לנשק הציציות לאחר הברכה


פותח הנושא
חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1262
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

לנשק הציציות לאחר הברכה

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 פברואר 2019, 01:16

ההסבר היחיד שעולה בדעתי למנהג לנשק הציציות לאחר שמברכים עליהם הוא שכ׳ המ"ב שנהגו לנשק הציציות אם הסתכלו עליהם ומכיון שכתב שבשעת ברכה יסתכל בציצית לכך גם נהגו לנשקם אח"כ.
אם לא׳ מחו"ר הפורום שיחי׳ ידוע הסבר הלכתי אחר (ולא רגשי) אודה לו אם יחכימני בזה.
נ.ב. כמדומני שלא מוזכר להחזיק הציציות בשעת הברכה רק או לברך לפני שלובש או לנענע הבגד לפני הברכה, אם אני טועה נא תקנו אותי.


מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: לנשק הציציות לאחר הברכה

שליחה על ידי מתחזק » 18 פברואר 2019, 07:50

חלק א׳ ממעל כתב:ההסבר היחיד שעולה בדעתי למנהג לנשק הציציות לאחר שמברכים עליהם הוא שכ׳ המ"ב שנהגו לנשק הציציות אם הסתכלו עליהם ומכיון שכתב שבשעת ברכה יסתכל בציצית לכך גם נהגו לנשקם אח"כ.
אם לא׳ מחו"ר הפורום שיחי׳ ידוע הסבר הלכתי אחר (ולא רגשי) אודה לו אם יחכימני בזה.
נ.ב. כמדומני שלא מוזכר להחזיק הציציות בשעת הברכה רק או לברך לפני שלובש או לנענע הבגד לפני הברכה, אם אני טועה נא תקנו אותי.
ומה שנהגו לנשק הציציות כשמסתכל עליהם הוא כן 'הלכתי' ולא 'רגשי'?

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לנשק הציציות לאחר הברכה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 18 פברואר 2019, 08:45

חיבוב מצוה


פותח הנושא
חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1262
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לנשק הציציות לאחר הברכה

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 פברואר 2019, 10:52

מתחזק כתב:
חלק א׳ ממעל כתב:ההסבר היחיד שעולה בדעתי למנהג לנשק הציציות לאחר שמברכים עליהם הוא שכ׳ המ"ב שנהגו לנשק הציציות אם הסתכלו עליהם ומכיון שכתב שבשעת ברכה יסתכל בציצית לכך גם נהגו לנשקם אח"כ.
אם לא׳ מחו"ר הפורום שיחי׳ ידוע הסבר הלכתי אחר (ולא רגשי) אודה לו אם יחכימני בזה.
נ.ב. כמדומני שלא מוזכר להחזיק הציציות בשעת הברכה רק או לברך לפני שלובש או לנענע הבגד לפני הברכה, אם אני טועה נא תקנו אותי.
ומה שנהגו לנשק הציציות כשמסתכל עליהם הוא כן 'הלכתי' ולא 'רגשי'?
בעיקרון אתה צודק אבל זה כ׳ במ"ב, ואני התכונתי שלא כל א׳ ימציא איזה ׳הרגשים׳ ועל פיהם יסביר את המנהג.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לנשק הציציות לאחר הברכה

שליחה על ידי רוצה לדעת » 18 פברואר 2019, 14:02

אגב,
עי' מ"ב סי' תע"ז סק"ה: כתב של"ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן הסוכה בכניסתו וביציאתו וכן ארבעה מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ה' בשמחה, עכ"ל.


אליהו52
הודעות: 121
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לנשק הציציות לאחר הברכה

שליחה על ידי אליהו52 » 18 פברואר 2019, 21:10

חלק א׳ ממעל כתב:ההסבר היחיד שעולה בדעתי למנהג לנשק הציציות לאחר שמברכים עליהם הוא שכ׳ המ"ב שנהגו לנשק הציציות אם הסתכלו עליהם ומכיון שכתב שבשעת ברכה יסתכל בציצית לכך גם נהגו לנשקם אח"כ.
אם לא׳ מחו"ר הפורום שיחי׳ ידוע הסבר הלכתי אחר (ולא רגשי) אודה לו אם יחכימני בזה.
נ.ב. כמדומני שלא מוזכר להחזיק הציציות בשעת הברכה רק או לברך לפני שלובש או לנענע הבגד לפני הברכה, אם אני טועה נא תקנו אותי.
מה לעשות נראה שענינים אלו רגשיים ויש בהם "עניינים"

ילקוט יוסף ציצית ותפילין הערות סימן כד - שכר מצות ציצית
ובספר האשכול (עמ' יג), ובדרכי משה (סי' כד) שראיתי נוהגים לנשק הציציות ולשום על עיניו בשעה שאומר וראיתם אותו, וזכרתם, והכל כדי לחבב המצוה. ע"כ. וכן הוא בש"ע (סי' סא סעיף כה) בזה"ל: וכשיאמר וראיתם אותו ימשמש בב' ציציות שלפניו. וכן הוא ברמ"א בהג"ה שם. גם בשער הכוונות (דרוש ציצית דף כז) מבואר, שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה, וכשמברך להתעטף בציצית יכוין בר"ת שהם ל"ב חוטי הציציות. וכתב באליה רבה בשם קדמונים, שכל המעביר הציצית על עיניו כשהוא קורא פרשת ציצית יהא מובטח לו שלא יבוא לידי סימוי עינים. וכן הוא בבאר היטב (סק"ב), ובחסד לאלפים (אות ג') כתב, וכשתגיע לוראיתם אותו תסתכל בהם, וכשתגיע לוזכרתם תנשקם, ובהגיעך לולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם תשימם על עיניך, אך מנהג העולם לנשק הציציות בהגיעם לועשו להם ציצית, ואמירת על ציצית, וכן לציצית. וכמו כן כשמגיעים לוראיתם אותו, וכן בהגיעם לולא תתורו שמעביר הציציות על גבי העינים ומנשקם. כמו שכתב ביפה ללב (אות יב). ע"ש.
ואמנם עיין בתשובת הריב"ש הנ"ל שהביא שמצאו תשובה מרב נטרונאי גאון שכתב, שמלמדין למי שעושה כן שלא יעשה כן [להסתכל בד' הציציות], שאם כן כשמגיע לוקשרתם לאות על ידך נאמר שיאחוז תפליו, וכשמגיע לוכתבתם נאמר שיהא צריך לבא לביתו ויניח ידו על מקום מזוזה. ועל זה השיב הריב"ש, דעם היות שאין נראה שתמנה הראיה מצוה לעצמה כמו שכתוב בספר עמודי הגולה כי אין זה נתינת טעם למצוה זו, כמו שאמרו במנחות (מג ב) וראיתם אותו ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה, וטעם המצוה אין ראוי שתמנה מצוה לעצמה. ושאר מוני המצוות לא מנאוה מצוה לעצמה. אבל כיון שהראיה היא תכלית ראשון למצוה זו, כדי שיבא לתכלית אחרון שהיא קיום המצות, טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה. וכן אני נוהג. ואתה שנהגת להסתכל בציצית בשעת קריאת שמע כשאתה מגיע לוראיתם אותו, אל תניח מנהגך כי מנהג יפה הוא, וחבובי מצוה הוא. וכך היה נוהג מורי רבינו פרץ הכהן. ומה שהקשו שאם כן יעשה כן בתפילין, אין הכי נמי יעשה ויעשה שהרי חייב אדם למשמש בתפליו בכל שעה כדי שיהא זריז בהם, כדאמרינן בפ"ק דשבת (יב א) חייב אדם למשמש בתפליו בכל שעה קל וחומר מציץ, ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד, שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן כמה אזכרות על אחת כמה וכמה. ואם כשמגיע לוקשרתם ממשמש בהם כל שכן שהוא מנהג יפה. ורבינו יונה בספר היראה כתב כן גם בתפלין. ומה שהקשו דאם כן יעשה כן במזוזה, אינו ענין שאם אמרו במה שהוא לבוש ומזומן לפניו, לא אמרו במה שהוא קבוע בכותל ואינו לפניו. ועוד שבציצית הזכיר הכתוב הראיה כדי שיבוא לידי זכירה ובתפלין גם כן שמשמוש בהן מצוה כדי שיהיה זריז בהן. ואם עושה כן כשמזכיר וקשרתם משום חבובי מצוה, כל שכן שמפליא לעשות. אבל במזוזה אינו כן. ולכן אחוז במנהגך אל תרף, והלועגים עליך בזה לא יפה הם עושים.
גם בספר נפש חיה (סי' קכד) כתב, שבארחות חיים (הלכות ציצית סי' ל') כתב בשם רב נטרונאי גאון, שאין לעשות כן, ושראוי להשביעו ולמונעו מזה. וכתב בנפש חיה, שכל זה כדי להוציא מלב הקראים שנתפשטו בימי הגאונים, שאמרו קרא כדכתיב, שבכל אלו המקומות משמע שצריך לאחוז בשעת קריאת שמע כל הד' ציציות. ובירושלמי כתוב בפירוש להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתי כנפות לפניו כשורה, בשעת קריאת שמע. ומצד הסברא שעל ידי זה יזכה לד' מחיצות שבגן עדן [זוהר פרשת עקב ד"ה חד נט"י]. חונה מלאך ה' סביב, ויש פנים לכאן ולכאן. כי הציצית הם ד' עדים. ב' עדים לפניו ושני עדים לאחוריו, שיגינו עליו ע"ד והסר שטן מלפנינו. [שו"ת הלל אומר סי' ה']. ונמצא דאף שיש שקראו תגר על המנהג בזה, בזמן הזה כבר פשט המנהג לנהוג כן, ואין לחוש בזה משום הקראים, אחר שהדברים מבוארים במדרשי חז"ל ובדברי הראשונים, ובש"ע.
ועיין עוד בשו"ת הרשב"ש (סי' כו), ובשו"ת מהר"י ברונא (סי' קי), ע"ש.
ומה שכתבנו שיש נוהגים לנשק וכו', כן כתב בערוך השלחן (סעיף ג'). וכן הוא בכף החיים (אות יח). ובבדי השלחן (בהערות לסי' יט סכ"ה) הביא מנהג שנוהגים לנשק הציצית גם באמירת ה' אלהיכם אמת. ובמדרש תלפיות (עמוד רסב) כתב, שנוהגים לנשק הציצית באמירת ונחמדים לעד, וטעם הדבר הוא כי לעד בגימטריא כמספר ציצית.
ואמנם הגר"א במעשה רב (סי' לט) כתב, שהגר"א לא נהג לנשק הציצית בקריאת שמע.


פותח הנושא
חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1262
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 150 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לנשק הציציות לאחר הברכה

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 פברואר 2019, 23:54

אליהו52 כתב:
חלק א׳ ממעל כתב:ההסבר היחיד שעולה בדעתי למנהג לנשק הציציות לאחר שמברכים עליהם הוא שכ׳ המ"ב שנהגו לנשק הציציות אם הסתכלו עליהם ומכיון שכתב שבשעת ברכה יסתכל בציצית לכך גם נהגו לנשקם אח"כ.
אם לא׳ מחו"ר הפורום שיחי׳ ידוע הסבר הלכתי אחר (ולא רגשי) אודה לו אם יחכימני בזה.
נ.ב. כמדומני שלא מוזכר להחזיק הציציות בשעת הברכה רק או לברך לפני שלובש או לנענע הבגד לפני הברכה, אם אני טועה נא תקנו אותי.
מה לעשות נראה שענינים אלו רגשיים ויש בהם "עניינים"

ילקוט יוסף ציצית ותפילין הערות סימן כד - שכר מצות ציצית
ובספר האשכול (עמ' יג), ובדרכי משה (סי' כד) שראיתי נוהגים לנשק הציציות ולשום על עיניו בשעה שאומר וראיתם אותו, וזכרתם, והכל כדי לחבב המצוה. ע"כ. וכן הוא בש"ע (סי' סא סעיף כה) בזה"ל: וכשיאמר וראיתם אותו ימשמש בב' ציציות שלפניו. וכן הוא ברמ"א בהג"ה שם. גם בשער הכוונות (דרוש ציצית דף כז) מבואר, שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה, וכשמברך להתעטף בציצית יכוין בר"ת שהם ל"ב חוטי הציציות. וכתב באליה רבה בשם קדמונים, שכל המעביר הציצית על עיניו כשהוא קורא פרשת ציצית יהא מובטח לו שלא יבוא לידי סימוי עינים. וכן הוא בבאר היטב (סק"ב), ובחסד לאלפים (אות ג') כתב, וכשתגיע לוראיתם אותו תסתכל בהם, וכשתגיע לוזכרתם תנשקם, ובהגיעך לולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם תשימם על עיניך, אך מנהג העולם לנשק הציציות בהגיעם לועשו להם ציצית, ואמירת על ציצית, וכן לציצית. וכמו כן כשמגיעים לוראיתם אותו, וכן בהגיעם לולא תתורו שמעביר הציציות על גבי העינים ומנשקם. כמו שכתב ביפה ללב (אות יב). ע"ש.
ואמנם עיין בתשובת הריב"ש הנ"ל שהביא שמצאו תשובה מרב נטרונאי גאון שכתב, שמלמדין למי שעושה כן שלא יעשה כן [להסתכל בד' הציציות], שאם כן כשמגיע לוקשרתם לאות על ידך נאמר שיאחוז תפליו, וכשמגיע לוכתבתם נאמר שיהא צריך לבא לביתו ויניח ידו על מקום מזוזה. ועל זה השיב הריב"ש, דעם היות שאין נראה שתמנה הראיה מצוה לעצמה כמו שכתוב בספר עמודי הגולה כי אין זה נתינת טעם למצוה זו, כמו שאמרו במנחות (מג ב) וראיתם אותו ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה, וטעם המצוה אין ראוי שתמנה מצוה לעצמה. ושאר מוני המצוות לא מנאוה מצוה לעצמה. אבל כיון שהראיה היא תכלית ראשון למצוה זו, כדי שיבא לתכלית אחרון שהיא קיום המצות, טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה. וכן אני נוהג. ואתה שנהגת להסתכל בציצית בשעת קריאת שמע כשאתה מגיע לוראיתם אותו, אל תניח מנהגך כי מנהג יפה הוא, וחבובי מצוה הוא. וכך היה נוהג מורי רבינו פרץ הכהן. ומה שהקשו שאם כן יעשה כן בתפילין, אין הכי נמי יעשה ויעשה שהרי חייב אדם למשמש בתפליו בכל שעה כדי שיהא זריז בהם, כדאמרינן בפ"ק דשבת (יב א) חייב אדם למשמש בתפליו בכל שעה קל וחומר מציץ, ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד, שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן כמה אזכרות על אחת כמה וכמה. ואם כשמגיע לוקשרתם ממשמש בהם כל שכן שהוא מנהג יפה. ורבינו יונה בספר היראה כתב כן גם בתפלין. ומה שהקשו דאם כן יעשה כן במזוזה, אינו ענין שאם אמרו במה שהוא לבוש ומזומן לפניו, לא אמרו במה שהוא קבוע בכותל ואינו לפניו. ועוד שבציצית הזכיר הכתוב הראיה כדי שיבוא לידי זכירה ובתפלין גם כן שמשמוש בהן מצוה כדי שיהיה זריז בהן. ואם עושה כן כשמזכיר וקשרתם משום חבובי מצוה, כל שכן שמפליא לעשות. אבל במזוזה אינו כן. ולכן אחוז במנהגך אל תרף, והלועגים עליך בזה לא יפה הם עושים.
גם בספר נפש חיה (סי' קכד) כתב, שבארחות חיים (הלכות ציצית סי' ל') כתב בשם רב נטרונאי גאון, שאין לעשות כן, ושראוי להשביעו ולמונעו מזה. וכתב בנפש חיה, שכל זה כדי להוציא מלב הקראים שנתפשטו בימי הגאונים, שאמרו קרא כדכתיב, שבכל אלו המקומות משמע שצריך לאחוז בשעת קריאת שמע כל הד' ציציות. ובירושלמי כתוב בפירוש להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתי כנפות לפניו כשורה, בשעת קריאת שמע. ומצד הסברא שעל ידי זה יזכה לד' מחיצות שבגן עדן [זוהר פרשת עקב ד"ה חד נט"י]. חונה מלאך ה' סביב, ויש פנים לכאן ולכאן. כי הציצית הם ד' עדים. ב' עדים לפניו ושני עדים לאחוריו, שיגינו עליו ע"ד והסר שטן מלפנינו. [שו"ת הלל אומר סי' ה']. ונמצא דאף שיש שקראו תגר על המנהג בזה, בזמן הזה כבר פשט המנהג לנהוג כן, ואין לחוש בזה משום הקראים, אחר שהדברים מבוארים במדרשי חז"ל ובדברי הראשונים, ובש"ע.
ועיין עוד בשו"ת הרשב"ש (סי' כו), ובשו"ת מהר"י ברונא (סי' קי), ע"ש.
ומה שכתבנו שיש נוהגים לנשק וכו', כן כתב בערוך השלחן (סעיף ג'). וכן הוא בכף החיים (אות יח). ובבדי השלחן (בהערות לסי' יט סכ"ה) הביא מנהג שנוהגים לנשק הציצית גם באמירת ה' אלהיכם אמת. ובמדרש תלפיות (עמוד רסב) כתב, שנוהגים לנשק הציצית באמירת ונחמדים לעד, וטעם הדבר הוא כי לעד בגימטריא כמספר ציצית.
ואמנם הגר"א במעשה רב (סי' לט) כתב, שהגר"א לא נהג לנשק הציצית בקריאת שמע.
ודאי שזה רגש אבל מה המקור בספרי ההלכה לזה(לנשק אחר הברכה)?

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח