שיטת הרב עובדיה יוסף בזמן צאת הכוכבים

[יהושע]

שיטת הרב עובדיה יוסף זצ״ל שמעיקר הדין 14 דקות אחרי השקיעה נחשב ללילה, ולכאורה תמוה, כי חוץ ממה שיש ראשונים שסוברים שבין השמשות דרבי יוסי מופלג קצת מבין השמשות דרבי יהודה, הרי כתב הרמב״ם שצאת הכוכבים הוא כשליש שעה אחר השקיעה, ואין לומר שהרמבם לשיטתיה שהמיל הוא 24 דקות אבל לראשונים אחרים המיל הוא 18 דקות, כי הרי שאר הראשונים סוברים כר״ת נמצא שלא מצינו ראשון שיאמר שהכוכבים הללו שרואים בדוחק גדול 14 דקות אחרי השקיעה נקראים כוכבים בינונים ובכלל מאן יימר שנחשב אפילו שיצאו כוכבים גדולים אם רוב אנשים לא יכולים לראות אותם.

וכן יש לתמוה על שיטת הרב טיקוצינסקי שצאת כוכבים בינונים הוא 26 דקות אחרי שקיעה במישור, הרי הרמב״ם כותב שצאת הכוכבים כשליש שעה אחר השקיעה, ו26 דקות זה יותר קרוב לחצי שעה מאשר לשליש שעה, אז למה לנו לנטות מדברי הרמב״ם כשאין ראשון שחולק במפורש חוץ מהסוברים כר״ת?

[אאא]

דעת רוב [או כל] הראשונים והשולחן ערוך והרמ"א, ידועה בענין זה.
והרב עובדיה יוסף עורר מאוד לנהוג כנפסק בשולחן ערוך.

[דרומאי]

דעת רוב [או כל] הראשונים, והשולחן ערוך והרמ"א, ידועה בענין זה.
והרב עובדיה יוסף עורר מאוד לנהוג כנפסק בשולחן ערוך.

אתה מתכוון לרבינו תם?!

[יהושע]

דעת רוב [או כל] הראשונים והשולחן ערוך והרמ"א, ידועה בענין זה.
והרב עובדיה יוסף עורר מאוד לנהוג כנפסק בשולחן ערוך.

עדיין סבר הרב עובדיה לגבי ברית מילה לנהוג כהגאונים

[אברך כולל]

כי שם גם המחבר משמע כן. כמ"ש הרבה אחרונים שם. (הגר"א מפרש גם שם כר"ת)

[יהודי]

דעת רוב [או כל] הראשונים והשולחן ערוך והרמ"א, ידועה בענין זה.
והרב עובדיה יוסף עורר מאוד לנהוג כנפסק בשולחן ערוך.

עדיין סבר הרב עובדיה לגבי ברית מילה לנהוג כהגאונים

זו סתירה מיניה וביה כידוע.

[יהודי]

לא יודע מה דעת הרב עובדיה, אבל מנהג י-ם הקדום להחשיב 14 דקות אחרי השקיעה כלילה מעיקר הדין.

[האחד בא לגור]

שיטת הרב עובדיה יוסף זצ״ל שמעיקר הדין 14 דקות אחרי השקיעה נחשב ללילה, ולכאורה תמוה, כי חוץ ממה שיש ראשונים שסוברים שבין השמשות דרבי יוסי מופלג קצת מבין השמשות דרבי יהודה, הרי כתב הרמב״ם שצאת הכוכבים הוא כשליש שעה אחר השקיעה, ואין לומר שהרמבם לשיטתיה שהמיל הוא 24 דקות אבל לראשונים אחרים המיל הוא 18 דקות, כי הרי שאר הראשונים סוברים כר״ת נמצא שלא מצינו ראשון שיאמר שהכוכבים הללו שרואים בדוחק גדול 14 דקות אחרי השקיעה נקראים כוכבים בינונים ובכלל מאן יימר שנחשב אפילו שיצאו כוכבים גדולים אם רוב אנשים לא יכולים לראות אותם.

לא הבנתי מאי קשיא לך, כיון דקיי"ל מעיקר הדין ששיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא כיון דקיי"ל כשיטת הגאונים ודלא כר"ת סגי בזה ב 13.5 דקות, מאי אכפת לן ששאר ראשונים כר"ת ,(וכי גם לגבי שאר דינים גם תגיד שהמיל יהיה שליש שעה ולמה לעשות פלגינן ).

[יהושע]

לא יודע מה דעת הרב עובדיה, אבל מנהג י-ם הקדום להחשיב 14 דקות אחרי השקיעה כלילה מעיקר הדין.

מקור?

[יהושע]

שיטת הרב עובדיה יוסף זצ״ל שמעיקר הדין 14 דקות אחרי השקיעה נחשב ללילה, ולכאורה תמוה, כי חוץ ממה שיש ראשונים שסוברים שבין השמשות דרבי יוסי מופלג קצת מבין השמשות דרבי יהודה, הרי כתב הרמב״ם שצאת הכוכבים הוא כשליש שעה אחר השקיעה, ואין לומר שהרמבם לשיטתיה שהמיל הוא 24 דקות אבל לראשונים אחרים המיל הוא 18 דקות, כי הרי שאר הראשונים סוברים כר״ת נמצא שלא מצינו ראשון שיאמר שהכוכבים הללו שרואים בדוחק גדול 14 דקות אחרי השקיעה נקראים כוכבים בינונים ובכלל מאן יימר שנחשב אפילו שיצאו כוכבים גדולים אם רוב אנשים לא יכולים לראות אותם.

לא הבנתי מאי קשיא לך, כיון דקיי"ל מעיקר הדין ששיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא כיון דקיי"ל כשיטת הגאונים ודלא כר"ת סגי בזה ב 13.5 דקות, מאי אכפת לן ששאר ראשונים כר"ת ,(וכי גם לגבי שאר דינים גם תגיד שהמיל יהיה שליש שעה ולמה לעשות פלגינן ).

מפני שבמציאות לא רואים כוכבים ב14 דקות אחרי השקיעה, אז כדי להגיד נגד המציאות צריך ראשונים שיגידו את זה, ואין כאלה ראשונים שאומרים ש14 דקות אחרי השקיעה יש כוכבים, רק יש ראשונים שאומרים שרבי יוסי מיד אחרי רבי יהודה אבל הם סוברים כר"ת, והרמב"ם שלדעת הפוסקים כהגאונים סובר כהגאונים האי כותב שליש שעה.

[האחד בא לגור]

שיטת הרב עובדיה יוסף זצ״ל שמעיקר הדין 14 דקות אחרי השקיעה נחשב ללילה, ולכאורה תמוה, כי חוץ ממה שיש ראשונים שסוברים שבין השמשות דרבי יוסי מופלג קצת מבין השמשות דרבי יהודה, הרי כתב הרמב״ם שצאת הכוכבים הוא כשליש שעה אחר השקיעה, ואין לומר שהרמבם לשיטתיה שהמיל הוא 24 דקות אבל לראשונים אחרים המיל הוא 18 דקות, כי הרי שאר הראשונים סוברים כר״ת נמצא שלא מצינו ראשון שיאמר שהכוכבים הללו שרואים בדוחק גדול 14 דקות אחרי השקיעה נקראים כוכבים בינונים ובכלל מאן יימר שנחשב אפילו שיצאו כוכבים גדולים אם רוב אנשים לא יכולים לראות אותם.

לא הבנתי מאי קשיא לך, כיון דקיי"ל מעיקר הדין ששיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא כיון דקיי"ל כשיטת הגאונים ודלא כר"ת סגי בזה ב 13.5 דקות, מאי אכפת לן ששאר ראשונים כר"ת ,(וכי גם לגבי שאר דינים גם תגיד שהמיל יהיה שליש שעה ולמה לעשות פלגינן ).

מפני שבמציאות לא רואים כוכבים ב14 דקות אחרי השקיעה, אז כדי להגיד נגד המציאות צריך ראשונים שיגידו את זה, ואין כאלה ראשונים שאומרים ש14 דקות אחרי השקיעה יש כוכבים, רק יש ראשונים שאומרים שרבי יוסי מיד אחרי רבי יהודה אבל הם סוברים כר"ת, והרמב"ם שלדעת הפוסקים כהגאונים סובר כהגאונים האי כותב שליש שעה.

לא מבין מה אתה אומר, א"כ לדברך תהיה הוכחה משיטת הגאונים שמיל הוא לא 18 דקות (שהרי במציאות אין אז כוכבים), וא"כ תאמר כן בכל הדינים ולא רק לגבי צאת הכוכבים .
איך אפשר לעשות פלגינן ?(וא"כ זה לא טענה על הרב עובדיה ,אלא על הפוסקים שאמרו שמיל הוא 18 דקות).

[יהושע]

ר
לא הבנתי מאי קשיא לך, כיון דקיי"ל מעיקר הדין ששיעור מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא כיון דקיי"ל כשיטת הגאונים ודלא כר"ת סגי בזה ב 13.5 דקות, מאי אכפת לן ששאר ראשונים כר"ת ,(וכי גם לגבי שאר דינים גם תגיד שהמיל יהיה שליש שעה ולמה לעשות פלגינן ).

מפני שבמציאות לא רואים כוכבים ב14 דקות אחרי השקיעה, אז כדי להגיד נגד המציאות צריך ראשונים שיגידו את זה, ואין כאלה ראשונים שאומרים ש14 דקות אחרי השקיעה יש כוכבים, רק יש ראשונים שאומרים שרבי יוסי מיד אחרי רבי יהודה אבל הם סוברים כר"ת, והרמב"ם שלדעת הפוסקים כהגאונים סובר כהגאונים האי כותב שליש שעה.

לא מבין מה אתה אומר, א"כ לדברך תהיה הוכחה משיטת הגאונים שמיל הוא לא 18 דקות (שהרי במציאות אין אז כוכבים), וא"כ תאמר כן בכל הדינים ולא רק לגבי צאת הכוכבים .
איך אפשר לעשות פלגינן ?(וא"כ זה לא טענה על הרב עובדיה ,אלא על הפוסקים שאמרו שמיל הוא 18 דקות).

לא, אין ראיה משיטת הגאונים שהמיל הוא לא 18 דקות, כי יכול להיות שבין השמשות דרבי יוסי הוא רחוק מבין השמשות דרבי יהודה כמו שכתבו כמה ראשונים, וכמו שהאריך הרב טיקוצינסקי בספר בין השמשות, וכן היה המנהג בכל המקומות שנהגו כהגאונים שלא הוציאו שבת לפני כחצי שעה אחרי השקיעה.

אני אומר דבר כזה, במציאות אין כוכבים ב14 דקות, אז צריך להגיד אחד מהשנים, או שהמיל הוא22 או 24 דקות, או שרבי יוסי מופלג מרבי יהודה, אלא מאי טוענים שהרי פוסקים שהמיל הוא 18 דקןת ושרבי יוסי סמוך לרבי יהודה, אבל כל אלו שפסקו כך היה להם מקום לומר כן כי פסקו כר״ת אבל לכאורה לשיטת הגאונים אין מקום לומר כן, רק אם נמצא ראשונים מפורשים שאומרים כך אז לא יהיה לנו ברירה ולדחוק שהכוכבים הבודדים שניתן לראות בדוחק גדול ב14 דקות הם הבינונים, אבל כל זמן שלא מצינו כאלה ראשונים מפורשים איך אפשר לומר כן דבר שהוא לכאורה נגד המציאות.

ואגב הרב מזוז טוען שהסיבה ששינו המנהג כהגאונים הוא כי נתוודע עוד ראשונים שסוברים שהמיל הוא 22 דקות ולכן שיטת הגאונים מתאים יותר למציאות.

[אאא]

עכ"פ ברור ש[השיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים" הוא נגד המציאות.


שהרי לא יתכן לומר ש-13.5 דקות אחר השקיעה הוא לילה גמור לכל דבר.
[ואין ולא היה אף אחד שעשה מלאכות בזמן הזה במוצ"ש].

וגם לא יתכן ש-18 דקות אחר השקיעה יהיה לילה גמור.

[יהושע]

עכ"פ ברור שה[שיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים" הוא נגד המציאות.

גם לפי 22 דקות? גם בדוחק?

[אאא]

גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].

[יהושע]

גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].

לעניין תפילת מעריב כן נוהגים כך, ומי אמר שכשיש אור חלש זה עוד לא לילה?

[אאא]

דיברתי מצד לילה גמור. לגבי מלאכות במוצ"ש.
18 דק' אחרי השקיעה אין עדיין את הכוכבים הנדרשים.

[יהושע]

דיברתי מצד לילה גמור. לגבי מלאכות במוצ"ש.
18 דק' אחרי השקיעה אין עדיין את הכוכבים הנדרשים.

אם מתפללים ערבית ולא שמענו שצריך לחזור על קריאת שמע זאת אומרת שנוקטים שהעיקר שזה לילה.
ולא ענית לי מניין שכשיש קצת אור עדיין לא לילה.

[אאא]

אם מתפללים ערבית ולא שמענו שצריך לחזור על קריאת שמע זאת אומרת שנוקטים שהעיקר שזה לילה.

יש שיטות שמותר לקרוא קרי"ש מפלג המנחה. אמנם כנראה סומכים על קרי"ש שעל המיטה.

ולא ענית לי מניין שכשיש קצת אור עדיין לא לילה.

כי כאשר יש אור אין את הכוכבים הנדרשים. ואכן 18 דק' אחרי השקיעה אין עדיין את הכוכבים הנדרשים.

--
עכ"פ אני רואה שדברי לא הובנו, לכן אסביר יותר בבירור [אכתוב בסוגריים את הדקות לפי השיטה שמיל זה 18 דק', וגם להשיטה שמיל זה 24 דק']:

א. בגמרא מבואר שבין השמשות זה ג' רבעי מיל [13.5 או 18 דק'], ואחר כך זה ודאי לילה גמור לכל דבר.

ב. יש מחלוקת מתי מתחיל בין השמשות: לשיטת ר"ת ורוב [או כל] הראשונים והשו"ע והרמ"א ועוד, בין השמשות מתחיל ג' מילין ורביע לאחר השקיעה [58.5 או 78 דק'], ואח"כ בין השמשות למשך ג' רבעי מיל [13.5 או 18 דק'], ובתום זמן זה [72 דק' או 96 דק'] זה לילה גמור לכל דבר.
וכן נהגו ונוהגין למעשה בהרבה קהילות.

ג. ולפי דעת המהר"ם אלשקר [שהיא השיטה הנקראת בטעות "שיטת הגאונים"], בין השמשות מתחיל מיד בשקיעת החמה. נמצא שג' רבעי מיל לאחר השקיעה [13.5 או 18 דק'], זה לילה גמור לכל דבר ממש.

ד. על שיטה זו האחרונה קשה מאוד, שהרי זה נגד המציאות. לא יתכן ש-13.5 דקות לאחר השקיעה הוא לילה גמור, וזה לא יתכן גם ב-18 דקות אחר השקיעה.
ועדיין אין בזמן זה את ג' הכוכבים הנדרשים.

[יהודי]

לא יודע מה דעת הרב עובדיה, אבל מנהג י-ם הקדום להחשיב 14 דקות אחרי השקיעה כלילה מעיקר הדין.

מקור?

כך אמר לי ת"ח גדול בשם הגר"נ קופשיץ, שכך היה מנהג י-ם, ולכך בשעה"ד אפשר לדונו כלילה אף כלפי דיני תורה (כמובן שהיקל רק באופנים מסויימים וכמובן).

[האחד בא לגור]

לא, אין ראיה משיטת הגאונים שהמיל הוא לא 18 דקות, כי יכול להיות שבין השמשות דרבי יוסי הוא רחוק מבין השמשות דרבי יהודה כמו שכתבו כמה ראשונים, וכמו שהאריך הרב טיקוצינסקי בספר בין השמשות, וכן היה המנהג בכל המקומות שנהגו כהגאונים שלא הוציאו שבת לפני כחצי שעה אחרי השקיעה.

אני אומר דבר כזה, במציאות אין כוכבים ב14 דקות, אז צריך להגיד אחד מהשנים, או שהמיל הוא22 או 24 דקות, או שרבי יוסי מופלג מרבי יהודה, אלא מאי טוענים שהרי פוסקים שהמיל הוא 18 דקןת ושרבי יוסי סמוך לרבי יהודה, אבל כל אלו שפסקו כך היה להם מקום לומר כן כי פסקו כר״ת אבל לכאורה לשיטת הגאונים אין מקום לומר כן, רק אם נמצא ראשונים מפורשים שאומרים כך אז לא יהיה לנו ברירה ולדחוק שהכוכבים הבודדים שניתן לראות בדוחק גדול ב14 דקות הם הבינונים, אבל כל זמן שלא מצינו כאלה ראשונים מפורשים איך אפשר לומר כן דבר שהוא לכאורה נגד המציאות.

ואגב הרב מזוז טוען שהסיבה ששינו המנהג כהגאונים הוא כי נתוודע עוד ראשונים שסוברים שהמיל הוא 22 דקות ולכן שיטת הגאונים מתאים יותר למציאות.

?????
מה זה משנה שבין השמשות של רבי יוסי הוא מופלג, מה נענה לרבי יהודה גופיה ?
וכי רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו כמה הוא מיל ????

[יהושע]

לא, אין ראיה משיטת הגאונים שהמיל הוא לא 18 דקות, כי יכול להיות שבין השמשות דרבי יוסי הוא רחוק מבין השמשות דרבי יהודה כמו שכתבו כמה ראשונים, וכמו שהאריך הרב טיקוצינסקי בספר בין השמשות, וכן היה המנהג בכל המקומות שנהגו כהגאונים שלא הוציאו שבת לפני כחצי שעה אחרי השקיעה.

אני אומר דבר כזה, במציאות אין כוכבים ב14 דקות, אז צריך להגיד אחד מהשנים, או שהמיל הוא22 או 24 דקות, או שרבי יוסי מופלג מרבי יהודה, אלא מאי טוענים שהרי פוסקים שהמיל הוא 18 דקןת ושרבי יוסי סמוך לרבי יהודה, אבל כל אלו שפסקו כך היה להם מקום לומר כן כי פסקו כר״ת אבל לכאורה לשיטת הגאונים אין מקום לומר כן, רק אם נמצא ראשונים מפורשים שאומרים כך אז לא יהיה לנו ברירה ולדחוק שהכוכבים הבודדים שניתן לראות בדוחק גדול ב14 דקות הם הבינונים, אבל כל זמן שלא מצינו כאלה ראשונים מפורשים איך אפשר לומר כן דבר שהוא לכאורה נגד המציאות.

ואגב הרב מזוז טוען שהסיבה ששינו המנהג כהגאונים הוא כי נתוודע עוד ראשונים שסוברים שהמיל הוא 22 דקות ולכן שיטת הגאונים מתאים יותר למציאות.

?????
מה זה משנה שבין השמשות של רבי יוסי הוא מופלג, מה נענה לרבי יהודה גופיה ?
וכי רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו כמה הוא מיל ????

הרמבן והמרדכי אומרים שסימני הכוכבים הם רק לרבי יוסי ולרבי יהודה הוי לילה ההכסיף אפילו שאין עדיין כוכבים ובין השמשות דרבי יוסי מופלג מרבי יהודה.

[האחד בא לגור]

?????
מה זה משנה שבין השמשות של רבי יוסי הוא מופלג, מה נענה לרבי יהודה גופיה ?
וכי רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו כמה הוא מיל ????

הרמבן והמרדכי אומרים שסימני הכוכבים הם רק לרבי יוסי ולרבי יהודה הוי לילה ההכסיף אפילו שאין עדיין כוכבים ובין השמשות דרבי יוסי מופלג מרבי יהודה.

שיטת הרמב"ן מאוד מחודשת ונגד רוב הראשונים, ובודאי אינה נכונה בשיטת הגאונים שהרי פסקו כרבי יהודה, ואם צאת הכוכבים הוא רק אליבא דר"י נמצא שלא פסקו כסתמא דגמרא של רב יהודה אמר שמואל .
ובאמת זה קשה מאוד על הרמב"ן עצמו, שהרי רבה ורב יוסף ס"ל כרבי יהודה ובשם רב יהודה אמר שמואל בעצמו שנו דבריהם.
ועוד בדעת רבי יוסי עצמו פליגי תנאי בנידה. ויש מ"ד דס"ל שהוא מובלע בבין השמשות דרבי יהודה .ומה תאמר לדבריו.

[האחד בא לגור]

גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].

זה לא נכון, אי אפשר כלל למדוד את זה במקומות ישוב גם אם אין תאורה האור משפיע גם ממרחק מאוד גדול ,המקום היחיד למדוד זאת זה בלב המדבר במקום חשוך לחלוטין,
ואכן קראתי מאמר של אחד שהלך לבדוק במדבר,וראה אחרי בסביבות 17 דקות ,שלושה כוכבים .
יש גם תוכנה של הדמיה במחשב לבדוק את זה, ואכן שמעתי שאפשר לראות שם אחרי הזמן של הגאונים שלש כוכבים.

[אברך כולל]

גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].

זה לא נכון, אי אפשר כלל למדוד את זה במקומות ישוב גם אם אין תאורה האור משפיע גם ממרחק מאוד גדול ,המקום היחיד למדוד זאת זה בלב המדבר במקום חשוך לחלוטין,
ואכן קראתי מאמר של אחד שהלך לבדוק במדבר,וראה אחרי בסביבות 17 דקות ,שלושה כוכבים .
יש גם תוכנה של הדמיה במחשב לבדוק את זה, ואכן שמעתי שאפשר לראות שם אחרי הזמן של הגאונים שלש כוכבים.

הבעיה היא שלא צריך ג' כוכבים סתם רק ג' בינונים. ובוודאי שהג' הראשונים אינם בינונים

עכ"פ ברור ש[השיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים" הוא נגד המציאות.


שהרי לא יתכן לומר ש-13.5 דקות אחר השקיעה הוא לילה גמור לכל דבר.
[ואין ולא היה אף אחד שעשה מלאכות בזמן הזה במוצ"ש].

וגם לא יתכן ש-18 דקות אחר השקיעה יהיה לילה גמור.

למה נקראת בטעות שי' הגאונים. הרי המהר"ם אלשקר בונה שי' על רב שרירא ורב האי ורב נסים גאון

[האחד בא לגור]

גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].

זה לא נכון, אי אפשר כלל למדוד את זה במקומות ישוב גם אם אין תאורה האור משפיע גם ממרחק מאוד גדול ,המקום היחיד למדוד זאת זה בלב המדבר במקום חשוך לחלוטין,
ואכן קראתי מאמר של אחד שהלך לבדוק במדבר,וראה אחרי בסביבות 17 דקות ,שלושה כוכבים .
יש גם תוכנה של הדמיה במחשב לבדוק את זה, ואכן שמעתי שאפשר לראות שם אחרי הזמן של הגאונים שלש כוכבים.

הבעיה היא שלא צריך ג' כוכבים סתם רק ג' בינונים. ובוודאי שהג' הראשונים אינם בינונים
ן

אה"נ הוא כותב שם שהוא ראה כבר אחרי 17 דקות, לא רק את הכוכבים הגדולים אלא גם יותר קטנים .(מה שכתבתי שלשה התכוונתי לשלשה שצריך לראות).

[יהושע]

?????
מה זה משנה שבין השמשות של רבי יוסי הוא מופלג, מה נענה לרבי יהודה גופיה ?
וכי רבי יוסי ורבי יהודה נחלקו כמה הוא מיל ????

הרמבן והמרדכי אומרים שסימני הכוכבים הם רק לרבי יוסי ולרבי יהודה הוי לילה ההכסיף אפילו שאין עדיין כוכבים ובין השמשות דרבי יוסי מופלג מרבי יהודה.

שיטת הרמב"ן מאוד מחודשת ונגד רוב הראשונים, ובודאי אינה נכונה בשיטת הגאונים שהרי פסקו כרבי יהודה, ואם צאת הכוכבים הוא רק אליבא דר"י נמצא שלא פסקו כסתמא דגמרא של רב יהודה אמר שמואל .
ובאמת זה קשה מאוד על הרמב"ן עצמו, שהרי רבה ורב יוסף ס"ל כרבי יהודה ובשם רב יהודה אמר שמואל בעצמו שנו דבריהם.
ועוד בדעת רבי יוסי עצמו פליגי תנאי בנידה. ויש מ"ד דס"ל שהוא מובלע בבין השמשות דרבי יהודה .ומה תאמר לדבריו.

שיטת הרמבן הוא גם שיטת המרדכי וגם הר״ן וכל קושיתך אפשר ליישב, וברור שהרב עובדיה לא הכריע כך מפני קושיות על הרמב״ן רק בגלל שזה שיטת רוב הראשונים.

[יהושע]

[]גם אם מיל יהיה 24 דקות, וג' רבעי מיל יהיה 18 דקות, זה עדיין לא יתכן. ואף אחד לא נוהג כך.
הרי עדיין ממש אור בחוץ בזמן הזה. כל אחד יסתכל ויראה [עדיף במקום שאין תאורת רחוב].[/]
זה לא נכון, אי אפשר כלל למדוד את זה במקומות ישוב גם אם אין תאורה האור משפיע גם ממרחק מאוד גדול ,המקום היחיד למדוד זאת זה בלב המדבר במקום חשוך לחלוטין,
ואכן קראתי מאמר של אחד שהלך לבדוק במדבר,וראה אחרי בסביבות 17 דקות ,שלושה כוכבים .
יש גם תוכנה של הדמיה במחשב לבדוק את זה, ואכן שמעתי שאפשר לראות שם אחרי הזמן של הגאונים שלש כוכבים.

הבעיה היא שלא צריך ג' כוכבים סתם רק ג' בינונים. ובוודאי שהג' הראשונים אינם בינונים
ן

אה"נ הוא כותב שם שהוא ראה כבר אחרי 17 דקות, לא רק את הכוכבים הגדולים אלא גם יותר קטנים .(מה שכתבתי שלשה התכוונתי לשלשה שצריך לראות).

כל האחרונים כתבו שלא רואים כוכבים הרבה זמן אחרי ג רבעי מיל, ומה שההוא ראה זה בדוחק גדול כוכבים גדולים.

[אאא]

הבעיה היא שלא צריך ג' כוכבים סתם רק ג' בינונים. ובוודאי שהג' הראשונים אינם בינונים

נכון.

[אאא]

למה נקראת בטעות שי' הגאונים. הרי המהר"ם אלשקר בונה שי' על רב שרירא ורב האי ורב נסים גאון

עיין ספר הזמנים בהלכה, שהביא את הנוסח המקורי של תשובת הגאונים.