מקורות לגדר במצוות עשה

רוח חכמים

משתמש רגיל
הנה בציצית איכא מרדכי ועו"ר דס"ל דבשבת שרי ללכת בבגד שיש בו ד' כנפות בלא ציצית משו' שאינו יכול להניח בו ציצית וממילא אינו מחויב
ומאידך בכיסוי הדם איתא דאין לשחוט כוי ביו"ט משו' דאסור לכסות דמו ואינו יכול לקיים מצוות כיסוי הדם
והאריכו האחרונים לבאר ההבדל
שאלתי היא:
למישהו יש מקורות למצוות הדומות לכיסוי הדם או לציצית?
ומקורות להנ"ל גם יעזרו כי איני זוכר 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
רוח חכמים אמר:
למישהו יש מקורות למצוות הדומות לכיסוי הדם או לציצית?
גם לגבי מזוזה כתוב שכיון שאינו יכול לקבוע מזוזה בשבת יכול לדור בבית ללא מזוזה.
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
רוח חכמים אמר:
למישהו יש מקורות למצוות הדומות לכיסוי הדם או לציצית?
גם לגבי מזוזה כתוב שכיון שאינו יכול לקבוע מזוזה בשבת יכול לדור בבית ללא מזוזה.
דבר ראשון תודה!
דבר שני איפה כתוב
דבר שלישי מדובר בדיור עראי או גם בדיור קבע?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
רוח חכמים אמר:
יושב אוהלים אמר:
רוח חכמים אמר:
למישהו יש מקורות למצוות הדומות לכיסוי הדם או לציצית?
גם לגבי מזוזה כתוב שכיון שאינו יכול לקבוע מזוזה בשבת יכול לדור בבית ללא מזוזה.
דבר ראשון תודה!
דבר שני איפה כתוב
דבר שלישי מדובר בדיור עראי או גם בדיור קבע?
עיין כאן למקורות.
https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/30-15.pdf
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
רוח חכמים אמר:
למישהו יש מקורות למצוות הדומות לכיסוי הדם או לציצית?
גם לגבי מזוזה כתוב שכיון שאינו יכול לקבוע מזוזה בשבת יכול לדור בבית ללא מזוזה.
שו"ר דאיכא ב' חילוקים בין מזוזה ומעקה לציצית
א. כ' בשו"ת מהר"ח או"ז דמזוזה ומעקה אין איסור כלל להיכנס לבית שאין בו מזוזה ומעקה
ב. בפמ"ג כ' דאין ביטול עשה בבית בלי מזוזה משו' דהתורה לא חייבה כמצווה חיובית, ורבנן הפכו את זה למצווה חיובית וממילא יש לחלק טובא בין ציצית למזוזה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
רוח חכמים אמר:
א. כ' בשו"ת מהר"ח או"ז דמזוזה ומעקה אין איסור כלל להיכנס לבית שאין בו מזוזה ומעקה
אבל ביטול עשה יש, גם לדידהו. ולכן גם לדידהו אסור לדור בדירה שאין בו מזוזה ביום חול.
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
רוח חכמים אמר:
א. כ' בשו"ת מהר"ח או"ז דמזוזה ומעקה אין איסור כלל להיכנס לבית שאין בו מזוזה ומעקה
אבל ביטול עשה יש, גם לדידהו. ולכן גם לדידהו אסור לדור בדירה שאין בו מזוזה ביום חול.

לא, אין ביטול עשה, הוא כותב שמותר להיכנס לגור בדירה בלא שיש בה מזוזה ומעקה, מבו' שעכ"פ באופן עראי שרי ואין ביטול עשה
ובפמ"ג מבו' שאין ביטול עשה כלל שהוי כמצוות צדקה וכיו"ב, ורבנן החמירו להופכו למצווה חיובית
 
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
ז"ל
שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן סא
אי נמי התם בכל כתבי זהירות יתירה הוי ביה מאינש אחרינא. דקאמר תיתי לי דקיימי מצו' ציצית. מיהו בהקומץ רבה (ל"ח א') דמשני כרמלית דרבנן הוה משמע שאין לפושטו. דקאמר דלא הוה ביה איסורא אחרינא אלא יציאתו בטלית שאינה מצויצית /מצויצת/ כהילכתה בכרמלית. אבל עשה דארבע כנפות לית ביה. וכן נראה דדמי לעשיית מעקה ומזוזה. דלא אשכחנא שיצא אדם מביתו עד שיעשה מעקה ומזוזה. ויש לדחות דהכי נמי לא אשכחנא שיהא אסור לכנוס בלא מעקה ומזוזה, מה שאין כן בהעטפת טלית בלא ציצית. הלכך אין לדמותו למזוזה ומעקה. ואתה שר המשקים הבע מימיך למוצצי וללוקקי.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
רוח חכמים אמר:
איפה כתוב?
.
פתחי תשובה הלכות מזוזה סימן רפה ס"ק א:​
ועיין פמ"ג לאו"ח סי' ל"ח, דאם נודע לו בשבת ויו"ט שאין מזוזה בפתחו ויש לו בית אחר, מחוייב הוא לצאת; אבל אי לית ליה בית אחר, שרי לדור בתוכו, דומיא דציצית בסימן י"ג ע"ש. ונראה דה"ה אפילו בחול, אם אין מזוזה נמצא בעיר, דינו כמו בשבת ורשאי לדור בתוכו, אם אין לו בית אחר, כמ"ש המג"א בסימן י"ג סק"ח לענין ציצית. ועי' במג"א סי' י"ט סק"א ודו"ק.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
רוח חכמים אמר:
שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן סא.
לגבי ציצית פשיטא ליה למהר"ח או"ז שאסור להתכסות בבגד שאין בו ציצית (ודלא כשיטת הראשונים שמצות ציצית חלה רק לאחר שהתכסה בבגד). כי קמיבעיא ליה, בנפסלה הציצית לאחר שהיה מכוסה בבגד בהיתר, אם יש לו לפשטו אם לאו.
לעומת זאת לגבי מזוזה פשיטא ליה שאין איסור להכנס לבית שאין בו מזוזה, לפי שמצות מזוזה חלה רק לאחר שנכנס לדור בו. אבל אם דר בבית ואינו משתדל לקבוע מזוזה על פתחו – ודאי שהוא מבטל מצות עשה.
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
רוח חכמים אמר:
שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן סא.
לגבי ציצית פשיטא ליה למהר"ח או"ז שאסור להתכסות בבגד שאין בו ציצית (ודלא כשיטת הראשונים שמצות ציצית חלה רק לאחר שהתכסה בבגד). כי קמיבעיא ליה, בנפסלה הציצית לאחר שהיה מכוסה בבגד בהיתר, אם יש לו לפשטו אם לאו.
לעומת זאת לגבי מזוזה פשיטא ליה שאין איסור להכנס לבית שאין בו מזוזה, לפי שמצות מזוזה חלה רק לאחר שנכנס לדור בו. אבל אם דר בבית ואינו משתדל לקבוע מזוזה על פתחו – ודאי שהוא מבטל מצות עשה.
לגבי מזוזה נכונים דבריך,
לגבי ציצית, איני מכיר שי' ראשונים שמותר להתכסות בבגד שאין בו ציצית, כיון שברגע שלובש עובר בעשה
וממילא אין מוכח מידי מד' מהר"ח או"ז הנ"ל דכ' איכא איסור להתכסות
לגבי הנ"מ בין שי' קמאי הנ"ל לגבי שבת דאסור בנתינת ציצית בבגד לא נתבאר לן דעת מהר"ח או"ז
וכן לגבי נ"מ דלכא' שרי ללבוש ד' כנפות תוך כדי נתינת ציצית בבגד, אף לגבי הא לא נתבאר לן מד' מהר"ח או"Z מידי
וכל מש"כ הוא דבסתם אסיר להתכסות בד' כנפות שאין בה ציצית

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
רוח חכמים אמר:
איני מכיר שי' ראשונים שמותר להתכסות בבגד שאין בו ציצית, כי ברגע שלובש עובר בעשה.
.
תוספות פרק האשה רבה (דף צ ריש ע"ב):​
וְאִם תֹּאמַר: סָדִין בְּצִיצִית הֵיכִי הָוֵי שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה? דְּכִי מִכַּסֵּי בְּטַלִּית דְּבַת חִיּוּבָא הִיא וְאֵין בּוֹ צִיצִית הֲרֵי עוֹבֵר בַּיָּדַיִם.
וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּבִשְׁעַת עִטּוּף אַכַּתִּי לָא מִחַיַּב עַד אַחַר שֶׁנִּתְעַטֵּף, דִּ'כְסוּתְךָ' מַשְׁמַע שֶׁאַתָּה מְכֻסֶּה בָּהּ כְּבָר, וַ'אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ' אָתֵא לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא כִּדְאָמְרִינַן בִּמְנָחוֹת, וּלְאַחַר שֶׁנִּתְעַטֵּף דְּמִתְחַיֵּב שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה הוּא.
.
ומסיים בתוספות הרא"ש שם:
ומכאן הורה ריצב"א, דאם נפסק לאדם אחד ציצית בשבת או ביום טוב, יכול להתעטף בטליתו אפילו לכתחלה, משום דלא מיחייב עד לאחר שנתעטף, וא"כ דוקא בחול אסור ללובשו בלא ציצית, שהוא מחוייב לעשות ציצית כשילבשנו, אבל בשבת וי"ט, דאי אפשר לעשותו, ובשעת עיטוף ליכא עבירה, גם אין עבירה שהוא מעוטף בו בלא ציצית כיון דא"א לעשותו.
ובשקט, חיפאת דברים אשר לא כן על הרב 'פרי מגדים' (שאין ביטול עשה כלל שהוי כמצוות צדקה וכיו"ב, ורבנן החמירו להופכו למצווה חיובית), ומצוה למחותם.
 ​
 

רוח חכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
רוח חכמים אמר:
איני מכיר שי' ראשונים שמותר להתכסות בבגד שאין בו ציצית, כי ברגע שלובש עובר בעשה.
.
תוספות פרק האשה רבה (דף צ ריש ע"ב):​
וְאִם תֹּאמַר: סָדִין בְּצִיצִית הֵיכִי הָוֵי שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה? דְּכִי מִכַּסֵּי בְּטַלִּית דְּבַת חִיּוּבָא הִיא וְאֵין בּוֹ צִיצִית הֲרֵי עוֹבֵר בַּיָּדַיִם.
וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּבִשְׁעַת עִטּוּף אַכַּתִּי לָא מִחַיַּב עַד אַחַר שֶׁנִּתְעַטֵּף, דִּ'כְסוּתְךָ' מַשְׁמַע שֶׁאַתָּה מְכֻסֶּה בָּהּ כְּבָר, וַ'אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ' אָתֵא לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא כִּדְאָמְרִינַן בִּמְנָחוֹת, וּלְאַחַר שֶׁנִּתְעַטֵּף דְּמִתְחַיֵּב שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה הוּא.
.
ומסיים בתוספות הרא"ש שם:
ומכאן הורה ריצב"א, דאם נפסק לאדם אחד ציצית בשבת או ביום טוב, יכול להתעטף בטליתו אפילו לכתחלה, משום דלא מיחייב עד לאחר שנתעטף, וא"כ דוקא בחול אסור ללובשו בלא ציצית, שהוא מחוייב לעשות ציצית כשילבשנו, אבל בשבת וי"ט, דאי אפשר לעשותו, ובשעת עיטוף ליכא עבירה, גם אין עבירה שהוא מעוטף בו בלא ציצית כיון דא"א לעשותו.
ובשקט, חיפאת דברים אשר לא כן על הרב 'פרי מגדים' (שאין ביטול עשה כלל שהוי כמצוות צדקה וכיו"ב, ורבנן החמירו להופכו למצווה חיובית), ומצוה למחותם.
ראשית כל אני דיברתי על הפלו' המובאת במרדכי, דמשמע שם דפלי' אי עברינן בביטול עשה בכה"ג, ובריצב"א הנ"ל משמע מטעם אחר משו' דאיכא איסור בלבישה ומ"מ משמע דלכו"ע אי נפסק הציצית ביום שישי ומיד נכנס שבת אינו מחוייב להורידה, ובמרדכי אינו כן אלא ג"כ בפלו' שנויה
ולגבי הפמ"ג הנה ציטוט: פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן לח
דומה לציצית בסימן י"ג [בב"י ד"ה כתוב], דלא אסרה תורה לדור כי אם לעשות מזוזה, וכל שאין לו דירה אחרת לא גזרו חז"ל: 
ומשמע מדבריו דאף אי יש לו דירה אחרת הוי רק גזירה של חז"ל 
(טיפ קטן, לא כדאי לכתוב "מצווה למחותם" לפני שביררת אל נכון על איזה פמ"ג מדובר, זה לא מכבד אותך בלשון המעטה...)
 
 

סתם איש

משתמש ותיק
לגבי סוכה לרעק"א [כמדומה סוכה כה'] נקט שדיני כציצית שבאין לו סוכה יכול לאול מחוץ לסוכה. והפנ"י פליג. [ושמא זכרוני מטעה אותי ורק נחלק הפנ"י וס"ל שחשיב ביטול בקו"ע ולא בשוא"ת, ומסברא פליג בדין הנ"ל אלא שאי"ז בהדיא].
 
חלק עליון תַחתִית