי שרוצה לקבל את הדף במייל כל שבוע, יכול לפנות tora2338@gmail.com


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 961
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יצחק » 27 ספטמבר 2018, 15:57

גל גל כתב:
יהודי כתב:זה באמת מעניין שמנהג הרבה מנשי ספרד לברך רק על לולב ולא בשאר מצוות עשה שהז"ג, שהרי בשו"ת מן השמים מדבר על כל מצוות עשה שהז"ג. השאלה בעצם כבר על דברי החיד"א.
לפני מספר שבועות פרסמתי את המאמר על השפעת הקבלה על הפסיקה (אני מצרף לך אותו כקובץ וורד). בעיקרון הפוסקים נטו שלא להסתמך הלכתית על תשובות מהשמים וכל כהאי גוונא (אם כי החיד''א קצת היה חריג בעניין זה, עיין בהערה במאמר), גם במקרה הזה החיד''א לא בחר להסתמך על פסיקתו של ר' יעקב ממרוייש לבד, אלא צירף אותו למנהג שהיה במקומו, לברך על לולב, לכן על שאר מצוות עשה שהזמן גרמא שלא נהגו לברך הן לא מברכות...
..


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי בני תורה » 27 ספטמבר 2018, 16:02

בענין זה יש להעיר שהמקום שבו כתב הרמ"א על מנהג הנשים לברך הוא בסימן י"ז לענין מצוות ציצית שנשים מברכות על כך. ודוקא בענין זה לא נהגו כן.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 961
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יצחק » 27 ספטמבר 2018, 16:04

גל גל כתב:
יהודי כתב:זה באמת מעניין שמנהג הרבה מנשי ספרד לברך רק על לולב ולא בשאר מצוות עשה שהז"ג, שהרי בשו"ת מן השמים מדבר על כל מצוות עשה שהז"ג. השאלה בעצם כבר על דברי החיד"א.
לפני מספר שבועות פרסמתי את המאמר על השפעת הקבלה על הפסיקה (אני מצרף לך אותו כקובץ וורד). בעיקרון הפוסקים נטו שלא להסתמך הלכתית על תשובות מהשמים וכל כהאי גוונא (אם כי החיד''א קצת היה חריג בעניין זה, עיין בהערה במאמר), גם במקרה הזה החיד''א לא בחר להסתמך על פסיקתו של ר' יעקב ממרוייש לבד, אלא צירף אותו למנהג שהיה במקומו, לברך על לולב, לכן על שאר מצוות עשה שהזמן גרמא שלא נהגו לברך הן לא מברכות...
הנידון האם אפשר לסמוך על דברי חלומות וכיו"ב הוא שאלה של "לא בשמים היא" שהגמ' מביאה את זה בכ"מ והתוס' פלפלו בזה וכו', וכמו כן יש כאן נידון של "דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים", אבל הנידון על ההשפעה של תורת הסוד על ההלכה הוא לא רק מצד "לא בשמים היא" (כלומר לא רק בגלל שרוב החידושים בתורת הסוד מקורם בגילויים שמימיים) אלא בגלל עצם הדבר שמדובר בתורת סוד שלא הכל מובן ולא הכל נמסר לכולם לעסוק בזה ולהתנהג עפי"ז.


אלישיב בן דאואל
הודעות: 53
הצטרף: 20 יוני 2018, 16:32
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי אלישיב בן דאואל » 27 ספטמבר 2018, 21:49

בני תורה כתב:בענין זה יש להעיר שהמקום שבו כתב הרמ"א על מנהג הנשים לברך הוא בסימן י"ז לענין מצוות ציצית שנשים מברכות על כך. ודוקא בענין זה לא נהגו כן.
גם על תפילין כתב הרמ''א שראוי למחות בהם, יש מחלוקת בעניין זה בין הבבלי לירושלמי...


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 961
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יצחק » 27 ספטמבר 2018, 22:32

בני תורה כתב:בענין זה יש להעיר שהמקום שבו כתב הרמ"א על מנהג הנשים לברך הוא בסימן י"ז לענין מצוות ציצית שנשים מברכות על כך. ודוקא בענין זה לא נהגו כן.
לא שלא נהגו לברך, לא נהגו ללבוש ציצית.. אם היו לובשות בודאי היו גם מברכות..
(מזכיר את הסיפור הבריסקאי על האבן בכניסה לבית הכנסת בבריסק שעד היום הזה בכל פעם שהיא שומעת שאומרים קדוש קדוש קדוש היא קופצת ממקומה..)


