מבקש אמת אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהתקרב ימי בחירות עלה נידון בין אברכי כוללנו:
מנהגם שכל מועמד מפרסם קמפיין עם תמונתו. ובאם יש מועמדת היא מפרסמת את תמונתה. והדבר פשוט שכשיש בתמונה מראה שאינו צנוע מותר (ולפעמים גם חובה) לקרוע ולהשחית את המודעה.
לא פשוט לי שמותר לקרוע כל תמונה שיש בה חוסר צניעות, ולענ"ד הדבר תלוי בסוג התמונה ובמיקומה, וזאת משתי סיבות:
א. חלק מהתמונות חסרות הצניעות אינן מעוררות הרהורים אצל חילונים או אפילו דתיים וחרדים הרגילים בכך, וממילא אין כאן ענין אפרושי מאיסורא כלל. (כמובן זה תלוי באיזה חוסר צניעות מדובר, כי יש שמעוררות הרהור גם אצל הרגילים. וזה תלוי בכל תמונה ותמונה לפי הענין). אלא שעדיין יש לטעון שמעוררות הרהור אצל אלו שאינם רגילים בכך, ומחמת אפרושי מאיסורא דידהו יש לתלוש את התמונה. אך לכאורה זה תלוי איפה נמצאת המודעה: אם היא נמצאת במקום של אנשים הרגילים בזה (כגון: התחנה המרכזית), ושיש שם תמונות כאלו ויותר גרועות, אזי לכאורה אין זה מוגדר כמכשול, כיון שמי שהולך למקום זה יודע ששם כך היא הרגילות ועל דעת כן הלך. אך אם היא נמצאת במקום חרדי מסתבר שיש לתלוש את המודעה.
ב. גם במקרה שיש בזה משום אפרושי מאיסורא אי אפשר לתלוש את המודעה, [highlight=yellow]היות וזה יגרום לשנאה רבה והתקפות מצד החילוניים, ולדאבוננו בעבר הדבר הגיע גם לכותרות בינלאומיות, מה שמגביר את האנטישמיות[/highlight] (למשל מחלקת המדינה בארה"ב הוציאה אזהרת מסע לתיירים המבקרים בישראל להזהר מכניסה למקומות של קיצוניים חרדים כרמת בית שמש ב' וכדומה). הגע בעצמך, וכי אם אשה חילונית הולכת ברחוב נקרע לה את בגדיה כמעשה דרב אדא בר אהבה? [highlight=yellow]מובן לכל
בר דעת[/highlight]שאין ידינו תקיפה ואין אנו יכולים לנהוג כן, והנזק שבזה רב על התועלת.
אמנם אם מדובר בדבר שלפי חוקי ההגיון המובנים גם לחילוניים הינו מוצדק, כדוגמת תלישת מודעה פרוצה הממוקמת בשכונה חרדית לחלוטין, אזי בהחלט מסתבר שיש לתלוש את המודעה (ומה שיש כמה שונאי חרדים שיקפצו על הענין זו בעיה שלהם, היות וכל אדם עם מעט שכל בקדקדו מבין שזכותנו לתלוש מודעה בלתי הולמת את השקפתנו אם היא ממוקמת בשכונה שלנו).
אלא שהשאלה היא על הפעמים המועטות שהאשה לבושה בצניעות (אפי' צניעות בסיסית. מעיקר הדין ממש) או באופן שרואים רק את הפנים. האם מותר לקרוע את התמונה כנהוג במחוזותינו או לא.
והנה הסברא הראשונה היא שמותר כי בעצם המושג שיש תמונה של אשה יש חוסר צניעות. אך מאידך היה מי שטען שכשם שמותר לאשה ללכת ברחוב באופן כזה. כך גם מותר שתהיה תמונתה כך מעיקר הדין. ורק משום חומרא נוהגים שלא.
והביא כעין "ראיה" שבעיתונים חרדיים בחו"ל יש תמונות של נשים (איני יודע לאיזה עיתון התכוון).[/quote]
זו טעות גמורה, בעיתונים חרדים בחו"ל אין תמונות נשים כלל.
(הטעות נובעת מכך שישנם רבים בחו"ל החובשים כיפות שחורות אך אינם חרדים, הם גם לא ד"לים, אלא סוג אחר, שאיננו מוכר בארצנו הקדושה בה כולם מקוטלגים בשמות והגדרות שונות. עיתונים הנקראים על ידי אנשים אלו אכן יפרסמו תמונות נשים (כמדומני רק את הפנים, שזה מותר עפ"י הלכה), וכדוגמת הJewish Press וכדומה, אבל אינם מוגדרים כעיתונים חרדיים, אם כי חלק מהכותבים בהם חרדים).
[/quote] ומכאן הסתעף הדיון לכמה נושאים אזכירם בקצרה:
א. מהו לתלוש תמונת אשה צנועה
ב. מה הדין כשהאשה נשואה ומופיעה בגילוי ראש.
