דף 1 מתוך 1

מצות מכונה בכשרות העדה החרדית, האמנם הן ממים שלנו?

נשלח: 17 אפריל 2019, 12:02
על ידי תריג מצוות
לאחרונה התבררה לי בעיה רצינית בכשרות מצות המכונה של העדה החרדית (ויתכן גם הכשרים נוספים).
ראשית כל אציין את המציאות הקיימת במפעלים ולאחר מכן את הנידון ההלכתי:
1. במפעלי המצות מכונה משתמשים במי ברז, ובכדי לעשותם למים שלנו מלינים אותם לילה. לעומת כן אם עושים שם אפיה במתכונת 'חבורה' המים בדרך כלל מקורם משאיבה ממעיינות.
2. שאיבת המים המגיעים ממי הברז נעשית בשעות הלילה, וזאת בכדי שלא להכביד על עומס החשמל הארצי שעמוס יותר בשעות היום.
הנדון ההלכתי:
נחלקו הראשונים אימתי יש לשאוב את המים שלנו, דעת רש"י שטעם מים שלנו מחמת שמי הבארות חמים יותר בימות הגשמים, וניסן הוא בימות הגשמים, ולכן מותר לשאוב אימתי שרוצים, והעיקר שילינו את המים למשך 12 שעות. ואילו דעת היראים שטעם מים שלנו מחמת שמי הבארות חמים יותר בלילה, ולכן יש לשאוב דוקא בבין השמשות ויש שביארו בדבריו שמותר אף במשך היום.
בסימן תנה בבית יוסף, מובאים דברי ר' אליהו מזרחי שסבר שדעת היראים שכל ששאבו את המים במשך היום או במשך הלילה, ולא שאבו בבין השמשות, המים אסורים לעולם.
ואילו הבית יוסף חלק על דבריו לענין שאיבה ביום, ונסתפק אם לחלוק אף לענין שאיבה בלילה.
מסקנת השו"ע שיש לשאוב את המים ביום או בבין השמשות, ואילו רמ"א החמיר לשאוב דוקא בבין השמשות.
ובאמת רוב הפוסקים ביארו בדברי השו"ע, שאין לשאוב את המים בלילה, שיתכן שפסק כדעת ר"א מזרחי לאסור את המים שנשאבו בלילה.
אכן, המשנ"ב התיר בדיעבד אף אם נשאבו בלילה.
השאלה העולה מכך:
מאחר שמפעלי המצות מכונה שבכשרות העדה החרדית משתמשים במי ברז שנשאבו בלילה, יתכן שהמצות שנעשות שם אינן בגדר מצות שנעשו ממים שלנו, ודינם כמבואר בסימן תנה שאם עבר ולש במים שלא לנו, במזיד יש לאסור ובשוגג יתכן להתיר בשעת הדחק. ואף אם נסמוך על דברי המשנ"ב, סוף סוף ציבור היראים לא ישמח לשמוע שהמצות ששילם עליהם ממון רב כשרותן רק בדיעבד.
רק אציין שבבירור שערכתי, בד"ץ נוה ציון מקפיד ללוש במים שנשאבו מן המעינות בכל המצות ולאו דוקא במצות החבורה.