לצלם או להצטלם בחול המועד

דורדיא

משתמש ותיק
ראיתי מביאים בשם הגרח קנייבסקי שאסור,
משום דהוי ככתיבה.

האם זה גם במצלמה דיגיטלית או בפילים שהיה בזמנו?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
ראיתי מביאים בשם הגרח קנייבסקי שאסור,
משום דהוי ככתיבה.

האם זה גם במצלמה דיגיטלית או בפילים שהיה בזמנו?

במצלמה דיגיטלית לכאורה הדבר דומה למה שכתב הפמ"ג (משבצות זהב שמ,ג) וז"ל: "בחלב ונבלע בנייר ואין רישומו ניכר, וכשבא לחברו נותן אותו אצל האש ושלהבת ומתחמם וניכר הכתב המלא - עיין ירושלמי כעין זה, דאם עשה כן בשבת יש לומר דחיוב חטאת ליכא. ומ"מ מדרבנן אסור, דדומה לכותב". ובמצלמה דיגיטלית או במחשב ופלאפון וכדומה הכתב כביכול "נבלע" במכשיר ואם רוצה לראותו צריך להדליק את המכשיר ולהעלות את הקובץ בו נמצאת התמונה, וא"כ אי אפשר לאסור מדאורייתא, אלא מדרבנן בלבד.

(מלבד זה יש סברא שאמרו רבים מהפוסקים שאין זה כתיבה כלל כיון שמדובר רק באותות חשמליים המראים צורה מסויימת ולא בחומר ממשי שכתוב על איזה דבר. מדרבנן זה עדיין יחשב ככתיבה כיון שדומה לכתיבה, אבל לא מדאורייתא).

מאחר והאיסור רק מדרבנן ממילא לא שייך לאסור בחול המועד.
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כך גם אני חשבתי.

אז אכן מה שמפורסם בשם הגרח \ חזוא
זה רק לפילם?
 

בן של רב

משתמש ותיק
אחד מגדולי ההוראה אמר לי השבוע שהיום מותר כי בדיגיטלית נהנים מזה כבר בחג
וזה מעשה הדיוט לצורך המועד - אם אכן רוצים שיוכלו להביט בזה במועד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הגרח"ק בודאי דבר על רישום בפילם (וראיתיו לפני שנים רבות מרים ידו כזועק, על אחד שצילמו בהלוויה בחול המועד שעברה ברחוב חזון איש, ואמר: 'חול המועד'!).
יתכן שצילום דיגיטלי הוא מעשה הדיוט, וא"כ אזי 'צורך המועד' זה גם אם אינו מביט בתוצאות כעת, אלא שהם שמורות אצלו בזיכרון, וזה מה שחשוב למצלם כעת.
ואמנם מובא שהגר"י ברטלר לא כיבה סתם את האור בחול המועד אם לא הפריע לו, משום שזו מלאכה שאינה לצורך, אבל צילום הרי הוא לצורך, שהרי רצונו של המצלם לצלם.
יתכן שצילום דרך מעשה אומנות, במצלמה מקצועית הדורשת טרחה בצילום, אולי כבר נחשב ביזוי המועד.
 

זוזו

משתמש ותיק
שמעתי מאחד המוצי"ם שחילק כנ"ל שהחזו"א מיירי בפילים שאינו צורך המועד אך צילום דיגיטלי אם הוא לצורך הנאה במועד כמצוי שעוברים על התמונות עוד באותו יום וכדו' שרי. ולדבריו אין לצלם סמוך לשמיני עצרת כשבעצם כוונתו לתעד את המאורע בשביל אחר המועד.
בחוט שני ראיתי שלא ברירה ליה ההיתר שזה נקרא לצורך המועד.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בספר התורה המשמחת (או אורו של עולם) הביאו ששוקי לרר צילם בחול המועד את רבי שלמה זלמן אויערבך. והגרש"ז שאל אותו למה הוא מצלם בחול המועד. והצלם השיב שזה העבודה שלו ובשבילו זה דבר האבד. והגרש"ז שאל אותו אם הוא גם מפתח את התמונות בחול המועד. הצלם השיב שכן, כי הוא סקרן לדעת איך יצאו התמונות. ואז אמר הגרש"ז שסקרנות זה כבר לא דבר האבד...
 
חלק עליון תַחתִית