השתתפות במפקד אוכלוסין


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 232
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

השתתפות במפקד אוכלוסין

שליחה על ידי גל גל » 25 מאי 2019, 21:13

בס''ד                   

במדבר: השתתפות במפקד אוכלוסין

פתיחה
בפרשת השבוע נותנים בני ישראל מחצית השקל, כדי שיהיה אפשר לדעת את מספרם. כמה כסף צריך לתת אדם בעל שני ראשים? פתרון לשאלה זו יש בדברי הגמרא במנחות (לז ע''א) שכותבת, שבמידה ובכור נולד עם שני ראשים, צריך לפדות אותו פעמיים, חמישה סלעים לכל ראש. כך גם במחצית השקל, מכיוון שנותנים מחצית השקל לכל גולגולת, הוא צריך לתת פעמים מחצית השקל. 

בעקבות דברי הגמרא שאלו התוספות במקום (ד''ה או קום), כיצד מתחלקת ירושה כאשר לאחד מהאחים יש שני ראשים, האם בעל שני הראשים מקבל פי שניים בירושה. הם הביאו מדרש שמביא, ששאלה כזאת בדיוק נשאל שלמה המלך. התוספות לא מביאים כיצד שלמה פתר את השאלה, אבל הפתרון מופיע בשיטה מקובצת (אות יח) במקום:

''יש במדרש, אשמדאי הוציא מתחת הקרקע אדם שיש לו שני ראשים, ונשא אשה והוליד בנים (שחלקם עם שני ראשים) וכשבאו לחלוק בנכסי אביהם מי שיש לו שני ראשים שאל שני חלקים, ובאו לדין לפני שלמה. שלמה בחוכמתו הרתיח מים ושפך על ראש אחד, ומחמת הצער צעקו שני הראשים, אמר שלמה שמע מינה דתולדה אחת לשני הראשים, ונידונים כאיש אחד.'' 

בעקבות המניין של בני ישראל, נעסוק השבוע בשאלה האם מותר למנות את ישראל. דין זה מופיע כבר בגמרא ובראשונים, והתעורר שוב באחרונים, בעקבות מפקד האוכלוסין במדינת ישראל. 

המקור לאיסור

הרמב''ם בהלכות תמידין ומוספין (ד, ד) פסק, שיש איסור לספור את בני ישראל, ובגמרא מצינו שתי מקורות לדין זה: 

א. גמרא ראשונה במסכת יומא (כב ע''ב) כותבת, שכאשר ספרו את הכהנים במקדש (כדי לדעת מי יזכה בהקטרת הקטורת וכדומה), היו מונים את האצבעות שלהם, מכיוון שאסור למנות אותם ממש. הראייה לאיסור זה מהמקרא הוא שאול המלך, שכאשר הוא ספר את העם לקראת יציאה לקרב, הוא מנה אותם באמצעות כבשים, ולא ספר בני אדם ישירות.

ב. גמרא שניה מופיעה בגמרא בברכות (סב ע''ב) שמספרת, שהקב''ה העניש את דוד על כך שהוא אמר לשאול שה' הסית אותו (דבר שהוא חוצפה כלפי הקב''ה), וגרם לו להיכשל 'בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים'. דוד ספר את עם ישראל, ובעקבות כך פגע דֶּבֶר בעם ישראל, שגרם למותם של שבעים אלף איש כפי שמספרים הפסוקים בספר שמואל (כד, א - טו):

''א. ויוסף אף ה' לחרות בישראל, ויסת את דוד בהם לאמור לך מנה את ישראל ואת יהודה. ב. ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר איתו, שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם, וידעתי את מספר העם. ט. ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך י. ויך לב דוד אותו אחרי ספר את העם, ויאמר דוד אל ה' חטאתי מאוד אשר עשיתי. טו. ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד, וימות מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש .''

מדוע אסור למנות את ישראל? הרב ישראלי (עמוד הימיני סי' יג) שדן באריכות בסוגיה זו כתב, שלכל יהודי יש משמעות עצמית - רוחנית שהיא מעבר למספר. הכוח של עם ישראל לא נובע מכמותו המספרית, אלא מכוחו הרוחני כפי שאפשר היה לראות פעמים רבות בהיסטוריה, ''לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח'' (ועיין בתורת העולה א, פג).

חטאו של דוד

מפשט דברי הגמרא משמע, שהקב''ה השכיח מדוד המלך דבר פשוט: 'הנני מכשילך בדוד שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים'. אמנם הרמב''ן (במדבר א, ב) סירב לפרש שהקב''ה התערב בבחירתו החופשית של דוד, וכמו כן קשה לפרש שדוד שכח איסור פשוט של מניית עם ישראל, לכן הוא הביא מספר אפשרויות להסביר, מה גרם לדוד לא לדעת שיש בכך איסור:

א. במידה ויש צורך למנות את עם ישראל, אז מותר למנות אותם באמצעות שקלים כמו במדבר, או טלאים כמו אצל שאול. דוד טעה בכך שהוא סבר, שברגע שמונים באמצעות חפץ אין בכך איסור, ואין זה כך, כי צריך גם למנות למטרה כלשהי, ולדוד לא היה מטרה במניין העם:

''רחוק הוא אצלי שלא יזהר דוד במה שאמר הכתוב (שמות ל, יב) 'ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם'... אבל כפי דעתי היה הקצף עליו בעבור שמנאם שלא לצורך, כי לא היה יוצא למלחמה ולא עושה בהם דבר בעת ההיא, רק לשמח ליבו שמולך על עם רב.''

הגיוני שדוד יטעה בדבר זה, מכיוון שלא כתוב בפירוש בכתובים שצריך למנות למטרה מסויימת, ורק המניין באמצעות חפץ מוזכר בפירוש. כפירוש זה נקטו להלכה הרבה פוסקים, התוספות רי''ד (יומא כב ע''ב), המגן אברהם (קנו, ב), השרידי אש (א, קמ) והרב עוזיאל (ד, ב), כך שספירה ללא צורך אסורה בכל עניין לשיטתם, וספירה לצורך מותרת באמצעות חפץ.

ב. אפשרות נוספת, בפסוקים שמתארים את המפקד שעשה דוד, לא כתוב שהוא מנה אנשים רק מגיל עשרים שנה ומעלה, ומשמע שהוא מנה מגיל שלוש עשרה. אומר הרמב''ן שבכך היה חטאו, ומותר למנות רק אנשים מגיל עשרים שנה ומעלה. גם כאן, מכיוון שדין זה לא מפורש בכתובים כאיסור, טעה בכך דוד המלך.

ג. בניגוד לפירוש הראשון של הרמב''ן שממנו עולה, שיש איסור למנות ללא צורך, בפירוש השלישי הוא סובר, שמותר למנות אפילו שלא לצורך. הטעות של דוד המלך הייתה, שהוא מנה את האנשים ממש, ולא מנה אותם באמצעות חפץ וכדומה. כדברי פירוש זה פסק להלכה שבט הלוי (א, לד).

כיצד ייתכן שדוד טעה בכך? הרב עובדיה (יביע אומר י, ב) הסביר, שייתכן ודוד סבר, שבמדבר מנו את עם ישראל באמצעות שקלים רק כדי לגבות כבדרך אגב את התרומה לאדנים במשכן, או כדי לכפר עליהם מחטא העגל ולא בגלל שצריך למנות באמצעות חפץ.

התפקדות למניין אוכלוסין

לפי כל מה שראינו עד כה, יש לדון בשאלה האם מותר להשתתף במפקד אוכלוסין. מטרת המפקד על פי האתר של הממשלה הוא, לתכנן בתי ספר וגנים בהתאם לכמות התושבים, כבישים, תשתיות ביוב, סיוע לנזקקים ועוד.

המדינה מייחסת חשיבות כל כך גדולה למפקד, עד שהיא גוברת על מגבלות הסודיות הקיימות בדרך כלל בחוקים. לדוגמה, במסגרת מפקד האוכלוסין מותר לפוקדים להיכנס למקום עבודה ולמקום מגורים, דבר שבדרך כלל אסור. כמו כן, מותר להם גם לדרוש ממוסדות המדינה למסור ידיעות שבדרך כלל יש איסור למסור אותן.

א. דעת המתירים

קודם כל הרב עובדיה (יביע אומר שם) הביא, שדעת לא מעט פוסקים (חוות יאיר, פרי האדמה ועוד), שרק כאשר מונים את כל עם ישראל עוברים על לאו דאורייתא, אבל כאשר מונים רק חלק מעם ישראל (כמו במפקד האוכלוסין, שחלק מהיהודים בחו''ל), יש בכך רק איסור דרבנן. אמנם אסור לעבור גם על איסורי דרבנן, אבל זה נותן פתח להקל כאשר יש צירופים נוספים.

1. הרב עובדיה הביא את דברי הכלי יקר (במדבר) שדייק מלשונו של רש''י, שהאיסור הוא רק כאשר עושים מפקד אוכלוסין, כשלפני המפקד אין מושג כמה מונה הקהל, כמו המפקד של בני ישראל, שהמפקד היה לאחר שבפעם האחרונה הם מנו שבעים נפשות. לעומת זאת, כאשר כבר יודעים פחות או יותר את גודל האוכלוסייה (כמו המפקדים שעושים במדינה), והמפקד בא רק לדייק יותר - מותר.

2. כפי שראינו לעיל, דעת השרידי אש והרב עוזיאל היא כדעה הראשונה של הרמב''ן, שכל שיש צורך במניין מותר למנות את עם ישראל. מכיוון שיש צורך במפקד האוכלוסין, וכן לא מונים אנשים ממש, אלא סופרים אותם בפנקסים, מחשבים וכדומה, אין בכך איסור, וכך פסק הציץ אליעזר (מפקד אוכלוסין פרק ז'), ובלשונו של הרב עוזיאל:

''לפי זה יוצא לדינא בשאלה בנדון דידן, שכיוון שהמפקדים נעשים לצורך בחירות וכיוצא בו ומתוך הכתב, אין בהם נדנוד איסור. והנראה לעניות דעתי כתבתי''.

3. הרב וואזנר (שבט הלוי ט, לה) גם פסק להקל, מכיוון שכאשר עושים מפקד אוכלוסין, מונים יהודים וגויים ביחד, וכל האיסור הוא שסופרים רק את עם ישראל. גם אם בסופו של דבר המחשב עושה חלוקה בין יהודים לגויים באופן אוטומטי, יש לא מעט גויים שנרשמו כיהודים, כך שבעצם יוצא שלא סופרים רק את עם ישראל. 

ב. דעת האוסרים

1. הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ג, שפז) טען בעקבות הגמרא בהוריות (ו ע''א), שרק עם ישראל שבארץ ישראל נחשבים ציבור, לכן הוא דוחה את טענתו של הרב עובדיה, שבגלל שלא מונים את כל עם ישראל יש מקום להקל. כמו כן, הוא לא קיבל את דעת הרב וואזנר, שכאשר מונים גם הגויים עם היהודים אין בכך איסור.

מדוע זה לא נחשב ספירה על ידי דבר אחר, שמותרת לצורך מצווה כמו שראינו בדבר הרב עוזיאל? יש שהביאו את דברי החתם סופר (יו''ד קו), שספירה באמצעות מחשבים לא נחשבת ספירה על ידי חפץ, לכן גם אם יש צורך בספירה, אסור למנות (ועיין הערה ). 

2. אפשרות אחרת לחלוק על דבריו, מופיעה בדברי הרב קנייבסקי שכתב (באגרת שפורסמה), שמניית האוכלוסיה לא נחשבת צורך, ולכן גם אם נאמר שספירה בכתב נחשבת ספירה באמצעות דבר אחר, מכיוון שאין בה צורך היא אסורה. נראה לומר שהכרוז מזוייף  (כפי שקורה הרבה פעמים וד''ל), מכיוון שתמוה מאוד לומר שמניין האוכלוסין אין לו צורך (וצורכי רבים נחשבים מצווה, שבת קנ).

ספירה פרטית

עד כה ראינו את הדיון, כאשר מונים את כל עם ישראל. לעיל ראינו, שכאשר מנו את הכהנים למקדש, היו צריכים לספור את האצבעות שלהם ולא את האנשים עצמם, כך שמוכח שיש איסור לספור לא רק את כל עם ישראל, אלא גם חלק ממנו. האם יש פתרונות הלכתיים, לאדם הרוצה לספור אנשים למניין וכדומה? 

א. אפשרות אחת מקובלת היא, למנות על ידי פסוק. הדרך המקובלת ביותר מופיעה בקיצור שולחן ערוך (טו, ג), שמביא את הפסוק 'הושיעה את עמך וכו', שיש בו עשר תיבות. 

אפשרות נוספת מופיעה בדברי רש''י בספר האורה (א, ו) ורבי יהודה אלברצלוני (ספר העיתים סי' קעד), שכתבו למנות באמצעות הפסוק 'ואני ברוב חסדך וכו'. ההגיון למנות בפסוק הזה הוא, שבדרך כלל צריך למנות עשרה לצורך מניין, ואת הפסוק הזה אומרים בכניסה לבית הכנסת, ובלשונם:

''כד מכנסין לבי כנישתא ובעי למידע אי הוה עשרה (= כאשר נכנסים לבית הכנסת ורוצים לבדוק אם יש עשרה), קיימא לן דאסור למנות אפילו לדבר מצווה, והיכא עבדו (= ואיך יעשו?), פתח חד 'ואני', השני 'ברוב', השלישי 'חסדך', רביעי 'אבוא', חמישי 'ביתך', וכד משלמי האי פסיקא על האי סידרא (= וכאשר יסיימו את הפסוק), ידעו דאיכא (= שיש) עשרה.''  

הרב אשר וייס (במדבר א) טען, שספירה על ידי פסוק מועילה בניגוד לספירה במספרים שאסורה, מכיוון שבעצם לא מונים את האנשים, אלא אומרים פסוק, וכאשר מסיימים את הפסוק, מתברר ממילא שנוכחים עשרה אנשים במקום (והראיה, שאם תעצור את המונה באמצע, סיכוי טוב שהוא לא ידע איזה מספר מסמלת המילה שהוא אמר ). 

ב. אפשרות נוספת למנות, היא במחשבה. כף החיים (נה, יא) הביא בשם ר' חיים פלאג'י (כף החיים סי' יג) והחסד לאלפים (או''ח נה), שאין איסור למנות את בני ישראל במחשבה, וכך פסק להלכה גם הציץ אליעזר (קונטרס מפקד תושבים, פרק ז). הסיבה לכך היא, שמחשבה היא לא ממשית, ולכן זה לא נחשב ספירה אסורה.

ג. כאשר מנו את הכהנים בבית המקדש, אז מנו את האצבעות שלהם. כמו כן, כאשר מונים אנשים למניין, אפשר לספור את הכיפות שלהם או את אחד מהבגדים (ועיין עוד באבני נזר (יו''ד שצט) ובאגרות משה (יו''ד ג, קיז) מה שדנו בעניין זה).

מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד. לעוד דפים מפרשת השבוע https://sites.google.com/view/tora2338/
1. במדבר - מניין בני ישראל.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 232
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השתתפות במפקד אוכלוסין

שליחה על ידי גל גל » 25 מאי 2019, 21:17

יש להוסיף את דברי הרב אשר וייס, על איסור החתם סופר לספור באמצעות כתיבה:

וכל דבריו חידוש ולהדיא מבואר בגמ' וברש"י בשבת שם שמונה אורחין לדעת מנינם, וכך הוא להדיא שם בספר שמואל (א' ט"ו ד') "ויפקדם בטלאים מאתיים אלף רגלי ועשרת אלפים איש יהודה" הרי שפקדם כדי לדעת מספרם. ושו"ר את תשובתו הארוכה של בעל פאה"ש שהשיב לדחות את דברי החת"ס (תשובה זו נדפסה בספר היובל שיצא לאור ע"י מוסד הרב קוק שנת ת"ש).

ומן הנראה דלא החמיר החת"ס אלא משום סכנת הנגף הבאה בעטיו של גורל, ומשום דחמירא סכנתא מאיסורא חייש כולי האי וכדחזינן כמה פעמים בכתבי הפוסקים כמה החמירו בדברים שיש בהם משום סכנה, ולעיקר ההלכה פשוט דיש להתיר כסברת הפאת השולחן.


אלישיב בן דאואל
הודעות: 53
הצטרף: 20 יוני 2018, 16:32
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השתתפות במפקד אוכלוסין

שליחה על ידי אלישיב בן דאואל » 27 מאי 2019, 09:04

מעניין...


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 232
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השתתפות במפקד אוכלוסין

שליחה על ידי גל גל » 28 מאי 2019, 19:19

אלישיב בן דאואל כתב:
27 מאי 2019, 09:04
מעניין...



תודה, מוזמן להיכנס לאתר


דורדיא
משתמש ותיק
הודעות: 472
הצטרף: 30 אפריל 2018, 23:31
נתן תודה: 232 פעמים
קיבל תודה: 201 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השתתפות במפקד אוכלוסין

שליחה על ידי דורדיא » 29 מאי 2019, 00:59

יש לך רשימת תפוצה למייל?

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: HaimL, חזק וברוך | 2 אורחים