קריאת השם לרך הנימול

[חדא]

רבן שמעון בן גמליאל אומר: הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש היו מוציאין לשם המאורע אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו

[חייל של הרבי]

אם הסבים מתערבים בכוח אני מסכים שזה לא תקין.
אבל לא צריך עכשיו לעשות צחוק ממנהג כל ישראל לקרוא על שם הסבא והסבא רבא,
כן - גם זלמן! גם זלדה!

מי שנהפך ל"ישראלי" מדי וקשה לו עם שמות כאלו, שיבושם לו, ושלא יזלזל במי שמחזיקים מנהגי אבותם.

הסטייפלר חשב אחרת ממך והמליץ לא לקרוא בשמות ישנים שעלולים לגרום לילד אי נעימות.
להורי ילדה שרצו לקרוא ע''ש טויבע המליץ על השם יונית.
הסטייפלר.
אולי היה יותר מידי ישראלי?

איני חושב שיש להשוות בין טויבע לזלמן.
בכל אופן, לא דיברתי על מצבים שבהם באמת הילד יהי' היחיד עם שם זה - אף בסביבת יראי ה'.
לצחקק משמות כמו זלמן, קלמן, הערשי, בערל'ה, אלתר וכד' - זו בהחלט ישראליות יתר.
 

[הערש כ''ץ]

אם הסבים מתערבים בכוח אני מסכים שזה לא תקין.
אבל לא צריך עכשיו לעשות צחוק ממנהג כל ישראל לקרוא על שם הסבא והסבא רבא,
כן - גם זלמן! גם זלדה!

מי שנהפך ל"ישראלי" מדי וקשה לו עם שמות כאלו, שיבושם לו, ושלא יזלזל במי שמחזיקים מנהגי אבותם.

הסטייפלר חשב אחרת ממך והמליץ לא לקרוא בשמות ישנים שעלולים לגרום לילד אי נעימות.
להורי ילדה שרצו לקרוא ע''ש טויבע המליץ על השם יונית.
הסטייפלר.
אולי היה יותר מידי ישראלי?

איני חושב שיש להשוות בין טויבע לזלמן.
בכל אופן, לא דיברתי על מצבים שבהם באמת הילד יהי' היחיד עם שם זה - אף בסביבת יראי ה'.
לצחקק משמות כמו זלמן, קלמן, הערשי, בערל'ה, אלתר וכד' - זו בהחלט ישראליות יתר.

אף אחד (בוגר) לא מצחקק משמות כאלו.
ילדים עלולים לצחקק מהם, והאידיאולוגיה השמרנית של ההורים לא תמיד משתלמת לילדים.
תאהב זאת או לא תאהב זאת, פעם דברו באידיש והיום כבר לא, עכ''פ בהיכלי הישיבות, אצל החסידים שמדברים באידיש קוראים גם זלדה וכו'.
ושינוי השמות הוא לא בעייתי בעיניי בכלל. אין היום אף אדם שקרוי פפא או הונא ע''ש האמוראים הקדושים. וגם הם עצמם נקראו בשמות אלו לא ע''ש הסבא שלהם שהרי אלו שמות בבליים שלא היו בזמן התנאים.
דור דור ודורשיו, דור דור ושמותיו.
לא בזה תלוי האידישקייט שלנו. ומי שכן בזה תלויה האידישקייט שלו היא בבעיה חמורה.
 

[חייל של הרבי]

 

אף אחד (בוגר) לא מצחקק משמות כאלו.
ילדים עלולים לצחקק מהם, והאידיאולוגיה השמרנית של ההורים לא תמיד משתלמת לילדים.
תאהב זאת או לא תאהב זאת, פעם דברו באידיש והיום כבר לא, עכ''פ בהיכלי הישיבות, אצל החסידים שמדברים באידיש קוראים גם זלדה וכו'.
ושינוי השמות הוא לא בעייתי בעיניי בכלל. אין היום אף אדם שקרוי פפא או הונא ע''ש האמוראים הקדושים. וגם הם עצמם נקראו בשמות אלו לא ע''ש הסבא שלהם שהרי אלו שמות בבליים שלא היו בזמן התנאים.
דור דור ודורשיו, דור דור ושמותיו.
לא בזה תלוי האידישקייט שלנו. ומי שכן בזה תלויה האידישקייט שלו היא בבעיה חמורה.

כמובן איני מכחיש שתמיד יש אופנה חדשה לשמות וזה לא פסול. רק דיברתי בתגובה למי שזלזל במי שקוראים לבנם 'זלמן' או 'זלדה'.
וטענתי כלפיו שהוא - שמבחינת אורח חייו יותר הולך עברית, לא מכירים כל כך את יהדות חו"ל (לא בטוח, סתם משער) - אולי לו זה מוזר. ובכלל לא פסלתי שמי שזה מוזר לו אכן שלא ינהג כך. אבל בדבריו הי' גם לעג למי שעושים כן.
זה עניין של סדרי עדיפויות ותרבות, לא צריך ללעוג למי ששונה ממך (לא אתה בדווקא, כוונתי להלך הרוח שראיתי שם למעלה).
 

[לומד ומלמד]

האם אי מי יקרא לבנו היום 'יעיש' או לביתו 'כמוס' ? הכל ענין של 'מקובלות חברתית סביבתית'
אם סבי שפיקחת הייתה וראתה את הנולד [תרתי משמע] - הודיעה לכל נכדיה וכו' שאף אחד לא יקרא שם אחריה. [היה זה שם לא מקובל בזמן ובעת הזו]

[לומד ומלמד]

בשו"מהרש"ל כותב שהשם שניאור הגיע מאחד הרבנים ששם אביו היה אורי ושם חמיו יאיר ולכן קרא שני אור כלומר שני אורות כך כמדומני המעשה.

תיקון קל: אורי ומאיר.
יש"כ

[יודי הסופר]

כן - גם זלמן! גם זלדה!

לא זלמן ולא זלדה, מה עשה לך הילד?

אני רואה שהעליהום נגד השמות זלמן וזלדה יצא מכלל פרופורציות
אז אני רק רוצה לומר שהבאתי אות לדוגמא בעלמא 
ובעיני זה שמות מדהימים.

[חימקו]

כן - גם זלמן! גם זלדה!

לא זלמן ולא זלדה, מה עשה לך הילד?

אני רואה שהעליהום נגד השמות זלמן וזלדה יצא מכלל פרופורציות
אז אני רק רוצה לומר שהבאתי אות לדוגמא בעלמא 
ובעיני זה שמות מדהימים.

גם בעיני. אבל הילדים לא מתחשבים בדעתנו.
 

[בחינת חכמה]

קצת סטו מהנושא.

אינני מדבר כרגע דווקא על שם מקובל או לא.

אלא על עצם הרעיון שהורים מתערבים בבחירת השם לנכדים.

ולפעמים הורה דורש שם ע"ש סבא שלו שהוא כלל לא הכיר. אבל כדי לך היה אדם גדול... אני אישית לא הכרתי אותו אבל אבא שלי היה אומר וכו'.....

לפעמים נראה לי שזו 'גאווה' מצד סבא להתערב, ובפרט להתעקש...

הלא כן?!


(כפי מה שכתבו מעלה אין כאן בעיה של כיבוד אב ואם וכל אחד יכול לתת שם איזה שיבחר גם בניגוד לבקשת הוריו.)

[ידידיה]

אני טועה?

ראה שו"ע יו"ד סי' רמ סכ"ד.

שם נאמר: חייב אדם לכבד חמיו.
אך לא נאמר: כבוד חמיו קודם לכבוד אביו.
ודי לחכימא ברמיזא...
 

הוא התכוין [או היה אמור להתכוין] לרמ"א שם.

[יתכן ומסתבר]

ראה שו"ע יו"ד סי' רמ סכ"ד.

שם נאמר: חייב אדם לכבד חמיו.
אך לא נאמר: כבוד חמיו קודם לכבוד אביו.
ודי לחכימא ברמיזא...

הוא התכוין [או היה אמור להתכוין] לרמ"א שם.

אם אני מבין נכון אתה מתכוין [או לפחות אמור להתכוין] לרמ"א בסעיף כ"ה:
וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן – אין צריך לשמוע אל האב
 

[לבי במערב]

אם אני מבין נכון אתה מתכוין [או לפחות אמור להתכוין]

גם אם לכך היתה כוונתו, לא ציינתי אלא לסעיף כד - וכוונתי היתה לכולו, דברי המחבר והרמ"א כאחד.

[יתכן ומסתבר]

אם אני מבין נכון אתה מתכוין [או לפחות אמור להתכוין]

גם אם לכך היתה כוונתו, לא ציינתי אלא לסעיף כד - וכוונתי היתה לכולו, דברי המחבר והרמ"א כאחד.

לא זכיתי להבין מה הקשר בין כבוד אבי אביו לכאן שהמדובר הוא כבוד חמיו. 
ואולי כוונתכם להקיש מדברי הרמ"א שכבוד אביו קודם לאבי אביו, דה"ה שאביו קודם לחמיו, וז"פ. 
 

[לבי במערב]

בנדו"ד שייכים כל הציורים: הן עצם החיוב דכבוד חמיו ואבי־אביו (בקריאת שמו, או לכבדו בקריאת שם אביו), והן בקדימת כבוד אביו לדחמיו.

[יתכן ומסתבר]

לפעמים נראה לי שזו 'גאווה' מצד סבא להתערב, ובפרט להתעקש...

ולפעמים נראה לי שזו 'גאווה' מצד האבא להתעקש על שלו...

(אם כי עצם דבריך צודקים לחלוטין, שבחירת השמות ניתנה להורים בלבד, ואין שום פגם במצות כיבוד או"א כשנותנים שם לפי רצון ההורים נגד רצון הוריהם שלהם, ועליהם רק לשמור שלא לבזות את הוריהם מחמת כך, אלא להסביר להם בצורה פסקנית שאינם חפצים כלל להיכנס בדו"ד על כך) 
 

[בחינת חכמה]

ולפעמים נראה לי שזו 'גאווה' מצד האבא להתעקש על שלו...

לא כ"כ מדויק. אלא יש כן גאווה אם מתעקש מול אשתו (כמובן רק על שם הולם ויהודי שורשי)

[בן אבנר]

בשם הקה"י ידוע שאמר לא לקרוא שמות שייתבשו בהם.

וכידוע אמר כן מניסיון אחר השם שקרא לביתו הרבנית ברזם תליט"א (יוספה)

אני מתאר לעצמי שהוא קרא לה בשם זה כיון שסבר שזה יהיה שם מקובל וישראלי, אלא שלא צדק בהשערתו.

לביתו הרבנית ברמן קרא ליבא, כשהיא נכנסה לגן הגננת אמרה לה ששם זה אינו מקובל כ"כ, והציעה לה להקרות אהובה, וכשחזרה לביתה ואמרה זאת לאביה קיבל את הדברים, וכן נקראה מאותו היום ומעלה.
 

[זעירא קטינא]

בשם הקה"י ידוע שאמר לא לקרוא שמות שייתבשו בהם.

וכידוע אמר כן מניסיון אחר השם שקרא לביתו הרבנית ברזם תליט"א (יוספה)

אני מתאר לעצמי שהוא קרא לה בשם זה כיון שסבר שזה יהיה שם מקובל וישראלי, אלא שלא צדק בהשערתו.

לביתו הרבנית ברמן קרא ליבא, כשהיא נכנסה לגן הגננת אמרה לה ששם זה אינו מקובל כ"כ, והציעה לה להקרות אהובה, וכשחזרה לביתה ואמרה זאת לאביה קיבל את הדברים, וכן נקראה מאותו היום ומעלה.

כמדומה נולדה עוד באירופה וקרא לה יוספה ע"ש חמיו ורק אח"כ שנולד בנו הגר"ח קרא לו גם יוסף
 

[גבריאל פולארד]

בשו"מהרש"ל כותב שהשם שניאור הגיע מאחד הרבנים ששם אביו היה אורי ושם חמיו יאיר ולכן קרא שני אור כלומר שני אורות כך כמדומני המעשה.

תיקון קל: אורי ומאיר.
יש"כ

המהרש"ל כותב שזה מקור השם?
לכאו' המהרש"ל רק מספר על הפשרה שעשה זקנו הרב מנחם ציון. שכדי לצאת ידי שניהם קרא בשם הזה.
אבל מקור השם שניאור כבר היה בראשונים. כמו הר''מ בר שניאור.

[פפפפ]

האם מדין כיבוד אב ואם מחויב אבי הבן לקרוא לבנו הרך הנימול בשם שהוריו (הורי זוגתו) בוחרים בעבורו?

אינני מבין למה סבים מתערבים בנתינת השם לנכדיהם. מה זה קשור אליהם? וכי הם הולידו וטרחו (וטורחים)? כידוע מהאר"י הק' שמופיע התנוצצות רוח הקודש על ההורים, ולמה הורי ההורים מתערבים ברוח הקודש של ילדיהם? ואולי אפילו במקרים מסוימים הם עוברים על לאו של 'ולפני עוור' וכו'...

וראיתי כמה ילדים שנושאים שם בניגוד מסוים לרצון ההורים אבל בהוראתם (או 'בבקשתם') של ההוים שלהם דהיינו הסבים ולא עלתה יפה. והרי כידוע השם משפיע מאוד מאוד על נפש האדם.

ולכן אני שואל וכנ"ל!

אשמח מאוד בעז"ה לתשובות הוגנות בעניין, ועדיף תשובות עם שכל וטעם ופחות רגש

יי"כ

 

זה הידור בכיבוד אב וכך נהוג בדורות האחרונים משום כיבוד אב
ואמנם לא ראוי על ההורים לכפות אך זה מנהג ישן וחינוך למנהג ישן זה קיים באי או סוגי חינוך שונים
אמנם שם נדיר וכדו' זה שאלה נפרדת