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 27 ספטמבר 2018, 23:41

יצחק כתב:
גל גל כתב:
יהודי כתב:זה באמת מעניין שמנהג הרבה מנשי ספרד לברך רק על לולב ולא בשאר מצוות עשה שהז"ג, שהרי בשו"ת מן השמים מדבר על כל מצוות עשה שהז"ג. השאלה בעצם כבר על דברי החיד"א.
לפני מספר שבועות פרסמתי את המאמר על השפעת הקבלה על הפסיקה (אני מצרף לך אותו כקובץ וורד). בעיקרון הפוסקים נטו שלא להסתמך הלכתית על תשובות מהשמים וכל כהאי גוונא (אם כי החיד''א קצת היה חריג בעניין זה, עיין בהערה במאמר), גם במקרה הזה החיד''א לא בחר להסתמך על פסיקתו של ר' יעקב ממרוייש לבד, אלא צירף אותו למנהג שהיה במקומו, לברך על לולב, לכן על שאר מצוות עשה שהזמן גרמא שלא נהגו לברך הן לא מברכות...
הנידון האם אפשר לסמוך על דברי חלומות וכיו"ב הוא שאלה של "לא בשמים היא" שהגמ' מביאה את זה בכ"מ והתוס' פלפלו בזה וכו', וכמו כן יש כאן נידון של "דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים", אבל הנידון על ההשפעה של תורת הסוד על ההלכה הוא לא רק מצד "לא בשמים היא" (כלומר לא רק בגלל שרוב החידושים בתורת הסוד מקורם בגילויים שמימיים) אלא בגלל עצם הדבר שמדובר בתורת סוד שלא הכל מובן ולא הכל נמסר לכולם לעסוק בזה ולהתנהג עפי"ז.
אתה רומז שהקבלה היא לא מסורה מדור לדור אלא בדומה לשו"ת מן השמים אלו דברי חלומות?
מה כונתך לא הכל מובן? גם מסכת עירובין לפני שלומדים לא מובנת לכולם...


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 28 ספטמבר 2018, 01:11

בני תורה כתב:בענין זה יש להעיר שהמקום שבו כתב הרמ"א על מנהג הנשים לברך הוא בסימן י"ז לענין מצוות ציצית שנשים מברכות על כך. ודוקא בענין זה לא נהגו כן.
הרמ"א לא כותב שמנהג נשים לברך. הוא כותב בלשון הזו: ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא אך מחזי כיהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית. ודוק ותידוק.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 961
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 305 פעמים
קיבל תודה: 303 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יצחק » 28 ספטמבר 2018, 10:39

יוסי יעבץ כתב:
יצחק כתב:
גל גל כתב: לפני מספר שבועות פרסמתי את המאמר על השפעת הקבלה על הפסיקה (אני מצרף לך אותו כקובץ וורד). בעיקרון הפוסקים נטו שלא להסתמך הלכתית על תשובות מהשמים וכל כהאי גוונא (אם כי החיד''א קצת היה חריג בעניין זה, עיין בהערה במאמר), גם במקרה הזה החיד''א לא בחר להסתמך על פסיקתו של ר' יעקב ממרוייש לבד, אלא צירף אותו למנהג שהיה במקומו, לברך על לולב, לכן על שאר מצוות עשה שהזמן גרמא שלא נהגו לברך הן לא מברכות...
הנידון האם אפשר לסמוך על דברי חלומות וכיו"ב הוא שאלה של "לא בשמים היא" שהגמ' מביאה את זה בכ"מ והתוס' פלפלו בזה וכו', וכמו כן יש כאן נידון של "דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים", אבל הנידון על ההשפעה של תורת הסוד על ההלכה הוא לא רק מצד "לא בשמים היא" (כלומר לא רק בגלל שרוב החידושים בתורת הסוד מקורם בגילויים שמימיים) אלא בגלל עצם הדבר שמדובר בתורת סוד שלא הכל מובן ולא הכל נמסר לכולם לעסוק בזה ולהתנהג עפי"ז.
אתה רומז שהקבלה היא לא מסורה מדור לדור אלא בדומה לשו"ת מן השמים אלו דברי חלומות?
מה כונתך לא הכל מובן? גם מסכת עירובין לפני שלומדים לא מובנת לכולם...
כתבתי ב' נקודות
א. הבעיה של "לא בשמים היא" קיימת בכל גילוי שמימי בין אם הוא ע"י מגידים בין אם הוא ע"י חלומות.
ב. בעניני הסוד לא תמיד יש בטחון שמבינים היטב את הענין (גם בהלכה צריך לעיין היטב וכו' אבל יש יותר בטחון בצדקת ההבנה) וגם בדרך כלל אין בטחון שיודעים היטב מה תכלס' צריך לעשות (כי בדרך כלל הדיון הקבלי הוא על הרעיונות ואילו הנגלה מדבר על המעשה).


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי סבא » 28 ספטמבר 2018, 12:12

אביא כאן דברי הילקוט יוסף [מפינת ההלכה באספקלריא] בעניין זה-
...על כל פנים כך נוהגות הנשים הספרדיות, כדעת הרמב"ם ורוב הראשונים והשו"ע, שאינן מברכות לא על הסוכה ולא על הלולב. והפרי חדש - היה רבה של ירושלים לפני כשלש מאות שנה - (סי' תקפ"ט ס"ו), מעיד שכך היה המנהג בירושלים שנשים אינן מברכות לא על שופר ולא על סוכה ולולב. וכן כתב בשו"ת אדמת קודש (יו"ד סי' י"ח) כתב בשם גאוני ירושלים, וכן כתב רבי יעקב אלגאזי (קונט' חוג הארץ, עמוד ו'). גם הגאון רבי יונה נבון - רבו של מרן החיד"א - בספרו שו"ת נחפה בכסף (דף קפא ע"ג), הביאו מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' תרנ"ד) והסכים עמו.
ופלא שמרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' פ"ב) חזר בו ממש"כ בברכי יוסף, כי מצא בשו"ת מן השמים - לרבי יעקב ממרויש, מבעלי התוספות - שפסק ע"פ שאלת חלום מן השמים שהנשים רשאות לברך על מ"ע שהזמן גרמא, וע"פ זה חזר לקיים מנהג הנשים המברכות על הלולב וכיו"ב. בספר שבולי הלקט (סי' קנז), הובא פסק אחד מהספר שו"ת מן השמים, וכתב עליו, שאין להשגיח בדברי חלומות, כי 'לא בשמים היא'. והגאון רבי יוסף זכריה שטרן בשו"ת זכר יהוסף (בתהלוכות האגדות די"ב ע"ג) כתבשהמעיין בשו"ת מן השמים יראה נכוחה שכמעט כל פסקיו הם דעות מיעוט הפוסקים ודחויות מההלכה. וע"ז נאמר 'לא בשמים היא'. וכמבואר בגמרא (בבא מציעא נט ע"ב).
ובגמרא (סנהדרין ל ע"א): "הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו בירושה, ולא ידע היכן הם, ובא בעל החלום ואמר לו 'במקום פלוני הן, ושל מעשר שני הן', ובדק ומצא את המעות כפי שנאמר לו בחלום, זה היה מעשה ובא לפני חכמים, ואמרו: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין", והמעות חולין ורשאי להשתמש בהן כרצונו, כי פלגינן דיבורא, פלגינן נאמנות. ולמרות שמן השמים גילו לו היכן נמצא האוצר, ולולי הגילוי בחלום הזה לא היה יודע היכן הוא, אעפ"כ אמרינן שרק חציו אמת, וכן נפסק בשו"ע חושן משפט (סי' רנ"ה). וכן כתב בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, יו"ד סי' ל) שאין להתחשב בדברי חלומות לעניני הלכה, וכיו"ב כתב הש"ך חו"מ (סי' שלג ס"ק כה). וכבר הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם (ספ"ו מהל' בית הבחירה) כתב שאין לסמוך על זה כלל, כי 'לא בשמים היא'.
ולכן זה פלא שמרן החיד"א רק ראה את דברי שו"ת מן השמים ומיד חזר בו ואמר שהנשים מברכות על סוכה ולולב. גם הראש"ל הגאון רבי שמ"ח גאגין אב"ד ירושלים, בספרו יריעות האהל (דף צג.), וכן הגאון ר' יוסף ידיד הלוי בספרו ברכת יוסף (ח"א עמוד ד) השיגו על החיד"א, והעידו שכך היה המנהג שנשים לא בירכו.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לנשים לברך על הלולב

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 02 אוקטובר 2018, 23:09

יצחק כתב: ב. בעניני הסוד לא תמיד יש בטחון שמבינים היטב את הענין (גם בהלכה צריך לעיין היטב וכו' אבל יש יותר בטחון בצדקת ההבנה) וגם בדרך כלל אין בטחון שיודעים היטב מה תכלס' צריך לעשות (כי בדרך כלל הדיון הקבלי הוא על הרעיונות ואילו הנגלה מדבר על המעשה).
זה מתוך ניסיון שלך שלא מבינים או השערה גרידא?

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח