לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 167
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי גל גל » 29 אפריל 2019, 20:17

בס''ד

פרשת קדושים :האם מותר לעמוד בצפירה

פתיחה

בפרשת השבוע, אוסרת התורה ללכת בחוקות הגויים, וכפי שמסביר ספר החינוך (מצווה רסב), מטרת האיסור להרחיק את עם ישראל מהגויים (ועובדי עבודה זרה), ולשמור על ייחודיותו אחד הדברים שאסרה התורה הוא, להסתפר כמו הגויים, 'קומי' בלשון הגמרא בסוטה (מט ע''ב).

מה הכוונה קומי? רש''י (ד''ה מספר) מפרש, שהכוונה לאדם המגלח את כל שערו, אבל משאיר קוקו מאחור. המסתפר כך, יעבור על איסור דאורייתא של הליכה בחוקות הגויים. בגמרא בקידושין (עו ע''ב) מובא שאסור להשאיר בלורית. הרמב''ם (עבודה זרה יא, א) מפרש שהכוונה לכך שמורידים את השיער מצדדי הראש, ומשאירים באמצע ('מוהיקן'), ובלשונו:

''אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן שנאמר ולא תלכו בחקות הגוים... ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין וזה הנקרא בלורית, ולא יגלח השער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שעושין הן.''

רש''י חלק על הרמב''ם וכתב, שהבלורית שהגמרא בקידושין אוסרת, זה הקומי שהגמרא בסוטה אוסרת. לכן לפי שיטתו אין איסור לגלח מהצדדים ולהשאיר שיער באמצע, ורק כאשר מגלחים את כל הראש ומשאירים קוקו מאחור – הדבר אסור.

כיצד נפסק להלכה? הבית יוסף (יו''ד קעח) הביא, שמנהג בני ספרד להשאיר שיער באמצע ולגלח מהצדדים. הוא כתב שאולי הם סמכו על שיטת רש''י שמקל, אבל מכל מקום להלכה, כיוון שהרמב''ם פסק לאסור ועוד שמהתוספתא בשבת (ז, א) מוכח כדבריו, אסור לגלח מהצדדים ולהשאיר באמצע. מכל מקום, אם מורידים בצורה עדינה, שלא ניכר ההבדל בין מרכז הראש לצדדים - מותר.

בעקבות התורה שאוסרת ללכת בחוקות הגויים, נעסוק השבוע בשאלה האם מותר לעמוד בצפירה.

1. הליכה בחוקות הגויים

א. הגמרא במסכת סנהדרין (נב ע''ב) מביאה מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים, כיצד היו הורגים את הנידונים למוות. לדעת חכמים, היו עושים כדרך שהמלכות עושה, דהיינו לוקחים חרב ומתיזים לנידון למוות את הראש. לדעת ר' יהודה לעומת זאת, היו מניחים את ראש הנידון על משטח כלשהו, ומכים בצווארו עם קופיץ (סכין המיועדת לשבירת עצמות) עד שהוא מת.

הגמרא אומרת שר' יהודה מודע לכך שהדרך שהוא מציע להרוג את הנידונים למוות היא אכזרית, אלא שהוא סבר שבגלל שהגויים היו הורגים באמצעות חרב את הנידונים למוות, עשיית דין בצורה כזאת היא איסור דאורייתא של הליכה בחוקות הגויים, לכן הוא העדיף להרוג בקופיץ. חכמים לעומתו טוענים, שמכיוון שהתורה ציוותה על מוות באמצעות חרב (בעיר הנידחת), לא מהגוים למדו חז''ל את הדרך להרוג כך, ולכן אין בזה איסור של הליכה בחוקות הגויים. ובלשון הגמרא:

''מצוות הנהרגין - היו מתיזין את ראשו בסייף, כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר: מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו: אין מיתה מנוולת מזו. אמר להן רבי יהודה לחכמים: אף אני יודע שמיתה מנוולת היא, אבל מה אעשה, שהרי אמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו! ורבנן: כיון דכתיב סייף באורייתא, לא מינייהו קא גמרינן (= לא מהם למדנו את זה).''

ב. גמרא סותרת לגמרא בסנהדרין, מופיעה במסכת עבודה זרה (יא ע''א). הגמרא מביאה בשם חכמים, שביום בו הגויים שורפים את הגופה של השליט שלהם, אסור לסחור איתם. הסיבה לכך היא, שיום זה נהפך להיות אחד מחגיהם, ובמידה ויקנו מהם ביום חגם הם ילכו להודות לאלוהיהם, ואסור ליהודים לגרום לכך שישמע שם אלהים אחרים (עיין בדף לפרשת כי תבוא).

מקשה הגמרא, אם שריפת הגופה מהווה פולחן לעבודה זרה, כיצד אנו שורפים את בגדי ומיטת המלך שנפטר? הרי יש בכך איסור הליכה בחוקות הגויים! מתרצת הגמרא, שלא השריפה היא מעשה הפולחן של הגויים, אלא המוות של אותו אדם חשוב הוא הפולחן. ממילא כאשר נפטר אדם חשוב גם שורפים את גופתו, אבל החג הוא לא מחמת השריפה, אלא בגלל המוות. לכן מותר גם ליהודים לשרוף את בגדי המלך ואין בכך איסור של הליכה בחוקות גויים.

מקשים התוספות במקום (ד''ה ואי), מדוע הגמרא צריכה לדחוק שהחג הוא לא בגלל השריפה, אלא בגלל מיתתו של האיש החשוב?! אפשר היה לתרץ כמו הגמרא בסנהדרין, שבאמת החג הוא בגלל השריפה, אבל בגלל שהשריפה כבר כתובה בתורה (מוות בשריפה הוא אחד מארבע מיתות בית דין) אין בכך איסור!

יישוב הסתירה

בעקבות קושיית התוספות מצינו בפוסקים שתי שיטות:

א. אפשרות אחת לתרץ, מופיעה בתוספות בעבודה זרה (שם) בשם ר''י. הוא מבאר, שיש לחלק בין שני סוגי מנהגי שנוהגים הגויים: מנהג שעושים לשם העבודה הזרה ממש, ובזה עוסקת מדברת הגמרא בעבודה זרה שדנה בשריפת כלי המלך. ויש מנהג שאינו בשביל עבודה זרה, אלא סתם כי כך נהגו, ובכך דנה הגמרא בסנהדרין העוסקת בעריפת הראש עם חרב.

כאשר מדובר במנהגי עבודה זרה ממש, אז גם אם המנהג מופיע בתורה בפירוש, עדיין יהיה אסור לבצע אותו. לכן הגמרא בעבודה זרה הייתה צריכה לתרץ, ששריפת המלכים היא לא ממש חוק לעבודה זרה, ולא תירצה שיש פסוק בתורה המתיר שריפה. כאשר מדובר בסתם מנהג של גויים ללא קשר לעבודה זרה, אז גם אם יש במנהג טעם, בשביל שיהיה מותר לחקות אותו צריך שהוא יהיה כתוב בפירוש בתורה, ולכן הגמרא בסנהדרין מביאה פסוק שמתיר להרוג נידונים למוות בסייף, ובלשונו:

''לכך פירש ר"י דתרי (=ששני) גווני חוקה יש, אחד שעושין לשם חוק לעבודת כוכבים ואחד שעושין לשם הבל ושטות שלהם. הכא בשמעתין (= כאן במסכת עבודה זרה) מדובר בחוק שעושים לשם עבודת כוכבים, ואף על גב דכתוב בתורה יש לאסור... ובסנהדרין משתעי (= מדובר) על חוק משום חשיבות ולהכי אי כתיבא באורייתא שרי (= אם כתוב בתורה מותר).''

ב. חילוק שונה מופיע בר''ן (עבודה ז ע''ב שורפין) ובמהרי''ק (שורש פח), והם מחלקים בין שני סוגי מנהגים: כאשר מדובר במנהגים שנהגו בהם הגויים ואין בהם טעם והיגיון כלל, אז הם אסורים מחשש שהמקור של המנהגים הוא בעבודה זרה. אמנם, במידה והתורה מזכירה בפירוש מנהג כזה, אז הוא מותר. לכן מותר להרוג באמצעות סייף נידונים למוות.

סוג שונה של מנהגים, הם מנהגים שיש בהם הגיון ואנו יודעים שהם לא קשורים לעבודה זרה. בניגוד לדעת התוספות לעיל, שגם כאשר יש במנהג הגיון, עדיין צריך למצוא פסוק שיתיר אותו, לדעתם כאשר יש במנהג הגיון וידוע שמקורו של המנהג הוא לא עבודה זרה, אז גם אם הוא לא כתוב בתורה בפירוש הוא מותר בעשייה.

כאשר הגמרא בעבודה זרה דנה האם מותר לשרוף את כלי המלך, היא בעצם דנה בשאלה, האם מדובר במעשים המיוחדים לעבודה זרה, ואז הם אסורים. או שמדובר במנהג שיש בו הגיון, והדבר יהיה מותר. למעשה היא כותבת שיש בכך הגיון (שנותנים למלך חשיבות בכך שלא משתמשים בכלים שלו), לכן ממילא גם ליהודים מותר לשרוף את כלי המלך.

במילים אחרות, המחלוקת בין התוספות לר''ן תלויה בשאלה, מדוע הגמרא בסנהדרין חיפשה פסוק מיוחד להתיר הריגה בחרב. התוספות הבינו שהפסוק בא ללמד, שבשביל לנהוג מנהג כמו הגויים צריך פסוק מיוחד המתיר אותו, גם אם יש בו הגיון. לדעת הר''ן לעומת זאת, רק בגלל שמדובר במנהג של עבודה זרה ממש צריך פסוק שיתיר אותו, אבל במידה ומדובר במנהג עם הגיון, מותר לעשות אותו גם אם אין פסוק המתיר אותו (ולכן מותר לשרוף את כלי המלך).

להלכה

א. להלכה פסק הרמ''א (יו''ד קעח, א) כדעת הר''ן, שכל מנהג שנהגו בו הגויים ויש בו הגיון, מותר לנהוג אותו גם אם אין פסוק שמעיד שהיהודים נהגו מנהג זה בעבר, וכן נקטו להלכה רוב האחרונים, ובניהם הכתב סופר (יו''ד קעה), המהר''ם שיק (יו''ד שנא), המהרש''ם (דעת תורה קעז), הרב נתזון (יוסף דעת, סי' שמח), השרידי אש (סי' לח), הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ג, ט, ועיין בדף לפרשת בא) ועוד.

בעקבות כך פסק הרמ''א, שמותר לרופאים ללבוש חלוק מיוחד כדי שידעו שהם רופאים למרות שהגויים הגו את הרעיון, מכיוון שיש הרבה הגיון בכך שידעו מי רופא וכך ידעו החולים אל מי לפנות בשעת הצורך. כמו כן, לדעת הרמ''א יהיה מותר לעמוד בצפירה ביום הזיכרון, כי אמנם לכתחילה עם ישראל לא היה מתקן לעמוד בצפירה ביום הזכרון, והיה עדיף לתקן זמן שכולם קוראים משניות וכדומה, אבל מכיוון שאחרי שתיקנו יש בכך הגיון (התייחדות עם זכר הלוחמים, נתינת כבוד, אחדות לאומית וכו'), אז הדבר מותר, ובלשונו:

''ויהא מובדל מהגויים במלבושיו ובשאר מעשיו. וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר, דאיכא למיחש ביה (= שיש לחשוש בו) משום דרכי האמורי, אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא, מותר ללובשו.''

ב. הגר''א (שם) חלק על דברי הרמ''א, ופסק להלכה דעת התוספות, שבשביל להתיר מנהג שנהגו הגויים צריך פסוק מיוחד. לכאורה פסיקת הגר''א תמוהה, שהרי אם בכל מנהג שנהגו הגויים צריך פסוק מפורש שמתיר אותו, אז גם ללכת עם ג'ינס יהיה אסור, מכיוון שהגויים נהגו ללכת עם ג'ינס!

לכן כפי שכותב הגר''א בפירוש, יש לחלק בין שני סוגי מנהגים שנהגו הגויים: מנהגים מובנים, שסביר להניח שעם ישראל היה נוהג גם ללא הגויים, מכיוון שהוא נזקק לסדרי החיים, ומנהגים שעם ישראל החל לנהוג בעקבות הגויים, שלמרות שיש בהם הגיון, בסתמא עם ישראל לא היו נוהג אותו ביוזמתו.

במידה ומדובר במנהג שעם ישראל היה מפתח עם הזמן כמו לבישת ג'ינס, חלוק מיוחד לרופאים, שימוש בפלאפון וכדומה, אז גם אם הגויים החלו לנהוג אותו לפני עם ישראל, הוא מותר גם ללא פסוק המתיר אותו. לעומת זאת, אם מדובר במנהג שיש בו הגיון, אבל מסתמא עם ישראל לא היה נוהג אותו, אז רק אם הוא נכתב בפירוש בתורה הוא מותר בעשייה. משום כך לדעת הגר''א, יהיה איסור לעמוד בצפירה, מכיוון שבסתמא עם ישראל לא היה ממציא מנהג כזה.

עוד נפקא מינות

1. האם מותר לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות? הרמ''א פסק (או''ח תצד, ג), שנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות. בטעם הדבר נאמרו מספר דעות, האם מפני שהר סיני היה מלא ירק במעמד קבלת התורה (לבוש), או שמא בגלל שבחג השבועות נידונים על פירות האילן, לכן כדי לרמוז לדבר זה לוקחים ענפים ומעטרים בהם את בית הכנסת (מגן אברהם).

בניגוד לדעת הרמ''א, החיי אדם (איסור והיתר כלל פט, ט) הביא בשם הגר''א, שאסור לשים עשבים בבית כנסת. בטעם הדבר הוא נימק, שמכיוון המנהג התחיל בגויים והיהודים למדו אותו מהם, אז למרות שכפי שראינו יש בו הגיון, עדיין הוא נאסר, כי לולא הגוים עם ישראל לא היה מתחיל במנהג זה. לעומת זאת לדעת הרמ''א אין בכך בעיה, מכיוון שכפי שראינו, כאשר יש במנהג הגיון, אז למרות שהגויים נהגו בו ראשונים הדבר מותר.

2. האם מותר ללכת לאצטדיון כדורגל או להצגה בתיאטרון? לדעת הרמ''א, מכיוון שאחרי שהגויים המציאו את הכדורגל ואת האצטדיונים יש בכך הגיון, מותר ללכת למשחקים (בלי להיכנס לשאלה של ביטול תורה, ליצנות וכו'). לדעת הגר''א לעומת זאת, מכיוון שלולא הגויים עם ישראל לא היה ממציא את האצטדיונים, יש איסור דאורייתא ללכת לאצטדיון כדורגל, וכך כותב הרב פיינשטיין (אג''מ יו''ד ד, יא), שכמו רוב הפוסקים נקט להלכה כדעת הרמ''א, ולכן כתב שאין איסור מצד הליכה בחוקות הגויים ללכת לאצטדיון:

''שאלה: אם אסור מצד בחוקותיהם לא תלכו, ללכת לתיאטרון ואיצטדיון ספורט בימינו. תשובה: באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו. דהוא דווקא כשהוא חוק לעבודה זרה לעשות איזה דבר בעלמא שלא ידוע טעם כמו שמובא ברמ"א, אבל כשאיכא (= שיש) טעם למה שעושין, ליכא (= אין) בזה משום עבודה זרה.''

3. לעומת זאת, כולם יודו שיש איסור להשתמש בעוגב בבית כנסת בזמן התפילה. כי גם אם מדובר במנהג שיש לו הגיון (הנעמת התפילה וכדומה), מכיוון ששורשו של המנהג הוא בעבודה זרה (הכנסיות), בשביל להתיר אותו צריך פסוק מפורש, כמו שראינו לעיל, וכך פסק המלמד להואיל (א, טז) והרב עוזיאל (ח, טז).

שבת שלום! מצורף גם כקובץ וורד, יותר נוח לקרוא. כמו כן, מופיע גם באתר:

https://sites.google.com/view/tora2338/ ... authuser=1
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 931
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 173 פעמים
קיבל תודה: 265 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 29 אפריל 2019, 20:38

בעבר שמעתי שבשונה מהמקובל בדעת הציבור. אין אף מדינה בעולם שנוהגת להנציח את יקיריה בעמידת דום במן השמעת צפירה.

למישהו ידוע על כך משהו?


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 506
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי הכהן » 29 אפריל 2019, 20:58

מתוך ויקיפדיה:
עמדות בציבוריות הישראלית כלפי הצפירה
בציבור הדתי במדינת ישראל ישנן שתי גישות מרכזיות כלפי צפירת הזיכרון. בציבור הדתי-לאומי רבים רואים ברגעים אלו, ובייחוד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ערך חשוב של זיכרון הנופלים ואף של קדושה, רגעים בהם כלל ישראל כולו מתייחד עם זכרם של אלו שנהרגו על קידוש השם. עמדה זאת הרואה בזיכרון הנופלים ערך של קדושה מתבטאת בדבריו של הרב צבי יהודה קוק כי "העמידה בצפירה לחללי צה"ל, יש בה מצווה קדושה של זיכרון כבוד הקדושים". בעקבות כך בציבור הדתי הנוהג הנפוץ הוא עמידה דוממת בשעת הצפירה, בדומה למקובל בציבור החילוני. אחרים נוהגים לעמוד בצפירה תוך אמירת מזמורי תהלים או לימוד משניות לעילוי נשמת הנופלים.

לעומת גישה זו, בציבור החרדי נפוצה התפיסה הרואה בצפירת הזיכרון מעשה חסר משמעות מבחינה יהודית, ומנהג שמקורו ב"חוקות הגויים". משום כך הם מתנגדים לקיומו, ויש הסוברים שאף יש בו איסור הלכתי. רבים מהציבור החרדי נוהגים לעמוד בצפירה רק כאשר הם נמצאים במקום ציבורי, כדי שלא לפגוע ברגשות הזולת, ויש מהם שמקפידים לומר פרקי תהילים בזמן זה על מנת לצקת תוכן יהודי, לעמידה. יש שמשתדלים להימנע משהייה במקומות ציבוריים על מנת להימנע מדילמה זאת. ישנם מוסדות חינוך חרדיים אשר בבוקרו של יום הלימודים מכריזים כי לימוד התורה הוא לעילוי נשמת הנרצחים, אך ללא עמידה בשעת הצפירה. ההתעלמות מהצפירה בשכונות חרדיות מסוקרת באמצעי התקשורת החילוניים ועוררה חיכוכים בין הציבור החרדי לבין הציבור החילוני בהזדמנויות שונות. בכיכר השבת שבירושלים מקיימים נטורי קרתא צעדה בעת הצפירה, בה הם הולכים וסובבים את הכיכר, בהכרזה שהקמת המדינה היא מרידה בקב"ה.
וראו עוד כאן: http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5694


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 אפריל 2019, 21:17

מכל מלמדי השכלתי כתב:
29 אפריל 2019, 20:38
בעבר שמעתי שבשונה מהמקובל בדעת הציבור. אין אף מדינה בעולם שנוהגת להנציח את יקיריה בעמידת דום במן השמעת צפירה.

למישהו ידוע על כך משהו?
זו המצאה לצרכי אידיאולוגיה. המושג דקת דומייה התחיל בפורטוגל בשנת 1912, והתפשט למדינות רבות בעולם. יעויין כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Moment_of_silence


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 515
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 220 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי בנציון » 29 אפריל 2019, 22:40

דובר על הנושא הזה בעבר כאן: viewtopic.php?f=45&t=3759&view=previous


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 02:17

גל גל כתב:
29 אפריל 2019, 20:17
1. האם מותר לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות? הרמ''א פסק (או''ח תצד, ג), שנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות. בטעם הדבר נאמרו מספר דעות, האם מפני שהר סיני היה מלא ירק במעמד קבלת התורה (לבוש), או שמא בגלל שבחג השבועות נידונים על פירות האילן, לכן כדי לרמוז לדבר זה לוקחים ענפים ומעטרים בהם את בית הכנסת (מגן אברהם).

בניגוד לדעת הרמ''א, החיי אדם (איסור והיתר כלל פט, ט) הביא בשם הגר''א, שאסור לשים עשבים בבית כנסת. בטעם הדבר הוא נימק, שמכיוון המנהג התחיל בגויים והיהודים למדו אותו מהם, אז למרות שכפי שראינו יש בו הגיון, עדיין הוא נאסר, כי לולא הגוים עם ישראל לא היה מתחיל במנהג זה. לעומת זאת לדעת הרמ''א אין בכך בעיה, מכיוון שכפי שראינו, כאשר יש במנהג הגיון, אז למרות שהגויים נהגו בו ראשונים הדבר מותר.

2. האם מותר ללכת לאצטדיון כדורגל או להצגה בתיאטרון? לדעת הרמ''א, מכיוון שאחרי שהגויים המציאו את הכדורגל ואת האצטדיונים יש בכך הגיון, מותר ללכת למשחקים (בלי להיכנס לשאלה של ביטול תורה, ליצנות וכו'). לדעת הגר''א לעומת זאת, מכיוון שלולא הגויים עם ישראל לא היה ממציא את האצטדיונים, יש איסור דאורייתא ללכת לאצטדיון כדורגל, וכך כותב הרב פיינשטיין (אג''מ יו''ד ד, יא), שכמו רוב הפוסקים נקט להלכה כדעת הרמ''א, ולכן כתב שאין איסור מצד הליכה בחוקות הגויים ללכת לאצטדיון:

''שאלה: אם אסור מצד בחוקותיהם לא תלכו, ללכת לתיאטרון ואיצטדיון ספורט בימינו. תשובה: באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו. דהוא דווקא כשהוא חוק לעבודה זרה לעשות איזה דבר בעלמא שלא ידוע טעם כמו שמובא ברמ"א, אבל כשאיכא (= שיש) טעם למה שעושין, ליכא (= אין) בזה משום עבודה זרה.''


הציון משטיחת עשבים אינו מדוייק, הגר"א לא חלק על שטיחת עשבים (יעויין בביאורו לשו"ע שם שלא העיר כלום על דברי הרמ"א) אלא רק על העמדת אילנות שמובא בחיי אדם, וטעם העמדת אילנות הוא להזכיר שנידונים על פירות האילן, ואילו עשבים הוא זכר להר סיני.

לגוף הדבר לא מובן לי מה טעם יש לאסור העמדת אילנות משום חוקות הגויים אף לשיטת הגר"א, הרי עם ישראל התחיל את המנהג כזכר לדין על פירות האילן ללא קשר עם הגויים, וא"כ מאי שנא מנהיגה במכונית או כל דבר אחר שהגויים התחילו אבל עם ישראל היה עושה כן בלי קשר לגויים?

מטעם זה תמיד הבנתי שהגר"א לא סבר שמדינא אסור אלא היות ובזמנו נעשה סמל של חג הנוצרים ע"כ מכוער הדבר לעשות כן בבית הכנסת, וע"כ ביטל המנהג.


אסף
הודעות: 181
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 86 פעמים
קיבל תודה: 74 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי אסף » 30 אפריל 2019, 02:36

מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 02:17
לגוף הדבר לא מובן לי מה טעם יש לאסור העמדת אילנות משום חוקות הגויים אף לשיטת הגר"א, הרי עם ישראל התחיל את המנהג כזכר לדין על פירות האילן ללא קשר עם הגויים, וא"כ מאי שנא מנהיגה במכונית או כל דבר אחר שהגויים התחילו אבל עם ישראל היה עושה כן בלי קשר לגויים?
כתב רעק"א (או"ח ריש הל' תפילה סי' פט):
"מה שאין אנו מתפללים בפרישת כפים כמו שמצינו במקרא כמה פעמים ובזוה"ק ובפרקי דר"א היינו כיון דעכשיו האומות עושים כן. וכמו שאמרו חז"ל על פסוק לא תקים לך מצבה באר שבע סי' ע"ד".


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 167
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי גל גל » 30 אפריל 2019, 09:11

מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 02:17
גל גל כתב:
29 אפריל 2019, 20:17
1. האם מותר לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות? הרמ''א פסק (או''ח תצד, ג), שנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת בשבועות. בטעם הדבר נאמרו מספר דעות, האם מפני שהר סיני היה מלא ירק במעמד קבלת התורה (לבוש), או שמא בגלל שבחג השבועות נידונים על פירות האילן, לכן כדי לרמוז לדבר זה לוקחים ענפים ומעטרים בהם את בית הכנסת (מגן אברהם).

בניגוד לדעת הרמ''א, החיי אדם (איסור והיתר כלל פט, ט) הביא בשם הגר''א, שאסור לשים עשבים בבית כנסת. בטעם הדבר הוא נימק, שמכיוון המנהג התחיל בגויים והיהודים למדו אותו מהם, אז למרות שכפי שראינו יש בו הגיון, עדיין הוא נאסר, כי לולא הגוים עם ישראל לא היה מתחיל במנהג זה. לעומת זאת לדעת הרמ''א אין בכך בעיה, מכיוון שכפי שראינו, כאשר יש במנהג הגיון, אז למרות שהגויים נהגו בו ראשונים הדבר מותר.

2. האם מותר ללכת לאצטדיון כדורגל או להצגה בתיאטרון? לדעת הרמ''א, מכיוון שאחרי שהגויים המציאו את הכדורגל ואת האצטדיונים יש בכך הגיון, מותר ללכת למשחקים (בלי להיכנס לשאלה של ביטול תורה, ליצנות וכו'). לדעת הגר''א לעומת זאת, מכיוון שלולא הגויים עם ישראל לא היה ממציא את האצטדיונים, יש איסור דאורייתא ללכת לאצטדיון כדורגל, וכך כותב הרב פיינשטיין (אג''מ יו''ד ד, יא), שכמו רוב הפוסקים נקט להלכה כדעת הרמ''א, ולכן כתב שאין איסור מצד הליכה בחוקות הגויים ללכת לאצטדיון:

''שאלה: אם אסור מצד בחוקותיהם לא תלכו, ללכת לתיאטרון ואיצטדיון ספורט בימינו. תשובה: באלו שנקראו תיאטרון שעושין שם ענייני שחוק, וכן איצטדיון, שהם המקומות שמשחקין ספארט, לא שייכי בהו עניין ובחוקותיהם לא תלכו. דהוא דווקא כשהוא חוק לעבודה זרה לעשות איזה דבר בעלמא שלא ידוע טעם כמו שמובא ברמ"א, אבל כשאיכא (= שיש) טעם למה שעושין, ליכא (= אין) בזה משום עבודה זרה.''


הציון משטיחת עשבים אינו מדוייק, הגר"א לא חלק על שטיחת עשבים (יעויין בביאורו לשו"ע שם שלא העיר כלום על דברי הרמ"א) אלא רק על העמדת אילנות שמובא בחיי אדם, וטעם העמדת אילנות הוא להזכיר שנידונים על פירות האילן, ואילו עשבים הוא זכר להר סיני.

לגוף הדבר לא מובן לי מה טעם יש לאסור העמדת אילנות משום חוקות הגויים אף לשיטת הגר"א, הרי עם ישראל התחיל את המנהג כזכר לדין על פירות האילן ללא קשר עם הגויים, וא"כ מאי שנא מנהיגה במכונית או כל דבר אחר שהגויים התחילו אבל עם ישראל היה עושה כן בלי קשר לגויים?

מטעם זה תמיד הבנתי שהגר"א לא סבר שמדינא אסור אלא היות ובזמנו נעשה סמל של חג הנוצרים ע"כ מכוער הדבר לעשות כן בבית הכנסת, וע"כ ביטל המנהג.


אני גם התלבטי בזה, והיה נראה לי כמוך, שפשוט הגויים התחילו לנהוג ככה וזה היה מכוער. הנקודה היא, שהחיי אדם כן קישר בין הדברים, אז גם אם אפשר לחלוק עליו, הבאתי את הדברים כפי שהוא הבין אותם


חכם משה
הודעות: 9
הצטרף: 20 יוני 2017, 15:29
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי חכם משה » 30 אפריל 2019, 11:52

גל גל כתב:
29 אפריל 2019, 20:17
אבל מכיוון שאחרי שתיקנו יש בכך הגיון (התייחדות עם זכר הלוחמים, נתינת כבוד, אחדות לאומית וכו'), אז הדבר מותר, ובלשונו:
יתכן מאד שבעיני חכמי ישראל אין שום טעם בעמידה דום בזמן הצפירה, והמילים המפוצצות של "התייחדות" "נתינת כבוד" הם ריקות מתוכן אמיתי. בשונה ממשחק כדורגל או מופע ליצנות שבהם יש בילוי אמיתי אף לעיני חז"ל, ועדיין צ"ע.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 19:15

גל גל כתב:
30 אפריל 2019, 09:11
מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 02:17
הציון משטיחת עשבים אינו מדוייק, הגר"א לא חלק על שטיחת עשבים (יעויין בביאורו לשו"ע שם שלא העיר כלום על דברי הרמ"א) אלא רק על העמדת אילנות שמובא בחיי אדם, וטעם העמדת אילנות הוא להזכיר שנידונים על פירות האילן, ואילו עשבים הוא זכר להר סיני.

לגוף הדבר לא מובן לי מה טעם יש לאסור העמדת אילנות משום חוקות הגויים אף לשיטת הגר"א, הרי עם ישראל התחיל את המנהג כזכר לדין על פירות האילן ללא קשר עם הגויים, וא"כ מאי שנא מנהיגה במכונית או כל דבר אחר שהגויים התחילו אבל עם ישראל היה עושה כן בלי קשר לגויים?

מטעם זה תמיד הבנתי שהגר"א לא סבר שמדינא אסור אלא היות ובזמנו נעשה סמל של חג הנוצרים ע"כ מכוער הדבר לעשות כן בבית הכנסת, וע"כ ביטל המנהג.
אני גם התלבטי בזה, והיה נראה לי כמוך, שפשוט הגויים התחילו לנהוג ככה וזה היה מכוער. הנקודה היא, שהחיי אדם כן קישר בין הדברים, אז גם אם אפשר לחלוק עליו, הבאתי את הדברים כפי שהוא הבין אותם
אני הבנתי שמש"כ החיי אדם חוקות הגויים אין כוונתו לאיסור ממש אלא שנראה כמנהג הגויים, ומביא את הביטוי חוקת הגויים כביטוי מושאל ולא כדין דאורייתא.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 867
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי נדיב לב » 30 אפריל 2019, 22:08

מבקש אמת כתב:
29 אפריל 2019, 21:17
מכל מלמדי השכלתי כתב:
29 אפריל 2019, 20:38
בעבר שמעתי שבשונה מהמקובל בדעת הציבור. אין אף מדינה בעולם שנוהגת להנציח את יקיריה בעמידת דום במן השמעת צפירה.

למישהו ידוע על כך משהו?
זו המצאה לצרכי אידיאולוגיה. המושג דקת דומייה התחיל בפורטוגל בשנת 1912, והתפשט למדינות רבות בעולם. יעויין כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Moment_of_silence
לא מצאתי שם שהתפשט למדינות רבות! מלבד עוד שתים שלוש מדינות מתוך 230 מדינות!


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 23:18

נדיב לב כתב:
30 אפריל 2019, 22:08
מבקש אמת כתב:
29 אפריל 2019, 21:17
מכל מלמדי השכלתי כתב:
29 אפריל 2019, 20:38
בעבר שמעתי שבשונה מהמקובל בדעת הציבור. אין אף מדינה בעולם שנוהגת להנציח את יקיריה בעמידת דום במן השמעת צפירה.

למישהו ידוע על כך משהו?
זו המצאה לצרכי אידיאולוגיה. המושג דקת דומייה התחיל בפורטוגל בשנת 1912, והתפשט למדינות רבות בעולם. יעויין כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Moment_of_silence
לא מצאתי שם שהתפשט למדינות רבות! מלבד עוד שתים שלוש מדינות מתוך 230 מדינות!
עיין היטב שם, שנוהג זה נפוץ אצל רבים במדינות הcommonwealth, דהיינו 53 מדינות שהיתה להם שייכות לאימפריה הבריטית.

אבל איך שלא יהיה, הענין הוא שלא מדובר בהמצאה ציונית כפי שמנסים אנשים בעלי אינטרסים אידיאולוגים מובנים להציג, אלא במושג נפוץ שאומץ ע"י מדינת ישראל.

(לא שאני מזדהה עם הציונות משום כיוון, אבל לא מסלפים את האמת לצרכי אידיאולוגיה).


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 867
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי נדיב לב » 30 אפריל 2019, 23:20

הבריטים בימי הזוהר שלטו על מדינות נחשלות וכפו את חוקיהם כמו כאן בארץ ישראל הספר הלבן
מדינות כמדינות מוזכר שלוש ארבע מתוך מאתים חמישים..


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי מבקש אמת » 30 אפריל 2019, 23:51

נדיב לב כתב:
30 אפריל 2019, 23:20
הבריטים בימי הזוהר שלטו על מדינות נחשלות וכפו את חוקיהם כמו כאן בארץ ישראל הספר הלבן
מדינות כמדינות מוזכר שלוש ארבע מתוך מאתים חמישים..
לא עיינת היטב בדברים, כתוב שם שבזמננו המנהג נפוץ אצל אנשים רבים הגרים במדינות הcommonwealth שהם 53 מדינות שברובם היו בעבר תחת שלטון האימפריה הבריטית. יעויין כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Commonwealth_of_Nations

אבל זה לא משנה לעצם הנידון, הרעיון הוא שלא מדובר במשהו בלעדי וייחודי לציונות או למדינת ישראל.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 167
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי גל גל » 01 מאי 2019, 09:37

מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 19:15
גל גל כתב:
30 אפריל 2019, 09:11
מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 02:17
הציון משטיחת עשבים אינו מדוייק, הגר"א לא חלק על שטיחת עשבים (יעויין בביאורו לשו"ע שם שלא העיר כלום על דברי הרמ"א) אלא רק על העמדת אילנות שמובא בחיי אדם, וטעם העמדת אילנות הוא להזכיר שנידונים על פירות האילן, ואילו עשבים הוא זכר להר סיני.

לגוף הדבר לא מובן לי מה טעם יש לאסור העמדת אילנות משום חוקות הגויים אף לשיטת הגר"א, הרי עם ישראל התחיל את המנהג כזכר לדין על פירות האילן ללא קשר עם הגויים, וא"כ מאי שנא מנהיגה במכונית או כל דבר אחר שהגויים התחילו אבל עם ישראל היה עושה כן בלי קשר לגויים?

מטעם זה תמיד הבנתי שהגר"א לא סבר שמדינא אסור אלא היות ובזמנו נעשה סמל של חג הנוצרים ע"כ מכוער הדבר לעשות כן בבית הכנסת, וע"כ ביטל המנהג.
אני גם התלבטי בזה, והיה נראה לי כמוך, שפשוט הגויים התחילו לנהוג ככה וזה היה מכוער. הנקודה היא, שהחיי אדם כן קישר בין הדברים, אז גם אם אפשר לחלוק עליו, הבאתי את הדברים כפי שהוא הבין אותם
אני הבנתי שמש"כ החיי אדם חוקות הגויים אין כוונתו לאיסור ממש אלא שנראה כמנהג הגויים, ומביא את הביטוי חוקת הגויים כביטוי מושאל ולא כדין דאורייתא.
שם זה הלכות הליכה בחוקות הגויים, אז קצת קשה לומר את זה...


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי מבקש אמת » 01 מאי 2019, 09:51

גל גל כתב:
01 מאי 2019, 09:37
מבקש אמת כתב:
30 אפריל 2019, 19:15
גל גל כתב:
30 אפריל 2019, 09:11

אני גם התלבטי בזה, והיה נראה לי כמוך, שפשוט הגויים התחילו לנהוג ככה וזה היה מכוער. הנקודה היא, שהחיי אדם כן קישר בין הדברים, אז גם אם אפשר לחלוק עליו, הבאתי את הדברים כפי שהוא הבין אותם
אני הבנתי שמש"כ החיי אדם חוקות הגויים אין כוונתו לאיסור ממש אלא שנראה כמנהג הגויים, ומביא את הביטוי חוקת הגויים כביטוי מושאל ולא כדין דאורייתא.
שם זה הלכות הליכה בחוקות הגויים, אז קצת קשה לומר את זה...
צודק, אני רק ראיתי דבריו בהלכות חג השבועות, אבל באמת מביא כן בהלכות חוקות עכו"ם, וצע"ג.


יהודי של פעם
הודעות: 163
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי יהודי של פעם » 01 מאי 2019, 10:42

מתוך ויקפדיה ערך צפירת דום:
במדינות חבר העמים הבריטי, וכן בארצות הברית ובצרפת, נהוג יום זיכרון ב-11 בנובמבר לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה ומלחמות אחרות. יום זה נהוג מאז ה-11 בנובמבר 1919, ומלכתחילה הונהג לזכר קורבנות מלחמת העולם הראשונה. ביום זה נהוגה דקת דומייה או שתי דקות דומייה ב-11 לפני הצהריים, שהיא השעה שבה נכנסה הפסקת האש לתוקפה עם תום מלחמת העולם הראשונה (לפי שעון בריטניה). בעבר צוינה דקת הדומייה בצפירה, אולם כיום נמשך נוהג זה במלטה בלבד[דרוש מקור]. לא בכל המדינות האלה מצוין ה-11 בנובמבר כיום זיכרון רשמי - מדינות אחדות מעדיפות לרכז את טקסי הזיכרון הרשמיים בימים אחרים. לפיכך, דקות הדומייה מורגשות בעיקר בכנסיות, שבהן הטקס משתלב בטקסי התפילה היומיים, או בבנייני משרדים, שבהם מתבקשים העובדים והלקוחות להפסיק את עבודתם למשך דקה או שתי דקות.

בהולנד נהוג יום זיכרון ב-4 במאי, יום השנה לפלישת גרמניה להולנד ב-1940, ויום חג לאומי ב-5 במאי, יום השחרור מהכיבוש הגרמני ב-1945. בשעה שמונה בערב ה-4 במאי נהוגות שתי דקות דומייה רצופות. בעבר היו מלווים זאת בצפירה, אולם כיום מסתפקים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי הולנד. בנוסף מקובל לצלצל בפעמוני הכנסיות בשעת חצות שבין ה-4 ל-5 במאי כדי לציין את המעבר מיום האבל ליום החג.

לכאו' פשוט שלדעת הגר"א בסי' קעח יש בזה איסור בחוקותיהם.



יהודי של פעם
הודעות: 163
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי יהודי של פעם » 01 מאי 2019, 15:05

@תלמיד חבר עי' בהודעה שלפני ההודעה שלך ותראה שהמנהג התחיל אצל הגויים,


תלמיד חבר
הודעות: 22
הצטרף: 09 אוקטובר 2018, 04:07
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי תלמיד חבר » 01 מאי 2019, 15:57

נדמה לי שאין רשק בין הדינים שעליהם דיברו הגר"א והר"ן למקרה אצלינו כיוח שרואים מפורש שהם דיברו ע"כ שישראל צריכים ליהיות מובדלים במראיהם בבגדיהם ולכן דיברו על חלוק רופאים ועוד שהם פירטי לבוש וכן על כך שהיו עורפים את הראש כתבו תוס' שהוא מנהג ל"עבודת כוכבים" שזה אומר שזה היה בשבי ע"ז שלהם. אבל לעמוד בצפירה אינו קשור כלל וכלל כי אינו לא לשם עבודת כוכבים כיון שלא עשו זאת להתייחד עם עבודת כוכבים שלהם וכן הוא אינו קשור למראה ע"י בדומה לחלוק שלבשו הרופאים.
וכי האם ניימא שכיון שהגויים הם אלה שהמציאו ראשונים את השפה יהיה אסור לעם ישראל לדבר בשפה העברית כיון שזה חוקות הגויים.


יהודי של פעם
הודעות: 163
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי יהודי של פעם » 01 מאי 2019, 17:48

אדרבה,
הגר"א [יו"ד קעח] סובר [כשיטת התוס' ע"ז יא.] שדבר שנלמד מהם ולא היינו עושים כך מעצמינו אסור גם כשאין בו שמץ ע"ז
וכמש"כ שיש שני מיני חוקה,
וכת"ר יעיין שוב בפנים וצור העולמים יצילנו משגיאות.


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 521
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי פרלמן משה » 01 מאי 2019, 18:29

איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.


תלמיד חבר
הודעות: 22
הצטרף: 09 אוקטובר 2018, 04:07
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי תלמיד חבר » 01 מאי 2019, 19:26

יהודי של פעם כתב:
01 מאי 2019, 17:48
אדרבה,
הגר"א [יו"ד קעח] סובר [כשיטת התוס' ע"ז יא.] שדבר שנלמד מהם ולא היינו עושים כך מעצמינו אסור גם כשאין בו שמץ ע"ז
וכמש"כ שיש שני מיני חוקה,
וכת"ר יעיין שוב בפנים וצור העולמים יצילנו משגיאות.
אין גר"א בהישג ידי כלל האם תוכל להעתיק לדינו כי נשמע לי שהדברים מחודשים מאוד לומר כן.


תלמיד חבר
הודעות: 22
הצטרף: 09 אוקטובר 2018, 04:07
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי תלמיד חבר » 01 מאי 2019, 19:29

פרלמן משה כתב:
01 מאי 2019, 18:29
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.
אני לא רוצה ח"ו להשוות את הדברים אבל נראה לי שבתורה וביהדות מצינו דברים דומים ומשם נרטה שלקחו הגויים את הרעיון שהרי ידוע שנביאים וכן עם ישראל עמדו בשעה שהתגלה להם הקב"ה וכן היה דממה בכל העולם שכולו של זבוב לא נשמע יכול ליהיות שהרעיון להתחייד עם משהוא הוא ע"י שתיקה כמובן שהדברים אינם דומים כיון שע"י באמת התייחד עם קונו ואילו הם מדמינים אבל עדין נראה לי שיש נקודת דמיון.
אגב אם משם הגיע רעיון זה לגוים ברור שיהיה מותר כיון שהוא מנהג שלא הם אלה שהתחילו אותו.


אלי מאירי
הודעות: 49
הצטרף: 14 אפריל 2019, 02:22
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי אלי מאירי » 01 מאי 2019, 19:31

פרלמן משה כתב:
01 מאי 2019, 18:29
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.
דווקא בדור הסמארטפונים, מאד מובן שרק באמצעות התרכזות ל-60 שניות, מתוך כובד ראש והתכנסות, ניתן לשמר זכרון.
בסמינרים לבעלי תשובה, טענה דומה לזה, משמשת להוכחה לאמיתות המסורת. אמצעים פיזיים, של חגיגת חגים, וקביעת מועדים, משמרים את אמיתות המסורת ליציאת מצרים. למשל.
ראה בספר השות של הרב נויגרשל.


אלי מאירי
הודעות: 49
הצטרף: 14 אפריל 2019, 02:22
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי אלי מאירי » 01 מאי 2019, 19:41

לפ
גל גל כתב:
29 אפריל 2019, 20:17
לכן כפי שכותב הגר''א בפירוש, יש לחלק בין שני סוגי מנהגים שנהגו הגויים: מנהגים מובנים, שסביר להניח שעם ישראל היה נוהג גם ללא הגויים, מכיוון שהוא נזקק לסדרי החיים, ומנהגים שעם ישראל החל לנהוג בעקבות הגויים, שלמרות שיש בהם הגיון, בסתמא עם ישראל לא היו נוהג אותו ביוזמתו.

במידה ומדובר במנהג שעם ישראל היה מפתח עם הזמן כמו לבישת ג'ינס, חלוק מיוחד לרופאים, שימוש בפלאפון וכדומה, אז גם אם הגויים החלו לנהוג אותו לפני עם ישראל, הוא מותר גם ללא פסוק המתיר אותו. לעומת זאת, אם מדובר במנהג שיש בו הגיון, אבל מסתמא עם ישראל לא היה נוהג אותו, אז רק אם הוא נכתב בפירוש בתורה הוא מותר בעשייה. משום כך לדעת הגר''א, יהיה איסור לעמוד בצפירה, מכיוון שבסתמא עם ישראל לא היה ממציא מנהג כזה.
1.לפי זה הגר"א צריך להתיר חלוק לבן לרופאים, הנכון?
2. שימוש בפלאפון, ולבישת ג'ינס, אינם 'מנהגים' הם פעולות. ניתן לומר שאסרו רק מנהגים, כמו הנהגות, ובדומה לצפירה וכדו', אבל לא שימוש פרקטי?
3. בודאי שאם עם ישראל היה ממציא 'צפירה' בודאי היו אומרים קדיש וכדו', או קוראים פרשת 'עמלק', אבל אם 'תינוקות שנישבו' שאינם מכירים בפעולות אחרות, נוהגים במנהג כזה, אולי זהו מנהג הגיוני? לשמר את הזכרון ככה, בעשיית מעשה שהוא הפך החיים הטבעים, של שיחה ושחוק?


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 521
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי פרלמן משה » 01 מאי 2019, 20:00

תלמיד חבר כתב:
01 מאי 2019, 19:29
פרלמן משה כתב:
01 מאי 2019, 18:29
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.
אני לא רוצה ח"ו להשוות את הדברים אבל נראה לי שבתורה וביהדות מצינו דברים דומים ומשם נרטה שלקחו הגויים את הרעיון שהרי ידוע שנביאים וכן עם ישראל עמדו בשעה שהתגלה להם הקב"ה וכן היה דממה בכל העולם שכולו של זבוב לא נשמע יכול ליהיות שהרעיון להתחייד עם משהוא הוא ע"י שתיקה כמובן שהדברים אינם דומים כיון שע"י באמת התייחד עם קונו ואילו הם מדמינים אבל עדין נראה לי שיש נקודת דמיון.
אגב אם משם הגיע רעיון זה לגוים ברור שיהיה מותר כיון שהוא מנהג שלא הם אלה שהתחילו אותו.
לענ"ד תכבד את עצמך ותמחוק את הדמיון, אין שום ענין לחפש מתחת לשטיח הצדקות למנהגי טירוף שכל מטרתם להשמיד ולהחריב את היהדות ומנהגי הקודש ח"ו.


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 521
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי פרלמן משה » 01 מאי 2019, 20:00

אלי מאירי כתב:
01 מאי 2019, 19:31
פרלמן משה כתב:
01 מאי 2019, 18:29
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.
דווקא בדור הסמארטפונים, מאד מובן שרק באמצעות התרכזות ל-60 שניות, מתוך כובד ראש והתכנסות, ניתן לשמר זכרון.
בסמינרים לבעלי תשובה, טענה דומה לזה, משמשת להוכחה לאמיתות המסורת. אמצעים פיזיים, של חגיגת חגים, וקביעת מועדים, משמרים את אמיתות המסורת ליציאת מצרים. למשל.
ראה בספר השות של הרב נויגרשל.
כנ"ל


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 506
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי הכהן » 01 מאי 2019, 20:17

כמדומני שבכנסיה הגדולה היתה פעם דקת דומיה


יהודי של פעם
הודעות: 163
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

שליחה על ידי יהודי של פעם » 01 מאי 2019, 20:34

תלמיד חבר כתב:
01 מאי 2019, 19:26
יהודי של פעם כתב:
01 מאי 2019, 17:48
אדרבה,
הגר"א [יו"ד קעח] סובר [כשיטת התוס' ע"ז יא.] שדבר שנלמד מהם ולא היינו עושים כך מעצמינו אסור גם כשאין בו שמץ ע"ז
וכמש"כ שיש שני מיני חוקה,
וכת"ר יעיין שוב בפנים וצור העולמים יצילנו משגיאות.
אין גר"א בהישג ידי כלל האם תוכל להעתיק לדינו כי נשמע לי שהדברים מחודשים מאוד לומר כן.
נמצא על דף השו"ע יו"ד קעח ביהגר"א ס"ק ז'

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], מבקש אמת | 2 אורחים