ג. האם מותר לקרוע את כל השלט או שיש להקפיד שלא להזיק יותר מהמינימום הנצרך.
ג. תמונת אשה בעיתונים. היש מי שהתיר?
אשמח לשמוע את דעתכם. ואשמח יותר באם יביאו מקורות.
תזכו למצוות.[/quote]
א. לא מובן מה ההיתר לתלוש מודעה שאינה עוברת על שום כלל הלכתי בגלל הנהגת חסידות שהתקבלה בציבור. אך אם זה מעורר הרהור בגלל שאין אנו רגילים בזה מסתבר שמותר ואף מצוה לתלוש.
ב. אם מדובר באשה שאינה מכסה ראשה מסתבר שאין זה גורם הרהור כיון שאנו רגילים בזה כמ"ש הערוך השלחן, ואף שהמשנ"ב לא פסק כמותו היינו דווקא לגבי דברים שבקדושה שסובר שהדבר תלוי בשם ערוה ולא אם למעשה גורם הרהור (ואזיל לטעמיה לגבי ילדה בת ג' שנים שבודאי אינה גורמת הרהור ואעפ"כ פוסק הבה"ל דחשיבא ערוה לגבי ק"ש), אבל לגבי אפרושי מאיסורא הדבר תלוי במציאות אם מעורר הרהור או לא, והמציאות כמדומה שאינו גורם הרהור.
ג. לכאורה ההיתר רק לפי מה שנצרך לאפרושי מאיסורא.
ד. לא ידוע לי על שום מקור לאסור בזה, אלא הוא הנהגת חסידות שהתקבלה בציבור. (וגם זה התקבל בעיקר בעיתונים ולא בספרים, שהרי יש ספרים מקובלים בציבור החרדי שנדפסו בהם תמונות נשים משנים עברו).[/quote]
----------------------------------------------
כמה הערות נחוצות:
להזכירך, למה נקרא שמה סיני, שמשם ירד שנאה לישראל... כך שאם תרצה לפטור בזה את בעיית האנטישמיות, עליך לגזור על שריפת התורה שנתנה מסיני רח"ל.
גם בפרה אדומה, 'אומות העולם שואלים את ישראל מה טעם יש בה? ולכן קבעו הקב"ה חוקה. אין אנו מחוייבים כלום לאומות העולם, ואל לנו לדאוג מפני אנטישמיות, כי הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב. גם בלי זה.
וכבר היה מי שהקדים ודאג להוריד את שנאת הגויים מעל עמו ישראל, אם זה המשכילים בסיסמתם הידועה 'הוי יהודי בביתך ואדם בצאתך' עפ"ל. וממקום שיצא הסיסמה הזאת, יצא אף החיה הנאצית ימ"ש. גם הוזה המדינה המשומד הרצל שר"י גם חשב להוריד את השנאת ישראל על ידי הקמת מדינה יהודית. והמצב כהיום בנושא זו, אין צורך להאריך. אנו אין לנו אלא דברי בן עמרם, ואל לנו לעשות חשבונות אחרות, ממ"נ אם כך דין תורה. חייבים לנהוג כן, ואם לא אז אסור. ואם נדאג למה שיאמרו הגויים ושונאי ישראל. אז הגויים גם לא מבינים איך בערב פסח אנו לוקחים אלפי ככרות של לחם שיכול לשמש לילדים רעבים, ושורפים אותה באש, איזה השחתה? בל תשחית במיטבה. האם זה לא גורם חילול ה'?
הלאה
צרם לי מאוד דבריך 'מובן לכל בר דעת' כביכול העושה כמנהג רבותינו הק' לא נכלל בקטגוריה זו. וגם מעשה לסתור. כאשר הגמ' מסיימת את העובדא של ר' אדא בר אהבה, שחייבו אותו בקנס, הרי לך, שלא היה ידינו תקיפה. ובעקבות 'הבר דעת' ברצוני להזכיר לך את דברי המשנה בעדיות, מוטב לו לאדם להיות שוטה כל ימיו, ולא להיות רשע רגע אחת לפני הקב"ה (לא דייקתי בציטוט).
ועוד בה שלישי'
בדבר השאלה הגורלית מה גורם להרהור ומה לא, כאילו הדברים נמסרו לדיון לפסוק לפי דעתו של קפילא ארמאה, שיבחין בין גורם הרהור ובין לא. הרי לנו תורה מפורשת וכפי שפסק הרמב"ם שאסור להסתכל אפילו באצבע קטנה. והמסתכל באצבע קטנה כאילו הסתכל במקום התורף... בבשר וחלב לדעת הבית יוסף יש להסתמך על דברי הקפילא אבל בדיני לא תתורו, יש תורה מפורשת לא נשתנה ולא ישתנה.