אאא כתב:דעת רוב [או כל] הראשונים, והשולחן ערוך והרמ"א, ידועה בענין זה.
והרב עובדיה יוסף עורר מאוד לנהוג כנפסק בשולחן ערוך.
אאא כתב:דעת רוב [או כל] הראשונים והשולחן ערוך והרמ"א, ידועה בענין זה.
והרב עובדיה יוסף עורר מאוד לנהוג כנפסק בשולחן ערוך.
יהושע כתב:אאא כתב:דעת רוב [או כל] הראשונים והשולחן ערוך והרמ"א, ידועה בענין זה.
והרב עובדיה יוסף עורר מאוד לנהוג כנפסק בשולחן ערוך.
עדיין סבר הרב עובדיה לגבי ברית מילה לנהוג כהגאונים
יהושע כתב:שיטת הרב עובדיה יוסף זצ״ל שמעיקר הדין 14 דקות אחרי השקיעה נחשב ללילה, ולכאורה תמוה, כי חוץ ממה שיש ראשונים שסוברים שבין השמשות דרבי יוסי מופלג קצת מבין השמשות דרבי יהודה, הרי כתב הרמב״ם שצאת הכוכבים הוא כשליש שעה אחר השקיעה, ואין לומר שהרמבם לשיטתיה שהמיל הוא 24 דקות אבל לראשונים אחרים המיל הוא 18 דקות, כי הרי שאר הראשונים סוברים כר״ת נמצא שלא מצינו ראשון שיאמר שהכוכבים הללו שרואים בדוחק גדול 14 דקות אחרי השקיעה נקראים כוכבים בינונים ובכלל מאן יימר שנחשב אפילו שיצאו כוכבים גדולים אם רוב אנשים לא יכולים לראות אותם.
יהודי כתב:לא יודע מה דעת הרב עובדיה, אבל מנהג י-ם הקדום להחשיב 14 דקות אחרי השקיעה כלילה מעיקר הדין.
האחד בא לגור כתב:יהושע כתב:שיטת הרב עובדיה יוסף זצ״ל שמעיקר הדין 14 דקות אחרי השקיעה נחשב ללילה, ולכאורה תמוה, כי חוץ ממה שיש ראשונים שסוברים שבין השמשות דרבי יוסי מופלג קצת מבין השמשות דרבי יהודה, הרי כתב הרמב״ם שצאת הכוכבים הוא כשליש שעה אחר השקיעה, ואין לומר שהרמבם לשיטתיה שהמיל הוא 24 דקות אבל לראשונים אחרים המיל הוא 18 דקות, כי הרי שאר הראשונים סוברים כר״ת נמצא שלא מצינו ראשון שיאמר שהכוכבים הללו שרואים בדוחק גדול 14 דקות אחרי השקיעה נקראים כוכבים בינונים ובכלל מאן יימר שנחשב אפילו שיצאו כוכבים גדולים אם רוב אנשים לא יכולים לראות אותם.
לא הבנתי מאי קשיא לך, כיון דקיי"ל מעיקר הדין ששיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא כיון דקיי"ל כשיטת הגאונים ודלא כר"ת סגי בזה ב 13.5 דקות, מאי אכפת לן ששאר ראשונים כר"ת ,(וכי גם לגבי שאר דינים גם תגיד שהמיל יהיה שליש שעה ולמה לעשות פלגינן ).
יהושע כתב:האחד בא לגור כתב:יהושע כתב:שיטת הרב עובדיה יוסף זצ״ל שמעיקר הדין 14 דקות אחרי השקיעה נחשב ללילה, ולכאורה תמוה, כי חוץ ממה שיש ראשונים שסוברים שבין השמשות דרבי יוסי מופלג קצת מבין השמשות דרבי יהודה, הרי כתב הרמב״ם שצאת הכוכבים הוא כשליש שעה אחר השקיעה, ואין לומר שהרמבם לשיטתיה שהמיל הוא 24 דקות אבל לראשונים אחרים המיל הוא 18 דקות, כי הרי שאר הראשונים סוברים כר״ת נמצא שלא מצינו ראשון שיאמר שהכוכבים הללו שרואים בדוחק גדול 14 דקות אחרי השקיעה נקראים כוכבים בינונים ובכלל מאן יימר שנחשב אפילו שיצאו כוכבים גדולים אם רוב אנשים לא יכולים לראות אותם.
לא הבנתי מאי קשיא לך, כיון דקיי"ל מעיקר הדין ששיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא כיון דקיי"ל כשיטת הגאונים ודלא כר"ת סגי בזה ב 13.5 דקות, מאי אכפת לן ששאר ראשונים כר"ת ,(וכי גם לגבי שאר דינים גם תגיד שהמיל יהיה שליש שעה ולמה לעשות פלגינן ).
מפני שבמציאות לא רואים כוכבים ב14 דקות אחרי השקיעה, אז כדי להגיד נגד המציאות צריך ראשונים שיגידו את זה, ואין כאלה ראשונים שאומרים ש14 דקות אחרי השקיעה יש כוכבים, רק יש ראשונים שאומרים שרבי יוסי מיד אחרי רבי יהודה אבל הם סוברים כר"ת, והרמב"ם שלדעת הפוסקים כהגאונים סובר כהגאונים האי כותב שליש שעה.
האחד בא לגור כתב:יהושע כתב:האחד בא לגור כתב:ר
לא הבנתי מאי קשיא לך, כיון דקיי"ל מעיקר הדין ששיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא כיון דקיי"ל כשיטת הגאונים ודלא כר"ת סגי בזה ב 13.5 דקות, מאי אכפת לן ששאר ראשונים כר"ת ,(וכי גם לגבי שאר דינים גם תגיד שהמיל יהיה שליש שעה ולמה לעשות פלגינן ).
מפני שבמציאות לא רואים כוכבים ב14 דקות אחרי השקיעה, אז כדי להגיד נגד המציאות צריך ראשונים שיגידו את זה, ואין כאלה ראשונים שאומרים ש14 דקות אחרי השקיעה יש כוכבים, רק יש ראשונים שאומרים שרבי יוסי מיד אחרי רבי יהודה אבל הם סוברים כר"ת, והרמב"ם שלדעת הפוסקים כהגאונים סובר כהגאונים האי כותב שליש שעה.
לא מבין מה אתה אומר, א"כ לדברך תהיה הוכחה משיטת הגאונים שמיל הוא לא 18 דקות (שהרי במציאות אין אז כוכבים), וא"כ תאמר כן בכל הדינים ולא רק לגבי צאת הכוכבים .
איך אפשר לעשות פלגינן ?(וא"כ זה לא טענה על הרב עובדיה ,אלא על הפוסקים שאמרו שמיל הוא 18 דקות).
אאא כתב:עכ"פ ברור שה[שיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים" הוא נגד המציאות.
אאא כתב:גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].
אאא כתב:דיברתי מצד לילה גמור. לגבי מלאכות במוצ"ש.
18 דק' אחרי השקיעה אין עדיין את הכוכבים הנדרשים.
יהושע כתב:אם מתפללים ערבית ולא שמענו שצריך לחזור על קריאת שמע זאת אומרת שנוקטים שהעיקר שזה לילה.
יהושע כתב:ולא ענית לי מניין שכשיש קצת אור עדיין לא לילה.
יהושע כתב:יהודי כתב:לא יודע מה דעת הרב עובדיה, אבל מנהג י-ם הקדום להחשיב 14 דקות אחרי השקיעה כלילה מעיקר הדין.
מקור?
יהושע כתב:האחד בא לגור כתב:לא, אין ראיה משיטת הגאונים שהמיל הוא לא 18 דקות, כי יכול להיות שבין השמשות דרבי יוסי הוא רחוק מבין השמשות דרבי יהודה כמו שכתבו כמה ראשונים, וכמו שהאריך הרב טיקוצינסקי בספר בין השמשות, וכן היה המנהג בכל המקומות שנהגו כהגאונים שלא הוציאו שבת לפני כחצי שעה אחרי השקיעה.
אני אומר דבר כזה, במציאות אין כוכבים ב14 דקות, אז צריך להגיד אחד מהשנים, או שהמיל הוא22 או 24 דקות, או שרבי יוסי מופלג מרבי יהודה, אלא מאי טוענים שהרי פוסקים שהמיל הוא 18 דקןת ושרבי יוסי סמוך לרבי יהודה, אבל כל אלו שפסקו כך היה להם מקום לומר כן כי פסקו כר״ת אבל לכאורה לשיטת הגאונים אין מקום לומר כן, רק אם נמצא ראשונים מפורשים שאומרים כך אז לא יהיה לנו ברירה ולדחוק שהכוכבים הבודדים שניתן לראות בדוחק גדול ב14 דקות הם הבינונים, אבל כל זמן שלא מצינו כאלה ראשונים מפורשים איך אפשר לומר כן דבר שהוא לכאורה נגד המציאות.
ואגב הרב מזוז טוען שהסיבה ששינו המנהג כהגאונים הוא כי נתוודע עוד ראשונים שסוברים שהמיל הוא 22 דקות ולכן שיטת הגאונים מתאים יותר למציאות.
האחד בא לגור כתב:יהושע כתב:האחד בא לגור כתב:לא, אין ראיה משיטת הגאונים שהמיל הוא לא 18 דקות, כי יכול להיות שבין השמשות דרבי יוסי הוא רחוק מבין השמשות דרבי יהודה כמו שכתבו כמה ראשונים, וכמו שהאריך הרב טיקוצינסקי בספר בין השמשות, וכן היה המנהג בכל המקומות שנהגו כהגאונים שלא הוציאו שבת לפני כחצי שעה אחרי השקיעה.
אני אומר דבר כזה, במציאות אין כוכבים ב14 דקות, אז צריך להגיד אחד מהשנים, או שהמיל הוא22 או 24 דקות, או שרבי יוסי מופלג מרבי יהודה, אלא מאי טוענים שהרי פוסקים שהמיל הוא 18 דקןת ושרבי יוסי סמוך לרבי יהודה, אבל כל אלו שפסקו כך היה להם מקום לומר כן כי פסקו כר״ת אבל לכאורה לשיטת הגאונים אין מקום לומר כן, רק אם נמצא ראשונים מפורשים שאומרים כך אז לא יהיה לנו ברירה ולדחוק שהכוכבים הבודדים שניתן לראות בדוחק גדול ב14 דקות הם הבינונים, אבל כל זמן שלא מצינו כאלה ראשונים מפורשים איך אפשר לומר כן דבר שהוא לכאורה נגד המציאות.
ואגב הרב מזוז טוען שהסיבה ששינו המנהג כהגאונים הוא כי נתוודע עוד ראשונים שסוברים שהמיל הוא 22 דקות ולכן שיטת הגאונים מתאים יותר למציאות.
?????
מה זה משנה שבין השמשות של רבי יוסי הוא מופלג, מה נענה לרבי יהודה גופיה ?
וכי רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו כמה הוא מיל ????
יהושע כתב:האחד בא לגור כתב:?????
מה זה משנה שבין השמשות של רבי יוסי הוא מופלג, מה נענה לרבי יהודה גופיה ?
וכי רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו כמה הוא מיל ????
הרמבן והמרדכי אומרים שסימני הכוכבים הם רק לרבי יוסי ולרבי יהודה הוי לילה ההכסיף אפילו שאין עדיין כוכבים ובין השמשות דרבי יוסי מופלג מרבי יהודה.
אאא כתב:גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].
האחד בא לגור כתב:אאא כתב:גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].
זה לא נכון, אי אפשר כלל למדוד את זה במקומות ישוב גם אם אין תאורה האור משפיע גם ממרחק מאוד גדול ,המקום היחיד למדוד זאת זה בלב המדבר במקום חשוך לחלוטין,
ואכן קראתי מאמר של אחד שהלך לבדוק במדבר,וראה אחרי בסביבות 17 דקות ,שלושה כוכבים .
יש גם תוכנה של הדמיה במחשב לבדוק את זה, ואכן שמעתי שאפשר לראות שם אחרי הזמן של הגאונים שלש כוכבים.
אאא כתב:עכ"פ ברור ש[השיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים" הוא נגד המציאות.
שהרי לא יתכן לומר ש-13.5 דקות אחר השקיעה הוא לילה גמור לכל דבר.
[ואין ולא היה אף אחד שעשה מלאכות בזמן הזה במוצ"ש].
וגם לא יתכן ש-18 דקות אחר השקיעה יהיה לילה גמור.
אברך כולל כתב:האחד בא לגור כתב:אאא כתב:גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].
זה לא נכון, אי אפשר כלל למדוד את זה במקומות ישוב גם אם אין תאורה האור משפיע גם ממרחק מאוד גדול ,המקום היחיד למדוד זאת זה בלב המדבר במקום חשוך לחלוטין,
ואכן קראתי מאמר של אחד שהלך לבדוק במדבר,וראה אחרי בסביבות 17 דקות ,שלושה כוכבים .
יש גם תוכנה של הדמיה במחשב לבדוק את זה, ואכן שמעתי שאפשר לראות שם אחרי הזמן של הגאונים שלש כוכבים.
הבעיה היא שלא צריך ג' כוכבים סתם רק ג' בינונים. ובוודאי שהג' הראשונים אינם בינונים
ן
האחד בא לגור כתב:יהושע כתב:האחד בא לגור כתב:?????
מה זה משנה שבין השמשות של רבי יוסי הוא מופלג, מה נענה לרבי יהודה גופיה ?
וכי רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו כמה הוא מיל ????
הרמבן והמרדכי אומרים שסימני הכוכבים הם רק לרבי יוסי ולרבי יהודה הוי לילה ההכסיף אפילו שאין עדיין כוכבים ובין השמשות דרבי יוסי מופלג מרבי יהודה.
שיטת הרמב"ן מאוד מחודשת ונגד רוב הראשונים, ובודאי אינה נכונה בשיטת הגאונים שהרי פסקו כרבי יהודה, ואם צאת הכוכבים הוא רק אליבא דר"י נמצא שלא פסקו כסתמא דגמרא של רב יהודה אמר שמואל .
ובאמת זה קשה מאוד על הרמב"ן עצמו, שהרי רבה ורב יוסף ס"ל כרבי יהודה ובשם רב יהודה אמר שמואל בעצמו שנו דבריהם.
ועוד בדעת רבי יוסי עצמו פליגי תנאי בנידה. ויש מ"ד דס"ל שהוא מובלע בבין השמשות דרבי יהודה .ומה תאמר לדבריו.
האחד בא לגור כתב:אברך כולל כתב:האחד בא לגור כתב:[]גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].[/]
זה לא נכון, אי אפשר כלל למדוד את זה במקומות ישוב גם אם אין תאורה האור משפיע גם ממרחק מאוד גדול ,המקום היחיד למדוד זאת זה בלב המדבר במקום חשוך לחלוטין,
ואכן קראתי מאמר של אחד שהלך לבדוק במדבר,וראה אחרי בסביבות 17 דקות ,שלושה כוכבים .
יש גם תוכנה של הדמיה במחשב לבדוק את זה, ואכן שמעתי שאפשר לראות שם אחרי הזמן של הגאונים שלש כוכבים.
הבעיה היא שלא צריך ג' כוכבים סתם רק ג' בינונים. ובוודאי שהג' הראשונים אינם בינונים
ן
אה"נ הוא כותב שם שהוא ראה כבר אחרי 17 דקות, לא רק את הכוכבים הגדולים אלא גם יותר קטנים .(מה שכתבתי שלשה התכוונתי לשלשה שצריך לראות).
אברך כולל כתב:הבעיה היא שלא צריך ג' כוכבים סתם רק ג' בינונים. ובוודאי שהג' הראשונים אינם בינונים
אברך כולל כתב:למה נקראת בטעות שי' הגאונים. הרי המהר"ם אלשקר בונה שי' על רב שרירא ורב האי ורב נסים גאון
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים