ביני עמודי גרסי
משתמש ותיק
שלום וברכה
כידוע הוא שבשולחן ערוך נפסק כדבר פשוט, זמן צאת הכוכבים ותחילת הלילה הוא לאחר 72 דקות משקיעת החמה.
הסיבה לפסיקה הזו, היא בין היתר שכך פסקו כל הראשונים. ועוד שנראה כי מרן הבית יוסף הבין כי לא יתכן שיהיה מחלוקת של ממש בדבר בין הראשונים. מאחר ופשטות הסוגיות מורות כפירושו של ר"ת.
וכמו כן, כך נפסק ברוב ספרי האחרונים.
וכן כך נהגו ברוב ישראל, בין לקולא ובין לחומרא. ורק בזמן האחרון השתנה המנהג מכפי שהיה. תחילה החמירו בדבר, אחר כך משם באו להקל.
כיום המציאות היא שהרבה מאוד מאוד מהציבור מחמיר בדבר. ובפרט בדאורייתא. מהסיבות השונות. ובנוסף כתוצאה מהמודעות שהתרחבה בשנים האחרונות, נראה שזה תופס בציבור ומתפשט והולך, אם כי באופן שקט ורגוע.
וישנם מספר הבטים על כלל הנושא, ולהלן חלקן:
1. מה דינו של מנהג שהשתנה?
2. האם מנהג משנה מציאות? (נניח שכולנו מסכימים שזוהי המציאות אזי האם בכוחו של המנהג זה גם לשנות עובדות).
3. איך היא ההתיחסות ההלכתית של הלומד הבודד בתחום - מול הפוסקים בעבר ומול פוסקי ההווה?
4. מה כוחם של הפוסקים בהווה בסוגיות מעין אלו, ועד כמה?
5. עד כמה יש להתייחס לראשונים ואחרונים מול חכמי הזמן?
6. מה מקומם של תלמידי חכמים מופלגים [או אפילו לומד בודד] בסוגיות אלו - שמכריעים לעיקר כהראשונים או כהחולקים?
7. האם ניתן להחמיר, או לנהוג לגמרי, גם מבלי עיון בדבר, רק על סמך ששומע ממאן דהו שכך פסקו הראשונים, השולחן ערוך והאחרונים?
ועוד ועוד.
כידוע הוא שבשולחן ערוך נפסק כדבר פשוט, זמן צאת הכוכבים ותחילת הלילה הוא לאחר 72 דקות משקיעת החמה.
הסיבה לפסיקה הזו, היא בין היתר שכך פסקו כל הראשונים. ועוד שנראה כי מרן הבית יוסף הבין כי לא יתכן שיהיה מחלוקת של ממש בדבר בין הראשונים. מאחר ופשטות הסוגיות מורות כפירושו של ר"ת.
וכמו כן, כך נפסק ברוב ספרי האחרונים.
וכן כך נהגו ברוב ישראל, בין לקולא ובין לחומרא. ורק בזמן האחרון השתנה המנהג מכפי שהיה. תחילה החמירו בדבר, אחר כך משם באו להקל.
כיום המציאות היא שהרבה מאוד מאוד מהציבור מחמיר בדבר. ובפרט בדאורייתא. מהסיבות השונות. ובנוסף כתוצאה מהמודעות שהתרחבה בשנים האחרונות, נראה שזה תופס בציבור ומתפשט והולך, אם כי באופן שקט ורגוע.
וישנם מספר הבטים על כלל הנושא, ולהלן חלקן:
1. מה דינו של מנהג שהשתנה?
2. האם מנהג משנה מציאות? (נניח שכולנו מסכימים שזוהי המציאות אזי האם בכוחו של המנהג זה גם לשנות עובדות).
3. איך היא ההתיחסות ההלכתית של הלומד הבודד בתחום - מול הפוסקים בעבר ומול פוסקי ההווה?
4. מה כוחם של הפוסקים בהווה בסוגיות מעין אלו, ועד כמה?
5. עד כמה יש להתייחס לראשונים ואחרונים מול חכמי הזמן?
6. מה מקומם של תלמידי חכמים מופלגים [או אפילו לומד בודד] בסוגיות אלו - שמכריעים לעיקר כהראשונים או כהחולקים?
7. האם ניתן להחמיר, או לנהוג לגמרי, גם מבלי עיון בדבר, רק על סמך ששומע ממאן דהו שכך פסקו הראשונים, השולחן ערוך והאחרונים?
ועוד ועוד.