צבע שיער ככיסוי ראש לאשה


מבקש אמת
הודעות: 462
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 דצמבר 2018, 19:48

משיב כהלכה כתב:
ודבריך האחרונים הובאו בשו"ת ישכיל עבדי, ושבעים פנים לתורה: "ונראה בטעם הדבר, דהוא משום דקים להו לרבנן, שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו, ולכן התירו להסתכל בו, דכיון שאין להיצה"ר שליטה בו, הרי לא יבוא לידי הרהור".

ואם הטעם משום צניעות, יש עוד להקשות הרבה קושיות:
מדוע לרווקות אין בעיה של צניעות.
מדוע אשה קרחת צריכה לכסות.
מדוע שיער שחוץ לצמתה אין בו בעיית צניעות.
מדוע הגמ' בברכות כ"ד מביאה ראיה מ"שערך כעדר העזים" ולא מ"פרע את ראש האשה" אם הטעם שם משום צניעות.
מדוע הגמ' בעירובין מציגה זאת כקללה שהתקללה חוה.

לכן הש"ג לא נחית לזה.

דברי הישכיל עבדי אינם מובנים לי, שהרי במציאות רואים שפאה יכולה לגרום הרהור בדיוק כמו שיער. ובמאורי אור (לרבי אהרן ווירמש) על שבת סד,א כתב שהוא מחמת שליטת הקליפה בשיער מחובר (וז"ל: "וגם החוש מכחיש דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער מטעם כמוס, שליטת הקליפה. ואינו תימהון דוקא במחובר וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם").
אמנם על שני ההסברים קשה ג' התמיהות הראשונות מרווקות ואשה קרחת ושיער שחוץ לצמתה. (ואין לומר שהחמירו יותר בנשואה שלא תגרום הרהור משום חומר אשת איש, דא"כ למה גרושה ואלמנה חייבות). ועוד קשה מהא דלדעת הב"י והדרכ"מ והב"ח (אה"ע קטו) בחצר מותרת לצאת בשיער מגולה אף שבחצר יש גברים זרים, ואמאי לא חיישינן שתכשילם בהרהור.

למרות שאיננו צריכים למצוא טעמים למצוות, מ"מ ההסבר שנלענ"ד מתיישב על הלב הוא שטעם הכיסוי הוא משום הנהגת הצניעות כלפי עצמה (ועל דרך צניעות קמחית, אלא שיש הרבה יותר מקום להנהגת צניעות ברשות הרבים מאשר בביתה, גם כלפי האדם עצמו), ומעלה זו בהנהגת צניעות מתחייבת רק למי שקיימה יחסי אישות כדי לשמור על הרגשת צניעותה העצמית. לפי"ז אין הכיסוי קשור דוקא לשיער אלא לראש, וא"כ מיושבים כל התמיהות הנ"ל, וע"כ הגמ' בברכות לא יכלה להוכיח מופרע ראש האשה שאינו דין כיסוי השיער אלא כיסוי הראש ואינו ענין להרהור כלל, ורק משערך כעדר העזים מוכח ששייך ששיעור יגרום הרהור (אלא שכוחו לגרום הרהור הוא רק אם דרכו להיות מכוסה, שאז עצם הגילוי פועל שיגרום הרהור כמ"ש הראשונים שם).


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 26 דצמבר 2018, 19:56

מבקש אמת כתב:
משיב כהלכה כתב:
ודבריך האחרונים הובאו בשו"ת ישכיל עבדי, ושבעים פנים לתורה: "ונראה בטעם הדבר, דהוא משום דקים להו לרבנן, שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו, ולכן התירו להסתכל בו, דכיון שאין להיצה"ר שליטה בו, הרי לא יבוא לידי הרהור".

ואם הטעם משום צניעות, יש עוד להקשות הרבה קושיות:
מדוע לרווקות אין בעיה של צניעות.
מדוע אשה קרחת צריכה לכסות.
מדוע שיער שחוץ לצמתה אין בו בעיית צניעות.
מדוע הגמ' בברכות כ"ד מביאה ראיה מ"שערך כעדר העזים" ולא מ"פרע את ראש האשה" אם הטעם שם משום צניעות.
מדוע הגמ' בעירובין מציגה זאת כקללה שהתקללה חוה.

לכן הש"ג לא נחית לזה.

דברי הישכיל עבדי אינם מובנים לי, שהרי במציאות רואים שפאה יכולה לגרום הרהור בדיוק כמו שיער. ובמאורי אור (לרבי אהרן ווירמש) על שבת סד,א כתב שהוא מחמת שליטת הקליפה בשיער מחובר (וז"ל: "וגם החוש מכחיש דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער מטעם כמוס, שליטת הקליפה. ואינו תימהון דוקא במחובר וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם").
אמנם על שני ההסברים קשה ג' התמיהות הראשונות מרווקות ואשה קרחת ושיער שחוץ לצמתה. (ואין לומר שהחמירו יותר בנשואה שלא תגרום הרהור משום חומר אשת איש, דא"כ למה גרושה ואלמנה חייבות). ועוד קשה מהא דלדעת הב"י והדרכ"מ והב"ח (אה"ע קטו) בחצר מותרת לצאת בשיער מגולה אף שבחצר יש גברים זרים, ואמאי לא חיישינן שתכשילם בהרהור.

למרות שאיננו צריכים למצוא טעמים למצוות, מ"מ ההסבר שנלענ"ד מתיישב על הלב הוא שטעם הכיסוי הוא משום הנהגת הצניעות כלפי עצמה (ועל דרך צניעות קמחית, אלא שיש הרבה יותר מקום להנהגת צניעות ברשות הרבים מאשר בביתה, גם כלפי האדם עצמו), ומעלה זו בהנהגת צניעות מתחייבת רק למי שקיימה יחסי אישות כדי לשמור על הרגשת צניעותה העצמית. לפי"ז אין הכיסוי קשור דוקא לשיער אלא לראש, וא"כ מיושבים כל התמיהות הנ"ל, וע"כ הגמ' בברכות לא יכלה להוכיח מופרע ראש האשה שאינו דין כיסוי השיער אלא כיסוי הראש ואינו ענין להרהור כלל, ורק משערך כעדר העזים מוכח ששייך ששיעור יגרום הרהור (אלא שכוחו לגרום הרהור הוא רק אם דרכו להיות מכוסה, שאז עצם הגילוי פועל שיגרום הרהור כמ"ש הראשונים שם).
לפי דבריך נכנסה לחופה ולא נבעלה לא תתחייב בכיסוי הראש, וזה אינו פשוט כלל כידוע. מלבד זאת עצם הסברא תמוהה דאטו רק אשה שנבעלה צריכה להתנהג בצניעות?! אלא עצם גילוי הראש או השיער יש בו פריצות, ומ''מ לבתולות אינו פריצות משום שהדרך לכסותן רק לנשואות.


מבקש אמת
הודעות: 462
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 דצמבר 2018, 20:13

דרומאי כתב:
מבקש אמת כתב:
משיב כהלכה כתב:
ודבריך האחרונים הובאו בשו"ת ישכיל עבדי, ושבעים פנים לתורה: "ונראה בטעם הדבר, דהוא משום דקים להו לרבנן, שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו, ולכן התירו להסתכל בו, דכיון שאין להיצה"ר שליטה בו, הרי לא יבוא לידי הרהור".

ואם הטעם משום צניעות, יש עוד להקשות הרבה קושיות:
מדוע לרווקות אין בעיה של צניעות.
מדוע אשה קרחת צריכה לכסות.
מדוע שיער שחוץ לצמתה אין בו בעיית צניעות.
מדוע הגמ' בברכות כ"ד מביאה ראיה מ"שערך כעדר העזים" ולא מ"פרע את ראש האשה" אם הטעם שם משום צניעות.
מדוע הגמ' בעירובין מציגה זאת כקללה שהתקללה חוה.

לכן הש"ג לא נחית לזה.

דברי הישכיל עבדי אינם מובנים לי, שהרי במציאות רואים שפאה יכולה לגרום הרהור בדיוק כמו שיער. ובמאורי אור (לרבי אהרן ווירמש) על שבת סד,א כתב שהוא מחמת שליטת הקליפה בשיער מחובר (וז"ל: "וגם החוש מכחיש דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער מטעם כמוס, שליטת הקליפה. ואינו תימהון דוקא במחובר וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם").
אמנם על שני ההסברים קשה ג' התמיהות הראשונות מרווקות ואשה קרחת ושיער שחוץ לצמתה. (ואין לומר שהחמירו יותר בנשואה שלא תגרום הרהור משום חומר אשת איש, דא"כ למה גרושה ואלמנה חייבות). ועוד קשה מהא דלדעת הב"י והדרכ"מ והב"ח (אה"ע קטו) בחצר מותרת לצאת בשיער מגולה אף שבחצר יש גברים זרים, ואמאי לא חיישינן שתכשילם בהרהור.

למרות שאיננו צריכים למצוא טעמים למצוות, מ"מ ההסבר שנלענ"ד מתיישב על הלב הוא שטעם הכיסוי הוא משום הנהגת הצניעות כלפי עצמה (ועל דרך צניעות קמחית, אלא שיש הרבה יותר מקום להנהגת צניעות ברשות הרבים מאשר בביתה, גם כלפי האדם עצמו), ומעלה זו בהנהגת צניעות מתחייבת רק למי שקיימה יחסי אישות כדי לשמור על הרגשת צניעותה העצמית. לפי"ז אין הכיסוי קשור דוקא לשיער אלא לראש, וא"כ מיושבים כל התמיהות הנ"ל, וע"כ הגמ' בברכות לא יכלה להוכיח מופרע ראש האשה שאינו דין כיסוי השיער אלא כיסוי הראש ואינו ענין להרהור כלל, ורק משערך כעדר העזים מוכח ששייך ששיעור יגרום הרהור (אלא שכוחו לגרום הרהור הוא רק אם דרכו להיות מכוסה, שאז עצם הגילוי פועל שיגרום הרהור כמ"ש הראשונים שם).
לפי דבריך נכנסה לחופה ולא נבעלה לא תתחייב בכיסוי הראש, וזה אינו פשוט כלל כידוע. מלבד זאת עצם הסברא תמוהה דאטו רק אשה שנבעלה צריכה להתנהג בצניעות?! אלא עצם גילוי הראש או השיער יש בו פריצות, ומ''מ לבתולות אינו פריצות משום שהדרך לכסותן רק לנשואות.
לפי השיטות שכניסה לחופה מחייבת בכיסוי ראש אפשר להסביר שעצם כניסה לקשר של אישות מחייב הנהגת צניעות נוספת.

באמת לא רק אשה שנבעלה צריכה להתנהג בצניעות, ולכן כל דיני הצניעות האחרים נוהגים בבתולה כבבעולה, אלא שבבעולה (או בנכנסה לחופה) מתחייבת בהנהגה נוספת של צניעות, כדרך לשמר את רגשי הצניעות שלה שעלולים להחלש מעט ע"י יצירת קשר ויחסי אישות. (כעין דמיון לזה, כהן שמתחייב בדרגה גבוהה יותר של טהרת נישואיו, שאסור בזונה וחללה וגרושה, מחמת מעלתו הגדולה יותר מישראל. ואם נעשה כהן גדול מתחייב בדרגה גבוהה יותר של איסור נשיאת אשה שאינה בתולה)

אין הסבר זה מוכרח, ואין אנו יודעים טעמי התורה, ומ"מ לענ"ד הסבר זה מתיישב על הלב.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 דצמבר 2018, 20:52

מבקש אמת כתב:דברי הישכיל עבדי אינם מובנים לי, שהרי במציאות רואים שפאה יכולה לגרום הרהור בדיוק כמו שיער.
למרות שאיננו צריכים למצוא טעמים למצוות, מ"מ ההסבר שנלענ"ד מתיישב על הלב הוא שטעם הכיסוי הוא משום הנהגת הצניעות כלפי עצמה
אתחיל מסוף דבריך, אם כוונתך שכל תוספת בד היא תוספת צניעות כלשהי, אז אתה צודק, אבל אם "טעם התורה" שציוותה על כיסוי הראש הוא משום צניעות - יש על כך קושיות רבות וכנ"ל.

ולגבי תחילת דבריך שהמציאות היא שפאה גורמת הרהור, התשובה היא פשוטה - כל הפרסומים שזה אסור באיסור מוחלט, ופריצות איומה ונוראה, הם גורמים את ההרהור.

ובשו"ת רבי עזריאל חלק א' (סי' ח'), שאל השואל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו: "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה". וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא הרהור בזה" [כצ"ל]. ע"כ לשון התשובה. וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה.

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל (ראה דבריו לקמן בעמ' רפ"ז): "והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור".

אבל בקושטא דמילתא, אין כלל הרהור בשיער בימינו, לא במחובר וקל וחומר לא בתלוש, וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):

"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר.

והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".

וכן כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):

"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".

וכן כתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:

"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".

וכן כתב גם הגר"ע יוסף זצ"ל, בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):

"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות... יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה... והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".

ועל כל זה יש להוסיף את ה"מאורי אור" שהבאת: "וגם החוש מכחיש דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות... וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום".


אחד התלמידים
הודעות: 1046
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 261 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש

שליחה על ידי אחד התלמידים » 26 דצמבר 2018, 20:54

יהושע כתב:גם על מטפחת אינה מקפידה שהרי רוצה במטפחת
אינה מקפדת היינו בכל מצב שהוא. לדוגמא, באשה המורדת טבעת אפילו רק בעת לישת עיסה נחשבת מקפדת.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 26 דצמבר 2018, 21:03

מבקש אמת כתב:
באמת לא רק אשה שנבעלה צריכה להתנהג בצניעות, ולכן כל דיני הצניעות האחרים נוהגים בבתולה כבבעולה, אלא שבבעולה (או בנכנסה לחופה) מתחייבת בהנהגה נוספת של צניעות, כדרך לשמר את רגשי הצניעות שלה שעלולים להחלש מעט ע"י יצירת קשר ויחסי אישות. (כעין דמיון לזה, כהן שמתחייב בדרגה גבוהה יותר של טהרת נישואיו, שאסור בזונה וחללה וגרושה, מחמת מעלתו הגדולה יותר מישראל. ואם נעשה כהן גדול מתחייב בדרגה גבוהה יותר של איסור נשיאת אשה שאינה בתולה)

אין הסבר זה מוכרח, ואין אנו יודעים טעמי התורה, ומ"מ לענ"ד הסבר זה מתיישב על הלב.
אין שום רגש צניעות נחלש אצל האשה בבעילתה, ואדרבה כיון שנכנסת לחופה בקדושה ובטהרה אין לך צניעות גדול מזה.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 דצמבר 2018, 21:05

אלה הסברים שונים ומשונים שהתחדשו בימינו, כדי ליישב את הענין שרווקות פטורות מכיסוי ונשואות חייבות בכיסוי. אבל המעיין בחז"ל יראה שנקטו לשון "אזהרה לבנות ישראל" בכתובות (עב.) ללא חילוק בין בתולה לנשואה, ולשון השו"ע והרמב"ם "אחת פנויה ואחת אשת איש" (וראה ביאור הגר"א על השו"ע אה"ע כ"א: "מדקאמר לבנות ישראל ולא קאמר לאשה", וראה בב"ח שם, "מדלא קאמר אזהרה לאשת איש, אלא סתמא אזהרה לבנות ישראל, אלמא דאחת פנויה ואחת אשת איש באזהרה").

כמו כן ביאור הענין שבתולות יוצאות בהינומא ושערן על כתפיהן, כתבתי לעיל, וגם מכאן משמע ששערן היה מכוסה (וכ"כ הפמ"ג).

לולי דמסתפינא הייתי אומר שהדבר תלוי במנהג (כמו שכתב הגאון רבי יוסף משאש ולא התקבלה דעתו, דעת יחיד) ונהגו הרווקות לגלות והקילו להם, והלשון "דאורייתא היא" אינו מוכרח כפי שהביא ביחוה דעת שורה של דוגמאות כאלה וכפי שכתב מפורש בתרומת הדשן סימן רמב בדעת הרמב"ם, שגילוי ראש מדרבנן ו"דאורייתא היא" פירושו רמז דאורייתא יש לה.

מכל מקום הענין שרק נשואות חייבות בכיסוי הראש מוזכר במקצת ראשונים, וראיתי שמסבירים החילוק ע"פ סוד, ויש שפירשו בפשטות שהסוטה היא אשה נשואה ומשם למדו לנשואה.


מבקש אמת
הודעות: 462
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 דצמבר 2018, 22:11

משיב כהלכה כתב:
מבקש אמת כתב:דברי הישכיל עבדי אינם מובנים לי, שהרי במציאות רואים שפאה יכולה לגרום הרהור בדיוק כמו שיער.
למרות שאיננו צריכים למצוא טעמים למצוות, מ"מ ההסבר שנלענ"ד מתיישב על הלב הוא שטעם הכיסוי הוא משום הנהגת הצניעות כלפי עצמה
אתחיל מסוף דבריך, אם כוונתך שכל תוספת בד היא תוספת צניעות כלשהי, אז אתה צודק, אבל אם "טעם התורה" שציוותה על כיסוי הראש הוא משום צניעות - יש על כך קושיות רבות וכנ"ל.

ולגבי תחילת דבריך שהמציאות היא שפאה גורמת הרהור, התשובה היא פשוטה - כל הפרסומים שזה אסור באיסור מוחלט, ופריצות איומה ונוראה, הם גורמים את ההרהור.

ובשו"ת רבי עזריאל חלק א' (סי' ח'), שאל השואל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו: "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה". וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא הרהור בזה" [כצ"ל]. ע"כ לשון התשובה. וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה.

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל (ראה דבריו לקמן בעמ' רפ"ז): "והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור".

אבל בקושטא דמילתא, אין כלל הרהור בשיער בימינו, לא במחובר וקל וחומר לא בתלוש, וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):

"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר.

והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".

וכן כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):

"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".

וכן כתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:

"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".

וכן כתב גם הגר"ע יוסף זצ"ל, בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):

"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות... יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה... והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".

ועל כל זה יש להוסיף את ה"מאורי אור" שהבאת: "וגם החוש מכחיש דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות... וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום".
במחכ"ת לא הבין כוונתי, לא התכוונתי לטעון שהיות ופאה גורמת הרהור ממילא יש לאוסרה, אלא שאם נאמר שכל האיסור של גילוי שיער הוא מחמת הרהור הרי כמו כן יש לאסור פאה הנראית כשיער דמאי שנא, וחילוקו של הישכיל עבדי אינו מסתדר עם המציאות. אבל לפי הסברא שכתבתי שדין כיסוי השיער הוא מדין הנהגת צניעות ולא מחמת הרהור (כיון שאליבא דאמת לא שיער ולא פאה גורמים הרהור כשדרכם להיות מגולים) א"כ קושיא מעיקרא ליתא, דהנהגת הצניעות שייכת רק בשיער ממש ולא בפאה.


מבקש אמת
הודעות: 462
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 דצמבר 2018, 22:14

דרומאי כתב:
מבקש אמת כתב:
באמת לא רק אשה שנבעלה צריכה להתנהג בצניעות, ולכן כל דיני הצניעות האחרים נוהגים בבתולה כבבעולה, אלא שבבעולה (או בנכנסה לחופה) מתחייבת בהנהגה נוספת של צניעות, כדרך לשמר את רגשי הצניעות שלה שעלולים להחלש מעט ע"י יצירת קשר ויחסי אישות. (כעין דמיון לזה, כהן שמתחייב בדרגה גבוהה יותר של טהרת נישואיו, שאסור בזונה וחללה וגרושה, מחמת מעלתו הגדולה יותר מישראל. ואם נעשה כהן גדול מתחייב בדרגה גבוהה יותר של איסור נשיאת אשה שאינה בתולה)

אין הסבר זה מוכרח, ואין אנו יודעים טעמי התורה, ומ"מ לענ"ד הסבר זה מתיישב על הלב.
אין שום רגש צניעות נחלש אצל האשה בבעילתה, ואדרבה כיון שנכנסת לחופה בקדושה ובטהרה אין לך צניעות גדול מזה.
ודאי שהוא צניעות, אבל עד הנישואין היה גופה מוצנע לחלוטין מעין כל אדם, ואחר הנישואין הרי הוא גלוי לבעלה, ומטבע האדם שיכול דבר זה לגרום איזה פיחות קל ברגש הצניעות (לא מוכרח אבל יכול), וע"כ צריכה להוסיף הנהגת צניעות יתירה.

אולם כל זה אינו אלא נתינת טעם למצוה, ואם אין הדברים מתיישבים על ליבך אין בכך כלום, דסו"ס אין לנו אלא מה שציוותה תורה לכסות את הראש והרי הוא מכוסה בין בפיאה ובין בכל כיסוי אחר.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 דצמבר 2018, 22:21

מבקש אמת כתב:במחכ"ת לא הבין כוונתי, לא התכוונתי לטעון שהיות ופאה גורמת הרהור ממילא יש לאוסרה, אלא שאם נאמר שכל האיסור של גילוי שיער הוא מחמת הרהור הרי כמו כן יש לאסור פאה הנראית כשיער דמאי שנא, וחילוקו של הישכיל עבדי אינו מסתדר עם המציאות. אבל לפי הסברא שכתבתי שדין כיסוי השיער הוא מדין הנהגת צניעות ולא מחמת הרהור (כיון שאליבא דאמת לא שיער ולא פאה גורמים הרהור כשדרכם להיות מגולים) א"כ קושיא מעיקרא ליתא, דהנהגת הצניעות שייכת רק בשיער ממש ולא בפאה.
אנו יכולים לומר מה שיעלה בדעתנו, אבל אי אפשר להכריח טעם שלא כתוב... כמו שכבודו כותב שטעם איסור גילוי שיער משום הרהור.

כמו כן, גם אם התורה היתה מפרשת טעם, הרי לא פוסקים הלכה ע"פ טעמי המצוות, וכן כתב הגר"ע יוסף בספר הליכות עולם (חלק ב'): "באמת טעמי המצוות האמיתיים ידועים רק לפני ה' יתברך נותן התורה. כאמור: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה". ואין לנו להסתמך על טעמי המצוות שכתבו המפרשים, להוציא על פיהם מסקנות להלכה, שאין הלכה כר' שמעון דאמר דרשינן טעמא דקרא, אלא כחכמים שחולקים עליו בזה, וכסתם משנה בבבא מציעא (קטו.), וכן פסקו הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות מלוה ולוה הלכה א') והטור ושולחן ערוך חושן משפט". עכ"ל.

ופשיטא שלא דנים להלכה ע"פ טעמי המצוות, ובאופן זה נהרסת כל התורה. שהרי יש פורקי עול הטוענים שכוונת התורה היתה שינוח האדם בשבת, ולכן אסרה התורה להדליק אש, כי בזמן הקדום היה טורח בזה, אולם בימינו אין טורח בהדלקה וכיבוי, ובפרט בחשמל, וממילא אין לאסור כיום, ויש להתיר גם נסיעה ברכב, שחסרון דברים אלו הוא היפך המנוחה ואינו אלא עול והכבדה. ועל זה הדרך נוכל גם לומר שכוונת חז"ל בהדלקת חנוכיה הוא פרסום הנס, וממילא נצא ידי חובה ע"י תליית שלטים גדולים המפרסמים את הנס, ללא הדלקת חנוכיה כדין. אלא ודאי שאין זו הדרך לפסיקת הלכה.

אבל לגופו של ענין, אין זה חידוש של ישכיל עבדי אלא שלטי גיבורים כתב בעצמו, שיש הרהור אם הבשר נראה עם השיער. ויצא מנקודת הנחה ששיער תלוש אין בו הרהור.

ואפשר להוכיח זאת בקלות, כי ברור שאשה החובשת פאה יפה עד מאוד, כאשר תיפול פאתה מראשה ויגלה שערה הטבעי, יגרום הדבר הרהור.

ומה שאתה כותב על "הנהגת צניעות" איני יורד לסוף דעתך, אם נאמר שכיסוי השיער הוא גזירת הכתוב או שע"פ סוד יש ענין לכסות את השיער המחובר, אתי שפיר.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 26 דצמבר 2018, 22:22

מבקש אמת כתב:
דרומאי כתב:
מבקש אמת כתב:
באמת לא רק אשה שנבעלה צריכה להתנהג בצניעות, ולכן כל דיני הצניעות האחרים נוהגים בבתולה כבבעולה, אלא שבבעולה (או בנכנסה לחופה) מתחייבת בהנהגה נוספת של צניעות, כדרך לשמר את רגשי הצניעות שלה שעלולים להחלש מעט ע"י יצירת קשר ויחסי אישות. (כעין דמיון לזה, כהן שמתחייב בדרגה גבוהה יותר של טהרת נישואיו, שאסור בזונה וחללה וגרושה, מחמת מעלתו הגדולה יותר מישראל. ואם נעשה כהן גדול מתחייב בדרגה גבוהה יותר של איסור נשיאת אשה שאינה בתולה)

אין הסבר זה מוכרח, ואין אנו יודעים טעמי התורה, ומ"מ לענ"ד הסבר זה מתיישב על הלב.
אין שום רגש צניעות נחלש אצל האשה בבעילתה, ואדרבה כיון שנכנסת לחופה בקדושה ובטהרה אין לך צניעות גדול מזה.
ודאי שהוא צניעות, אבל עד הנישואין היה גופה מוצנע לחלוטין מעין כל אדם, ואחר הנישואין הרי הוא גלוי לבעלה, ומטבע האדם שיכול דבר זה לגרום איזה פיחות קל ברגש הצניעות (לא מוכרח אבל יכול), וע"כ צריכה להוסיף הנהגת צניעות יתירה.

אולם כל זה אינו אלא נתינת טעם למצוה, ואם אין הדברים מתיישבים על ליבך אין בכך כלום, דסו"ס אין לנו אלא מה שציוותה תורה לכסות את הראש והרי הוא מכוסה בין בפיאה ובין בכל כיסוי אחר.
ודאי שלא באתי לתלות את הדין בהבנתי או אי הבנתי, אך לפענ''ד אין במה שכתבת שום סברא שיהא פיחות בהרגשי הצניעות הטבעיים בעקבות הנישואין, ואטו הנישואין והביאה אינם טבעיים?
(אתה מתייחס לתרבות מסוימת שמקובלת היום, שבה כל ענין הנישואין אינו כלל במודעות של הבת עד שהיא מגיעה לזה. אך פעם הדברים לא היו כך, והרבה בנות נישאו צעירות מאד כך שהכל היה באופן טבעי לגמרי ללא שום סתירה פנימית, ולכן גם לא היו צריכים מידי הרבה הדרכה בעניינים אלו בניגוד להיום)
בילדותי שמעתי ביאור אחר בעצם ענין החילוק בין אשת איש לפנויה בכמה וכמה הלכות צניעות ואכמ''ל.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 דצמבר 2018, 22:43

למיטב ידיעתי, אין חילוק בהלכות צניעות בין נשואה לפנויה.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 26 דצמבר 2018, 23:06

משיב כהלכה כתב:למיטב ידיעתי, אין חילוק בהלכות צניעות בין נשואה לפנויה.
יש חילוקים רבים, הילך כמה מהם, פריעת הראש, וייחוד, והסתכלות בפניה אם היא מכוערת, ועוד רבות.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 דצמבר 2018, 23:08

פריעת הראש - זהו הנושא. וזו אחת הטענות שלא מצינו חילוק בדיני הצניעות, ומהיכי תיתי.

ייחוד, אינו מדיני הצניעות של האשה עצמה, וגם הסתכלות בפניה לא קשור לדיני הצניעות שלה. כאן עסקינן בדיני הצניעות, שלא מצינו חילוק בזה בין נשואה לפנויה.

אגב מקור הדברים בע"ז דף כ', ואין זה הלכה למעשה, דא"כ נתת תורת כל אחד בידו, שיסתכל בפניה של כל אחת ברחוב ויבדוק אם פנויה או נשואה, אם נאה או מכוערת. ואיך יבדוק קודם ההסתכלות אם מותר לו? אלא וודאי שאסורה כל הסתכלות בנשים, ופשוט.

ורק לצורך שידוך, לאחר ששידכו בין הגבר לאשה, מותר לו להסתכל בפניה כדי לראות אם מוצאת חן בעיניו. וזה מש"כ הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ג, "ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבדקה בין בתולה בין בעולה, כדי שיראה אם היא נאה בעיניו ישאנה ואין בזה צד איסור ולא עוד אלא שראוי לעשות כן, אבל לא יסתכל דרך זנות הרי הוא אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה". ולא חילק בין נאה למכוערת.


מבקש אמת
הודעות: 462
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 142 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 דצמבר 2018, 23:16

דרומאי כתב:
מבקש אמת כתב:
דרומאי כתב:
אין שום רגש צניעות נחלש אצל האשה בבעילתה, ואדרבה כיון שנכנסת לחופה בקדושה ובטהרה אין לך צניעות גדול מזה.
ודאי שהוא צניעות, אבל עד הנישואין היה גופה מוצנע לחלוטין מעין כל אדם, ואחר הנישואין הרי הוא גלוי לבעלה, ומטבע האדם שיכול דבר זה לגרום איזה פיחות קל ברגש הצניעות (לא מוכרח אבל יכול), וע"כ צריכה להוסיף הנהגת צניעות יתירה.

אולם כל זה אינו אלא נתינת טעם למצוה, ואם אין הדברים מתיישבים על ליבך אין בכך כלום, דסו"ס אין לנו אלא מה שציוותה תורה לכסות את הראש והרי הוא מכוסה בין בפיאה ובין בכל כיסוי אחר.
ודאי שלא באתי לתלות את הדין בהבנתי או אי הבנתי, אך לפענ''ד אין במה שכתבת שום סברא שיהא פיחות בהרגשי הצניעות הטבעיים בעקבות הנישואין, ואטו הנישואין והביאה אינם טבעיים?
(אתה מתייחס לתרבות מסוימת שמקובלת היום, שבה כל ענין הנישואין אינו כלל במודעות של הבת עד שהיא מגיעה לזה. אך פעם הדברים לא היו כך, והרבה בנות נישאו צעירות מאד כך שהכל היה באופן טבעי לגמרי ללא שום סתירה פנימית, ולכן גם לא היו צריכים מידי הרבה הדרכה בעניינים אלו בניגוד להיום)
בילדותי שמעתי ביאור אחר בעצם ענין החילוק בין אשת איש לפנויה בכמה וכמה הלכות צניעות ואכמ''ל.
למה אכמ"ל? אדרבה, תורה היא וללמוד אני צריך.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 26 דצמבר 2018, 23:34

גם לגבי ייחוד, כבר גזרו על הפנויה (חוץ מזה שאין זה חילוק בדיני הצניעות, וכנ"ל).


יהושע
הודעות: 619
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי יהושע » 27 דצמבר 2018, 08:59

משיב כהלכה כתב:למיטב ידיעתי, אין חילוק בהלכות צניעות בין נשואה לפנויה.
הרמבם בפירוש המשניות בסנהדרין כותב שבפנויה איסור הסתכלות היא רק מידת חסידות ולא מעיקר הדין.


יהושע
הודעות: 619
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש

שליחה על ידי יהושע » 27 דצמבר 2018, 09:00

אחד התלמידים כתב:
יהושע כתב:גם על מטפחת אינה מקפידה שהרי רוצה במטפחת
אינה מקפדת היינו בכל מצב שהוא. לדוגמא, באשה המורדת טבעת אפילו רק בעת לישת עיסה נחשבת מקפדת.
וקמחית שלא הורידה את מתפחתה בשום מצב לא יצאה ידי חובת כיסוי?


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 27 דצמבר 2018, 09:04

יהושע כתב:
משיב כהלכה כתב:למיטב ידיעתי, אין חילוק בהלכות צניעות בין נשואה לפנויה.
הרמבם בפירוש המשניות בסנהדרין כותב שבפנויה איסור הסתכלות היא רק מידת חסידות ולא מעיקר הדין.
תביא ציטוט. עכ"פ אין לנו אלא מה שפסק להלכה, "אבל לא יסתכל דרך זנות". חוץ מזה, מילתא דפשיטא היא שאסור לאדם להסתכל הנה והנה ולהביא עצמו לידי הרהור, וע"ז נאמר ולא תתורו. וגם לדבריך שפנויה אסור רק משום חסידות, וכי נתיר לו להסתכל על כולן ולבדוק מי פנויה ומי אשת איש, וכי בינתיים לא יסתכל באשת איש ויהרהר (חוץ ממה שיהרהר בפנויה, ורוב הסיכויים שלא תינשא לו).


יהושע
הודעות: 619
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי יהושע » 27 דצמבר 2018, 15:20

משיב כהלכה כתב:
יהושע כתב:
משיב כהלכה כתב:למיטב ידיעתי, אין חילוק בהלכות צניעות בין נשואה לפנויה.
הרמבם בפירוש המשניות בסנהדרין כותב שבפנויה איסור הסתכלות היא רק מידת חסידות ולא מעיקר הדין.
תביא ציטוט. עכ"פ אין לנו אלא מה שפסק להלכה, "אבל לא יסתכל דרך זנות". חוץ מזה, מילתא דפשיטא היא שאסור לאדם להסתכל הנה והנה ולהביא עצמו לידי הרהור, וע"ז נאמר ולא תתורו. וגם לדבריך שפנויה אסור רק משום חסידות, וכי נתיר לו להסתכל על כולן ולבדוק מי פנויה ומי אשת איש, וכי בינתיים לא יסתכל באשת איש ויהרהר (חוץ ממה שיהרהר בפנויה, ורוב הסיכויים שלא תינשא לו).
רק התכוונתי להביא ראיה שאין לדמות פנויה לאשת איש, וכמדומה שיש ראשונים שכתבו כך בפירוש אשתדל בלי״נ לחפש


אחד התלמידים
הודעות: 1046
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 73 פעמים
קיבל תודה: 261 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש

שליחה על ידי אחד התלמידים » 27 דצמבר 2018, 20:50

יהושע כתב:
אחד התלמידים כתב:
יהושע כתב:גם על מטפחת אינה מקפידה שהרי רוצה במטפחת
אינה מקפדת היינו בכל מצב שהוא. לדוגמא, באשה המורדת טבעת אפילו רק בעת לישת עיסה נחשבת מקפדת.
וקמחית שלא הורידה את מתפחתה בשום מצב לא יצאה ידי חובת כיסוי?
דומני שמפורש בראשונים שלא הורידה רק כשאפשר, אבל כמקום שהיה א"א, כגון בעת רחיצה, גם קמחית הורידה המטפחת. ולכאורה מוכרח מסברא כך, שהרי מקומות מכוסות בגוף חמורות יותר משער, שנאסרו גם לבתולות, וכי תעלה על הדעת שהיתה רוחצת עם בגדיה ולא היתה מחליפה בגדיה לעולם.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 27 דצמבר 2018, 20:56

משיב כהלכה כתב:פריעת הראש - זהו הנושא. וזו אחת הטענות שלא מצינו חילוק בדיני הצניעות, ומהיכי תיתי.

ייחוד, אינו מדיני הצניעות של האשה עצמה, וגם הסתכלות בפניה לא קשור לדיני הצניעות שלה. כאן עסקינן בדיני הצניעות, שלא מצינו חילוק בזה בין נשואה לפנויה.

אגב מקור הדברים בע"ז דף כ', ואין זה הלכה למעשה, דא"כ נתת תורת כל אחד בידו, שיסתכל בפניה של כל אחת ברחוב ויבדוק אם פנויה או נשואה, אם נאה או מכוערת. ואיך יבדוק קודם ההסתכלות אם מותר לו? אלא וודאי שאסורה כל הסתכלות בנשים, ופשוט.

ורק לצורך שידוך, לאחר ששידכו בין הגבר לאשה, מותר לו להסתכל בפניה כדי לראות אם מוצאת חן בעיניו. וזה מש"כ הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ג, "ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבדקה בין בתולה בין בעולה, כדי שיראה אם היא נאה בעיניו ישאנה ואין בזה צד איסור ולא עוד אלא שראוי לעשות כן, אבל לא יסתכל דרך זנות הרי הוא אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה". ולא חילק בין נאה למכוערת.
הרמב''ם בא להתיר אפילו בנאה, אבל מכוערת מותר אף בלא שבא לבדקה. ומה שהקשית נתת תורת כל אחד ואחד בידו לק''מ, דתיכף כשרואה שהיא נאה מיד לא יסתכל, או בשידוע שהיא אשת איש, וכדמוכח בסוגיא שם גבי עובדא דר''ע ואשת טורנוסרופוס דבלא קרן זוית היה אסור.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 27 דצמבר 2018, 20:59

משיב כהלכה כתב:גם לגבי ייחוד, כבר גזרו על הפנויה (חוץ מזה שאין זה חילוק בדיני הצניעות, וכנ"ל).
התכוונתי לייחוד דאורייתא. ובשלמא להשיטות שפנויה נדה אסורה ביחוד מדאורייצא לק''מ, דהכל תלוי בחומר איסור הביאה. אבל להשיטות דפנויה נדה אינו אלא מדרבנן מתקנת דוד, ע''כ צריך לחלק בעצם גדרי הצניעות בין א''א לפנויה, ובין נשואה לארוסה.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 27 דצמבר 2018, 21:02

משיב כהלכה כתב:
יהושע כתב:
משיב כהלכה כתב:למיטב ידיעתי, אין חילוק בהלכות צניעות בין נשואה לפנויה.
הרמבם בפירוש המשניות בסנהדרין כותב שבפנויה איסור הסתכלות היא רק מידת חסידות ולא מעיקר הדין.
תביא ציטוט. עכ"פ אין לנו אלא מה שפסק להלכה, "אבל לא יסתכל דרך זנות". חוץ מזה, מילתא דפשיטא היא שאסור לאדם להסתכל הנה והנה ולהביא עצמו לידי הרהור, וע"ז נאמר ולא תתורו. וגם לדבריך שפנויה אסור רק משום חסידות, וכי נתיר לו להסתכל על כולן ולבדוק מי פנויה ומי אשת איש, וכי בינתיים לא יסתכל באשת איש ויהרהר (חוץ ממה שיהרהר בפנויה, ורוב הסיכויים שלא תינשא לו).
איסור הרהור הוא איסור בפנ''ע אף ללא הסתכלות, ופשיטא דמה שהתירו הסתכלות בפנויה מכוערת או אפילו נאה ע''מ לבדקה- בשאין בא לידי הרהור מיירי, אבל בא לידי הרהור הכל אסור מצד ונשמרת מכל דבר רע.
אגב, נשאלתי לאחרונה מבחור שאינו יכול להמנע מלהרהר בעת פגישות למטרת שידוכין מה יעשה, וצע''ג.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 27 דצמבר 2018, 22:31

דרומאי כתב:
משיב כהלכה כתב:גם לגבי ייחוד, כבר גזרו על הפנויה (חוץ מזה שאין זה חילוק בדיני הצניעות, וכנ"ל).
התכוונתי לייחוד דאורייתא. ובשלמא להשיטות שפנויה נדה אסורה ביחוד מדאורייצא לק''מ, דהכל תלוי בחומר איסור הביאה. אבל להשיטות דפנויה נדה אינו אלא מדרבנן מתקנת דוד, ע''כ צריך לחלק בעצם גדרי הצניעות בין א''א לפנויה, ובין נשואה לארוסה.
יש גם חילוק שעם הפנויה אפשר להתחתן ועם הנשואה לא. והנה מצאנו עוד חילוק...


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 27 דצמבר 2018, 23:03

דרומאי כתב: הרמב''ם בא להתיר אפילו בנאה, אבל מכוערת מותר אף בלא שבא לבדקה. ומה שהקשית נתת תורת כל אחד ואחד בידו לק''מ, דתיכף כשרואה שהיא נאה מיד לא יסתכל, או בשידוע שהיא אשת איש, וכדמוכח בסוגיא שם גבי עובדא דר''ע ואשת טורנוסרופוס דבלא קרן זוית היה אסור.
הרמב"ם לא חילק כלל בין נאה למכוערת.

ואיני מאמין שכתבת את הדברים ברצינות. לשיטתך מותר לאדם לסרוק את כל העוברות ושבות עד שימצא מישהי פנויה לא נאה ואז יוכל להסתכל באין מפריע, ואם רואה שמהרהר אז יפסיק?

הרי זה חוכא ואיטלולא, במחילה.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 28 דצמבר 2018, 00:33

משיב כהלכה כתב:
דרומאי כתב: הרמב''ם בא להתיר אפילו בנאה, אבל מכוערת מותר אף בלא שבא לבדקה. ומה שהקשית נתת תורת כל אחד ואחד בידו לק''מ, דתיכף כשרואה שהיא נאה מיד לא יסתכל, או בשידוע שהיא אשת איש, וכדמוכח בסוגיא שם גבי עובדא דר''ע ואשת טורנוסרופוס דבלא קרן זוית היה אסור.
הרמב"ם לא חילק כלל בין נאה למכוערת.

ואיני מאמין שכתבת את הדברים ברצינות. לשיטתך מותר לאדם לסרוק את כל העוברות ושבות עד שימצא מישהי פנויה לא נאה ואז יוכל להסתכל באין מפריע, ואם רואה שמהרהר אז יפסיק?

הרי זה חוכא ואיטלולא, במחילה.
החכם עיניו בראשו להמנע מהרהור, אך פשיטא שבראי' בעלמא ללא הסתכלות מותר אף בפנויה נאה.
וגם את''ל כדבריך שאסור בכל פנויה מחשש שמא היא נאה, אך עדיין בעצם הדין יש חילוק בין פנויה לא''א.


דרומאי
הודעות: 1277
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי דרומאי » 28 דצמבר 2018, 01:06

משיב כהלכה כתב:
יהושע כתב:
משיב כהלכה כתב:למיטב ידיעתי, אין חילוק בהלכות צניעות בין נשואה לפנויה.
הרמבם בפירוש המשניות בסנהדרין כותב שבפנויה איסור הסתכלות היא רק מידת חסידות ולא מעיקר הדין.
תביא ציטוט. עכ"פ אין לנו אלא מה שפסק להלכה, "אבל לא יסתכל דרך זנות". חוץ מזה, מילתא דפשיטא היא שאסור לאדם להסתכל הנה והנה ולהביא עצמו לידי הרהור, וע"ז נאמר ולא תתורו. וגם לדבריך שפנויה אסור רק משום חסידות, וכי נתיר לו להסתכל על כולן ולבדוק מי פנויה ומי אשת איש, וכי בינתיים לא יסתכל באשת איש ויהרהר (חוץ ממה שיהרהר בפנויה, ורוב הסיכויים שלא תינשא לו).
הרהור בפנויה אסור גם אם תינשא לו לבסוף, כיון שעכשיו היא אסורה לו הרי מהרהר באיסור.
ועוד, מצד ונשמרת ודאי אסור שהרי אין הפת בסלו ויבא לידי קרי.


משיב כהלכה
הודעות: 489
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 100 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש לאשה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 28 דצמבר 2018, 09:07

כתבתי לרבותא דמילתא שגם לצורך נישואין התירו להסתכל רק כאשר הזוג נפגשו לצורך זה ובדעתם להינשא אם תהיה התאמה.

ראיה בעלמא ללא כוונה מותרת גם באשת איש, כל הבעיה היא בהסתכלות (התבוננות מעבר לשבריר השניה שראה אותה). כמובן שהחכם עיניו בראשו לא להרים עיניו ברחוב וכך לא לבוא לידי ניסיון, שכן ההבדל בין ראיה להסתכלות הוא הבדל קל.

ולכן הגמרא תמהה על רבן גמליאל, איך ראה אותה בכלל (לדבריך אין שאלה, הוא הסתכל כדי לבדוק אם היא פנויה מכוערת שאז מותר לו...) והגמרא עונה דאיירי בקרן זוית, ופשוט.

ובעצם הדין כפי שכתבתי והבאתי מהרמב"ם, לא מוזכר שום חילוק בין פנויה לנשואה ובין נאה למכוערת, אלא התיר אך ורק להסתכל בפני הפנויה כאשר רוצה לישא אותה וכנ"ל.

נ.ב. כל הויכוח הזה מיותר כי כבר הקדמתי שלא מדובר בחילוקים בדיני הצניעות אלא בדברים חיצוניים.


יהושע
הודעות: 619
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: צבע שיער ככיסוי ראש

שליחה על ידי יהושע » 28 דצמבר 2018, 09:15

אחד התלמידים כתב:
יהושע כתב:
אחד התלמידים כתב: וקמחית שלא הורידה את מתפחתה בשום מצב לא יצאה ידי חובת כיסוי?
דומני שמפורש בראשונים שלא הורידה רק כשאפשר, אבל כמקום שהיה א"א, כגון בעת רחיצה, גם קמחית הורידה המטפחת. ולכאורה מוכרח מסברא כך, שהרי מקומות מכוסות בגוף חמורות יותר משער, שנאסרו גם לבתולות, וכי תעלה על הדעת שהיתה רוחצת עם בגדיה ולא היתה מחליפה בגדיה לעולם.
וכי תעלה על הדעת שלו יצוייר שלא היתה מורידה מתפחתה לעולם אינה יוצאת ידי חובת כיסוי שער?

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • התרת נדרים לאשה
    על ידי מלמד להועיל » 12 ספטמבר 2018, 01:23 » ב הלכה ומנהג
    4 תגובות
    63 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דרומאי
    12 ספטמבר 2018, 13:04
  • האם מותר לאשה להיות חברת כנסת
    על ידי מכל מלמדי השכלתי » 17 נובמבר 2018, 19:49 » ב הלכה ומנהג
    16 תגובות
    227 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי ענבשהל
    26 נובמבר 2018, 12:59
  • איך אוכל להרחיב את קשר התפילין של ראש?
    על ידי ברית מלח » 03 מאי 2018, 23:10 » ב הלכה ומנהג
    9 תגובות
    947 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הבוחן
    12 אוגוסט 2018, 11:58
  • נמאס כבר לראות שמזכירים "בשמים ראש" ו"הגניזה החרסונית"
    על ידי עפר ואפר » 29 מאי 2018, 14:02 » ב ספרים
    24 תגובות
    1265 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אלימלך
    07 יוני 2018, 21:51
  • האם ראש השנה הוא "עת צרה"?!
    על ידי אוריאל » 01 יוני 2018, 00:42 » ב בית המדרש
    2 תגובות
    282 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דרומאי
    26 יולי 2018, 14:30