האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'


חכם ספרדי
הודעות: 7
הצטרף: 27 נובמבר 2018, 02:40
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי חכם ספרדי » 19 דצמבר 2018, 16:09

@משיב כהלכה (?!) אתה תלמיד של הרב משאש?
צריך לדון רק בדעתו?
אין זה סוד שרוב הציבור הספרדי אזיל בתר פסקי הרב עובדיה ולא הרב משאש, לכן יותר ראוי לדון בפסקיו של מי שהתקבל.
כמו שבלימוד ראשונים יותר מעיינים בתוס' ושא"ר מקובלים, משאר ריא"ז לדוג' וכיוצ"ב

ערכים:


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 688
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 19 דצמבר 2018, 16:56

בציבור הספרדי יש קהילות רבות, ויש גם קהילות שהולכות אחר פסקי הגר"ש משאש.

ובכל הקהילות, בני התורה והת"ח לומדים את ספרי הגר"ש משאש כמו שלומדים את ספרי הגר"ע יוסף, ללא שום הבדל. הרי לא ניתן לקבל תמונה מלאה אם שומעים רק צד אחד כל הזמן (למרות שברוב ההלכות לא נחלקו ביניהם, אני מדבר על המחלוקות).

ובני התורה הם העיקר, והם העתיד, ולא עמי הארץ שבקושי יודעים לפתוח ילקוט יוסף.

ולא כתבתי שצריך לדון רק בדברי הגר"ש משאש, היכן ראית זאת? הצגתי את דעתו, להשלמת התמונה.


בבבלי עז
הודעות: 91
הצטרף: 14 דצמבר 2018, 15:53
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי בבבלי עז » 19 דצמבר 2018, 19:12

דמיון הזוי ואיני רוצה לכתוב עוד דברים מפני הכבוד של הגר"ש משאש


ובמשה עבדו
הודעות: 50
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 25 דצמבר 2018, 05:56

יהודי כתב:איה"נ, כמעט כל המנהגים המדוברים הם מנהגים שבנויים על שיטות ראשונים כל שהם, וע"ז כתבתי מש"כ, איה"נ שמנהגים שאינם לפי ראשונים וכו' דינם אחרת - למרות שלא זכורני שמצאתי מנהג מסוג זה.
נראה שר' יהודי תופס שנמצא לו שיטות בראשונים שיתמכו בו נחשב למנהג קדום שעליו דיבר מרן הב"י בהקדמתו, ולכן תמה כאן בפורום מה שתמה איך מפקפקים במנהגים.
אולם האמת תורה דרכה דמנהג קדום שמבוסס ע"פ ראשונים שעליו אין לפקפק, היינו ש"המנהג" הוא קדום, קודם התפשטות הוראותיו של מרן הש"ע, ולא מספיק ש"השיטה" בהלכה היא קדומה בראשונים, דהיא גופא הטענה ההלכתית של מרן הרב עובדיה זיע"א, שאינה שלו אלא של גדולי רבותינו הפוסקים מעתיקי השמועה שבכל הדורות, כמבואר בספריו ביתר ביאור. וזהו מה שכותב מרן הרב עובדיה זיע"א ביבי"א וביחו"ד להדיא בנידון שעליו דיבר ר' יהודי, וכמו שכתב "מכון קול יוסף" בשם תלמיד הראש"ל, שביבי"א ויחו"ד הביא בזה סך הכל דברי רבו של החיד"א והחיד"א עצמו ועוד כמה מגדולי הפוסקים שמנהג זה הוא בטעות מכיון שנתפשט רק אחר שנתפשטו הוראותיו של מרן הש"ע, ולכן אין לו שם מנהג ויש לבטלו, כמבואר בכללי המנהגים לגבי מנהג בטעות. ואדרבא מרן הרב עובדיה לא הוא שכתב כן ושכנע אותם בזה, אלא ראה זאת בדבריהם וקיבל דבריהם בהכנעה וביטול לגדולי הדורות מעתיקי השמועה.

ואני כותב זאת בסגנון זה מכיון שמשום מה נתפס בעולם הפולמוסי כאילו למרן הרב עובדיה יש דרך ושיטות וכללים משלו, והוא משתדל לעגן אותם בדברי הפוסקים, אולם האמת תורה דרכה שההיפך הוא הנכון, כי הלומד כסדר דבריו והמעיין במתינות במשנתו הרחבה, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו, שאת הדרכים השיטות והכללים הוא למד בפוסקים ובמפרשים כפי רוחב דעתו ולבו לפי גאונותו שזכה לה כחד בדרא ללא חולק, אלא שכאשר ראה הוראה שנתפשטה באחרונים או מנהג העולם או במנהגי העדות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם מה שלמד בזה מן המקורות, בזה פילס נתיבות מבין שבילי הפוסקים ובעלי הכללים, היאך הדרך הרצויה לנהוג בכל כיוצא בזה לפי דרכי ההוראה, האם להניח כפי מה שנשתרש, או להיפך להחזיר בזה עטרה ליושנה, ובזה אנו מוצאים אותו מגייס מדברי רבותינו הפוסקים כל מיני כללים ותתי כללים שיש בהם להטות משקל ההכרעה לכאן ולכאן, וכפי המקום אשר הרוח רוח אלהין קדישין רבותינו מעתיקי השמועה ובעלי הכללים נוטה, לשם מכוין את ההכרעה, בשפה ברורה ובנעימה, ומעגן ומבסס ומיישב בראיות וסברות שמוצא לזה בדברי הפוסקים לכאן ולכאן. [ולכן תמצא שבדבר אחד יביא ראיה מפוסק וכלל מסויים, בעוד שבענין אחר יבאר דלא כאותו פוסק וכלל מסויים. לפי שלעולם מצד גופן של דברי הפוסקים בודאי שאלו ואלו דא"ח, אלא שלענין ההוראה למעשה יש לנו להכריע בדבריהם ע"פ כללי הפסיקה ודרכי ההוראה. ופעמים כשהם נידונים לעצמם ההכרעה אינה כמותם, אבל במקרים מסויימים יש לצרף שיטתם לסייע, וכל כיו"ב.]


ובמשה עבדו
הודעות: 50
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 25 דצמבר 2018, 06:03

שוב נתתי אל ליבי שהחזרתי את הסטייה מהנושא של האשכול, שעליה דיבר הרב "מכל מלמדי השכלתי", והנני מתנצל.
ונראה שמכיון שרואים באשכול זה (וגם באחרים קצת) תנועות פנימיות כבדות משקל בענין מנהגי העדות באר"י ושיטתו של מרן הרב עובדיה זיע"א בזה, אולי כדאי לפתוח בזה עוד אשכול הקובע ברכה לעצמו, ולדון בו בצורה מכובדת, הן להבנת דרכו של מרן הרב עובדיה זיע"א (כדרך כבושה שפרצה בעם ישראל ע"י ההשגחה העליונה), והן להתמודד בכובד ראש וכדרכה של תורה מול השיטות השונות, במשא ומתן תורני (ונטול רגשות גלויות וסמויות כמה שניתן...).

ואני מחזיר הנושא לנר חנוכה לבני ישיבות...


ובמשה עבדו
הודעות: 50
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 25 דצמבר 2018, 06:20

וברגע זה ממש האלקים אינה לידי מסמך שלכאורה יש בו הכרעה ברורה ליהודי מרוקו על פי כלל רבניהם היאך להכריע במחלוקת שבין הגר"ש משש זצוק"ל ובין מרן היביע אומר זיע"א. וראיתי לצרפו. בברכה רבה.
גילוי דעת כלל רבני מרוקו על הנהגת מרן היביע אומר זיעא.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 688
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 דצמבר 2018, 11:56

ובמשה עבדו כתב:מנהג קדום שמבוסס ע"פ ראשונים שעליו אין לפקפק, היינו ש"המנהג" הוא קדום, קודם התפשטות הוראותיו של מרן הש"ע, ולא מספיק ש"השיטה" בהלכה היא קדומה בראשונים, דהיא גופא הטענה ההלכתית של מרן הרב עובדיה זיע"א, שאינה שלו אלא של גדולי רבותינו הפוסקים מעתיקי השמועה שבכל הדורות, כמבואר בספריו ביתר ביאור. וזהו מה שכותב מרן הרב עובדיה זיע"א ביבי"א וביחו"ד להדיא בנידון שעליו דיבר ר' יהודי, וכמו שכתב "מכון קול יוסף" בשם תלמיד הראש"ל, שביבי"א ויחו"ד הביא בזה סך הכל דברי רבו של החיד"א והחיד"א עצמו ועוד כמה מגדולי הפוסקים שמנהג זה הוא בטעות מכיון שנתפשט רק אחר שנתפשטו הוראותיו של מרן הש"ע, ולכן אין לו שם מנהג ויש לבטלו, כמבואר בכללי המנהגים לגבי מנהג בטעות. ואדרבא מרן הרב עובדיה לא הוא שכתב כן ושכנע אותם בזה, אלא ראה זאת בדבריהם וקיבל דבריהם בהכנעה וביטול לגדולי הדורות מעתיקי השמועה.
ראשית, איני מבין מניין הבאת את הדבר הזה, שמנהג שהונהג לאחר פסיקת השו"ע הוא מנהג של "טעות". אם יש פוסקי הלכה שקיימו את המנהג, אישרו אותו, הסכימו עמו, איזה "טעות" יש כאן? או שמא אתה רוצה לומר שאותם גדולים שקיימו את המנהג "טעו" שהרי אתה טוען בשמם שקיבלנו הוראות השו"ע?

שנית, היא גופא הטעות שלך. אתה טוען על מנהג מסויים שהוא מנהג שהונהג אחרי שהתפרסם השו"ע וקיבלו הוראותיו. באים אחרים ומוכיחים לך שיש למנהג הזה מקור בראשונים, וממילא המנהג החל בימי הראשונים ועד עתה (והקושיות מדוע לא נזכר בספרי אחרון פלוני ואלמוני, הן לא מוכרחות).

במרוקו, למשל, היה רצף של גדולי עולם מזמן הרמב"ם ועד זמננו, וממילא אם אתה רואה מנהג, ורואה שהרמב"ם פסק כך, מדוע לא נאמר שהמנהג החל בזמן הרמב"ם? (זאת רק דוגמא, כמובן)


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 688
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 דצמבר 2018, 13:41

ובמשה עבדו כתב:מסמך שלכאורה יש בו הכרעה ברורה ליהודי מרוקו על פי כלל רבניהם היאך להכריע במחלוקת שבין הגר"ש משש זצוק"ל ובין מרן היביע אומר זיע"א. וראיתי לצרפו. גילוי דעת כלל רבני מרוקו על הנהגת מרן היביע אומר זיעא
אתה "מחזיר את הנושא לנר חנוכה", ושוב פעם חוזר על דברים שאין להם שום קשר לנושא האשכול, כי אם לפאר ולגדל ולרומם את הרב עובדיה.... אולי הגיע הזמן שתפנים כי הפורום הזה לא נועד למסע פרסומת לטובת גדול פלוני שאתה חפץ ביקרו (וגם אני מעריך מאוד את הרב עובדיה, היה גדול בישראל וכתב ספרים נפלאים, ואני לומד בהם).

לגופו של ענין, אין מ"גילוי דעת" זה שום ראיה, אלא ראיה לסתור, שרצו להפוך את הרב עובדיה ל"מרן" כמו מרן השו"ע שקיבלו הוראותיו, ולכפות על כלל הציבור הספרדי ללכת כפי פסקיו, וראשית השתלטו על מוסד הרבנות והדיינות, באופן שהם ורק הם אחראים על מינוי רבנים ודיינים, וכל רב או דיין שרוצה להתקדם, או סתם ת"ח שרוצה להיות רב ודיין, חייב ללכת ב"תלם" (לפסוק כמו הרב עובדיה...) ולבטל את כל משנתו וחיבוריו או מה שעלה בידו לפסוק, וכך החריבו את כל הדור. ומכתב זה מלמד יותר מכל על הכפיה הנוראה שכופים את כלל רבני ישראל, ומי שלא יחתום כבר "סומן" ויכול לשכוח מתפקיד רבני כל דהוא.

ועכ"פ גם אלה שחתמו על הנייר הזה (שלא שווה לצור ע"פ צלוחית) לא התכוונו אלא לחתום לכבודו של הרב עובדיה שהוא יקר בעיניהם, אבל הם בעצמם חולקים עליו ופוסקים אחרת ממנו. וגם כל החתומים אינם אלא מיעוט מתוך כלל רבני ארץ ישראל וגם מבין החתומים, רובם הכחישו או שטענו שחתמו על דבר אחר, כאשר התפרסם בזמנו.

ולאחר שהם הכחישו את חתימתם, אז גם כותבי ומנסחי המכתב באו ואמרו שמטרת המכתב אינה חלילה לבטל את פסקיהם של רבני מרוקו (או כפי שניסית להציג בצורה מגוחכת, שהמכתב בא להכריע במחלוקת הגר"ע יוסף עם הגר"ש משאש...)

הרב יוסף שלוש, המשמש רב המועצה האזורית דרום השרון, אמר בראיון ל"מקור ראשון": "אמרו שכאילו כתבו שם שצריך לבטל את מנהגי מרוקו, אבל זה לא נכון. הוא בא לומר שהרב עובדיה יוסף היה איש גדול וענק, ובנו הרב יצחק יוסף הוא ממשיך דרכו".

הרב שלמה מיארה, העוסק בחיבור ספרים על יהדות מרוקו ומי שהחתים את הרבנים על המכתב, אמר באותו ראיון: "המכתב לא בא לומר שהרבנים חוזרים בהם מהפסקים שבהם חלקו על הרב עובדיה ובנו, אלא שצריך לחלוק בצורה הראויה".

הכחשות הרבנים (עצם ההכחשות, גם אם אינן נכונות, בא ללמד שלא חתמו מרצונם החופשי):

1) ראש החותמים, הגאון הרב דוד שלוש זצ"ל, רבה של נתניה (שחלק על הרב עובדיה פעמים רבות בספרו שו"ת חמדה גנוזה ועוד, ו"נענש" על זה שלא קיבל קידום למרות שהיה ראוי לו), פירסם מכתב: "הריני להודיע בשער בת רבים כי הנני עומד ומחזיק בדעתי בכל מה שכתבתי בספרי הלכה שו"ת 'חמדה גנוזה' בשלושה חלקים ובספרי 'בני עמי' בסוגיות משפחה. כל פרסום אחר שיצא בשמי אינו נכון".

בנו, הרב יהודה שלוש, רב שכונה בנתניה, אמר: "למסמך הזה אין ערך. הרבנים העיקריים אומרים שרימו אותם. גם אם חתמו, כעת אבי אומר שלא התכוון לבטל את פסיקותיו. תורה לא קונים בגנבה. אבא התכוון לתת חיזוק לרב יצחק יוסף, אבל לא לבטל את כל מה שעבד עליו תשעים שנה".

2) בנו של הרב יהושע ממן זצ"ל, הרב רפאל ממן, תקף את האנשים שהחתימו את אביו ואמר כי רימו אותו:

"במכתב הזה פשוט הטעו אותו. הטעו אותו בזה שאמרו לו שכותבים איזה מכתב הוקרה לרב יצחק יוסף ומביאים לו איזה שהם ספרים שיצאו על דייני מרקש אבל מעולם לא הייתה כוונה לבטל את מנהגי מרוקו וללכת רק על פי פסיקותיו של הרב יוסף. בשום פנים ואופן לא".

לדבריו, גם החלק בו נכתב כי צריך ללכת אחר כל הוראותיו של הרב יצחק יוסף אינו נכון. "רצו לכבד אותו כראשון לציון אבל ודאי ועם כל הכבוד יש גדולים. אני בדקתי עם מו"ר אבי", הוא מבהיר.

3) הגאון רבי שמעון ביטון, רב העיר בית שמש, טען בראיון ל"חדרי חרדים" כי המכתב שונה, ולמעשה רימו אותו: "המכתב הזה שבר לי את הראש. שינו את כל מה שהביאו לי".

שאלה: הרב לא חתם שצריך לבטל את כל מנהגי מרוקו?

"לא, לא, חס וחלילה".

שאלה: במכתב שהביאו לרב הוזכר כי מדובר במכתב לגבי הרב יצחק יוסף?

"לא".

4) הרב מסעוד אלחדד, אב"ד בירושלים, טוען כי כלל לא חתם על המכתב. "על איזה מכתב אתה מדבר, לא ראיתי"...

שאלה: הרב לא חתם שצריך ללכת אחר פסיקותיו של הרב יצחק יוסף?

"לא לא".

שאלה: דיברו עם הרב על כזה מכתב?

"לא".

5) הרב רפאל רוזיליו שליט"א, חבר בד"ץ העדה החרדית, הופתע לגלות את שמו במכתב הרבנים וטען כי מדובר ברמאות: "אני לא חתמתי ולא כלום. זה בא בלבל במוח ולחץ אותי וכתבתי מה שכתבתי... אבל לאחר שראיתי את כל המכתב זה נקרא רמאות ואני מוציא מכתב ואפרסם אותו".

שאלה: האם רימו את הרב?

"כן".

6) הרב עזרא בן שמעון, בנו של הרב מסעוד בן שמעון ראש ישיבת 'אור אליצור', זועם על המכתב: "אבי לא חתם על כזה מכתב. זאת אומרת הם לא הביאו לו את הנוסח והוא לא ראה את זה. הוא לא אמר כזה דבר. הוא אומר שכל אחד ישמור על המנהגים שלו".

7) משה שרביט, בנו של הרב יוסף שרביט זצ"ל, אמר ל'מקור ראשון' כי "אבא אמר לי שלא חתם על מכתב כזה".

ומיותר לבאר שאם היינו לוקחים מכתב דומה ומנסחים זאת על הגר"ש משאש שהוא מקובל כגדול הפוסקים בקרב יהודי מרוקו (שהם רוב הציבור הספרדי), היו מחתימים בקלות את רוב הרבנים המרוקאים, גם ללא כפיה וגם ללא הבטחת דברים בתמורה.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 249
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 87 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 25 דצמבר 2018, 13:50

אני לא מתכוון להיכנס איתך למשא ומתן. מי שרואה את הדברים הנ"ל ויש לו שאלות, שיכתוב. אני לא מתכוון להשיב לשום אות היוצאת תחת ידך.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי אור זרוע » 25 דצמבר 2018, 14:58

מכון קול יוסף כתב:אני לא מתכוון להיכנס איתך למשא ומתן. מי שרואה את הדברים הנ"ל ויש לו שאלות, שיכתוב. אני לא מתכוון להשיב לשום אות היוצאת תחת ידך.
ההודעות הקודמות לא הופנו לכת"ר, אלא אם כבודו הוא הרב @ובמשה עבדו.

[הוספה לאחר תגובתו של הרב "משיב כהלכה": לאחר שקראתי קצת מתחילת האשכול, כנראה שההודעה התקיפה הזו מוסבת כלפי תגובותיו של הרב "משיב כהלכה" שהופנו כנגד הרב "מכון קול יוסף". בכל אופן אני לא צד בוויכוח ולא הייתה לי כוונה לפגוע בכבודו של אף אחד.]


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 688
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 דצמבר 2018, 15:05

גם אם יכתוב בשני ניקים, אין זה מענייננו אלא מעניינם של המנהלים, ואין צריך להעכיר הדיון בזה.


ובמשה עבדו
הודעות: 50
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 25 דצמבר 2018, 18:03

משיב כהלכה כתב:
ובמשה עבדו כתב:מנהג קדום שמבוסס ע"פ ראשונים שעליו אין לפקפק, היינו ש"המנהג" הוא קדום, קודם התפשטות הוראותיו של מרן הש"ע, ולא מספיק ש"השיטה" בהלכה היא קדומה בראשונים, דהיא גופא הטענה ההלכתית של מרן הרב עובדיה זיע"א, שאינה שלו אלא של גדולי רבותינו הפוסקים מעתיקי השמועה שבכל הדורות, כמבואר בספריו ביתר ביאור. וזהו מה שכותב מרן הרב עובדיה זיע"א ביבי"א וביחו"ד להדיא בנידון שעליו דיבר ר' יהודי, וכמו שכתב "מכון קול יוסף" בשם תלמיד הראש"ל, שביבי"א ויחו"ד הביא בזה סך הכל דברי רבו של החיד"א והחיד"א עצמו ועוד כמה מגדולי הפוסקים שמנהג זה הוא בטעות מכיון שנתפשט רק אחר שנתפשטו הוראותיו של מרן הש"ע, ולכן אין לו שם מנהג ויש לבטלו, כמבואר בכללי המנהגים לגבי מנהג בטעות. ואדרבא מרן הרב עובדיה לא הוא שכתב כן ושכנע אותם בזה, אלא ראה זאת בדבריהם וקיבל דבריהם בהכנעה וביטול לגדולי הדורות מעתיקי השמועה.
ראשית, איני מבין מניין הבאת את הדבר הזה, שמנהג שהונהג לאחר פסיקת השו"ע הוא מנהג של "טעות". אם יש פוסקי הלכה שקיימו את המנהג, אישרו אותו, הסכימו עמו, איזה "טעות" יש כאן? או שמא אתה רוצה לומר שאותם גדולים שקיימו את המנהג "טעו" שהרי אתה טוען בשמם שקיבלנו הוראות השו"ע?

שנית, היא גופא הטעות שלך. אתה טוען על מנהג מסויים שהוא מנהג שהונהג אחרי שהתפרסם השו"ע וקיבלו הוראותיו. באים אחרים ומוכיחים לך שיש למנהג הזה מקור בראשונים, וממילא המנהג החל בימי הראשונים ועד עתה (והקושיות מדוע לא נזכר בספרי אחרון פלוני ואלמוני, הן לא מוכרחות).

במרוקו, למשל, היה רצף של גדולי עולם מזמן הרמב"ם ועד זמננו, וממילא אם אתה רואה מנהג, ורואה שהרמב"ם פסק כך, מדוע לא נאמר שהמנהג החל בזמן הרמב"ם? (זאת רק דוגמא, כמובן)
לכבודו אשיב על ראשון ראשון.
[אני חדש בפורום ולא יודע מה ההסטוריה של כל הסער שאני רואה כאן, אבל אני חושב שאני מצליח לשער. חבל שזה נראה כך אבל מסתמא אין בידי לשנות דברים שמשתקעים. ואם ארגיש עם זה מדאי שלא בנוח אצטרך כנראה לקבל החלטה ביני לבין עצמי שלא להתלכלך ברעלים הללו, כולנו משתדלים לברוח מהם לתוך עולמה של תורה, ולדון אמנם ממש בהכל אבל כמה שיותר בצורה מכבדת ובונה. גם אם מאן דהו יביא ציטוט של ת"ח מסויים שבתוכו משורבב קטע שאותו ת"ח תוקף או מזלזל בת"ח אחר, אין בזה חשש כלל כל שהבאת הציטוט בכללותו היא למטרה של מו"מ בונה, ולא הובאו דבריו לשם הדברים התוקפים והמזלזלים אלא לשם המו"מ הענייני שבא על ידו. אבל הבעיה מבחינתי הקטן מתחילה כאשר המשתתף שבפורום משתמש בעצמו בלשונות שאינם מכבדים כלפי ת"ח ידועי שם בעם ישראל, וכן כלפי חביריו לפורום. ואם אינו קורא להם חביריו, זו הבעיה היותר גדולה, שהרי מלבנים ביחד נידונים ופולמוסים הלכתיים, ולפי האמת אין לך ידידות אמיתית גדולה מזו, אף אם ישארו דו קוטביים בדעותיהם. והדברים מפורסמים. (ואל ישאלוני א"כ היאך מתנהגים ת"ח גדולים בסגנון מסויים כי איני מתיימר להסבירם, ואם בשביל "שימוש" יש לעיין בזה בפורום "השקפה" אולי, וכדומה, ובזהירות יתירה לענ"ד.) עכ"פ בינתיים אני מעדיף להישאר מחוץ לסער והאוירה, ולדבר לגופו של ענין, כפי שלימדוני רבותי. רק זאת אבקש פעם ראשונה ולא אשוב לבקש בל"נ, אנא השאירו אותי מחוץ לסיפור והרקע הכללי, ואשמח ללבן עניינים לגופו של ענין, בדברים קצרים יחסית, ושאינם דורשים עיון מפרך וממושך מצידי, כי כמו כולם כאן מסתמא, אין עיתותינו בידינו לעסוק בפורום זה בדברים ארוכים וממושכים, שמקומם בבית המדרש על כל המשתמע לענ"ד.]

ובכן, מ"ש איני מבין מניין שנקרא מנהג של "טעות" וכו':
כך קראתי פשוט בדברי רבנו יונה נבון והחיד"א שהוזכרו בדברי תלמיד הראש"ל שצוטטו לעיל באשכול ע"י "מכון קול יוסף", וז"ל: וביניהם דברי הגאון רבנו יונה נבון רבו של מרן החיד"א, בשו"ת נחפה בכסף (דף קפג ע"ג), שמנהג בטעות הוא, ושכל המחזיק (לבטן) [נדצ"ל לבטל] מנהגן של נשים אלו תבא עליו ברכה, כי הדין פשוט שסב"ל, ושמ"ש הרמ"א שהמנהג לברך זהו באשכנז שנהגו כר"ת, אבל באר"י שקבלו הוראות מרן והרמב"ם אין לברך. ע"כ. וכן הביא עוד שכ"כ מרן החיד"א בעצמו בברכ"י (סי' תרנד) בשם זקני גדולי דורו, שמנהג זה בטעות יסודו, שנהגו כן בבלי דעת וכו', ע"ש. עד כאן. והוא מנהג ברור שנהגו בארץ ישראל כמו שמעידים מרן החיד"א ורבו הנחפה בכסף, ומנהג זה מובא בכמה וכמה ראשונים מפורסמים כנודע, הלו המה רבנו תם וסייעתו, וקראוהו הרבנים הנ"ל "מנהג בטעות", ופסקו "שצריך לבטלו", וכל הסיבה לזה הסבירו מפני שהונהג בארץ ישראל אחר התפשטות קבלת הוראות מרן, והסבירו שלכן דבר כזה נחשב מנהג בטעות לגבי ארץ ישראל.

ומ"ש שנית היא גופא הטעות, שאני סבור שהוא מנהג מאוחר אחר קבלת הוראות מרן, ובאים ומוכיחים שיש למנהג הזה מקור בראשונים וממילא הוא חל מהראשונים ועד עתה:
במח"כ הבין טעות בדברי, כי אני קראתי במהרי"ו שמנהג זה התחיל כבר בזמנו, ומהרי"ו והרמ"א וכל האחרונים אחריו, כתבו ליישב אותו עם ההלכה, ולא כתבו לבטל אותו, ומבואר שקיימוהו, ויש לו כל תוקף של מנהג ישראל תורה. ולכן אף ללא ההגהה בספר הניר בשם ר"י המנהג כבר מקויים מתקופת מהרי"ו שהוא קודם מרן.
אולם גם זה מבואר בדברי מהרי"ו שבזמנו לא נהגו כן אלא קצת נשים, ואחריו בדברי הרמ"א בהגהה מבואר שנתרחב מנהג זה עוד בתקופתו, וכן בדברי הפוסקים האשכנזים שבתקופה מאוחרת יותר נתבאר שכבר נהיה אצל אחינו האשכנזים נחלת הכלל. אולם באף פוסק לא מצינו שכתוב שכך נהגו כאן בארץ ישראל, רק בערך מתקופת מרן החיד"א ואילך, כמאתיים שנה אחר תשופתו של מרן הש"ע, וכמאה חמישים שנה אחר תקופת התפשטות הוראותיו. ובאמת הדבר צריך בירור מאמתי והיאך התחיל מנהג כזה כאן בארץ ישראל, ויבורך המברר במקורות נאמנים, ואולי תשתנה תמונת המצב עי"ז וכולי עלמא יודו שרשאים להמשיך המנהג בזה כאן באר"י. אולם באחרונים הביאו שמדברי המאמר מרדכי ושיחו מתבאר בהכרח שהמנהג היה פשוט כפי הדין הפשוט שנאמר על כל המצוות לברך קודם עשייתן.

ומ"ש דוגמא ממרוקו והרמב"ם איני בטוח שירדתי לסוף דעתו, ואם כוונתו שהרמב"ם פסק לברך אחר ההדלקה בחוברת הוכיח אחרת ונצטרך להתמודד עם טענותיו וכשראיתים לפני כמה ימים השתכנעתי. ועכ"פ דרכם של ספרי ההלכה המצויים אצל הציבור, שמהם שואבים הרבנים וגם המון העם דבר ה' זו הלכה, לדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשהאשר יעשון, אמורים לכל הפחות לציין ואולי גם להדגיש שבמצוה זו יש חריגה מהסדר הרגיל, שקודם מקיימים המצוה ואחר כך מברכים, ודלא כנר חנוכה, צצית, תפלין, ושאר מצוות. ומדלא פירשו כן, וכתבו בפשיטות שיש לברך על המצוה, נראה ברור שכוונתם כמו כל המצוות. וכמדומני שראיתי בחוברת שהרחיב בראיה זו.

כך שמכל מה שטען עלי ידידינו "משיב כהלכה" על מה שביארתי הנלע"ד ל"יהודי", בעניותי לא מצאתי מקום לטענותיו כנגדי מתחילה ועד סוף.
בברכה רבה


ובמשה עבדו
הודעות: 50
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 25 דצמבר 2018, 18:31

משיב כהלכה כתב:אתה "מחזיר את הנושא לנר חנוכה", ושוב פעם חוזר על דברים שאין להם שום קשר לנושא האשכול, כי אם לפאר ולגדל ולרומם וכו'
לגופו של ענין, אין מ"גילוי דעת" זה שום ראיה וכו'
קושטא דמלתא הכי הוה שמיד אחר שסגרתי הפורום קיבלתי מייל בתפוצה פנימית עם כמה מסמכים שונים וביניהם מסמך זה, בלי קשר לכלום וללא הודעה מוקדמת, ומכיון שלפני רגע ראיתי בפורום את השיח על מחלוקת מרן זיע"א עם הגר"ש משש זיע"א בענין נר חנוכה, וכן איך להתייחס למחלוקת זו בכלל, לכן ראיתי לזרוק טיפ עוד לפני שאפילו ישבתי לקרא את כל המכתב הנזכר. (האמת שעד עכשיו לא קראתיו כראוי, רק מה שעלעלתי בו כשקיבלתיו).
ומ"ש שאין ממכתב זה גילוי דעת וכו', והאריך בדחיות, יתכן מאוד שצודק בחלק מדבריו (זולת מה שהקצין לצד שני שזו ראיה לסתור שרצו וכו', שאני לא מקבל זאת כלל ואני סבור בשונה מדעתו לגמרי, אולם אין ענין לדוש בזה כי זה ענין של אומדנות והשערות ודעות ללא מועיל ורק מזיק ומתיש, ולכן אני אומר בידידות כלך מדרך זו.)
בברכה רבה


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 688
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 דצמבר 2018, 19:25

ובמשה עבדו כתב:ובכן, מ"ש איני מבין מניין שנקרא מנהג של "טעות" וכו':
כך קראתי פשוט בדברי רבנו יונה נבון והחיד"א שהוזכרו בדברי תלמיד הראש"ל שצוטטו לעיל באשכול ע"י "מכון קול יוסף", וז"ל: וביניהם דברי הגאון רבנו יונה נבון רבו של מרן החיד"א, בשו"ת נחפה בכסף (דף קפג ע"ג), שמנהג בטעות הוא, ושכל המחזיק (לבטן) [נדצ"ל לבטל] מנהגן של נשים אלו תבא עליו ברכה, כי הדין פשוט שסב"ל, ושמ"ש הרמ"א שהמנהג לברך זהו באשכנז שנהגו כר"ת, אבל באר"י שקבלו הוראות מרן והרמב"ם אין לברך. ע"כ. וכן הביא עוד שכ"כ מרן החיד"א בעצמו בברכ"י (סי' תרנד) בשם זקני גדולי דורו, שמנהג זה בטעות יסודו, שנהגו כן בבלי דעת וכו', ע"ש. עד כאן. והוא מנהג ברור שנהגו בארץ ישראל כמו שמעידים מרן החיד"א ורבו הנחפה בכסף, ומנהג זה מובא בכמה וכמה ראשונים מפורסמים כנודע, הלו המה רבנו תם וסייעתו, וקראוהו הרבנים הנ"ל "מנהג בטעות", ופסקו "שצריך לבטלו", וכל הסיבה לזה הסבירו מפני שהונהג בארץ ישראל אחר התפשטות קבלת הוראות מרן, והסבירו שלכן דבר כזה נחשב מנהג בטעות לגבי ארץ ישראל.

ומ"ש שנית היא גופא הטעות, שאני סבור שהוא מנהג מאוחר אחר קבלת הוראות מרן, ובאים ומוכיחים שיש למנהג הזה מקור בראשונים וממילא הוא חל מהראשונים ועד עתה:
במח"כ הבין טעות בדברי, כי אני קראתי במהרי"ו שמנהג זה התחיל כבר בזמנו, ומהרי"ו והרמ"א וכל האחרונים אחריו, כתבו ליישב אותו עם ההלכה, ולא כתבו לבטל אותו, ומבואר שקיימוהו, ויש לו כל תוקף של מנהג ישראל תורה. ולכן אף ללא ההגהה בספר הניר בשם ר"י המנהג כבר מקויים מתקופת מהרי"ו שהוא קודם מרן.
אולם גם זה מבואר בדברי מהרי"ו שבזמנו לא נהגו כן אלא קצת נשים, ואחריו בדברי הרמ"א בהגהה מבואר שנתרחב מנהג זה עוד בתקופתו, וכן בדברי הפוסקים האשכנזים שבתקופה מאוחרת יותר נתבאר שכבר נהיה אצל אחינו האשכנזים נחלת הכלל. אולם באף פוסק לא מצינו שכתוב שכך נהגו כאן בארץ ישראל, רק בערך מתקופת מרן החיד"א ואילך, כמאתיים שנה אחר תשופתו של מרן הש"ע, וכמאה חמישים שנה אחר תקופת התפשטות הוראותיו. ובאמת הדבר צריך בירור מאמתי והיאך התחיל מנהג כזה כאן בארץ ישראל, ויבורך המברר במקורות נאמנים, ואולי תשתנה תמונת המצב עי"ז וכולי עלמא יודו שרשאים להמשיך המנהג בזה כאן באר"י. אולם באחרונים הביאו שמדברי המאמר מרדכי ושיחו מתבאר בהכרח שהמנהג היה פשוט כפי הדין הפשוט שנאמר על כל המצוות לברך קודם עשייתן
אשריך ידידי שאתה נשאר מחוץ לתחום של השטויות וההבלים, ורק כתבת בזה עשר שורות ארוכות בסוגריים.

ולדבריך הנעימים,

א. אין שום קשר בין הנדון לראיה, ונפרט זאת להלן.

אגב דעסקינן בהא, דברי ר' יונה נבון וכו' הם העתק הדבק מיחוה דעת חלק א' סימן ס"ח, והם מדברים על מנהג הנשים בארץ ישראל שהחלו לנהוג כמו הנשים באשכנז. ועל זה קרא "מנהג בטעות" כי נהגו נגד מרא דאתרא.

אמנם שכח הבחור החשוב המכונה "קול יוסף" להעתיק את המשך יחוה דעת, שהחיד"א חזר בו בשו"ת יוסף אומץ (סי' פ"ב), לאחר שמצא בשו"ת מן השמים להרב ר' יעקב ממרויש, שפסק ע"פ שאלת חלום מן השמים שהנשים רשאות לברך על מ"ע שהזמן גרמא, וע"פ זה חזר לקיים מנהג הנשים המברכות על הלולב וכיו"ב. והסתמכו על דבריו הרבה אחרונים. ממילא נפל פיתא בבירא... וגם הגאון חיד"א לא חש למרא דאתרא ולא ביטל את המנהג.

כמו כן, ביביע אומר ח"א (סי' לט סוף אות ו) כתב הגר"ע "שרבו הפוסקים הסוברים שאין לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא", ומנה שם כמה פוסקים, ביניהם רש"י, וראב"ד. ויש להעיר שרש"י אינו פוסק (וכ"כ הגר"ע עצמו כמה פעמים) ולא כתב פירושו בדרך פסיקה. ובדעת הראב"ד אין זה פשוט כלל ויש מח' בדעתו.

מאידך, המתירים הם רבים על האוסרים (וממילא מה שכתב שרבו הפוסקים האוסרים, אינו נכון). והם: ר"ת, בעל המאור, הרמב"ן, הרא"ה, הרשב"א, הריטב"א, ר' יצחק בר יהודה (הובא בפסקי הרא"ש), ר' יצחק אבן גיאת, סידור רש"י, ר' יצחק בר אבא מארי בעל העיטור, ר"י בעל התוס', השר מקוצי ורבינו שמחה, הראבי"ה, ה"ר משולם המובא בכלבו, בעל המאורות שהובא בארחות חיים, הרי"ף, בעל שיבולי הלקט, הרא"ש, רבינו ירוחם, תשב"ץ, הר"ן על הרי"ף, הר"ן, ר' יוסף בן משה תלמיד מהרא"י, וגם הטור כתב "יותר טוב שלא יברכו" אך לא אסר, וכן ציין שלא מוחין בידן.

כל אלה מן הראשונים, ועליהם יש להוסיף את שו"ת מן השמים. כעשרים וארבע מתירים מול עשרה אוסרים שנקט הרב עובדיה שם.

עד כאן במאמר המוסגר, ועתה נסביר מדוע אין שום קשר בין הנדון לראיה. החיד"א שם דיבר על מנהג הנשים בארץ ישראל, "דנהגו כן מעצמן" ללא מקור, ועל זה אמר "מנהג בטעות" מול פסק מרן, אבל מה שייך לומר מנהג בטעות על מקומות אחרים בעולם שנהגו כן מימות הראשונים (כל עשרות הראשונים שהבאנו) ואיזה "טעות" יש בזה?

ב. לא הבנתי כיצד דחית שבזמן מהרי"ו נהגו קצת נשים ולאחריו התפשט. אה"נ, וכבר בזמן רמ"א ומרן היו הרבה נשים שנהגו בזה. ומה ענין אשכנז לארץ ישראל?

אנחנו דיברנו על הנשים המרוקאיות, וכמו בענין מצוות שהזמן גרמא, שמצינו להמקובל ר' שמואל טולדנו מהעיר טנג'יר כתב בספרו "חמדה גנוזה" שבמרוקו נהגו הנשים לברך על הלולב, וממילא כאן שעלו לארץ יכולות להמשיך במנהגן (ובאנו למחלוקת הרב עובדיה עם חכמי מרוקו ואחרים, האם צריכים לבטל מנהגם כשעלו לארץ, ולא כאן המקום להאריך בזה), כך גם בענין הדלקת הנרות, שנהגו במרוקו ועירק ותורכיה ועוד להדליק ואחר כך לברך, משנים קדמוניות.

ג. לגבי המשך מנהג שהחל בארצנו לאחר השו"ע, הרי הגר"ע יוסף בעצמו פסק כפי המנהג ונגד השו"ע, למרות שהוא מנהג חדש, ולדוגמא מנהג ק"ק בית אל (בית כנסת קטן בירושלים, של מקובלים) להניח תפילין בשחרית ת"ב, נגד השולחן ערוך, שהתפשט בשנים האחרונות בכל ירושלים, והגר"ע הכריע כך משום שהוא "מנהג ירושלים". ואינו אלא מנהג חדש, ואינו אלא מנהג של קהילה קטנה מאוד שהתפשט לאחר מכן.

ויש עוד דוגמאות רבות ולא נאריך בכולן, כגון שהגר"ע פסק שהש"צ יקריא תיבת "יברכך" נגד השו"ע שפסק שהכהנים יתחילו לומר יברכך, ועוד העיד בבית יוסף שבכל מלכות א"י ובמצרים נוהגים כך.

בברכה רבה,


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 688
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 דצמבר 2018, 19:29

ובמשה עבדו כתב:ומ"ש שאין ממכתב זה גילוי דעת וכו', והאריך בדחיות, יתכן מאוד שצודק בחלק מדבריו (זולת מה שהקצין לצד שני שזו ראיה לסתור שרצו וכו', שאני לא מקבל זאת כלל ואני סבור בשונה מדעתו לגמרי, אולם אין ענין לדוש בזה כי זה ענין של אומדנות והשערות ודעות ללא מועיל ורק מזיק ומתיש, ולכן אני אומר בידידות כלך מדרך זו
לו יהי כדבריך, עכ"פ כותבי המכתב בעצמם מודים ומתוודים שאין שום כוונה לגרום לרבנים לחזור מפסקיהם, ובוודאי שלא להכריע כהגר"ע יוסף מול הגר"ש משאש שקיבלנו הוראותיו והוא מגדולי הדור ומשמש כרבה של העדה המרוקאית שהיא רוב הציבור הספרדי, ולאט לאט יתוודע כל הציבור לפסקיו והוראותיו (בין היתר, בזכות ידידו ורעו הגר"ע יוסף שמזכירו ברוב ספריו, ובזכות הראש"ל שמזכירו כמעט כל מוצ"ש).

ואם כותבי המכתב מודים, באמת אין ענין להאריך.

בידידות,


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2525
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 379 פעמים
קיבל תודה: 463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי יהודי » 25 דצמבר 2018, 20:45

לא כ"כ הבנתי ענין המכתב, לא חסר רבנים שהסכימו לדרכו של הגר"ע יוסף, ולא חסר רבנים שלא הסכימו עם דרכו, מה המיוחד שהלך מישהו והחתים הרבה רבנים שמוצאם ממרוקו שמסכימים עם דרך הגר"ע.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 249
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 87 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 25 דצמבר 2018, 20:49

משיב כהלכה כתב: הכחשות הרבנים וכו':
אמנם כתבתי שאינני רוצה להיכנס לדיון עמכם, אך לצערי ראיתי למפרע שטעיתי באמירתי זאת ואינני יכול לשלול מעצמי באופן קולקטיבי את זכות התגובה, לכן אשתדל מעתה ואילך להתייחס לגופם של דברים ולא לגופם של המדברים.

בעניין מה שהעיר כת"ר על המכתב, אמנם זה פעם ראשונה שאני רואה את המכתב הזה, ואין אני מעורה בנושא כל כך כמו שחשבתם, אבל כשעיינתי לפי תומי במכתב ראיתי שיש מהרבנים שכתבו עליו מספר שורות בכתב ידם וביניהם הרב רפאל רזיליו והרב שמעון ביטון רב העיר ב"ש שכתבו מפורש כמו שנאמר במכתב, ונראה שטרחו לכתוב זאת למען הסר כל ספק (ומסתבר שחלק מהרבנים שכתבו 'גם אני מצטרף' ראו את דברי הכותבים הנ"ל).

ובכלל אם הנך אומר שהרב מייארה הוא זה שהחתים אותם, למה שיעשה דבר כזה? הוא מוכר כמי שפועל בנמרצות למען יהדות מרוקו ומורשתה.

גם הראוני לפני כשנתיים בזמן הפולמוס על קריאת המגילה ברמות הצטרפות של הרה"ג יהושע מאמאן לפסק הראשל"צ שליט"א שנדפס בקובץ משנת יוסף אדר תשע"ו (עמ' כו) שבו כותב לשמוע לפסיקותיו של הרב בעניין רמות 'כמו בשאר פסיקותיו'.
הרב מאמאן.png
בכבוד רב.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2525
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 379 פעמים
קיבל תודה: 463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי יהודי » 25 דצמבר 2018, 20:52

אני שוב לא כ"כ מבין מה הענין בכל המכתבים הללו בעד שיטת הגר"ע ובנו כאילו שיש פה איזה פריימריז, אני יותר לא מבין מה הענין להכניס את פסיקותיו לכל מי שלא הולך בעקבותיו אלא ממשיך במסורת אבותיו.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 688
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי משיב כהלכה » 25 דצמבר 2018, 21:21

מכון קול יוסף כתב: גם הראוני לפני כשנתיים בזמן הפולמוס על קריאת המגילה ברמות הצטרפות של הרה"ג יהושע מאמאן לפסק הראשל"צ שליט"א שנדפס בקובץ משנת יוסף אדר תשע"ו (עמ' כו) שבו כותב לשמוע לפסיקותיו של הרב בעניין רמות 'כמו בשאר פסיקותיו'.
בענין המכתב הנ"ל כבר הארכתי מספיק.

בענין מכתב זה, גם זה בגדר שבח והערכה אבל כמובן שלא מבטל את מה שחלק עליו בכמה מקומות.

אמנם אגב דעסקינן ברב ממן, ידוע שהגר"ע יוסף דאג לו כאן בארץ וקידם אותו לחבר ביה"ד העליון לתקופה קצרה (עובדה שמקפיד לציין בכל ספריו, וראה מש"כ הגר"ש משאש על זה ועוד) לאחר שהיה רבה של נהריה הנידחת, והוא מצידו ביטל את דעתו כמעט לגמרי אל הגר"ע יוסף וחלק על רבני מרוקו.

בעבור זה זכה שהכתירוהו כ"זקן רבני מרוקו" למרות שהקשר היחיד שלו למרוקו הוא שנולד במרוקו (ובכל ענין שמעיד על הנעשה במרוקו, בדרך כלל זה להיפך, ולפעמים בגלל עירו "צפרו" שהיו בה מנהגים שונים מכלל מרוקו). ובני מרוקו יודעים היטב שהוא לא נכלל בין רבני מרוקו למעשה, אלא בצד של הרב עובדיה.

כל הנ"ל מדובר על הלכה נטו כמובן, אף אחד מרבני מרוקו לא נלחם אישית ברב עובדיה, והגר"ש משאש - בר הפלוגתא הגדול - היה ידידו הטוב ביותר.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 249
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 87 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 25 דצמבר 2018, 21:52

יהודי כתב:אני שוב לא כ"כ מבין מה הענין בכל המכתבים הללו בעד שיטת הגר"ע ובנו כאילו שיש פה איזה פריימריז, אני יותר לא מבין מה הענין להכניס את פסיקותיו לכל מי שלא הולך בעקבותיו אלא ממשיך במסורת אבותיו.
אני באמת לא הייתי בתוך העניין הזה, אבל כמו שכתב החכם הנ"ל, בעל המכתב הזה הוא רב מרבני מרוקו, וכנראה רצה לאחד את השורות שיהיה לכולם קו אחיד, זה לענ"ד, אני לא יודע מה עומד מאחורי זה, אנחנו באופן אישי כל מטרתנו הוא לבאר את דעת רבנו, השומע ישמע והחדל יחדל.

כדאי לעצור כאן את הדיבורים הפוליטיים, טהורים ואמיתיים ככל שיהיו, ולחזור לדון עניינית בטענות, בבחינת 'את והב בסופה'.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח