קדימת פרוסה שנותרה משבת על לחם שלם.

במבי

משתמש ותיק
ר' חיים זייצ'יק זצ"ל מביא במאמר מוסרי מאד מעניין, שפרוסה שנותרה משבת לעומת פת שלימה משל עכשיו, בציעת הפרוסה קודמת (ומביא זאת בשם מחזור ויטרי)

(בספר "ואני תפילה" ח"א עמוד תצ"ה)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פעם ראיתי זאת גם בשם אחד האדמורים בספר בישישים חכמה של הרב ווינטראב.
 

כרם

משתמש ותיק
בשו"ע או"ח סי' קס"ח ס"א:
היו לפניו חתיכות של פת ופת שלם ... אם השלם משעורים והחתיכות מחטים אפילו היא קטנה מניח הפרוסה תחת השלמה ובוצע משתיהן יחד.
ובמשנה ברורה ס"ק ג':
וכתב המ"א, דמכל מקום אם היה השלמה מפת של שיפון [הוא שאנו קורין דגן ורוב הלחמים שלנו ממנו הוא] והפרוסה של חיטין ... יבצע על הפרוסה לבד דשיפון קיל אף משעורים משום דאין נזכרת בקרא בהדיא.

למדנו מכאן:
רוב הלחמים של דגן שלהם היו משיפון.
חלות של שבת היו של חטים.
ועל כן פרוסת חלה שנשארה משבת קודמת לפת שלימה של עכשיו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרם אמר:
בשו"ע או"ח סי' קס"ח ס"א:
היו לפניו חתיכות של פת ופת שלם ... אם השלם משעורים והחתיכות מחטים אפילו היא קטנה מניח הפרוסה תחת השלמה ובוצע משתיהן יחד.
ובמשנה ברורה ס"ק ג':
וכתב המ"א, דמכל מקום אם היה השלמה מפת של שיפון [הוא שאנו קורין דגן ורוב הלחמים שלנו ממנו הוא] והפרוסה של חיטין ... יבצע על הפרוסה לבד דשיפון קיל אף משעורים משום דאין נזכרת בקרא בהדיא.

למדנו מכאן:
רוב הלחמים של דגן שלהם היו משיפון.
חלות של שבת היו של חטים.
ועל כן פרוסת חלה שנשארה משבת קודמת לפת שלימה של עכשיו.

דרך ליטאית מעניינת לצאת מהפלונטער כי מכל המקומות (הבודדים יש לציין) שהביאו זאת משמע שזאת כתוצאה ממעלת וקדושת השבת
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה"בישישים חכמה" כותב:

הרה"ק בעל "חידושי הרי"ם מגור זצ"ל היתה חביבה עליו פרוסה דשבת משלמה דחול, ואמר דלהלכה ברכת המוציא על פרוסה של שבת קודמת לשלמה של חול (עיין בשפתי צדיק וירא אות י"ד)


ואולי יש להביא ראיה לדברי הרבנים דלעיל מהתוס' בברכות דפת צנומה בקערה מברך עליה המוציא לחם מן הארץ שכותב דמיירי דיש גם שלמה בסמוך ור' חייא בר אשי סבר דהצנומה הוי כמו שלמה מאחר שהיא חביבה, וא"כ חביבות פרוסה משבת לא פחות מחביבות הצנומה, שגם היא קודמת לשלמה מחמת חביבותה (ברכות לט.)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואולי יש לדמות לנידון דירושלמי ברכות מה עדיף פת נקיה טמאה או קיבר טהורה (דף מה:)
 

דרומאי

משתמש ותיק
ערבה אמר:
יש בזמננו מקום לדון גם משום 'בל תשחית' ?
בל תשחית לא נוגע לקדימה בברכות, יכול לברך על השלמה ולאכול גם את הפרוסה.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
אם בכל אופן נרצה לדון נמצא מקרה שאינו יכול לאכול את שניהם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ערבה אמר:
אם בכל אופן נרצה לדון נמצא מקרה שאינו יכול לאכול את שניהם.
אם דעתו לאכול רק אחד מהם אין זה נוגע לקדימה בברכות. כל דין קדימה בברכות הוא דוקא כשדעתו לאכול שניהם.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ערבה אמר:
אם בכל אופן נרצה לדון נמצא מקרה שאינו יכול לאכול את שניהם.
אם דעתו לאכול רק אחד מהם אין זה נוגע לקדימה בברכות. כל דין קדימה בברכות הוא דוקא כשדעתו לאכול שניהם.
משנ"ב קס"ח ס"'ק ה'
'אם ברצונו שווה הוא לאכול מזה או מזה ושניהם מונחים לפניו אף שאינו רוצה לאכול משניהם יחד מצוה מן המובחר לבצוע על המוקדם בפסוק ושארי מעלות'
 

דרומאי

משתמש ותיק
ערבה אמר:
דרומאי אמר:
ערבה אמר:
אם בכל אופן נרצה לדון נמצא מקרה שאינו יכול לאכול את שניהם.
אם דעתו לאכול רק אחד מהם אין זה נוגע לקדימה בברכות. כל דין קדימה בברכות הוא דוקא כשדעתו לאכול שניהם.
משנ"ב קס"ח ס"'ק ה'
'אם ברצונו שווה הוא לאכול מזה או מזה ושניהם מונחים לפניו אף שאינו רוצה לאכול משניהם יחד מצוה מן המובחר לבצוע על המוקדם בפסוק ושארי מעלות'
נכון, אך אם לדבריך יש בל תשחית במה שאינו אוכל הפרוסה לא שייך לדון שיאכל את השלמה מצד קדימה בברכות, שכל שברצונו לאכול רק את הפרוסה אין כאן כלל ענין קדימה.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ערבה אמר:
דרומאי אמר:
אם דעתו לאכול רק אחד מהם אין זה נוגע לקדימה בברכות. כל דין קדימה בברכות הוא דוקא כשדעתו לאכול שניהם.
משנ"ב קס"ח ס"'ק ה'
'אם ברצונו שווה הוא לאכול מזה או מזה ושניהם מונחים לפניו אף שאינו רוצה לאכול משניהם יחד מצוה מן המובחר לבצוע על המוקדם בפסוק ושארי מעלות'
נכון, אך אם לדבריך יש בל תשחית במה שאינו אוכל הפרוסה לא שייך לדון שיאכל את השלמה מצד קדימה בברכות, שכל שברצונו לאכול רק את הפרוסה אין כאן כלל ענין קדימה.
אכן אין זה נוגע לדין קדימה, והשאלה היא: האם נכון לקיים את העניין של ברכה על לחם שלם במקום שיהיה 'בל תשחית' על הלחם שאינו שלם.  
 
 
חלק עליון תַחתִית