האם אפשר לכבות את המזגן הרועש של השכן/נזקי רעש - פרשת וארא


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 139
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
סטטוס: לא מחובר

האם אפשר לכבות את המזגן הרועש של השכן/נזקי רעש - פרשת וארא

שליחה על ידי גל גל » 31 דצמבר 2018, 11:37

בס''ד

פרשת וארא: האם אפשר לכבות את המזגן הרועש של השכן?

פתיחה

מתוך עשר המכות שבסך הכל מקבלים המצרים, שבע מופיעות בפרשתנו. סדר המכות בנוי כך, שבמכה ראשונה והשניה התרה משה בפרעה, ובמכה שלישית הוא לא התרה. לכן מכות דם וצפרדע היו עם התראה, ואילו מכת כינים ללא התראה. הגמרא במסכת סנהדרין (סז ע''ב), מביאה מחלוקת בין רבי עקיבא לר' אליעזר, כיצד התרחשה מכת צפרדע:

''רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה והשריצה, ומילאה את כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות (= עדיף שתתעסק בהלכה ולא באגדה). צפרדע אחת היתה, שרקה לשאר הצפרדעים והם באו (מכל העולם).''

הנזק של הצפרדעים התבטא גם בכך שהם היו בכל מקום, וגם ברעש שהם עשו. בעקבות כך נעסוק הפעם בנזקי רעש, ובשאלות: האם אפשר לחייב את השכנים לכבות את המזגן, בגלל הרעש שהוא עושה? האם אפשר לבקש מהשכנים מהקומה למעלה, שיגידו לילדים שלהם לעשות פחות רעש?
קול הנכנסים והיוצאים

א. בעבר החצרות של הבתים היו בנויות בצורת ח', כאשר מספר בתים היו פתוחים לחצר אחת. כפי שמופיע במקומות רבים במשנה, החצר שימשה את בני החצר בעסקיהם, שם היו שומרים את הכלים (מעשרות פ''ג, ה) העמידו את התנורים (ב''ב פ''ג, ה) ועוד. הגמרא במסכת בבא בתרא (כ ע''ב) דנה בשאלה, האם אפשר לפתוח בחצר חנות הגורמת רעש לשאר השכנים.

הגמרא דנה בכך, ולמסקנה מחלקת בין מקרה שבו אדם פותח חנות, לבין מקרה שבו אדם פותח תלמוד תורה. במידה והוא פותח חנות רגילה, לא התירו לו להרעיש לשאר השכנים. לעומת זאת כאשר הוא פותח תלמוד תורה, אז מחמת חשיבות הדבר התירו לו לפתוח גם בחצר, למרות הרעש שנגרם לשכנים בעקבות כך. ב. בדברי המשנה, שדנה בשאלה מה מותר לפתוח בחצר אנו מוצאים סתירה בין הרישא לסיפא:

''(1) חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסים ומקול היוצאים. (2) אבל עושה כלים, יוצא ומוכר בתוך השוק. ואינו יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים.''

בתחילת המשנה כתוב (=1), שבמידה ואדם פותח חנות בחצר, חברו יכול למחות בו על הרעש שנגרם בעקבות הנכנסים והיוצאים כפי שראינו לעיל. לעומת זאת בסוף המשנה (=2) כתוב, שמותר לאדם לדפוק בפטיש בחצרו או לטחון בריחיים, וחברו לא יכול למחות בו. מה ההבדל בין המקרים? הרי גם כאשר הוא פותח חנות בחצר הוא עושה רעש לשכנים ומפריע להם, וגם במקרה שהוא דופק עם פטיש הוא עושה רעש לשכנים ומפריע להם, אז למה אסור לפתוח חנות, ומותר לדפוק בפטיש?! נחלקו בכך הראשונים:

מחלוקת הראשונים

א. אפשרות ראשונה ליישב את הסתירה, מופיעה במרדכי בשם ר' יואל (רמז תקיב). הוא חילק בין מקרה שבו האדם פועל בתוך הרשות שלו, לבין מקרה שהוא פועל בחצר.
במקרה הראשון, החנות נמצאת בחצר שנמצאת ברשות כולם, לכן בעל החנות צריך להתחשב בשאר השכנים, ואסור לו לפתוח חנות שתגרום לרעש. לעומת זאת כאשר הוא מכה בפטיש או טוחן בריחיים, הוא עושה זאת ברשותו, וכאשר מדובר ברשותו הפרטית של אדם מותר לו לעשות מה שהוא רוצה וכן לדפוק בפטיש ולטחון בריחיים גם אם זה גורם רעש לשכנים, ובלשונו:

''דוקא בחנות שלו יכול לתקן מלאכתו, אבל בחצר אמרינן בפרק חזקת הבתים, דכל השותפים מעכבים זה את זה''.

ב. אפשרות שונה נמצאת ברמב''ן (ד''ה הא) וברשב''א (ד''ה מתני'). הם טענו, שלמרות שהמשנה כותבת בפירוש, שהבעיה לפתוח חנות בחצר היא מחמת הרעש שעושים הנכנסים והיוצאים, אי אפשר לומר שזאת הבעיה, שהרי אם כן כמו שהמשנה אסרה לפתוח חנות בחצר כך היא הייתה אמורה לאסור להכות עם פטיש או לטחון בריחיים!

לכן הם מסבירים שבאמת אין בעיה בכלל לעשות רעש לשכן, הבעיה היא שכאשר אדם פותח חנות בחצר הוא מרבה את הילוכם של יושבי החצר. כלומר, בגלל שיש חנות בחצר, אז שאר השכנים שעוברים בחצר צריכים ללכת יותר כדי לעקוף אותה ואת הלקוחות שבאו לקנות, ומשום כך זה מהווה בעיה. כאשר אדם טוחן בביתו לעומת זאת, אף שכן לא הולך יותר, ולכן אין בכך בעיה:

''חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסים והיוצאים, לא מקול הנכנסים ממש קאמר (= אין הכוונה שאסור בגלל הרעש), דהא (= שהרי) אינו יכול לעכב מחמת קול הפטיש והריחים... אלא טעמא (= אלא הטעם) משום רבוי דרך, כלומר איני יכול לעמוד ולישן מפני רגל הרבים שמרבים עלינו את הדרך, והכין איתא בירושלמי (= וכך מופיע גם בירושלמי).''

ג. הרמב''ם (שכנים ו, יב) ורבינו ירוחם (נתיב לא, ו) סוברים, שבעצם אין חילוק בין המקרים, וכמו שאפשר למחות במי שפותח חנות בחצר, כך אפשר למחות באדם שדופק בפטיש בביתו. אם כן מדוע המשנה חילקה בין המקרים? מסביר הרמב''ם, שיש לחלק בין מקרה שבו יש שכן שעושה רעש כבר זמן מה, ופתאום באים השכנים ומתלוננים על הרעש. לבין מקרה, שבו ברגע שבו השכן התחיל לעשות רעש, מיד השכנים התלוננו.

כאשר המשנה דנה בפתיחת חנות בחצר, מדובר שהשכנים מחו מיד על הרעש שנגרם, ולכן יש חובה לסלק את החנות. לעומת זאת כאשר המשנה דנה בהכאה בפטיש ובריחיים, היא דנה במקרה שבו השכן כבר עבד איתם זמן מה ושאר השכנים לא מחו בו, ופתאום לאחר זמן הם נזכרו למחות בו על הרעש שהוא עושה. בכהאי גוונא הוא לא צריך להפסיק, כי בכך שהם לא מחו בו על ההתחלה הוא זכה בזכות להשתמש בחצר (הרמב''ם לשיטתו בחזקת תשמישים, עיין הלכות שכנים ח, ו – ז).

להלכה

להלכה נחלקו השולחן ערוך והרמ''א (חו''מ קנו, ב). השולחן ערוך פסק כדעת הרמב''ם, שהחילוק הוא בין מקרה שמחו בו מיד על הרעש, לבין מקרה שלא מחו בו מיד . הרמ''א לעומת זאת פסק כדעת המרדכי, שהשאלה היא איפה עושים את הרעש, אם ברשות הפרטית או בחצר:

''חנות שבחצר, יכולים השכנים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול הנכנסים והיוצאים, אלא עושה מלאכתו בחנותו ומוכר לשוק. אבל אינם יכולים למחות בידו ולומר: אין אנו יכולים לישן מקול הפטיש או מקול הריחים, מאחר שכבר החזיק לעשות כן ולא מיחו בידו. הגה (= רמ''א): ויש אומרים דכל מה שעושה בחנותו ובביתו, אפילו לכתחלה אינן יכולין למחות (מרדכי).''

חולה

תוספות חשובה לסוגיה שנפסקה ברמ''א ובנתיבות, מופיעה בריב''ש (סי' קצו). הריב''ש טען, שפסק הרמ''א שאי אפשר למחות במי שעושה רעש בדירה שלו, זה רק במקרה ששאר הדיירים בחצר בריאים, אבל במקרה בו הרעש גורם נזק לבריאותו של אחד מהשכנים, אז הוא יכול למחות בשכנו להפסיק להרעיש בכל מצב.

מקורו של הריב''ש הוא, גמרא נוספת בבבא בתרא (כג ע''א). הגמרא מביאה שרב יוסף אמר לרופאים, שיפסיקו להוציא דם מהחולים שלהם מתחת לדקלים שלו, כיוון שהעורבים נמשכים לדם, ואז הם יושבים על הדקלים אוכלים מהם ומלכלכים אותם, ובלשון הגמרא:

''רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני ויתבי תותייהו (= היו לו תמרים שישבו תחתיהם רופאים), ואתו עורבי - אכלי דמא וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי (= באו עורבים לדם החולים והיו יושבים על התמרים ומפסידים אותם), אמר להם רב יוסף: אפיקו לי קורקור מהכא (= תסלקו את העורבים מכאן, כלומר תפסיקו לרפא כאן).''

מקשה הגמרא, כיצד רב יוסף יכל לסלק את הרופאים משם? הרי הם משתמשים כבר הרבה זמן באותו מקום להוצאת דם, והוא לא מחה בהם, ואם כן ברשותם לרפאות שם את החולים שלהם! מתרצת הגמרא, שמכיוון שרב יוסף היה רגיש (איסטניס), מותר לו למחות ברופאים למרות שהיו שם כבר מזמן.

אומר הריב''ש, כשם שרב יוסף שהיה רגיש יכל למחות ברופאים ולסלקם מהתמרים שלו, כך אדם חולה יכול למחות בשכנו שיפסיק לעשות רעש, למרות שהוא עושה את הרעש בביתו (ויש להעיר על ההשוואה, ואכמ''ל).

יש לציין שערוך השולחן כתב (חו''מ קנה, לג), שלא כל אדם יכול לטעון שהוא חולה ולדרוש משכנו שיפסיק את הרעש מביתו. בפשטות היום, רק כאשר יש אישור רפואי למחלה וכדומה, אפשר להחשיב את השכן לרגיש. לעניין שינה פוסקי זמנינו קבעו, שכל בני אדם נחשבים חולים, לכן במידה והרעש פוגע בשעות השינה המקובלות של השכן, הוא יכול להתלונן.

דברי החזון איש

החזון איש (ב''ב סי' יג) צמצם את דברי הריב''ש, וכתב שישנם מקרים בהם גם אם יש אדם רגיש יהיה מותר לעשות רעש. הוא טען, שכל דברי הריב''ש אמורים רק במקום שבו יש אדם שעושה דברים חריגים בתוך ביתו, אבל במידה ואדם חי את חייו בטבעיות ומתוך כך הוא עושה רעש, הוא לא חייב להפסיק להרעיש גם אם זה מפריע לחברו החולה (ועיין מאירי ב''ב כ ע''ב).

דוגמא על מנת לסבר את האוזן: במידה ואדם עושה מסיבות באופן קבוע בביתו, יכול השכן החולה לדרוש ממנו שיפסיק לעשות רעש, מכיוון שבית רגיל לא מיועד לעשיית מסיבות. לעומת זאת, אם הוא גר בבניין קומות והילדים רצים על הרצפה ועושים רעש לשכן מלמטה, הוא לא יכול לדרוש מהם להפסיק לרוץ, כיוון שבבית נורמאלי ילדים רצים ועושים רעש, ובלשון החזון איש:

''נראה דאין דברי הריב”ש אלא בעושה דבר שאינו עיקר דירה, כמו בעושה אריגה וכיוצא בזה (= כלומר שהוא פתח בביתו בית חרושת), שאין מעשה זה מצוי בכל אדם ולא ברוב בני אדם. אבל אם עושה דברים שרוב בני אדם עושים, ולפעמים שימושם ודיבורם משמיע קול שמפריע את החולה, אינו יכול הניזוק למחות, ורשאי אדם לבנות בית אצל חבירו ולהכניס את העוללים והיונקים שצועקים בלילה, ואין החולה יכול לעכב עליו, שהרי אינו חייב לצאת מדירתו.''

באותה מידה יש לומר, שמכיוון שבזמן הזה דרך בני אדם להשתמש במזגנים בכל שעות היממה, אז גם אם המזגן של השכן מפריע לאחד הדיירים בחצר, עדיין הוא לא יכול למחות בו (אלא אם כן מדובר במזגן ישן מאוד, שעושה רעש חריג, שאז זה כבר לא נחשב שימוש רגיל). כמו כן אם באופן חד פעמי עושה השכן מסיבה, נראה שאי אפשר להתלונן על הרעש, מכיוון שהגיוני שלפעמים יעשו מסיבה בבית, אם כי ברור, שבמידת האפשר יש להשתדל לצמצם את הרעש, כדי להתחשב בזולת.

הפרדה של רשות רבים

עד כה דנו במקרה, שבו כל השכנים גרים בחצר אחת (או בבניין אחד). מה יהיה הדין ביישוב שבו אין חצרות משותפים, אלא כל בית נמצא ברשות אחרת? האם בכהאי גוונא יהיה אפשר להגביל את הרעש שהשכן עושה?

הדברי חיים (א, יז) דן בשאלה מעין זו וכתב, שכאשר הבתים נמצאים ברשויות נפרדות, מותר לשכן לעשות רעש שבדרך כלל לא עושים בבית נורמאלי. לכן גם דברי החזון איש שראינו לעיל, שמתירים לאדם לעשות רק את תשמישיו הרגילים בדירה לא יהיו תקיפים. הסברא לכך היא, שכל הסיבה שהשכן יכל לעכב מלעשות רעש היא, שהם חולקים רשות משותפת,

דוגמא לכך: הרב אשר וייס פסק (שיעור 'בקול הלשון'), שכאשר יש לאדם בריכה בחצרו הפרטית ביישוב, מותר לו לעשות מסיבות בבריכה ולהזמין אורחים, למרות שזה גורם רעש חריג לשכנים (שהרי בדרך כלל לאנשים אין בריכה בבית), מכיוון שכל בית נמצא ברשות נפרדת.

אמנם עדיין הוא סייג את דבריו ואמר מסברא, שלא ייתכן שבגלל שמפרידה רשות הרבים בין הבתים, לא יהיה גבול לרעש שאפשר לעשות, לכן אמנם הותר לעשות רעש חריג שבדרך כלל לא עושים בבתים, אבל בצורה הגיונית (יש לדון עוד מצד דינא דמלכותא דינא, ואכמ''ל).

מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד, יותר נוח לקריאה...
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אלישיב בן דאואל
הודעות: 37
הצטרף: 20 יוני 2018, 16:32
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אפשר לכבות את המזגן הרועש של השכן/נזקי רעש - פרשת וארא

שליחה על ידי אלישיב בן דאואל » 01 ינואר 2019, 09:12

יפה מאודד..


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 139
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 58 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אפשר לכבות את המזגן הרועש של השכן/נזקי רעש - פרשת וארא

שליחה על ידי גל גל » 02 ינואר 2019, 11:36

כדי לסבר את האוזן:

יש להבחין בין מספר סוגי רעש כאשר הגבוהים שבהם גורמים להשפעות פיזיות ונפשיות:

רעש מפריע: רעש שעוצמתו יותר מ-60 דציבלים.
רעש הפוגע באיכות החיים: רעש שעוצמתו גבוהה מ-65 דציבלים.
רעש מזיק: רעש גבוה מ-70 דציבלים.
סף הכאב: רעש בעוצמה 130 דציבלים ומעלה.
רעש מזיק מוגדר כרעש חזק או גבוה מאוד, בנוסף להשפעות פיזיות ונפשיות (לחץ, דופק לב גבוה, כיווץ שרירים) רעש מסוג כזה פוגע במערכת השמיעה של האדם.

סולם עוצמות רעש/צליל
סוג הרעש/צליל עוצמת הרעש ב-dB
פעימת לב 10
לחישה 20-10
שיחה רגילה 60-50
תנועה בכביש 80-70
צופר מכונית 85-90
רעש תעשייה/ השחזה 100
נסיעה בנגמ"ש 105
הרצת מנוע טנק 115
מוזיקה במועדון לילה 95-120
מטוס סילון 140
ירי ברובה M16 160
ירי בתותח נ"ט 175


משה בטיטו
הודעות: 40
הצטרף: 03 אוגוסט 2018, 09:05
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אפשר לכבות את המזגן הרועש של השכן/נזקי רעש - פרשת וארא

שליחה על ידי משה בטיטו » 03 ינואר 2019, 06:51

ישר כח

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה