יציאה מהאוטו לרגע, האם הוי שינוי מקום?

דורדיא

משתמש ותיק
מעשה שהיה כך היה:
נסעתי ברכבי עם טרמפיסט תוך כדי פיצוח גרעינים (אבטיח למתעניינים)
כשהנ"ל רצה לרדת הוצרכתי לקום ממקומי ע"מ לפתוח לו את הדלת שמאחוריי
מאחר ואיכא באוטו נעילת ילדים,
האם היציאה הנ"ל מהווה שינוי מקום ועליי לברך שוב?

והאם זה משנה אם פתחתי לו את הדלת שמאחוריי או את דלת הבגאז' לדוגמה
ושמא זו הוי יציאה מעלייתא.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אהל זרוק. זה לא גג בית.
מה גם שהמציאות של אכילה ברכב שנוסע הוי כאוכל בהרבה מקומות, וטוב לכוון לפני כן שהברכה תוציא כ"מ שאוכל. אבל גם בלא כיון, לברך שוב אינו יכול.
 

יהודי

משתמש ותיק
לכאורה עד כמה שהאוטו נחשב לרשות אחת בכל זמן הנסיעה, אין סיבה שלא יצטרכו לברך שוב באותם ברכות בהם שינוי מקום גורם.
 

זוזו

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
מעשה שהיה כך היה:
נסעתי ברכבי עם טרמפיסט תוך כדי פיצוח גרעינים (אבטיח למתעניינים)
כשהנ"ל רצה לרדת הוצרכתי לקום ממקומי ע"מ לפתוח לו את הדלת שמאחוריי
מאחר ואיכא באוטו נעילת ילדים,
האם היציאה הנ"ל מהווה שינוי מקום ועליי לברך שוב?

והאם זה משנה אם פתחתי לו את הדלת שמאחוריי או את דלת הבגאז' לדוגמה
ושמא זו הוי יציאה מעלייתא.

עי' שעה"צ קעח לח
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
רכב בנסיעה זה אהל זרוק. אינו 'מקום', אא"כ בשעה שהוא קבוע לעמוד.

כיון שדמית זאת לאהל זרוק אעיר על כך
שהיה נראה לומר שכל ענין אהל זרוק הוא כשהדבר עליו הוא מאהיל עומד והוא מהלך הרי אינו נחשב מאהיל על הדבר שתחתיו
אבל כשגם הקרקעית שלו מהלכת אתו יש לומר שלא נחשב לאהל זרוק לגבי הקרקעית שתחתיו
וכן כאן הרכב הרי על הקרעית הרכב שמהלכת אתו בכל מקום וודאי נחשב לאהל
אלא אם כן יש לנו מקור שגם זה נחשב אהל זרוק
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
זוזו אמר:
דורדיא אמר:
מעשה שהיה כך היה:
נסעתי ברכבי עם טרמפיסט תוך כדי פיצוח גרעינים (אבטיח למתעניינים)
כשהנ"ל רצה לרדת הוצרכתי לקום ממקומי ע"מ לפתוח לו את הדלת שמאחוריי
מאחר ואיכא באוטו נעילת ילדים,
האם היציאה הנ"ל מהווה שינוי מקום ועליי לברך שוב?

והאם זה משנה אם פתחתי לו את הדלת שמאחוריי או את דלת הבגאז' לדוגמה
ושמא זו הוי יציאה מעלייתא.

עי' שעה"צ קעח לח
השער הציון שם מדבר על מי שהתחיל לאכול בבית ונמלך לשנות את מקומו לעגלה, שבזה דעת החיי אדם שנחשב כשינוי מקום והשעה"צ חולק, אבל השואל מדבר באופן שמלכתחילה האכילה היתה תוך כדי נסיעה א"כ מסתבר שדינו כהולכי דרכים שאין להם קביעות לאכילתם כלל וממילא אין בהם דין שינוי מקום.

כל מה שפלפלו כאן בחכמה על הגדרת רכב כאהל זרוק לכאורה נוגע רק אילו הדרך היתה לקבוע אכילתו ברכב. אבל המציאות היא שמי שאוכל ברכב אינו קובע מקומו שם אלא עוצר באמצע ויוצא מהמכונית לצרכים שונים, וממילא אין כאן קביעות מקום כלל. אמנם ובספינה ובמטוס יש קביעות מקום, וברכבת מן הסתם תלוי בסוג הרכבת (עירונית או לא, וכדו').
 
 

זוזו

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
זוזו אמר:
דורדיא אמר:
מעשה שהיה כך היה:
נסעתי ברכבי עם טרמפיסט תוך כדי פיצוח גרעינים (אבטיח למתעניינים)
כשהנ"ל רצה לרדת הוצרכתי לקום ממקומי ע"מ לפתוח לו את הדלת שמאחוריי
מאחר ואיכא באוטו נעילת ילדים,
האם היציאה הנ"ל מהווה שינוי מקום ועליי לברך שוב?

והאם זה משנה אם פתחתי לו את הדלת שמאחוריי או את דלת הבגאז' לדוגמה
ושמא זו הוי יציאה מעלייתא.

עי' שעה"צ קעח לח
השער הציון שם מדבר על מי שהתחיל לאכול בבית ונמלך לשנות את מקומו לעגלה, שבזה דעת החיי אדם שנחשב כשינוי מקום והשעה"צ חולק, אבל השואל מדבר באופן שמלכתחילה האכילה היתה תוך כדי נסיעה א"כ מסתבר שדינו כהולכי דרכים שאין להם קביעות לאכילתם כלל וממילא אין בהם דין שינוי מקום.

כל מה שפלפלו כאן בחכמה על הגדרת רכב כאהל זרוק לכאורה נוגע רק אילו הדרך היתה לקבוע אכילתו ברכב. אבל המציאות היא שמי שאוכל ברכב אינו קובע מקומו שם אלא עוצר באמצע ויוצא מהמכונית לצרכים שונים, וממילא אין כאן קביעות מקום כלל. אמנם ובספינה ובמטוס יש קביעות מקום, וברכבת מן הסתם תלוי בסוג הרכבת (עירונית או לא, וכדו').
אמת, אני הבאתי את השעה"צ בשביל לציין שכל הנידון לא מתחיל לפי פסק המ"ב. ויתירה מכך שמבואר שם במ"ב (כמדו' יותר מוקדם בסימן) שאם רואה מקומו הראשון י"א שלעולם אין זה שינוי מקום כמו מהבית לחצר ואף שלא נקטינן הכי לדינא אבל לכאו' י"ל סב"ל וצ"ע 
 
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
דעת הגרי"ש בס' וזאת הברכה [פ"ו עמ' 62] שאינו חוזר ומברך בכל כה"ג כיון שאין אכילה ברכב חשובה קביעות והוי כהולכי דרכים.

דעת החזו"א לכאו' שצריך לחזור ולברך ע' שאלת רב למרן הגר"ח שליט"א עמ' רס"ח.
 

נפש מבהלה

משתמש ותיק
אבל המציאות היא שמי שאוכל ברכב אינו קובע מקומו שם אלא עוצר באמצע ויוצא מהמכונית לצרכים שונים, וממילא אין כאן קביעות מקום כלל. אמנם ובספינה ובמטוס יש קביעות מקום, וברכבת מן הסתם תלוי בסוג הרכבת (עירונית או לא, וכדו').[/size]
התחיל לאכול ברכב חונה, מאי?

לתשומת לב
דעת הגרי"ש בס' וזאת הברכה [פ"ו עמ' 62] שאינו חוזר ומברך בכל כה"ג כיון שאין אכילה ברכב חשובה קביעות והוי כהולכי דרכים.

דעת החזו"א לכאו' שצריך לחזור ולברך ע' שאלת רב למרן הגר"ח שליט"א עמ' רס"ח.
 

נפש מבהלה

משתמש ותיק
השער הציון שם מדבר על מי שהתחיל לאכול בבית ונמלך לשנות את מקומו לעגלה, שבזה דעת החיי אדם שנחשב כשינוי מקום והשעה"צ חולק,
בהתחיל לאכול בבית, יש שינוי מקום, אף להש"צ, ברגע שיוצא לחוץ, הרבה לפני שנכנס להעגלה.

החיי אדם מיירי שהתחיל לאכול בחוץ ונמלך לשנות מקומו לעגלה.

והוא מחדש שעגלה נחשב מקום בפ"ע, ואילו הש"צ ס"ל שהעגלה הוא חלק מן החוץ ואינו אלא כמו שינוי מאילן לאילן.
 
חלק עליון תַחתִית