זמן צאת הכוכבים - ממבטים שונים

שלום וברכה

כידוע הוא שבשולחן ערוך נפסק כדבר פשוט, זמן צאת הכוכבים ותחילת הלילה הוא לאחר 72 דקות משקיעת החמה.

הסיבה לפסיקה הזו, היא בין היתר שכך פסקו כל הראשונים. ועוד שנראה כי מרן הבית יוסף הבין כי לא יתכן שיהיה מחלוקת של ממש בדבר בין הראשונים. מאחר ופשטות הסוגיות מורות כפירושו של ר"ת.

וכמו כן, כך נפסק ברוב ספרי האחרונים.
וכן כך נהגו ברוב ישראל, בין לקולא ובין לחומרא. ורק בזמן האחרון השתנה המנהג מכפי שהיה. תחילה החמירו בדבר, אחר כך משם באו להקל.

כיום המציאות היא שהרבה מאוד מאוד מהציבור מחמיר בדבר. ובפרט בדאורייתא. מהסיבות השונות. ובנוסף כתוצאה מהמודעות שהתרחבה בשנים האחרונות, נראה שזה תופס בציבור ומתפשט והולך, אם כי באופן שקט ורגוע.

וישנם מספר הבטים על כלל הנושא, ולהלן חלקן:

1. מה דינו של מנהג שהשתנה?
2. האם מנהג משנה מציאות? (נניח שכולנו מסכימים שזוהי המציאות אזי האם בכוחו של המנהג זה גם לשנות עובדות).
3. איך היא ההתיחסות ההלכתית של הלומד הבודד בתחום - מול הפוסקים בעבר ומול פוסקי ההווה?
4. מה כוחם של הפוסקים בהווה בסוגיות מעין אלו, ועד כמה?
5. עד כמה יש להתייחס לראשונים ואחרונים מול חכמי הזמן?
6. מה מקומם של תלמידי חכמים מופלגים [או אפילו לומד בודד] בסוגיות אלו - שמכריעים לעיקר כהראשונים או כהחולקים?
7. האם ניתן להחמיר, או לנהוג לגמרי, גם מבלי עיון בדבר, רק על סמך ששומע ממאן דהו שכך פסקו הראשונים, השולחן ערוך והאחרונים?
ועוד ועוד.
 

יהושע

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
שלום וברכה

כידוע הוא שבשולחן ערוך נפסק כדבר פשוט, זמן צאת הכוכבים ותחילת הלילה הוא לאחר 72 דקות משקיעת החמה.

הסיבה לפסיקה הזו, היא בין היתר שכך פסקו כל הראשונים. ועוד שנראה כי מרן הבית יוסף הבין כי לא יתכן שיהיה מחלוקת של ממש בדבר בין הראשונים. מאחר ופשטות הסוגיות מורות כפירושו של ר"ת.

וכמו כן, כך נפסק ברוב ספרי האחרונים.
וכן כך נהגו ברוב ישראל, בין לקולא ובין לחומרא. ורק בזמן האחרון השתנה המנהג מכפי שהיה. תחילה החמירו בדבר, אחר כך משם באו להקל.

כיום המציאות היא שהרבה מאוד מאוד מהציבור מחמיר בדבר. ובפרט בדאורייתא. מהסיבות השונות. ובנוסף כתוצאה מהמודעות שהתרחבה בשנים האחרונות, נראה שזה תופס בציבור ומתפשט והולך, אם כי באופן שקט ורגוע.

וישנם מספר הבטים על כלל הנושא, ולהלן חלקן:

1. מה דינו של מנהג שהשתנה?
2. האם מנהג משנה מציאות? (נניח שכולנו מסכימים שזוהי המציאות אזי האם בכוחו של המנהג זה גם לשנות עובדות).
3. איך היא ההתיחסות ההלכתית של הלומד הבודד בתחום - מול הפוסקים בעבר ומול פוסקי ההווה?
4. מה כוחם של הפוסקים בהווה בסוגיות מעין אלו, ועד כמה?
5. עד כמה יש להתייחס לראשונים ואחרונים מול חכמי הזמן?
6. מה מקומם של תלמידי חכמים מופלגים [או אפילו לומד בודד] בסוגיות אלו - שמכריעים לעיקר כהראשונים או כהחולקים?
7. האם ניתן להחמיר, או לנהוג לגמרי, גם מבלי עיון בדבר, רק על סמך ששומע ממאן דהו שכך פסקו הראשונים, השולחן ערוך והאחרונים?
ועוד ועוד.

כלל גדול בפוסקים שהלכה כמנהג גם כשהוא נגד רוב הפוסקים, לדוגמא חדש בחוץ לארץ, חוץ אם המנהג הוא בטעות.
 

יהושע

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
ולפי זה מאחר ונהגו כר"ת בכל העולם עד לא מזמן הכי הלכתא, לא?

תלוי, אצל קהילות הספרדים כבר כמאתיים שנה נהוג כר״ת, וכן בכל ארץ ישראל, בחוץ לארץ ברוב המקומות נוהגים כר״ת רק ברוב המקומות כשיטת המנחת כהן, רק יש לדון ששיטת הגאונים בטעות יסודה כמו שהארכנו באשכולות הדנים בזה, ושיטת המנחת כהן פשוט שבטעות יסודה.
 

ביני עמודי גרסי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ומה עם הורו בית דין וטעו? ויתרה מכך, מה עם הורו הסנהדרין של 71 ומשה רבינו על גביהם! אך התברר להם לבסוף שטעו (כי חשבו שיש גאונים למשל), האם לא חוזר הדין?
ובנוסף, האם לא היה דבר כזה בהיסטוריה שמצאנו שבטלו מנהגים שנהגו אותם מאות שנים? - למה שכל מנהג אחר - יהיה חשוב מאותם המנהגים שביטלו?
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
יהושע אמר:
ביני עמודי גרסי אמר:
ולפי זה מאחר ונהגו כר"ת בכל העולם עד לא מזמן הכי הלכתא, לא?

תלוי, אצל קהילות הספרדים כבר כמאתיים שנה נהוג כר״ת, וכן בכל ארץ ישראל, בחוץ לארץ ברוב המקומות נוהגים כר״ת רק ברוב המקומות כשיטת המנחת כהן, רק יש לדון ששיטת הגאונים בטעות יסודה כמו שהארכנו באשכולות הדנים בזה, ושיטת המנחת כהן פשוט שבטעות יסודה.

גדולי ספרד הגר"ע עטיה והאור לציון פסקו שאין צריך להחמיר כר"ת.
מה כוונתך "שיטת הגאונים בטעות יסודה", שהם עצמם טעו [רח"ל] או שלא הבינו אותם נכון?
 

יהושע

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
יהושע אמר:
ביני עמודי גרסי אמר:
ולפי זה מאחר ונהגו כר"ת בכל העולם עד לא מזמן הכי הלכתא, לא?

תלוי, אצל קהילות הספרדים כבר כמאתיים שנה נהוג כר״ת, וכן בכל ארץ ישראל, בחוץ לארץ ברוב המקומות נוהגים כר״ת רק ברוב המקומות כשיטת המנחת כהן, רק יש לדון ששיטת הגאונים בטעות יסודה כמו שהארכנו באשכולות הדנים בזה, ושיטת המנחת כהן פשוט שבטעות יסודה.

גדולי ספרד הגר"ע עטיה והאור לציון פסקו שאין צריך להחמיר כר"ת.
מה כוונתך "שיטת הגאונים בטעות יסודה", שהם עצמם טעו [רח"ל] או שלא הבינו אותם נכון?
שלא הבינו אותם נכון.
 

יהושע

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
ומה עם הורו בית דין וטעו? ויתרה מכך, מה עם הורו הסנהדרין של 71 ומשה רבינו על גביהם! אך התברר להם לבסוף שטעו (כי חשבו שיש גאונים למשל), האם לא חוזר הדין?
ובנוסף, האם לא היה דבר כזה בהיסטוריה שמצאנו שבטלו מנהגים שנהגו אותם מאות שנים? - למה שכל מנהג אחר - יהיה חשוב מאותם המנהגים שביטלו?


נכון, אבל השאלה אם זה באמת כ״כ פשוט שזה טעות, שהרי המהר״ם אלשקר ראה תשובת הגאונים וסבר שחלקו על ר״ת, ומי אנחנו שנחלוק על גדול הדור מלפני חמש מאות שנה.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
יהושע אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
יהושע אמר:
תלוי, אצל קהילות הספרדים כבר כמאתיים שנה נהוג כר״ת, וכן בכל ארץ ישראל, בחוץ לארץ ברוב המקומות נוהגים כר״ת רק ברוב המקומות כשיטת המנחת כהן, רק יש לדון ששיטת הגאונים בטעות יסודה כמו שהארכנו באשכולות הדנים בזה, ושיטת המנחת כהן פשוט שבטעות יסודה.

גדולי ספרד הגר"ע עטיה והאור לציון פסקו שאין צריך להחמיר כר"ת.
מה כוונתך "שיטת הגאונים בטעות יסודה", שהם עצמם טעו [רח"ל] או שלא הבינו אותם נכון?
שלא הבינו אותם נכון.

עד איזה שלב לא הבינו נכון, גם את הגר"א לא הבינו?
 

יהודי

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
שלום וברכה

כידוע הוא שבשולחן ערוך נפסק כדבר פשוט, זמן צאת הכוכבים ותחילת הלילה הוא לאחר 72 דקות משקיעת החמה.

הסיבה לפסיקה הזו, היא בין היתר שכך פסקו כל הראשונים. ועוד שנראה כי מרן הבית יוסף הבין כי לא יתכן שיהיה מחלוקת של ממש בדבר בין הראשונים. מאחר ופשטות הסוגיות מורות כפירושו של ר"ת.

וכמו כן, כך נפסק ברוב ספרי האחרונים.
וכן כך נהגו ברוב ישראל, בין לקולא ובין לחומרא. ורק בזמן האחרון השתנה המנהג מכפי שהיה. תחילה החמירו בדבר, אחר כך משם באו להקל.

כיום המציאות היא שהרבה מאוד מאוד מהציבור מחמיר בדבר. ובפרט בדאורייתא. מהסיבות השונות. ובנוסף כתוצאה מהמודעות שהתרחבה בשנים האחרונות, נראה שזה תופס בציבור ומתפשט והולך, אם כי באופן שקט ורגוע.

וישנם מספר הבטים על כלל הנושא, ולהלן חלקן:

1. מה דינו של מנהג שהשתנה?
2. האם מנהג משנה מציאות? (נניח שכולנו מסכימים שזוהי המציאות אזי האם בכוחו של המנהג זה גם לשנות עובדות).
3. איך היא ההתיחסות ההלכתית של הלומד הבודד בתחום - מול הפוסקים בעבר ומול פוסקי ההווה?
4. מה כוחם של הפוסקים בהווה בסוגיות מעין אלו, ועד כמה?
5. עד כמה יש להתייחס לראשונים ואחרונים מול חכמי הזמן?
6. מה מקומם של תלמידי חכמים מופלגים [או אפילו לומד בודד] בסוגיות אלו - שמכריעים לעיקר כהראשונים או כהחולקים?
7. האם ניתן להחמיר, או לנהוג לגמרי, גם מבלי עיון בדבר, רק על סמך ששומע ממאן דהו שכך פסקו הראשונים, השולחן ערוך והאחרונים?
ועוד ועוד.

נהגו בין לקולא בין לחומרא???? לגבי ברית מילה רוב רובם של הציבור לא נוהג ללכת אחרי זמן ר"ת, שהרי אם נולד לאחר 45 דקות (ואף פחות) מהשקיעה בליל שבת רוב רובו של הציבור מל אותו בשבת. זאת אומרת שעיקר הדין כהגאונים. וכתיבת משפטי דמגוגיא בשביל להצדיק את הנוהל שחלק מחסידי הגר"ע יוסף זצ"ל שינו את מנהגי אבותיהם אינו לענין.
וכבר הובאו דברי הגר"ע עטייה זצ"ל שאין לבני ספרד להחמיר כר"ת משום הוצאת לעז על הראשונים.
 

יהודי

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
יהושע אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
גדולי ספרד הגר"ע עטיה והאור לציון פסקו שאין צריך להחמיר כר"ת.
מה כוונתך "שיטת הגאונים בטעות יסודה", שהם עצמם טעו [רח"ל] או שלא הבינו אותם נכון?
שלא הבינו אותם נכון.

עד איזה שלב לא הבינו נכון, גם את הגר"א לא הבינו?
אף אחד לא הבין כלום עד היום, רק החברים החכמים פה - שנמסר להם מה לרחק ומה לקרב.
 

כרם

משתמש ותיק
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=4740&p=54942#p54942

לא זה מה שקוראים: טרול?
 

יהודי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
עזוב סתם בזבוז זמן ,כל תגובה רק תפתח אשכול נוסף כדי לומר בו בעוד צורה את דעתם החכמה.
מעניין מה האובססיה שוב ושוב לחזור על אותם דברים, כ"ה גם לגבי התכלת.
 

יהושע

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ביני עמודי גרסי אמר:
שלום וברכה

כידוע הוא שבשולחן ערוך נפסק כדבר פשוט, זמן צאת הכוכבים ותחילת הלילה הוא לאחר 72 דקות משקיעת החמה.

הסיבה לפסיקה הזו, היא בין היתר שכך פסקו כל הראשונים. ועוד שנראה כי מרן הבית יוסף הבין כי לא יתכן שיהיה מחלוקת של ממש בדבר בין הראשונים. מאחר ופשטות הסוגיות מורות כפירושו של ר"ת.

וכמו כן, כך נפסק ברוב ספרי האחרונים.
וכן כך נהגו ברוב ישראל, בין לקולא ובין לחומרא. ורק בזמן האחרון השתנה המנהג מכפי שהיה. תחילה החמירו בדבר, אחר כך משם באו להקל.

כיום המציאות היא שהרבה מאוד מאוד מהציבור מחמיר בדבר. ובפרט בדאורייתא. מהסיבות השונות. ובנוסף כתוצאה מהמודעות שהתרחבה בשנים האחרונות, נראה שזה תופס בציבור ומתפשט והולך, אם כי באופן שקט ורגוע.

וישנם מספר הבטים על כלל הנושא, ולהלן חלקן:

1. מה דינו של מנהג שהשתנה?
2. האם מנהג משנה מציאות? (נניח שכולנו מסכימים שזוהי המציאות אזי האם בכוחו של המנהג זה גם לשנות עובדות).
3. איך היא ההתיחסות ההלכתית של הלומד הבודד בתחום - מול הפוסקים בעבר ומול פוסקי ההווה?
4. מה כוחם של הפוסקים בהווה בסוגיות מעין אלו, ועד כמה?
5. עד כמה יש להתייחס לראשונים ואחרונים מול חכמי הזמן?
6. מה מקומם של תלמידי חכמים מופלגים [או אפילו לומד בודד] בסוגיות אלו - שמכריעים לעיקר כהראשונים או כהחולקים?
7. האם ניתן להחמיר, או לנהוג לגמרי, גם מבלי עיון בדבר, רק על סמך ששומע ממאן דהו שכך פסקו הראשונים, השולחן ערוך והאחרונים?
ועוד ועוד.

נהגו בין לקולא בין לחומרא???? לגבי ברית מילה רוב רובם של הציבור לא נוהג ללכת אחרי זמן ר"ת, שהרי אם נולד לאחר 45 דקות (ואף פחות) מהשקיעה בליל שבת רוב רובו של הציבור מל אותו בשבת. זאת אומרת שעיקר הדין כהגאונים. וכתיבת משפטי דמגוגיא בשביל להצדיק את הנוהל שחלק מחסידי הגר"ע יוסף זצ"ל שינו את מנהגי אבותיהם אינו לענין.
וכבר הובאו דברי הגר"ע עטייה זצ"ל שאין לבני ספרד להחמיר כר"ת משום הוצאת לעז על הראשונים.

זה שחששו לחומרא לשיטת המנחת כהן לא אומר שלא נקטו שיטת ר"ת לעיקר
 

ביני עמודי גרסי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
האחד בא לגור אמר:
עזוב סתם בזבוז זמן ,כל תגובה רק תפתח אשכול נוסף כדי לומר בו בעוד צורה את דעתם החכמה.
מעניין מה האובססיה שוב ושוב לחזור על אותם דברים, כ"ה גם לגבי התכלת.
האשכול הנוכחי הוא לנידונים שונים. ואילו שם.. זה אשכול לגבי הנידון בדעת הגאונים (האם ניתן ללמוד בהם שלא כשאר הראשונים). ואכן, אין טעם לחזור פה מה שנאמר שם.

כאן עיקר הרצון הוא לדון בסובב של הסוגיא. בעניינים של הוראה והמסתעף.
 

ביני עמודי גרסי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהושע אמר:
ביני עמודי גרסי אמר:
ומה עם הורו בית דין וטעו? ויתרה מכך, מה עם הורו הסנהדרין של 71 ומשה רבינו על גביהם! אך התברר להם לבסוף שטעו (כי חשבו שיש גאונים למשל), האם לא חוזר הדין?
ובנוסף, האם לא היה דבר כזה בהיסטוריה שמצאנו שבטלו מנהגים שנהגו אותם מאות שנים? - למה שכל מנהג אחר - יהיה חשוב מאותם המנהגים שביטלו?


נכון, אבל השאלה אם זה באמת כ״כ פשוט שזה טעות, שהרי המהר״ם אלשקר ראה תשובת הגאונים וסבר שחלקו על ר״ת, ומי אנחנו שנחלוק על גדול הדור מלפני חמש מאות שנה.
אם כך, אפשר לומר גם מאידך: ומי אנחנו שנקבל את דבריו כנגד הפוסקים האחרים (הרדב"ז, המהרי"ף, הישמח לבב, רכב על דבר אמת, תפארת צבי, המנחת כהן ושאר פוסקים)?
המילים "מי אנחנו" אינה נכונה כשיש דברים ברורים.
 

ביני עמודי גרסי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
נהגו בין לקולא בין לחומרא???? לגבי ברית מילה רוב רובם של הציבור לא נוהג ללכת אחרי זמן ר"ת, שהרי אם נולד לאחר 45 דקות (ואף פחות) מהשקיעה בליל שבת רוב רובו של הציבור מל אותו בשבת. זאת אומרת שעיקר הדין כהגאונים. וכתיבת משפטי דמגוגיא בשביל להצדיק את הנוהל שחלק מחסידי הגר"ע יוסף זצ"ל שינו את מנהגי אבותיהם אינו לענין.
וכבר הובאו דברי הגר"ע עטייה זצ"ל שאין לבני ספרד להחמיר כר"ת משום הוצאת לעז על הראשונים.
א. הדבר ידוע שבעבר המנהג היה כר"ת מעיקר הדין.
ב. אך כיום נראה שהמנהג הוא לא ממש ברור: כי ישנם כאלו שאצלם העיקר הוא כהגאונים. ומה שכן הם מחמירים (כמו לגבי מוצ"ש). וישנם שאצלם ר"ת זה מעיקר הדין. ואילו בערב שבת הם מחמירים כהגאונים.
ג. לגבי הגר"ע עטייה אינני יודע מה מקורו. והוא תמוה לומר כן, ובנוסף, כפי הנראה כיום בקרב הציבור הספרדי - הרי שדבריו לא נתקבלו, שכן רובם מחמירים. אגב, אין חוג או קהילה שעניין זמן ר"ת כל כך ידוע אצלם - כמו הציבור הספרדי. מחמת שרואים וידוע להם כי כך פסק מרן. [הן מרן השולחן ערוך והן מרן הרב עובדיה יוסף ע"ה].


נ.ב. מוזר לכתוב על כל מי שלא מוצא חן בעיניו איזה דבר "דמגוגיא" ושאר משפטים. ככל הנראה יש לכם שיטה שכזו...
האשכול ממש לא נפתח לשם כך!
 

יהושע

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
יהושע אמר:
ביני עמודי גרסי אמר:
ומה עם הורו בית דין וטעו? ויתרה מכך, מה עם הורו הסנהדרין של 71 ומשה רבינו על גביהם! אך התברר להם לבסוף שטעו (כי חשבו שיש גאונים למשל), האם לא חוזר הדין?
ובנוסף, האם לא היה דבר כזה בהיסטוריה שמצאנו שבטלו מנהגים שנהגו אותם מאות שנים? - למה שכל מנהג אחר - יהיה חשוב מאותם המנהגים שביטלו?


נכון, אבל השאלה אם זה באמת כ״כ פשוט שזה טעות, שהרי המהר״ם אלשקר ראה תשובת הגאונים וסבר שחלקו על ר״ת, ומי אנחנו שנחלוק על גדול הדור מלפני חמש מאות שנה.
אם כך, אפשר לומר גם מאידך: ומי אנחנו שנקבל את דבריו כנגד הפוסקים האחרים (הרדב"ז, המהרי"ף, הישמח לבב, רכב על דבר אמת, תפארת צבי, המנחת כהן ושאר פוסקים)?
המילים "מי אנחנו" אינה נכונה כשיש דברים ברורים.
ברור שיש שיטות כאלה, אבל המנהג במקומות מסוימים הוא כהמהרם אלשקר.

לגבי הרדב"ז לא בטוח שהוא ראה את תשובת הגאונים, המנחת כהן נוקט להדיא שדעת הגאונים חולקת על ר"ת רק הוא לא ראה את התשובה המקורית, האם התפארת צבי כותב להדיא שדעת הגאונים הוא כר"ת?
 

יהודי

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
יהודי אמר:
נהגו בין לקולא בין לחומרא???? לגבי ברית מילה רוב רובם של הציבור לא נוהג ללכת אחרי זמן ר"ת, שהרי אם נולד לאחר 45 דקות (ואף פחות) מהשקיעה בליל שבת רוב רובו של הציבור מל אותו בשבת. זאת אומרת שעיקר הדין כהגאונים. וכתיבת משפטי דמגוגיא בשביל להצדיק את הנוהל שחלק מחסידי הגר"ע יוסף זצ"ל שינו את מנהגי אבותיהם אינו לענין.
וכבר הובאו דברי הגר"ע עטייה זצ"ל שאין לבני ספרד להחמיר כר"ת משום הוצאת לעז על הראשונים.
א. הדבר ידוע שבעבר המנהג היה כר"ת מעיקר הדין.
ב. אך כיום נראה שהמנהג הוא לא ממש ברור: כי ישנם כאלו שאצלם העיקר הוא כהגאונים. ומה שכן הם מחמירים (כמו לגבי מוצ"ש). וישנם שאצלם ר"ת זה מעיקר הדין. ואילו בערב שבת הם מחמירים כהגאונים.
ג. לגבי הגר"ע עטייה אינני יודע מה מקורו. והוא תמוה לומר כן, ובנוסף, כפי הנראה כיום בקרב הציבור הספרדי - הרי שדבריו לא נתקבלו, שכן רובם מחמירים. אגב, אין חוג או קהילה שעניין זמן ר"ת כל כך ידוע אצלם - כמו הציבור הספרדי. מחמת שרואים וידוע להם כי כך פסק מרן. [הן מרן השולחן ערוך והן מרן הרב עובדיה יוסף ע"ה].


נ.ב. מוזר לכתוב על כל מי שלא מוצא חן בעיניו איזה דבר "דמגוגיא" ושאר משפטים. ככל הנראה יש לכם שיטה שכזו...
האשכול ממש לא נפתח לשם כך!
תענה תשובה על ברית מילה
 

יהודי

משתמש ותיק
קראתי ולא הבנתי.
בעיקר התגובה:
א. מש"כ שידוע שבעבר היה המנהג כך, אינני יודע כיצד ידוע ולמי ידוע.
ג. מש"כ שרובם מחמירים, אינני יודע מי הם אותו רוב אלו, וגם אם שינו מנהגם מחמת חוסר מסורת, אי"ז הופכם לרוב.
מש"כ מהגר"ע עטייה זצ"ל שמעתי כן בעבר מהגר"א אבא שאול בשם אביו זצ"ל.
 

ביני עמודי גרסי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. נכתב בפסקים. ועדויות רבות על כך שנהגו במלאכה בערב שבת אחר השקיעה. ועוד עדויות נוספות כמו לגבי ברית מילה. והכל הוא בספרי האחרונים והפוסקים. ואני לא מדבר על המאתיים או שלש מאות השנים האחרונות. אלא על לפני כן.
ג. 'רובם', מכל הציבור כולו, ומהספרדים בפרט. אך בעיקר מהציבור השומרת תורה ומצוות ומקפיד קלה כבחמורה.
הם לא שינו מנהגם, אלא פשוט חזרו למסורת אבותיהם שנהגו כר"ת, אך לכל הפחות להחמיר.
[ולא התכוונתי לציין 'רוב' בתור איזה דמגוגיה ויחסי ציבור אלא סתם בתור עובדות].

הדבר ברור שאין דבריו של הרב עזרה עטייה מחייבים.
ומה עוד שאפשר לומר שאילו ידע שאין כן דעת הגאונים הוא היה חוזר בו.
ובכלל איך אפשר לומר לבנאדם לא להחמיר בשעה של הפוסקים סוברים כן ראשונים ואחרונים - למעט כמה בודדים? ובשעה שאין המנהג ברור כהגאונים??
ואחר המחילה כל דבריו לענ"ד, הם ללא עיון מקיף בספרי הראשונים והאחרונים שלכן כתב את מה שכתב. אבל באמת לא תראה ולא תמצא כמעט מי שהלך לבדוק הדברים ביושר ובהיקף גדול - שלא יחמיר בדבר.
 

יהודי

משתמש ותיק
א. אדרבה תביא מקורות.
ג. ברוב בתי הכנסיות בנוסח ע"מ שאני מכיר אין מנין ר"ת, ולבד מכמה חסידי הגר"ע יוסף שאני מכיר לא הכרתי מחמירים בזה.
לא יודע מה מחייב ומי מחייב, הגר"ע עטייה זצ"ל (שהיה רבו של הגר"ע יוסף זצ"ל) הכיר היטב את מנהג הספרדים, והיה גדול מאוד. ואם הגר"ע יוסף מחייב משהו, ק"ו בנו של ק"ו שהוא מחייב.
 

ביני עמודי גרסי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. תחפש לבד. זה קיים.
ג. הם מחכים לאחר התפילה (בביתם או בבית הכנסת וכדו') מלעשות מלאכות עד לזמן ר"ת. ואני לא מדבר על האנשים הפשוטים. שמתפללים בכוכב השלישי שעוד לא יצא.

אין צריך לספר לנו מי היה הגאון הרב עזרה עטייה. אך זה לא יעזור לנו לגבי עצם הנושא. כי העובדות הברורות הם בדיוק ההפך ממה שאמר. 1. שכל הראשונים פסקו כר"ת. 2. ושנהגו עד זמן מה אחר הבית יוסף כר"ת.
אותנו הרבנים לא מחייבים דבר. (וגם לא הסנהדרין) אלא התורה בלבד. שאם דבריהם נכונים על פי תורה כן, ואם לא אז לא. (ראה מסכת הוריות). [אלא שהרבנים מורים לנו מהי כוונת התורה].
ובנוסף התייחסתי לגבי מה קורה אם אדם רואה שכל הפוסקים (ראשונים ואחרונים) מלבד בודדים - פוסקים כדעה כלשהי - האם לאדם אסור להחמיר כמותם? ועוד בדבר חמור כשבת? אם יבוא מישהו ויגיד שלא בלי מקור ברור לדבריו הרי שהוא תמוה ביותר ושאינו מתקבל על הדעת, כלל וכלל.
 

יהודי

משתמש ותיק
שוב לא הגבת כלום מיט כלום, ורק שלחת לעיין ולעיין, ולא ענית שום דבר ענייני כלל.
ממילא כיון שחבל לי על הזמן אני מפסיק להתווכח כי אינני רואה שהויכוח מוביל לאיזה מקום.
בהצלחה רבה
 
חלק עליון תַחתִית