האם מותר לטייל בחוץ לארץ


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1572
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 נובמבר 2018, 20:54

יוסף יוסף כתב: אוצר המדרשים (אייזנשטיין) תחיית המתים עמוד 579
לפי שעתידה א"י שתתרחב ותתארך בכל הישוב שהוא מהלך קס"ו שנה וח' חדשים לאדם בינוני שהוא עשר פרסאות ליום
צ"ע שלפי החשבון יוצא שאורך כל היישוב הוא 2.3 מליון קילומטר בעוד שכידוע היקף כדור הארץ הוא בערך 40,000 ק"מ. ואם הכוונה בשטח בריבוע הרי במציאות זה הרבה יותר (למעלה מ90 מליון קמ"ר), וגם מלשון המדרש לא משמע כן. ואולי המדרש רק מחשב את השטח של עיקר היישוב של אז דהיינו המזרח התיכון, וכך יתאים למדרש שאומר שירושלים תתפשט עד דמשק, ויל"ע בזה.

ערכים:


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי שאר לעמו » 26 נובמבר 2018, 20:56

מבקש אמת כתב:יש שלש סיבות להיתר בנסיעות לטיול בחו"ל:וכו' וכו'
ההיתר של יציאה להרוויח ממון יותר מכדי חיותו, אינו בהגדרה של 'תועלת', אלא שזה נקרא 'קצת מצווה' בפוסקים. וכך גם ראיית פני חברו.
אבל סתם הנאה שיש בה מנוחה כזו או אחרת לא הותרה. וא"א להגדיר את כל העולם כתשושי נפש שצריכים להינפש בחו"ל לבריאותם.

אמת שהשלטי גבורים כותב שיציאה לזמן ולא לדור אינו איסור. אבל כבר פסק המג"א והמ"ב שכל שיוצא לטיול חשיב שלא יוצא ברשות. כי חכמים לא התירו זאת.
מה שכתב הגר"א זה בשוע בדיני כפיה לעלות לא"י. ושונה במהותו דין כפייה מדין איסור יציאה. לא כל מה שאסור כופין עליו.
[אגב, דברי הגר"א הללו מוקשים. למה שייך יותר באיש מבאשה, ולא מצאתי הסבר לדבריו ז"ל. וכבר הקשה זאת הג"מ עזרא אלטשולער זצ"ל, בכת"י].


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 403
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי יוסף יוסף » 26 נובמבר 2018, 21:01

סליחה על האריכות בדברים, אך לצורך העניין:
שו"ת באר משה סימן סה

תשובה2 להרה"ח וסופר נודע ביהודה, ובשיר השירים יהלל שמו בענין קדושת הארץ. ע"ד אשר דרש ממני כבודו להודיעו היכן המאמר חז"ל דרגיל בפי כל עתידה א"י שתתפשט בכל ארצות דחפש ולא מצא מזה דבר בש"ס3.

(א) הנה גם הגאון מלבי"ם בספרו ארץ חמדה (פ' במדבר) בחי' הפטורה הביא המאמר עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם ולא הראה מקור, ובס' עוללות הבציר (פ' תולדות) כתב ע"ד שאמרו בגמרא עתיד הבהמ"ק שיהיה כמו ירושלים וירושלים כמו א"י וא"י ככל העולם, ולא כתב ג"כ מקור4. ובאמת בש"ס לא נמצא מזה דבר רק בירושלים מצינו בש"ס ב"ב (עה ב) אר"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים אלף טפף וכו', (יעו' ג"כ למעלה מזה דאמר רבה אר"י עתיד הקדוש ברוך הוא להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה), ובמדרש תהלים (מזמור מח) על פסוק סבו ציון, ובילקוט שמעוני שם (סי' תשנו) ובפסחים (נ א) אמר ריב"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל יעו"ש, ובאמת לשון המורגל בפי כל אפשר יוצא מלשון הכתוב (זכריה יד י) יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים כו' וכפי שפירשו שם המפרשים היינו שכל מקום ההרים יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור, (יעו"ש ברש"י ורד"ק ויעו' בילקוט שמעוני שם (סי' תקפה), שהביא המדרש מה גבע ורימון עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים, כך כל הארצות עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים, וכן הוא לשון התוספתא להדיא סוטה (פי"א סוף ה"ז) יעו"ש, א"כ אפשר כונת המאמר המורגל עתידה א"י שתתפשט היינו שכל הארצות יתפשטו לארץ מישור כנגב ירושלים, (בכדי שתראה ירושלים גבוה על הכל), וזה התפשטות א"י היינו דהתפשטות המישור מא"י יהי' ג"כ בכל הארצות ליעשות מישור כבא"י בנגב ירושלים, אכן רש"י שם בסוף הפסוק יקבי המלך מביא מדרש אגדה שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם, וברש"י (זכריה ט א) הביא ג"כ ברייתא דספרי ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק כו', ובילקוט שמעוני שם (סי' תקעה) הביא סוף דברי הספרי הנ"ל מה אני מקיים ורחבה ונסבה למעלה (יחזקאל מא ז) שעתידה א"י להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו כו' ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק5 כו' וגליות באות וחנות בתוכה יעו"ש. וכן בילקוט שמעוני (סי' תעב) הביא מדרש חז"ל על פסוק בעת ההיא כו' ונקוו אליה כל הגוים (ירמיה ג יז), א"ל ר' אלעזר לר"א המודעי מחזקת היא ירושלים א"ל עתיד הקדוש ברוך הוא לומר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הרחיבי מקום אהלך (ישעי' נד ב) וכו', מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ומנוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרצי (ישעי' שם נד ג), הרי לרוחב לאורך מנין ממגדול חננאל עד יקבי המלך (זכרי' יד שם) ר' ברכי' אמר עד אוקינוס וכו', יעו"ש ובח"א (סי' רפו) ודברי אגדה זו מקור מקומו טהור של רבינו פרשנדתא (רש"י ז"ל), עכ"פ מבואר שם במדרש דגם א"י עתידה להיות מרחבת ועולה כתוכן מאמר המורגל אף שאין זה לשונו ממש.

(ב) ובספר ארץ החיים על תהלים להגאון המקובל מהרא"ח כהן זצ"ל בן בנו של הסמ"ע, כתב ג"כ (במזמור מז) וא"ת אם כל העולם יהיה שלנו מה מעלה יהי' לא"י, אפ"ה יבחר לנו את נחלתנו כו' אך א"י יתרחב, וזש"ה ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקודש כו', ואפ"ה יהי' על אדמת הקודש האיך אפשר לומר ובחר עוד בירושלים, ירושלים יתרחב כ"כ כמו שהיא א"י עכשיו, וא"י יתרחב כמו כל העולם, וכדברים אלו כתב (במזמור קכו) ואף שמצינו בכל הנחמות שנשוב על אדמת הקודש, אך ירושלים יתרחב ככל א"י וא"י ככל העולם, וזש"ה ונחל ד' יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים, עכ"ד. ולא כתב מקור לזה אבל דבריו מתאימים לדברי מדרש חז"ל, וכגון דא צריכין למודעי דהשיב לר"א על מה שהקשה מחזקת היא ירושלים, דעתיד הקדוש ברוך הוא לומר לה הרחיבי אהלך קבלי אוכלוסיך כמש"ל, ומה"ט דרשו נמי חז"ל בב"ב שם (עה ב) ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה כו' פרזות תשב ירושלים מרוב אדם (יעו"ש בפרש"י מה פרזות הללו אין להן שיעור וכו' אף ירושלים כן), אר"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים כו', והיינו ג"כ מטעם הנ"ל בכדי שתחזיק כל הגוים שיתאספו לתוכה, (יעו"ש בח"א המהרש"א ד"ה ירושלים שהביא ג"כ מהמדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו כל ערי א"י דהשתא כו', ועפ"ז מפרש דברי הש"ס שם), וע"פ הנחה זו אמרו חז"ל ג"כ באבות דר' נתן (פרק לה ה"ט) רשב"ג אומר עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל האומות וכל הממלכות שנאמר (ירמי' ג) ונקוו אליה כל הגוים לשם ה', ולהלן הוא אומר יקוו המים, מה קווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשית למקום אחד, אף קווי האמור כאן לקבץ כל האומות והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגוים, וכתב ע"ז המפרש (הרב בנין יהושע) דעתידה ירושלים להרחיב בלי מדה כדכתיב פרזות תשב ירושלים כמבואר באורך ב"ב (עה ב).

ובהחפשי ראיתי כי מקור אגדות חז"ל שהביא הילקוט שמעוני הוא במדרש רבה (בראשית ה ויקרא י) בענין המקומות דקחשיב שהחזיק מועט את המרובה מסיים אף לעתיד לבוא כן שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים וכו', אלא דשם הגרסא ר' יוחנן סלק למשאל בשלמא דר' חנינא ואשכחיה דהוה עסיק בהדין פסוקא כו', אמר לו ומחזקת היא אותן, א"ל המקרא אומר הרחיבי מקום אהלך, וכן הוא במדרש רבה שיר השירים על פסוק צוארך כמגדל השן עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה כו' הרי לאורך לרוחב מנין ת"ל ממגדול חננאל עד יקבי המלך יעו"ש גרסא אחרת מבילקוט, ויעו' ג"כ ברבינו בחיי (פ' צו ח ד) על פסוק ותקהל העדה מ"ש ג"כ בשם המדרש בעניני המקומות שהחזיק המועט את המרובה.

(ג) ובהיותי בענין זה הנה בודאי כולנו מאמינים בני מאמינים ברור לנו כודאי הרחבת הנס בהמקומות שהחזיק המועט את המרובה, ובפרט לע"ל אשר נזכה לראות בגלוי נפלאות עד אין חקר, עכ"ז יש מקום לומר בענין זה גם ע"פ פשטן של דברים, כי מלבד הרחבת הארץ בדרך נסי ע"פ מאמר אדון הנפלאות, קדושת הארץ תתפשט בכל העולם אפי' בחוץ לארץ, ואפשר דלזה כוונו חז"ל במדרש רבה (שמות פט"ו) החדש הזה לכם יהיה לך לבדך ואין לזרים אתך (משלי ה יז) אמר הקדוש ברוך הוא כו' ארץ ישראל לכם שנאמר לתת לכם את ארץ כנען ולא את ארץ ישראל בלבד אלא אפי' כל הארצות שנאמר (דברים יא כד יהושע א ג) כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם וכו', עכ"ד. ובודאי דבזמן הבית קדושת ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות (כלים פ"א מ"ו) ואף בזה"ז פלוגתא דתנאי אי קדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבוא (שבועות טז ערכין לב ב), אלא דקאי על ימות המשיח דכל מה יכבשו ישראל בכל הארצות תהיה כקדושת א"י, ומובן זה ביתר התבוננות ע"פ דברי הרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות תרומות ה"ג) שכתב הארצות שכש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אף על פי שמלך ישראל הוא וע"פ ב"ד הגדול הוא עושה אינו כארץ ישראל לכל דבר כו', ומפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים, ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר, ומקורו מדברי הספרי (פ' עקב יא כד) [ורש"י ביהושע (א ג) הביא ג"כ דברי הספרי ויעו' ג"כ תוס' גיטין (ח א) ותוס' ע"ז (כ א) ד"ה כיבוש] ודברי הירושלמי (פ"ב דחלה ז א).

ובפירוש הרדב"ז על הרמב"ם (שנדפסו מכת"י ברמב"ם דפוס ווארשא תרמ"ב בצירוף חבורי הקטן לשד השמן), כתב ע"ז ולבי מהסס בזה דדלמא דוקא לענין שנוהג בה תרומות ומעשרות מה"ת אבל לענין קדושת ארץ ישראל ממש לא וצ"ע6, עכ"ד הרדב"ז. אבל רבינו הרמב"ם בלשונו הזהב שכתב היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר מורה לנו דיש לזה קדושת א"י ממש. וכן נראה מלשון הרמב"ן פ' עקב שכתב, על דעת רבותינו הנה הם שתי הבטחות שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל, עכ"ד, יורה ג"כ דס"ל דיש לזה ממש קדושת ארץ ישראל. עכ"פ יש מקום לומר דרבותינו אלו האירו עינינו להבין המד"ר שמות בפסוק החודש הזה לכם, דכל הארצות אם תהיה הכבישה כסדר מצות ה' תהיה כארץ ישראל שלכם, ודוד המלך מפני ששינה הסדר לא היה לו קדושת א"י, אכן לעתיד אשר מלך המשיח לא ישנה דבר ה' (יעו' ברמב"ם (פ"ט מהלכות תשובה ה"ב) שכתב שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יותר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'), ויכבוש בתחלה ארץ ישראל, אזי גם כל הארצות שיכבשו ישראל אח"כ יהיה הכל ממש כקדושת ארץ ישראל.

(ד) ובהחפשי באוצר ספרי ראיתי להגאון מלמ"ל בפרשת דרכים שעמד (בדרוש ו) בתחלת מאמרו בדברי המדרש רבה (שמות פט"ו) ופלפל שם כדרכו דרך הקודש בשיטת הרמב"ם והראב"ד אבל סוף דבריו יתאימו לדברי, דזהו מה שאמרו ולא ארץ ישראל בלבד יש בה זאת הקדושה, אלא אפי' כל הארצות נתן לנו זאת המעלה לקדשם בקדושת ארץ ישראל לעתיד לבוא יעו"ש, (ויש לי לדון בדברי פלפולו אכמ"ל), היוצא מדברינו כי מה (שמובא בספרים) שאמרו חז"ל כי עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות יש מקום להבין ג"כ ע"פ פשטן של דברים, דכיון דהכיבוש יהיה כמאמר ד' בתחלה א"י אז תתפשט הקדושה גם על כל הארצות שיכבשו אח"כ.

ואם נתבונן נראה דגם המקובלים הקדושים נתנו בזה מקום גם לפשטן של דברים, דהנה בזוה"ק פקודי (רמ ב) מבואר, וכדין קב"ה יוקים לה לכנסת ישראל וכו' וכתיב הרחיבי מקום אהלך וגו', בגין דיתבלע סטרא אחרא ולא יקום לעלמין יעו"ש. נראה דמפרש ג"כ הכתוב הרחיבי על התרחבות הקדושה וביטול הטומאה, ויעו' ג"כ במגלה עמוקות להגאון המקובל מהרנ"ש זצ"ל (אופן קנה) שכתב אבל לעתיד כתיב הרחיבי מקום אהלך ותתפשט ירושלים לכל צד ת"ת תחומי שבת ואז ימלא כבוד ד' את כל הארץ, וע"ז בקש משה לכנס לארץ ישראל שתתפשט השכינה בכל ארץ ישראל כמו שיהיה לעתיד כו', ולכן אעברה נא ר"ל עתה אני רוצה לעשות מה שיעשה לעתיד ואראה את הארץ, ר"ל האור של גילוי שכינה תתפשט בכל ארץ ישראל ויהיה ההר הטוב שהוא ירושלים יהיה שם גילוי שכינה כמו שהוא עתה בלבנון שהוא בית המקדש, שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ולא יאמרו עוד ארון ברית ה' (ירמיה ג יז) כי לא יהיה הגילוי השכינה לבד בארון כי אם בכל ירושלם, (וע"פ ד"ק יתפרש המדרש הביא המהרש"א בב"ב דבהמ"ק יהיה גדול כירושלים וירושלים כא"י וכו', ג"כ ע"ד התרחבות הקדושה), הרי דמבואר ג"כ הרחיבי אהלך על התפשטות הקדושה והטהרה וכמו שאמר הנביא ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים.

וכ"ז ליתן מקום גם לפשטן של דברים (שהיא א' מחלקי פרד"ס), אבל באמת כאשר מצינו לחז"ל שאמרו כי בכמה מקומות החזיק המיעוט את המרובה ע"פ נפלאות ד', כן בדבר ה' הרחיבי מקום אהלך אנו מאמינים באמונה שלימה שנזכה לראות נפלאות עד אין חקר ואין ערך ודמיון לשכל אנושי שיבין זאת בחקירתו, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים כי עתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה הן בהתפשטות החומריות רוחב המקום והן ברוחניות ברוחב הקדושה והטהרה, וכמו שגם הגאון מגלה עמוקות בספרו על התורה (פ' מקץ) כתב הלא אנחנו בגלות זמן רב, וכשיבוא משיח אין לנו לסוף שית אלפי עלמא רק זמן קצר, אבל יקוים הרחיבי מקום אהלך כמו שיתפשט המקום כן יתארך הגלגל ויהיה יום א' כמו שנה, ויקוים בנו שמחנו כימות עניתנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון שנזכה בקרב לראות נפלאות ד' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו.
כ"ד המצפה לישועת ד' ולהרמת קרן עמו ותורתו, משה נחום ירושלימסקי החופ"ק


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1136
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 182 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי נבשר » 26 נובמבר 2018, 21:13

יוסף יוסף כתב:סליחה על האריכות בדברים, אך לצורך העניין:
שו"ת באר משה סימן סה

תשובה2 להרה"ח וסופר נודע ביהודה, ובשיר השירים יהלל שמו בענין קדושת הארץ. ע"ד אשר דרש ממני כבודו להודיעו היכן המאמר חז"ל דרגיל בפי כל עתידה א"י שתתפשט בכל ארצות דחפש ולא מצא מזה דבר בש"ס3.

(א) הנה גם הגאון מלבי"ם בספרו ארץ חמדה (פ' במדבר) בחי' הפטורה הביא המאמר עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם ולא הראה מקור, ובס' עוללות הבציר (פ' תולדות) כתב ע"ד שאמרו בגמרא עתיד הבהמ"ק שיהיה כמו ירושלים וירושלים כמו א"י וא"י ככל העולם, ולא כתב ג"כ מקור4. ובאמת בש"ס לא נמצא מזה דבר רק בירושלים מצינו בש"ס ב"ב (עה ב) אר"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים אלף טפף וכו', (יעו' ג"כ למעלה מזה דאמר רבה אר"י עתיד הקדוש ברוך הוא להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה), ובמדרש תהלים (מזמור מח) על פסוק סבו ציון, ובילקוט שמעוני שם (סי' תשנו) ובפסחים (נ א) אמר ריב"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל יעו"ש, ובאמת לשון המורגל בפי כל אפשר יוצא מלשון הכתוב (זכריה יד י) יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים כו' וכפי שפירשו שם המפרשים היינו שכל מקום ההרים יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור, (יעו"ש ברש"י ורד"ק ויעו' בילקוט שמעוני שם (סי' תקפה), שהביא המדרש מה גבע ורימון עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים, כך כל הארצות עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים, וכן הוא לשון התוספתא להדיא סוטה (פי"א סוף ה"ז) יעו"ש, א"כ אפשר כונת המאמר המורגל עתידה א"י שתתפשט היינו שכל הארצות יתפשטו לארץ מישור כנגב ירושלים, (בכדי שתראה ירושלים גבוה על הכל), וזה התפשטות א"י היינו דהתפשטות המישור מא"י יהי' ג"כ בכל הארצות ליעשות מישור כבא"י בנגב ירושלים, אכן רש"י שם בסוף הפסוק יקבי המלך מביא מדרש אגדה שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם, וברש"י (זכריה ט א) הביא ג"כ ברייתא דספרי ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק כו', ובילקוט שמעוני שם (סי' תקעה) הביא סוף דברי הספרי הנ"ל מה אני מקיים ורחבה ונסבה למעלה (יחזקאל מא ז) שעתידה א"י להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו כו' ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק5 כו' וגליות באות וחנות בתוכה יעו"ש. וכן בילקוט שמעוני (סי' תעב) הביא מדרש חז"ל על פסוק בעת ההיא כו' ונקוו אליה כל הגוים (ירמיה ג יז), א"ל ר' אלעזר לר"א המודעי מחזקת היא ירושלים א"ל עתיד הקדוש ברוך הוא לומר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הרחיבי מקום אהלך (ישעי' נד ב) וכו', מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ומנוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרצי (ישעי' שם נד ג), הרי לרוחב לאורך מנין ממגדול חננאל עד יקבי המלך (זכרי' יד שם) ר' ברכי' אמר עד אוקינוס וכו', יעו"ש ובח"א (סי' רפו) ודברי אגדה זו מקור מקומו טהור של רבינו פרשנדתא (רש"י ז"ל), עכ"פ מבואר שם במדרש דגם א"י עתידה להיות מרחבת ועולה כתוכן מאמר המורגל אף שאין זה לשונו ממש.

(ב) ובספר ארץ החיים על תהלים להגאון המקובל מהרא"ח כהן זצ"ל בן בנו של הסמ"ע, כתב ג"כ (במזמור מז) וא"ת אם כל העולם יהיה שלנו מה מעלה יהי' לא"י, אפ"ה יבחר לנו את נחלתנו כו' אך א"י יתרחב, וזש"ה ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקודש כו', ואפ"ה יהי' על אדמת הקודש האיך אפשר לומר ובחר עוד בירושלים, ירושלים יתרחב כ"כ כמו שהיא א"י עכשיו, וא"י יתרחב כמו כל העולם, וכדברים אלו כתב (במזמור קכו) ואף שמצינו בכל הנחמות שנשוב על אדמת הקודש, אך ירושלים יתרחב ככל א"י וא"י ככל העולם, וזש"ה ונחל ד' יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים, עכ"ד. ולא כתב מקור לזה אבל דבריו מתאימים לדברי מדרש חז"ל, וכגון דא צריכין למודעי דהשיב לר"א על מה שהקשה מחזקת היא ירושלים, דעתיד הקדוש ברוך הוא לומר לה הרחיבי אהלך קבלי אוכלוסיך כמש"ל, ומה"ט דרשו נמי חז"ל בב"ב שם (עה ב) ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה כו' פרזות תשב ירושלים מרוב אדם (יעו"ש בפרש"י מה פרזות הללו אין להן שיעור וכו' אף ירושלים כן), אר"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים כו', והיינו ג"כ מטעם הנ"ל בכדי שתחזיק כל הגוים שיתאספו לתוכה, (יעו"ש בח"א המהרש"א ד"ה ירושלים שהביא ג"כ מהמדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו כל ערי א"י דהשתא כו', ועפ"ז מפרש דברי הש"ס שם), וע"פ הנחה זו אמרו חז"ל ג"כ באבות דר' נתן (פרק לה ה"ט) רשב"ג אומר עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל האומות וכל הממלכות שנאמר (ירמי' ג) ונקוו אליה כל הגוים לשם ה', ולהלן הוא אומר יקוו המים, מה קווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשית למקום אחד, אף קווי האמור כאן לקבץ כל האומות והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגוים, וכתב ע"ז המפרש (הרב בנין יהושע) דעתידה ירושלים להרחיב בלי מדה כדכתיב פרזות תשב ירושלים כמבואר באורך ב"ב (עה ב).

ובהחפשי ראיתי כי מקור אגדות חז"ל שהביא הילקוט שמעוני הוא במדרש רבה (בראשית ה ויקרא י) בענין המקומות דקחשיב שהחזיק מועט את המרובה מסיים אף לעתיד לבוא כן שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים וכו', אלא דשם הגרסא ר' יוחנן סלק למשאל בשלמא דר' חנינא ואשכחיה דהוה עסיק בהדין פסוקא כו', אמר לו ומחזקת היא אותן, א"ל המקרא אומר הרחיבי מקום אהלך, וכן הוא במדרש רבה שיר השירים על פסוק צוארך כמגדל השן עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה כו' הרי לאורך לרוחב מנין ת"ל ממגדול חננאל עד יקבי המלך יעו"ש גרסא אחרת מבילקוט, ויעו' ג"כ ברבינו בחיי (פ' צו ח ד) על פסוק ותקהל העדה מ"ש ג"כ בשם המדרש בעניני המקומות שהחזיק המועט את המרובה.

(ג) ובהיותי בענין זה הנה בודאי כולנו מאמינים בני מאמינים ברור לנו כודאי הרחבת הנס בהמקומות שהחזיק המועט את המרובה, ובפרט לע"ל אשר נזכה לראות בגלוי נפלאות עד אין חקר, עכ"ז יש מקום לומר בענין זה גם ע"פ פשטן של דברים, כי מלבד הרחבת הארץ בדרך נסי ע"פ מאמר אדון הנפלאות, קדושת הארץ תתפשט בכל העולם אפי' בחוץ לארץ, ואפשר דלזה כוונו חז"ל במדרש רבה (שמות פט"ו) החדש הזה לכם יהיה לך לבדך ואין לזרים אתך (משלי ה יז) אמר הקדוש ברוך הוא כו' ארץ ישראל לכם שנאמר לתת לכם את ארץ כנען ולא את ארץ ישראל בלבד אלא אפי' כל הארצות שנאמר (דברים יא כד יהושע א ג) כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם וכו', עכ"ד. ובודאי דבזמן הבית קדושת ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות (כלים פ"א מ"ו) ואף בזה"ז פלוגתא דתנאי אי קדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבוא (שבועות טז ערכין לב ב), אלא דקאי על ימות המשיח דכל מה יכבשו ישראל בכל הארצות תהיה כקדושת א"י, ומובן זה ביתר התבוננות ע"פ דברי הרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות תרומות ה"ג) שכתב הארצות שכש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אף על פי שמלך ישראל הוא וע"פ ב"ד הגדול הוא עושה אינו כארץ ישראל לכל דבר כו', ומפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים, ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר, ומקורו מדברי הספרי (פ' עקב יא כד) [ורש"י ביהושע (א ג) הביא ג"כ דברי הספרי ויעו' ג"כ תוס' גיטין (ח א) ותוס' ע"ז (כ א) ד"ה כיבוש] ודברי הירושלמי (פ"ב דחלה ז א).

ובפירוש הרדב"ז על הרמב"ם (שנדפסו מכת"י ברמב"ם דפוס ווארשא תרמ"ב בצירוף חבורי הקטן לשד השמן), כתב ע"ז ולבי מהסס בזה דדלמא דוקא לענין שנוהג בה תרומות ומעשרות מה"ת אבל לענין קדושת ארץ ישראל ממש לא וצ"ע6, עכ"ד הרדב"ז. אבל רבינו הרמב"ם בלשונו הזהב שכתב היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר מורה לנו דיש לזה קדושת א"י ממש. וכן נראה מלשון הרמב"ן פ' עקב שכתב, על דעת רבותינו הנה הם שתי הבטחות שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל, עכ"ד, יורה ג"כ דס"ל דיש לזה ממש קדושת ארץ ישראל. עכ"פ יש מקום לומר דרבותינו אלו האירו עינינו להבין המד"ר שמות בפסוק החודש הזה לכם, דכל הארצות אם תהיה הכבישה כסדר מצות ה' תהיה כארץ ישראל שלכם, ודוד המלך מפני ששינה הסדר לא היה לו קדושת א"י, אכן לעתיד אשר מלך המשיח לא ישנה דבר ה' (יעו' ברמב"ם (פ"ט מהלכות תשובה ה"ב) שכתב שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יותר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'), ויכבוש בתחלה ארץ ישראל, אזי גם כל הארצות שיכבשו ישראל אח"כ יהיה הכל ממש כקדושת ארץ ישראל.

(ד) ובהחפשי באוצר ספרי ראיתי להגאון מלמ"ל בפרשת דרכים שעמד (בדרוש ו) בתחלת מאמרו בדברי המדרש רבה (שמות פט"ו) ופלפל שם כדרכו דרך הקודש בשיטת הרמב"ם והראב"ד אבל סוף דבריו יתאימו לדברי, דזהו מה שאמרו ולא ארץ ישראל בלבד יש בה זאת הקדושה, אלא אפי' כל הארצות נתן לנו זאת המעלה לקדשם בקדושת ארץ ישראל לעתיד לבוא יעו"ש, (ויש לי לדון בדברי פלפולו אכמ"ל), היוצא מדברינו כי מה (שמובא בספרים) שאמרו חז"ל כי עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות יש מקום להבין ג"כ ע"פ פשטן של דברים, דכיון דהכיבוש יהיה כמאמר ד' בתחלה א"י אז תתפשט הקדושה גם על כל הארצות שיכבשו אח"כ.

ואם נתבונן נראה דגם המקובלים הקדושים נתנו בזה מקום גם לפשטן של דברים, דהנה בזוה"ק פקודי (רמ ב) מבואר, וכדין קב"ה יוקים לה לכנסת ישראל וכו' וכתיב הרחיבי מקום אהלך וגו', בגין דיתבלע סטרא אחרא ולא יקום לעלמין יעו"ש. נראה דמפרש ג"כ הכתוב הרחיבי על התרחבות הקדושה וביטול הטומאה, ויעו' ג"כ במגלה עמוקות להגאון המקובל מהרנ"ש זצ"ל (אופן קנה) שכתב אבל לעתיד כתיב הרחיבי מקום אהלך ותתפשט ירושלים לכל צד ת"ת תחומי שבת ואז ימלא כבוד ד' את כל הארץ, וע"ז בקש משה לכנס לארץ ישראל שתתפשט השכינה בכל ארץ ישראל כמו שיהיה לעתיד כו', ולכן אעברה נא ר"ל עתה אני רוצה לעשות מה שיעשה לעתיד ואראה את הארץ, ר"ל האור של גילוי שכינה תתפשט בכל ארץ ישראל ויהיה ההר הטוב שהוא ירושלים יהיה שם גילוי שכינה כמו שהוא עתה בלבנון שהוא בית המקדש, שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ולא יאמרו עוד ארון ברית ה' (ירמיה ג יז) כי לא יהיה הגילוי השכינה לבד בארון כי אם בכל ירושלם, (וע"פ ד"ק יתפרש המדרש הביא המהרש"א בב"ב דבהמ"ק יהיה גדול כירושלים וירושלים כא"י וכו', ג"כ ע"ד התרחבות הקדושה), הרי דמבואר ג"כ הרחיבי אהלך על התפשטות הקדושה והטהרה וכמו שאמר הנביא ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים.

וכ"ז ליתן מקום גם לפשטן של דברים (שהיא א' מחלקי פרד"ס), אבל באמת כאשר מצינו לחז"ל שאמרו כי בכמה מקומות החזיק המיעוט את המרובה ע"פ נפלאות ד', כן בדבר ה' הרחיבי מקום אהלך אנו מאמינים באמונה שלימה שנזכה לראות נפלאות עד אין חקר ואין ערך ודמיון לשכל אנושי שיבין זאת בחקירתו, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים כי עתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה הן בהתפשטות החומריות רוחב המקום והן ברוחניות ברוחב הקדושה והטהרה, וכמו שגם הגאון מגלה עמוקות בספרו על התורה (פ' מקץ) כתב הלא אנחנו בגלות זמן רב, וכשיבוא משיח אין לנו לסוף שית אלפי עלמא רק זמן קצר, אבל יקוים הרחיבי מקום אהלך כמו שיתפשט המקום כן יתארך הגלגל ויהיה יום א' כמו שנה, ויקוים בנו שמחנו כימות עניתנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון שנזכה בקרב לראות נפלאות ד' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו.
כ"ד המצפה לישועת ד' ולהרמת קרן עמו ותורתו, משה נחום ירושלימסקי החופ"ק
למען שלא יבלבל, אפשר לפתוח אשכול נוסף על עתידה א"י להתפשט, ולא להביא את זה באשכול כאן שעוסק ביציאה מהארץ לחו"ל.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1572
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 נובמבר 2018, 21:24

שאר לעמו כתב:
מבקש אמת כתב:יש שלש סיבות להיתר בנסיעות לטיול בחו"ל:וכו' וכו'
ההיתר של יציאה להרווילח ממון יותר מכדי חיותו, אינו בהגדרה של 'תועלת', אלא שזה נקרא 'קצת מצווה' בפוסקים. וכך גם ראיית פני חברו.
אבל סתם הנאה שיש בה מנוחה כזו או אחרת לא הותרה. וא"א להגדיר את כל העולם כתשושי נפש שצריכים להינפש בחו"ל לבריאותם.

אמת שהשלטי גבורים כותב שיציאה לזמן ולא לדור אינו איסור. אבל כבר פסק המג"א והמ"ב שכל שיוצא לטיול חשיב שלא יוצא ברשות. כי חכמים לא התירו זאת.
מה שכתב הגר"א זה דין כפיה. ושונה במהותו דין כפייה מדין איסור יציאה. לא כל מה שאסור כופין עליו.
[אגב, דברי הגר"א הללו מוקשים. למה שייך יותר באיש מבאשה, ולא מצאתי הסבר לדבריו ז"ל. וכבר הקשה זאת הג"מ עזרא אלטשולער זצ"ל, בכת"י].
למה אם גביר יוצא להרויח עוד מליון דולר זה מוגדר כקצת מצוה ואילו מי שיוצא לנוח ולהחליף כח לא?
למה כדי לראות פני חבר מוגדר כצורך מצוה ואילו להתרענן ולחזור בכוחות מחודשים להמשך השנה לא?


ואפילו מי שנוסע שלא להחליף כח אלא רק להנאה בעלמא כבר נהגו הרבה להקל בזה ויש להם על מי לסמוך (רש"י ושלטה"ג ומהרי"ט שהקלו ביציאה לזמן, והירושלמי שאוסר רק בכהן). אמנם מסתבר שראוי לא להקל בזה כשאינו לצורך מאחר והשו"ע והמג"א והמשנ"ב אוסרים.

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 237
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 26 נובמבר 2018, 21:28

מבקש אמת כתב:לגבי מה שהעירו מהיוצא לחו"ל כאילו עובד ע"ז, יעויין ברמב"ם באגרת קידוש השם שכתב שהסיבה שנחשב כעובד ע"ז הוא מפני שדר עם הכופרים ומושפע ממעשיהם.
(ואמנם צ"ע שסותר עצמו בהל' מלכים שכתב שעדיף לדור בעיר שרובה נכרים בא"י ולא בעיר שרובה ישראל בחו"ל ומשמע שהוא משום יישוב הארץ. אך אולי הטעם לזה משום שאף בעיר שרובה נכרים בא"י מ"מ כלל המדינה היא תחת שלטון ישראל וממילא השפעת הנכרים מוגבלת, משא"כ בחו"ל שההשפעה הכללית היא מהנכרים אף אם מקומו הוא בין יהודים מ"מ מושפע מהנכרים, ועדיין צ"ע)....
מהיכי תיתי שכך הוא הפירוש ברמב"ם? הלא הוא כתב בסתם ומניין לנו להעמיד אוקימתות. ולעניין דבריו באגרת קידוש השם שהבאת, נשמח לקבל מקור מדוייק יותר.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1572
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 נובמבר 2018, 21:45

אמת שפשטות הרמב"ם בהל' מלכים לא משמע כך וכפי שבאמת הערתי. אך ניסיתי ליישב דבריו עם מש"כ באגרת.

וז"ל באגרת קידוש השם בסופה:

אם היה המקום מן הגוים, ישראל העומד שם על אחת כמה וכמה שהוא חייב לצאת מאותו מקום, וללכת למקום טוב, וישתדל לעשות ואעפ"י שמפיל עצמו בסכנה עד שינצל מן המקום הרע שאינו יכול להעמיד דתו כראוי, וילך עד שיגיע למקום טוב. וכבר פירש על ידי הנביאים שכל הדר בין הכופרים שהוא כמותם "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". הנה שקול דירתו בין הגוים כאלו עובד אלהים אחרים. וכן חייבו החסידים ויראי השם שימאסו הרע ועושיו, וכן אמר דוד ע"ה "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט". וגם אמר שם "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך". וכן מצינו באברהם אבינו ע"ה, שמאס משפחתו ומקומו, וברח לנפשו להינצל מדעת הכופרים.

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 237
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 26 נובמבר 2018, 21:57

מבקש אמת כתב: וז"ל באגרת קידוש השם בסופה:

אם היה המקום מן הגוים, ישראל העומד שם על אחת כמה וכמה שהוא חייב לצאת מאותו מקום, וללכת למקום טוב, וישתדל לעשות ואעפ"י שמפיל עצמו בסכנה עד שינצל מן המקום הרע שאינו יכול להעמיד דתו כראוי, וילך עד שיגיע למקום טוב. וכבר פירש על ידי הנביאים שכל הדר בין הכופרים שהוא כמותם "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". הנה שקול דירתו בין הגוים כאלו עובד אלהים אחרים. וכן חייבו החסידים ויראי השם שימאסו הרע ועושיו, וכן אמר דוד ע"ה "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט". וגם אמר שם "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך". וכן מצינו באברהם אבינו ע"ה, שמאס משפחתו ומקומו, וברח לנפשו להינצל מדעת הכופרים.
כפי מה שמתבאר מהציטוט וממה שלפניו, לא מדובר כלל על עניין א"י (שכתב שם 'אם היו שתי מדינות של ישראל') אלא על עניין ישוב אדם בין שכנים טובים, בין בארץ ובין בחו"ל.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1572
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 נובמבר 2018, 22:00

מכון קול יוסף כתב:
מבקש אמת כתב: וז"ל באגרת קידוש השם בסופה:

אם היה המקום מן הגוים, ישראל העומד שם על אחת כמה וכמה שהוא חייב לצאת מאותו מקום, וללכת למקום טוב, וישתדל לעשות ואעפ"י שמפיל עצמו בסכנה עד שינצל מן המקום הרע שאינו יכול להעמיד דתו כראוי, וילך עד שיגיע למקום טוב. וכבר פירש על ידי הנביאים שכל הדר בין הכופרים שהוא כמותם "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". הנה שקול דירתו בין הגוים כאלו עובד אלהים אחרים. וכן חייבו החסידים ויראי השם שימאסו הרע ועושיו, וכן אמר דוד ע"ה "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט". וגם אמר שם "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך". וכן מצינו באברהם אבינו ע"ה, שמאס משפחתו ומקומו, וברח לנפשו להינצל מדעת הכופרים.
כפי מה שמתבאר מהציטוט וממה שלפניו, לא מדובר כלל על עניין א"י (שכתב שם 'אם היו שתי מדינות של ישראל') אלא על עניין ישוב אדם בין שכנים טובים, בין בארץ ובין בחו"ל.
נכון, אבל הוא מסביר שהטעם ששקלו דירתו בין הגויים כעובד אלהים אחרים הוא משום שדר בין כופרים ומושפע ממעשיהם. אם הסיבה היא רק בגלל שחסרה לו מצות יישוב ארץ ישראל אין זה שייך כלל לענין.

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 237
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 26 נובמבר 2018, 22:45

קושיא חזקה ביותר. צע"ג.

אבל הקושיא היא על הרמב"ם כאן, כי דבריו במלכים הם דברי הגמרא בכתובות (קי:) כלשונה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי שאר לעמו » 27 נובמבר 2018, 01:24

מבקש אמת כתב:
שאר לעמו כתב:
למה אם גביר יוצא להרויח עוד מליון דולר זה מוגדר כקצת מצוה ואילו מי שיוצא לנוח ולהחליף כח לא?
למה כדי לראות פני חבר מוגדר כצורך מצוה ואילו להתרענן ולחזור בכוחות מחודשים להמשך השנה לא?

ואפילו מי שנוסע שלא להחליף כח אלא רק להנאה בעלמא כבר נהגו הרבה להקל בזה ויש להם על מי לסמוך (רש"י ושלטה"ג ומהרי"ט שהקלו ביציאה לזמן, והירושלמי שאוסר רק בכהן). אמנם מסתבר שראוי לא להקל בזה כשאינו לצורך מאחר והשו"ע והמג"א והמשנ"ב אוסרים.
כי פרנסה זה חיי נפש, ויכול גם לפרנס אחרים. ולראות פני חבירו זה להרבות שלום בעולם. ולכן הגדירו זאת הפוסקים 'קצת מצווה'.
אבל מי שיוצא להחליף כח, זה יציאה שלא לצורך ברוב המוחלט של המקרים. וכי לשם זה לצאת מא"י?
היום זה נעשה 'מודֶע' שכ"א 'חייב' ליסוע לחו"ל, ואם לא יסע, יצא מדעתו... זה שקר בנפשו.
מי שרוצה להינפש (וזה לא מצווה מדאו' לזמן מסויים.. כמו מעשה קוף - 'כולם' נוסעים..) אינו צריך לשם כך לצאת מהארץ הקדושה.
וביותר יש לציין, שהנה הארץ הקדושה ארץ חמדה, וכל השוהה בה מעלתו רבה. ותינח מי שרוצה להביא רוב פרנסה או להרבות שלום בין איש לרעהו, אינו נמלט מהארץ, ולא מרגיש בה בבית האסורים, רק יש לו מטרה ביצאתו לחו"ל. אבל הרוצה לברוח מא"י לטייל בחו"ל, כי 'צפוף' לו פה, לחרפה ייחשב.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי שאר לעמו » 27 נובמבר 2018, 01:28

מכון קול יוסף כתב:קושיא חזקה ביותר. צע"ג.
אבל הקושיא היא על הרמב"ם כאן, כי דבריו במלכים הם דברי הגמרא בכתובות (קי:) כלשונה.
אין מה להקשות מאגרת השמד על ההלכה במשנה תורה. שם זה לחזק רגליים כושלות.

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 237
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 27 נובמבר 2018, 13:16

אבל הוא מפרש כך את הפסוק.
ושמא באמת יש ליישב בדוחק כמו שכתבת, אבל בכל אופן זוהי קושיא חזקה, כי הרמב"ם כנודע היה זהיר מאוד בלשונו.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי שאר לעמו » 27 נובמבר 2018, 13:20

א"א להקשות בענינים כאלו לא מהמורה ולא מאגרות החיזוק לבני הגולה.
ברור שלדברי הגמ' שאסור לדור בחו"ל יש הרבה טעמים הגיוניים. ואם הוא מלמד לבני יהודה קשת שלא יטמעו בגוים, אז היה צורך בכך.
זה לא בא לשלול טעמים אחרים, ולא בא לשלול שצריך לגור בעיר שרובה גוים בא"י תחת עיר שרובה ישראל בחו"ל.

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 237
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 27 נובמבר 2018, 13:48

שאר לעמו כתב:א"א להקשות בענינים כאלו לא מהמורה ולא מאגרות החיזוק לבני הגולה.
ברור שלדברי הגמ' שאסור לדור בחו"ל יש הרבה טעמים הגיוניים. ואם הוא מלמד לבני יהודה קשת שלא יטמעו בגוים, אז היה צורך בכך.
זה לא בא לשלול טעמים אחרים, ולא בא לשלול שצריך לגור בעיר שרובה גוים בא"י תחת עיר שרובה ישראל בחו"ל.
תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
גם אני הקטן משתמש בסגנון היישוב הנ"ל לעיתים, רק שכאן זה היה חזק מידי ולא הייתי שלם עם ישוב זה, אבל אם יש תנא דמסייע לי, אדרבה.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי יהודה1 » 27 נובמבר 2018, 13:49

מבקש אמת כתב:יש שלש סיבות להיתר בנסיעות לטיול בחו"ל:

א. שיטת המהרי"ט בכתובות קי,א ושלטי הגבורים פ"ג דשבועות שליציאה זמנית אין איסור כלל אפילו לדבר הרשות וכל מה שהוצרכו להתיר ללמוד תורה ולישא אשה הוא רק להשתקע. גם לפי המאירי בכתובות קיא,א שאיסור היציאה לחו"ל הוא משום שעיקר החכמה ויראת חטא מצויים בא"י א"כ אין לאסור יציאה זמנית, וכמו שמותר לטייל במקומות שונים בא"י שאין יראת חטא מצויה שם משום שאינו דר שם אלא רק מטייל באופן עראי, וה"נ אין לאסור טיול עראי בחו"ל. (כמו כן יש להעיר שעיקר מקור האיסור לצאת על מנת לחזור הוא בסוגיא דמו"ק יד,א וזה רק לפירוש הראב"ד שם אך לפירוש רש"י אין כלל ראיה יעו"ש. עוד יש לציין ששיטת הירושלמי היא שאין איסור יציאה כלל אלא לכהן ולא לישראל, אך בביאור הגר"א כתב שבבבלי נראה לא כן).

ב. במועד קטן יד,א מבואר שאם אדם שיש לו מספיק כסף רוצה לצאת לחו"ל כדי להרויח עוד ממון הרי זה מותר. והמשנ"ב תקלא,יד פסק שמותר לצאת לחו"ל כדי לראות פני חבירו דחשיב דבר מצוה. מוכח מהדברים שהאיסור לצאת לחו"ל אינו בגדר איסור שהותר לצורך גדול, אלא להיפך - שהאיסור אינו אלא לצאת בחינם ללא תועלת, וטיול היינו בלא תועלת אלא סתם הנאה בעלמא, וממילא כל דבר שמוגדר כדבר שיש בו תועלת אפילו כל שהיא כהרווחת ממון או ראיית פני חבירו מותר (וכן ביאר בספר ויואל משה מאמר יישוב א"י). וא"כ מי שיוצא לחו"ל ומרגיש שתהיה לו תועלת פיזית או נפשית מזה לא גרע ממי שיוצא להרווחת ממון או לראות פני חבירו שמותר, וטיול שאסרו אינו אלא להנאה בעלמא (ואכן יש שנוסעים רק לסקי וכדומה באופן שאינו לתועלת אלא להנאה בעלמא והיתר זה אינו תקף באופנים אלו).

ג. הרשב"ם בב"ב צא,א כתב שהאיסור יציאה לחו"ל הוא משום שמפקיע עצמו מן המצוות ובפשטות הכוונה ממצוות התלויות בארץ (וכ"כ בבית שלמה ח"ב סי' צד) וכן בביאור הגר"א אה"ע עה,יז ביאר טעם הסוברים שאשה אינה יכולה לכפות את בעלה לעלות לא"י בזמן הזה משום שרק האיש מחוייב לטרוח במצוות התלויות בארץ ולא האשה. ולפי זה אין זה נוגע להרבה אנשים בזמננו כיון שאינם מקיימים מצוות התלויות בארץ גם בזמן שהותם בא"י (שהרי קונים הכל מעושר ואינם עובדים את האדמה וכיו"ב). ובספר ישועות יעקב (לר"י בן נאים) פרשת לך לך כתב לחדש יותר מזה שבזמן הזה אין האיסור נוהג כיון שחיוב תרו"מ אינו אלא מדרבנן ולכן השמיטו הרא"ש והטושו"ע דין זה*. (ויש לתמוה דהא השו"ע הזכיר הדין דרך אגב לגבי הלכות חוה"מ. ובויואל משה שם ג"כ נקט כדברי הישועות יעקב שעיקר איסור יציאה לחו"ל אינו נוהג בזמן הזה מחמת שבטלה קדושת הארץ ויש גזירת גלות, אלא שעדיין אסרו לצאת לחו"ל בחינם כדי שלא לזלזל בקדושת הארץ, ולכן התירו לצורך כל דהו, וכמ"ש באות ב'). אמנם יש ראשונים שחולקים ע"ז כהתשב"ץ ועוד וס"ל שאיסור היציאה מפני קדושת הארץ, או מפני מצות דירה (כהמהרי"ט הנ"ל).





*וז"ל שם: "ומקום היה בראש לומר דכיון דטעמא דדינא דאין יוצאין מא"י לחו"ל לפי שמפקיע עצמו מן המצוות כמו שפירש"י א"כ אין זה נוהג אלא בזמן שישראל יושבים על אדמתם וחורשים וזורעים וקוצרים ומקיימים מצוות התלויות בה אעפ"י שזה היוצא מקבל על עצמו לקיים מצוות התלויות בא"י בחו"ל עם כל זה אינו דומה המצווה ועושה וכו' אבל בזמן שאין ידינו תקיפה וקנו אומות העולם הארץ בכיבוש ואין אנו יכולים לקיים מצוות התלויות בה ואין חיוב תרומות ומעשרות אלא מדרבנן כמ"ש הרמב"ם פ"א מהל' תרומות אין איסור ביציאתה דהא ליכא הפקעת המצוות ולפי זה ניחא שהרא"ש והטור ומרן השמיטו דין זה כיון שאינו נוהג בזמן הזה. אבל ממה שראיתי להרי"ף שהביא הברייתא ולא השמיטה נראה שאינו מחלק... ואפשר לומר דהרי"ף ז"ל לא יהיה טעמא דמילתא כדפירש"י מפני שמפקיע עצמו מן המצוות אלא טעמא הוי משום קדושתה שאין יוצאין ממקום קדוש למקום שאינו קדוש אבל הרא"ש ז"ל ס"ל דטעמא הוי כדפירש"י וכיון דהאידנא ליכא משום הפקעה אין איסור ביציאתה כדאמרן והטור ומרן נמשכו אחריו... ואע"ג דס"ל (להטור) דמצוה לדור בה משום קדושתה ומחמת כן האיש כופה את האשה והאשה כופה את האיש אבל איסור יציאתה שטעמו הוא משום הפקעת המצוות ובזה"ז אין מי שבידו לקיים מצוות התלויות בה ליכא איסורא".
ומה תענה על השו"ע שכתב שמי שיצא מארץ ישראל לחו"ל כדי לטייל אין מתירים לו לגלח בחול המועד, (ומי שטייל סתם כן מותר לו)? והשו"ע הוא הפוסק ולא אנחנו יכולים להכריע במחלוקות ראשונים. גם אם נאמר שמנהג עוקר הלכה בכעין זה, זה רק מנהג ידוע שנהגו בכל השנים ולא דבר שידוע שבכל השנים דיברו נגדו אלא שהיום יש שאינם רוצים לשמוע.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1572
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 27 נובמבר 2018, 20:05

יהודה1 כתב:
מבקש אמת כתב:יש שלש סיבות להיתר בנסיעות לטיול בחו"ל:

א. שיטת המהרי"ט בכתובות קי,א ושלטי הגבורים פ"ג דשבועות שליציאה זמנית אין איסור כלל אפילו לדבר הרשות וכל מה שהוצרכו להתיר ללמוד תורה ולישא אשה הוא רק להשתקע. גם לפי המאירי בכתובות קיא,א שאיסור היציאה לחו"ל הוא משום שעיקר החכמה ויראת חטא מצויים בא"י א"כ אין לאסור יציאה זמנית, וכמו שמותר לטייל במקומות שונים בא"י שאין יראת חטא מצויה שם משום שאינו דר שם אלא רק מטייל באופן עראי, וה"נ אין לאסור טיול עראי בחו"ל. (כמו כן יש להעיר שעיקר מקור האיסור לצאת על מנת לחזור הוא בסוגיא דמו"ק יד,א וזה רק לפירוש הראב"ד שם אך לפירוש רש"י אין כלל ראיה יעו"ש. עוד יש לציין ששיטת הירושלמי היא שאין איסור יציאה כלל אלא לכהן ולא לישראל, אך בביאור הגר"א כתב שבבבלי נראה לא כן).

ב. במועד קטן יד,א מבואר שאם אדם שיש לו מספיק כסף רוצה לצאת לחו"ל כדי להרויח עוד ממון הרי זה מותר. והמשנ"ב תקלא,יד פסק שמותר לצאת לחו"ל כדי לראות פני חבירו דחשיב דבר מצוה. מוכח מהדברים שהאיסור לצאת לחו"ל אינו בגדר איסור שהותר לצורך גדול, אלא להיפך - שהאיסור אינו אלא לצאת בחינם ללא תועלת, וטיול היינו בלא תועלת אלא סתם הנאה בעלמא, וממילא כל דבר שמוגדר כדבר שיש בו תועלת אפילו כל שהיא כהרווחת ממון או ראיית פני חבירו מותר (וכן ביאר בספר ויואל משה מאמר יישוב א"י). וא"כ מי שיוצא לחו"ל ומרגיש שתהיה לו תועלת פיזית או נפשית מזה לא גרע ממי שיוצא להרווחת ממון או לראות פני חבירו שמותר, וטיול שאסרו אינו אלא להנאה בעלמא (ואכן יש שנוסעים רק לסקי וכדומה באופן שאינו לתועלת אלא להנאה בעלמא והיתר זה אינו תקף באופנים אלו).

ג. הרשב"ם בב"ב צא,א כתב שהאיסור יציאה לחו"ל הוא משום שמפקיע עצמו מן המצוות ובפשטות הכוונה ממצוות התלויות בארץ (וכ"כ בבית שלמה ח"ב סי' צד) וכן בביאור הגר"א אה"ע עה,יז ביאר טעם הסוברים שאשה אינה יכולה לכפות את בעלה לעלות לא"י בזמן הזה משום שרק האיש מחוייב לטרוח במצוות התלויות בארץ ולא האשה. ולפי זה אין זה נוגע להרבה אנשים בזמננו כיון שאינם מקיימים מצוות התלויות בארץ גם בזמן שהותם בא"י (שהרי קונים הכל מעושר ואינם עובדים את האדמה וכיו"ב). ובספר ישועות יעקב (לר"י בן נאים) פרשת לך לך כתב לחדש יותר מזה שבזמן הזה אין האיסור נוהג כיון שחיוב תרו"מ אינו אלא מדרבנן ולכן השמיטו הרא"ש והטושו"ע דין זה*. (ויש לתמוה דהא השו"ע הזכיר הדין דרך אגב לגבי הלכות חוה"מ. ובויואל משה שם ג"כ נקט כדברי הישועות יעקב שעיקר איסור יציאה לחו"ל אינו נוהג בזמן הזה מחמת שבטלה קדושת הארץ ויש גזירת גלות, אלא שעדיין אסרו לצאת לחו"ל בחינם כדי שלא לזלזל בקדושת הארץ, ולכן התירו לצורך כל דהו, וכמ"ש באות ב'). אמנם יש ראשונים שחולקים ע"ז כהתשב"ץ ועוד וס"ל שאיסור היציאה מפני קדושת הארץ, או מפני מצות דירה (כהמהרי"ט הנ"ל).





*וז"ל שם: "ומקום היה בראש לומר דכיון דטעמא דדינא דאין יוצאין מא"י לחו"ל לפי שמפקיע עצמו מן המצוות כמו שפירש"י א"כ אין זה נוהג אלא בזמן שישראל יושבים על אדמתם וחורשים וזורעים וקוצרים ומקיימים מצוות התלויות בה אעפ"י שזה היוצא מקבל על עצמו לקיים מצוות התלויות בא"י בחו"ל עם כל זה אינו דומה המצווה ועושה וכו' אבל בזמן שאין ידינו תקיפה וקנו אומות העולם הארץ בכיבוש ואין אנו יכולים לקיים מצוות התלויות בה ואין חיוב תרומות ומעשרות אלא מדרבנן כמ"ש הרמב"ם פ"א מהל' תרומות אין איסור ביציאתה דהא ליכא הפקעת המצוות ולפי זה ניחא שהרא"ש והטור ומרן השמיטו דין זה כיון שאינו נוהג בזמן הזה. אבל ממה שראיתי להרי"ף שהביא הברייתא ולא השמיטה נראה שאינו מחלק... ואפשר לומר דהרי"ף ז"ל לא יהיה טעמא דמילתא כדפירש"י מפני שמפקיע עצמו מן המצוות אלא טעמא הוי משום קדושתה שאין יוצאין ממקום קדוש למקום שאינו קדוש אבל הרא"ש ז"ל ס"ל דטעמא הוי כדפירש"י וכיון דהאידנא ליכא משום הפקעה אין איסור ביציאתה כדאמרן והטור ומרן נמשכו אחריו... ואע"ג דס"ל (להטור) דמצוה לדור בה משום קדושתה ומחמת כן האיש כופה את האשה והאשה כופה את האיש אבל איסור יציאתה שטעמו הוא משום הפקעת המצוות ובזה"ז אין מי שבידו לקיים מצוות התלויות בה ליכא איסורא".
ומה תענה על השו"ע שכתב שמי שיצא מארץ ישראל לחו"ל כדי לטייל אין מתירים לו לגלח בחול המועד, (ומי שטייל סתם כן מותר לו)? והשו"ע הוא הפוסק ולא אנחנו יכולים להכריע במחלוקות ראשונים. גם אם נאמר שמנהג עוקר הלכה בכעין זה, זה רק מנהג ידוע שנהגו בכל השנים ולא דבר שידוע שבכל השנים דיברו נגדו אלא שהיום יש שאינם רוצים לשמוע.
א. אין המדובר כאן רק על מחלוקת ראשונים (רש"י והראב"ד) שהשו"ע הכריע כצד אחד ואנחנו באים לנהוג כצד השני, אלא יש אחרונים שחלקו על פסק השו"ע עצמו (השלטי גבורים והמהרי"ט) ויש מקום לסמוך עליהם כשמדובר באיסור דרבנן (בפשטות).
ב. אינני יודע מנין לך שמדובר במנהג ש"בכל השנים דיברו נגדו", עד לפני כמה עשרות שנים לא היה מצוי שיצאו לחו"ל כיון שהנסיעות היו קשות וארוכות ויקרות, ובכמה עשרות שנים האחרונות שהדבר נהיה הרבה יותר בר השגה נהגו רבים לצאת ובכללם הרבה ת"ח ואנשי מעשה, ויש הרבה פוסקים שמתירים על סמך אחד מהסיבות שמניתי. וכיון שיש ציבור גדול שנוהג כך כמה עשרות שנים הרי נוצר כאן מנהג. (כמובן שיש כאלו שמחו אך בכל שאלה בהלכה יש מחלוקות ואין זה מפקיע תורת מנהג).
ג. על אף כל הנ"ל כתבתי שלענ"ד לא ראוי לסמוך על היתר זה לבד לצאת לחו"ל להנאה בעלמא בלי צורך כיון שהוא נגד השו"ע והמשנ"ב, אבל לצורך רענון והחלפת כח גם השו"ע והמשנ"ב מתירים דלא גרע מהרווחה וראיית פני חבירו (מה עוד שיש לצרף השיטות שמתירים כל יציאה זמנית אפילו שלא לצורך, וכן הצד שכל האיסור משום מצוות התלויות בארץ וא"כ אינו נוגע לרוב הציבור).

מה שיש שטוענים שאין נופש בחו"ל נחשב צורך כלל ואדרבה הוא זלזול בארץ הקדושה שאינו רוצה לנפוש בה ורוצה לברוח לחו"ל מחמת הצפיפות וכו' וכו', א"א להשיב על טענה זו כיון שהכותבים כן אינם מבינים את התועלת הגדולה שזה מביא להרבה אנשים, ומה שבעיניהם אינו אלא דמיון בעלמא בעיני אחרים נחשב כצורך ומביא תועלת גדולה לרענון כוחות הנפש, ובדרך כלל מדובר בהבדלי מנטליות וטבע שכל צד אינו מבין את השני (אני מכיר כמה אנשים שתמהים על כך שבימי בין הזמנים הציבור עוזב את הבית הנוח ונוסע להצטופף בתת תנאים בכל מיני חורים בצפון ומטלטלים בדרכים וכו', ובעיניהם אין זה אלא עינוי גדול ולא מביא שום תועלת כלל. הדבר משתנה מאדם לאדם לפי טבעו, ולא שייך להתווכח ולדון על כך).


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי שאר לעמו » 27 נובמבר 2018, 20:20

לא ראוי לקרר את האמבטיה במה שנפסק ע"י המ"ב שהוא פוסק אחרון לכל ישראל. וכל הפוסקים בא"י נוקטים כך ללא שום ערעור, שבעלמא אין היתר ליסוע לפוש בחו"ל, וכ"ש לא בשביל לטייל סתם.
לא נשקול באותו פלס רבנים מחפשי מקלט היתרים, אל מול גדולי הפוסקים בא"י כולם; הגרשז"א, הגריש"א, והגרנ"ק.
איננו פוסקים הלכה בעצמינו להביא סניפי קולות כמו הירו' חולק לדעת הגר"א; רש"י חולק; השלט"ג חולק; (מהרי"ט סותר עצמו); וטעמי איזה ראשונים המורים אחרת. כ"ז איננו נוגע להלכה שנחתכה ע"י השו"ע ורמ"א ומג"א ופסיקת המ"ב,

נכון אין לי מושג מה עושה נופש בחו"ל... וגם אין לי מושג אם חיות-ים טעימות למאכל. העיקרון הוא אותו עיקרון; אדם יכול לשכנע את עצמו ש'אי אפשר בלי'.. בדור הנהנתן והמפונק של היום נהיה היתר חדש - כל דבר נהפך פיקוח נפש ומצווה.
מה שנקבע בהלכה שאסור - אסור. אין להביא ראיה ממי שצריך ליסוע ויש לו סיבה מיוחדת ממש, להיתר, וכמו שכתבתי לעיל. אבל סיבה לאחד זו לא סיבה לאלף אחרים.
וזה שהמנהג של יתד נאמן לפרסם באובססיה כבר כ-12 שנים מודעות נופש בחו"ל, זה מנהג עמי ארצות ואנשי עולם הזה נהנתנים, ולא מנהג שבהלכה.
'ריענון' זה פאטה מורגנה.. דמיון. אחד החליט שבלי נופש בחו"ל הוא לא יכול, ומרגע זה אומלל.. מה היה לפני 12 שנים, הוא לא הסתדר לנוח בארץ?
(בהערה מוסגרת, ברבע עלות טיול בחו"ל, אפשר לפוש פה בארץ במקומות מתאימים אינדוידואלית. אפשר לחשוב שכל חובבי הנסיעות לחו"ל מכירים מה נעשה 25 ק"מ ליד ביתם, אבל מה שהופך את הענין ל'חובה לנפש' זה לא האמת, אלא ה'מודה'. כולם נוסעים לחו"ל.. מתחיל בכך שזו אופנה בכל העולם, וממשיך בחילוניים בארץ, ונוגס בשוליים הרחבים של המחנה).

*

אגב, אני נזכר שבבחרותי, בקשוני לקרא בתורה בבין הזמנים בבית פרטי על ראש הר השלום בבני ברק. ובקשו לא לספר על הענין (לבסוף כיבדתי מישהו אחר). היה זה בשביל הגאב"ד המנחת יצחק זצ"ל שבא להינפש במקום שקט שלא מכירים אותו, ולא רצו שידעו היכן הוא, ועשו לו מנין לבד.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2452
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 376 פעמים
קיבל תודה: 451 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי יהודי » 28 נובמבר 2018, 14:08

דברים נכונים ממש, לפי המצב כעת תוך כמה שנים מי שלא יטוס לחו"ל יהפוך למשונה.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 749
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 310 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי בנציון » 22 יוני 2019, 23:59

מתוך העלון 'אז נדברו' שלח תשע"ח:
חשיפה ראשונית: הסגולה החדשה!!!
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על החשיבות העצומה של ארץ
ישראל!!! ביום העצמאות פגש אותי ציוני אחד ואמר לי: למה
אתה לא חוגג את יום העצמאות?? וכי אתה לא שמח שהקב"ה
נתן לנו את ארץ ישראל?? תראה כמה פסוקים יש בתורה רק על
חביבות הארץ??
אמרתי לו: אתה צודק... אבל תוציא לי בבקשה את הדרכון שלך...
אתה מוכן להראות לי כמה פעמים היית בחו"ל בעשור האחרון??
לא!!!! הוא לא רצה להוציא את הדרכון שלו... הוא לא רצה
להראות לי עד כמה "חביבה" עליו ארץ ישראל... חביבות ארץ
ישראל נמדדת בשורה התחתונה עד כמה טוב לנו בה ועד כמה
אנחנו משתוקקים להתגורר בה, והכי הכי: שאנחנו לא מחפשים
לברוח ממנה... וזה לא פשוט!!!! על זה נאמר: ולא תקיא הארץ
אתכם... יש שתי דרכים איך ארץ מקיאה את יושביה? יש דרך של
גלות... שמגיע סנחריב או נבוכדנצאר וקושר אותנו בשלשלאות
ולוקח אותנו בגלות לחוץ לארץ... אבל יש הקאה מסוג אחר!!! יש
הקאה מסוג של יולי יוני אוגוסט... שכבר עכשיו אפשר לראות
פרסומות בלי סוף בעיתונים... על כל החופשות והנופשים
והטיולים בחו"ל... אנשים שמרגישים שארץ ישראל בוערת להם
מתחת הרגלים.. הם מחכים לרגע שהם יכולים לברוח מארץ
ישראל... זה סוג של הקאה!!! הקאה מודרנית!! אם אתה מהלך
בארץ ישראל ואתה מרגיש שהרגלים שלך בוערות ואתה רק רוצה
כל הזמן לברוח לחו"ל... תבדוק טוב טוב למה זה קורה לך...
תפתח את המפה הגיאוגרפית של ארץ ישראל... הלא היא פרשת
קדושים!!! שבפרשה הזו משורטטים התנאים האקלימים
והסטריליים של אפיק קדושת ארץ ישראל... ושם תבדוק למה
אתה לא מצליח להיקלט פה...
אל דאגה: כל אחד מאיתנו בשלב מסוים מסתקרן באופן טבעי
ומתחשק לו לצאת מתי שהוא מגבולות א"י.. ולראות עולם... זה
נורמלי!! השאלה היא: כמה זה בוער?? כמה האדמה בוערת
תחתיך?? בקיצור: חיבת ארץ ישראל לא נמדדת לא בגודל הדגל...
ולא בססמאות לאומניות... אלא בקיום מצוות התלויות בארץ
באהבה ובהידור... ונאמנות אמיתית לחיבת הארץ כפי שהראו לנו
רבותנו תלמידי הבעש"ט הקדוש ותלמידי הגאון החסיד מוילנא
בדוגמא אישית שהגיעו לכאן כשמחיר הדירות "לא היה כ"כ
גבוה.."
הקיץ בפתח!!!! כל אחד מתחיל לאט לאט לגבש איזשהו חלום
איפה לטייל בחופש הגדול... בשבת זו יש לנו את ההזדמנות
לפגוש את חיבת הארץ... אמנם מזוית שלילית של תוכחה
ועונש... אבל דווקא מכלל לאו אתה שומע הן...
---
בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את המצוה התלויה בארץ, שהיא
היחידה!!! שנהגה במשך כל השנים גם בחוץ לארץ...
ולכן: אין לך סבתא פולניה, מרוקאית או תימניה שלא תקפיד ברגש
קודש להפריש חלה... בטח... היא ראתה את זה בבית... היא ראתה את
אמא ואת סבתא עושות כן...
אבל אנחנו יושבי ארץ ישראל בשבעים שנה האחרונות צריכים לדעת
שיש עוד כמה וכמה מצוות התלויות בארץ שהם לא נוהגות בחוץ לארץ...
את זה סבתא לא ראתה בחו"ל... וממילא באופן הטבעי חסר לנו במצוות
האלו את הרגש היהודי השמרני... אתה יכול לראות 40 נשים מפרישות
חלה וזה מעמד מרגש ופועל ישועות... אבל עדיין לא ראיתי מעמד של
ארבעים נשים מפרישות תרומות ומעשרות... ולמה?? כי את זה לא
הבאנו מאירופה...
אז קדימה!!! הגיע הזמן לחבב את מצוות התלויות בארץ... ובא נחליט
שברגעים אלו אנחנו משיקים ביחד סגולה חדשה... 40 נשים מפרישות
תרומות ומעשרות ואומרות את הנוסח "יותר מאחד ממאה..." וזה סגולה
לשידוכים, לזש"ק, לעשירות ולהצלחה, תנסו ותראו!!!!! מצוה לפרסם!!!
בחנוני נא בזאת אמר ה'...


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 749
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 310 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי בנציון » 23 יוני 2019, 00:01

מתוך הגליון הנ"ל שלח תשע"ט:
צריך לדעת שחיבת ארץ
ישראל מתחילה מאיתנו!!! זה לא מתחיל מהארץ עצמה!!
אנחנו כביכול מוכנים לאהוב את ארץ ישראל... ואנחנו
מחכים שהארץ תוכיח את עצמה... שבאמת יהיה לי נחמד
בתוכה... ואז למה לא... אם יהיה לי פה טוב ונחמד אז
למה לא... אני בהחלט אחבב את הארץ...
אתה מבין לבד שזה מתחיל הפוך!!! זה מתחיל ממך!!!
(והראיה הפשוטה ביותר שהרי ארץ ישראל נקנית ביסורים... אז איך
אתה רוצה שאני אוהב דבר שהמפגש הראשון שלי איתו זה יסורים??
אלא ע"כ זה מתחיל ממני...) אנחנו צריכים לדעת שאחד מהערכים
הקדושים של העם היהודי זה חיבוב ארץ ישראל... ומצוה
להשקיע בלהאהיב על עצמנו את א"י ולא לחכות שזה יגיע
מעצמו... כלפי מה הדברים אמורים?? בימים אלו כבר ניתן
לראות עשרות פרסומות של נופשים בחו"ל ויהודים שומרי
תו"מ תופסים את הרגלים ונוסעים לנפוש בחו"ל... וזה לא אמור
להיות ככה... ולדבר נגד זה מהפן ההלכתי זה כבר מאוחר!!! כי מי
שכבר מרגיש בא"י כארי בסוגר... א"א יותר מידי לתפוס אותו
בגרון... הוא בסופו של דבר ימצא את ההיתר לצאת מא"י... אלא
מאי??? אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו בשלב אחד שלפני כן...
למה כ"כ רע לך בא"י?? למה אתה לא משקיע באהבת א"י??
ויש!!!! יש מה לאהוב בא"י... זה רק מוזנח ולא מטופל!!! ויש
עניין להשקיע באהבת א"י... לכן צאו!!!! צאו לטייל בארץ
ישראל. אל תתנגדו לאהוב את הארץ הקדושה שלנו... כעת תבין
את התשובה המפורסמת של הבן אי חי (שו"ת תורה לשמה סי'
תי"ח) שעודד והמליץ וטען שזה אפילו מצוה לנסוע במיוחד
בשביל ליהנות ולהתענג מפירות א"י ואנחנו במושכל ראשון
רואים בזה פחיתות בקדש עצמך במותר לך.. ולמה זה לא נכון??
כי מי שלא ישקיע באהבת א"י. ב"אוגוסט" ימצא את עצמו עולה
במטוס שוגה באהבת אירופה המדממת בדם יהודי... מצוייד
ברשימה של תירוצים הלכתיים מנומקים... בוקר טוב...

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 23 יוני 2019, 00:05

כשיש פוסקים חשובים מאוד המתירים בשופי (כדוגמת הרב וואזנר בתנאים מסויימים כנ"ל) אם רוצה משהו לנהוג לחומרא בעצמו. ודאי אין בכך כל רע. אבל כמה צביעות ועזות צריך כדי לנופף באצבע כנגד הנוהגים קולא כאומר ראו שאני צדיק ויר"ש ואתם נוהגים איסור. ומבטל את פסק המתירים.

וכי מה איכפת לו שיש התופסים לעניין מעשה את דעת המקילין. כמו שתפס הוא את דעת המחמירים?


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מאן דהו » 23 יוני 2019, 00:09

מכל מלמדי השכלתי כתב:
23 יוני 2019, 00:05
כשיש פוסקים חשובים מאוד המתירים בשופי (כדוגמת הרב וואזנר בתנאים מסויימים כנ"ל) אם רוצה משהו לנהוג לחומרא בעצמו. ודאי אין בכך כל רע. אבל כמה צביעות ועזות צריך כדי לנופף באצבע כנגד הנוהגים קולא כאומר ראו שאני צדיק ויר"ש ואתם נוהגים איסור. ומבטל את פסק המתירים.

וכי מה איכפת לו שיש התופסים לעניין מעשה את דעת המקילין. כמו שתפס הוא את דעת המחמירים?

זה רק חומרא או שמא ההיפך -ההיתר הוא בדיעבד ולא בכל מחיר גם למי שהיקל?


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 749
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 310 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי בנציון » 23 יוני 2019, 00:09

מכל מלמדי השכלתי כתב:
23 יוני 2019, 00:05
כשיש פוסקים חשובים מאוד המתירים בשופי (כדוגמת הרב וואזנר בתנאים מסויימים כנ"ל) אם רוצה משהו לנהוג לחומרא בעצמו. ודאי אין בכך כל רע. אבל כמה צביעות ועזות צריך כדי לנופף באצבע כנגד הנוהגים קולא כאומר ראו שאני צדיק ויר"ש ואתם נוהגים איסור. ומבטל את פסק המתירים.

וכי מה איכפת לו שיש התופסים לעניין מעשה את דעת המקילין. כמו שתפס הוא את דעת המחמירים?

כלפי מה דבריך אמורים?


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1451
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 641 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי בן של רב » 23 יוני 2019, 00:18

לכשעצמי הייתי מחלק את האשכול לשנים.

1. האם מותר או אסור. ומתי ולמי מותר.

2. האם עצם האהבה לארץ ישראל היא היא עיקר הענין או לא.

ואסביר:
יכול אדם לחיות כל ימיו בארץ בגלל שאסור לצאת, אבל מצידו אין לו חיבה אליה, אלא שהוא ממושמע.
ומאידך יכול אדם לצאת מחמת כל ההיתרים והאילוצים, אבל עם דמעות בעיניים. ​​​​​​וכמו המתואר בגמ' בסוף כתובות.
וכשהוא חוזר הוא מנשק בהתלהבות (ג"ז שם. והביאו הרמב"ם) .

באמת אני נבוך מה העיקר במצוה זו, האם עצם הקשר הנפשי או להיות כאן בפועל ?

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 23 יוני 2019, 00:32

מאן דהו כתב:
23 יוני 2019, 00:09
מכל מלמדי השכלתי כתב:
23 יוני 2019, 00:05
כשיש פוסקים חשובים מאוד המתירים בשופי (כדוגמת הרב וואזנר בתנאים מסויימים כנ"ל) אם רוצה משהו לנהוג לחומרא בעצמו. ודאי אין בכך כל רע. אבל כמה צביעות ועזות צריך כדי לנופף באצבע כנגד הנוהגים קולא כאומר ראו שאני צדיק ויר"ש ואתם נוהגים איסור. ומבטל את פסק המתירים.

וכי מה איכפת לו שיש התופסים לעניין מעשה את דעת המקילין. כמו שתפס הוא את דעת המחמירים?

זה רק חומרא או שמא ההיפך -ההיתר הוא בדיעבד ולא בכל מחיר גם למי שהיקל?
בשבט הלוי כתב להתיר באופן מוחלט בתנאים בסיסיים שעושה כן לראות פלאות ד'. ועושה כן בדרך מצוה ולא ח"ו להיפך. וכשנוסע על דעת לחזור ולא על דעת להשתקע.

והוא עצמו היה נוסע מידי שנה בשנה למנוחת הנפש והגוף. ורבים גדולים נוהגים כמותו.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 23 יוני 2019, 00:33

מכל מלמדי השכלתי כתב:
26 נובמבר 2018, 00:25
ראה אשכול: מותר לבקר בפירמידות?

שם


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מאן דהו » 23 יוני 2019, 00:34

מכל מלמדי השכלתי כתב:
23 יוני 2019, 00:32
מאן דהו כתב:
23 יוני 2019, 00:09
מכל מלמדי השכלתי כתב:
23 יוני 2019, 00:05
כשיש פוסקים חשובים מאוד המתירים בשופי (כדוגמת הרב וואזנר בתנאים מסויימים כנ"ל) אם רוצה משהו לנהוג לחומרא בעצמו. ודאי אין בכך כל רע. אבל כמה צביעות ועזות צריך כדי לנופף באצבע כנגד הנוהגים קולא כאומר ראו שאני צדיק ויר"ש ואתם נוהגים איסור. ומבטל את פסק המתירים.

וכי מה איכפת לו שיש התופסים לעניין מעשה את דעת המקילין. כמו שתפס הוא את דעת המחמירים?

זה רק חומרא או שמא ההיפך -ההיתר הוא בדיעבד ולא בכל מחיר גם למי שהיקל?
בשבט הלוי כתב להתיר באופן מוחלט בתנאים בסיסיים שעושה כן לראות פלאות ד'. ועושה כן בדרך מצוה ולא ח"ו להיפך. וכשנוסע על דעת לחזור ולא על דעת להשתקע.

והוא עצמו היה נוסע מידי שנה בשנה למנוחת הנפש והגוף. ורבים גדולים נוהגים כמותו.
לא כל הנוסעים עומדים בתנאים הבסיסים [ואולי הרוב] שהציב בפניהם ומדוע תלין? ובפרט שדבריו הם חידוש ובדיעבד גדול למצוא היתר לנוסעים. ומי שלא נוסע אינו מחמיר אלא מקיים את ההלכה כפשוטה וכלשונה בשו"ע והמשנה ברורה שאסר טיול

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 23 יוני 2019, 00:41

@מאן דהו פלא עליך שכתבת כך.

א. השבט הלוי מתיר לכתחילה. וכותב כן בפשטות ולא כחידוש עצום שלא היה כמוהו
ב. איננו עוסקים בפושעי ישראל אלא ביראים הנופשים.
ג. מן הסתם לא נעלם ממנו הש"ע שהזכרת... יותר מסתבר שנעלם ממך פשטות הש"ע...


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 691
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטייל בחוץ לארץ

שליחה על ידי איש ווילנא » 23 יוני 2019, 00:42

מאן דהו כתב:
23 יוני 2019, 00:34
מכל מלמדי השכלתי כתב:
23 יוני 2019, 00:32
מאן דהו כתב:
23 יוני 2019, 00:09


זה רק חומרא או שמא ההיפך -ההיתר הוא בדיעבד ולא בכל מחיר גם למי שהיקל?
בשבט הלוי כתב להתיר באופן מוחלט בתנאים בסיסיים שעושה כן לראות פלאות ד'. ועושה כן בדרך מצוה ולא ח"ו להיפך. וכשנוסע על דעת לחזור ולא על דעת להשתקע.

והוא עצמו היה נוסע מידי שנה בשנה למנוחת הנפש והגוף. ורבים גדולים נוהגים כמותו.
לא כל הנוסעים עומדים בתנאים הבסיסים [ואולי הרוב] שהציב בפניהם ומדוע תלין? ובפרט שדבריו הם חידוש ובדיעבד גדול למצוא היתר לנוסעים. ומי שלא נוסע אינו מחמיר אלא מקיים את ההלכה כפשוטה וכלשונה בשו"ע והמשנה ברורה שאסר טיול


כל אלו שלא נוסעים לא מרויחים כלום אם יוצאים עדין מעבר לעכו או מעבר לאשקלון [על כל פנים בצד מערב של ארץ ישראל ובצד מזרח יש להאריך] שמפורש בגיטין שגם זה בכלל חוץ לארץ שאסור לצאת אליה [ולמעלה היה משהו שכתב לזה התרים אבל זה התרים גם לחו"ל למי שיעי' בפנים] ומעבר לעכו רבים נוסעים וכן מעבר לאשקלון 

 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מבקש אמת | 3 אורחים