לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת


yosf
משתמש ותיק
הודעות: 283
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

שליחה על ידי yosf » 08 יולי 2019, 14:55

זכרונות כתב:
08 יולי 2019, 13:14
לא מבין מה העזות לומר שאין שיטה בגאונים, המקדים את תחילת הלילה לפני זמן ר"ת, כשזו האמת הפשוטה, וכל מי שהבין אחרת לא נקרא עזות אלא פשוט טעות.
בנוסף למה שכתבתי למעלה...
מי שלא מבין שעזות היא לומר על גדולי הדורות כולם שהבינו שיש גאונים ודנו בדבר כמי הלכה שכולם טעו והוטעו ולא היה ולא נברא ולא משל היה
ורק אנחנו החכמים מכל ב"ה עד שקמתי... קמתי בישראל, אבל כולם נבעך טעו לחשוב שיש שיטת גאונים ולא היא...
מי שלא מבין את זה - אין לך עזות גדולה מזו
ובאמת תסלחו לי אבל הדבר ברור שכל זה נובע רק מגאוה עצומה ופעם לא היה מי שהעז לדבר ככה [ולא רק בהלכה הזאת יש הרבה הל' בזמן האחרון שמגלים לנו שב"ה אנחנו גדולי....... הדורות כולם, ה"י]

סמל אישי של משתמש

פשר פרשה
מנהל תוכן
הודעות: 35
הצטרף: 15 ינואר 2018, 23:16
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

שליחה על ידי פשר פרשה » 08 יולי 2019, 15:06

יש מספיק אשכולות בנושא זמן צאת השבת ואין לסטות לנושא באשכול זה


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1435
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 273 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

שליחה על ידי יהודה1 » 08 יולי 2019, 15:43

לענ"ד עדיף להעביר את כל הנושאים לאשכולות בפני עצמם. אני לא רואה טעם באשכול מרכזי בנושא.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

שליחה על ידי האחד בא לגור » 08 יולי 2019, 22:27

זכרונות כתב:
08 יולי 2019, 13:14
 
זכרונות כתב:
08 יולי 2019, 01:28
א. אין אף ראשון החולק על ר"ת ואפי' היראים בהלכות יו"כ מתיר לאכול בעיו"כ עד השקיעה השניה
ומה שכתבת על היראים הרי כתבתי שבהלכות יו"כ הוא בעצמו כותב שאפשר לאכול בערב יו"כ עד השקיעה השניה דהיינו ד' מיל ורביע אחרי השקיעה הראשונה  והוא בעצמו מקשה ע"ז שהרי כתב בהלכות שבת אחרת, ומתרץ, עיי"ש  ולכן פשוט לדעת היראים שהמיקל במוצ"ש ועושה מלאכה קודם זמן ר"ת חייב חטאת וכל חידושו שבערב שבת יש להחמיר ולהקדים את כניסת השבת
לא היה ולא נברא היראים לא כותב שמותר לדעתו לאכול עד השקיעה השניה ולא שואל על עצמו מהלכות שבת  ולא מתרץ .

הנה לפניך לשון היראים בלי סילופים :
משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים פ' מי שהיה טמא [צ"ד א'] משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל ואני פירשתי ענין אחר מפני ראיות וקושיות והרוצה לדעת פירושי יעיין למעלה בחייבי סקילה במחלל שבת 
ופשוט לדעת היראים שמותר לכתחילה לעשות מלאכה אחרי זמן שקיעה הראשונה במוצאי שבת, והעושה מלאכה אחרי שקיעה הראשונה בערב שבת  חייב חטאת .
 


זכרונות
הודעות: 118
הצטרף: 31 ינואר 2019, 14:42
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

שליחה על ידי זכרונות » 09 יולי 2019, 11:02

אולי תסביר מי מסלף הרי לפניך את כל הקטע בתוספת תחילת דבריו שמדבר על תוספת יום הכיפורים

"ספר יראים סימן תכ [דפוס ישן - קיח]
וצריך להוסיף מחול על הקדש בין בכניסתו בין ביציאתו ותניא [פ"א ב'] ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש יכול יתענה בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבע"י מכאן שמוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל מערב עד ערב ושיעור התוספת לא נתפרש בתורה אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם סוף שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הו"ל בין השמשות דתניא בשבת פרק במה מדליקין [ל"ד ב'] איזהו בין השמשות פי' ספק יום ספק לילה משתשקע החמה דברי ר' יהודה ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה לענין שבת וכן לענין יום הכפורים ולימים טובים. משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים פ' מי שהיה טמא [צ"ד א'] משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל ואני פירשתי ענין אחר מפני ראיות וקושיות והרוצה לדעת פירושי יעיין למעלה בחייבי סקילה במחלל שבת [סי' רע"ד]"

היראים מדבר על תוספת יוה"כ ואומר " אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם סוף שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הו"ל בין השמשות"

ומוסיף היראים "משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים פ' מי שהיה טמא [צ"ד א'] משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה"

כאן מסביר היראים משתשקע החמה שהוא סוף הזמן לתוספת ומאז מתחיל בין השמשות, הכוונה לסוף השקיעה, שהוא ג' רבעי מיל לפני צאה"כ, ולא לשקיעה שלמדנו בפסחים "משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה" כי השקיעה שלמדנו במסכת פסחים היא תחילת שקיעת החמה וממנה עד צאה"כ ה' מיל, הרי שצאת הכוכבים הוא ה' מיל אחרי השקיעה וג' רבעי מיל לפני צאה"כ מתחיל ביהש"מ וקצת לפני זה יש להוסיף על הקודש בערב יום כיפור.

הרי שביהש"מ מתחיל ד' מיל ורביע אחרי תחילת שקיעת החמה, ומהשקיעה משך ד' מיל ורביע הוה יום וודאי.

ומסיים היראים "פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל" שזה רבו הידוע שאנו מכנים אותו רבינו תם

ומוסיף שהוא בעצמו פירש את זמן תחילת הלילה באופן אחר מפני ראיות וקושיות ומפנה להלכות שבת ששם אמנם כתב שתחילת הלילה הוא בשקיעה הראשונה אבל כאן הוא מפרש כפי רבו הר"ת


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

שליחה על ידי האחד בא לגור » 09 יולי 2019, 11:16

זכרונות כתב:
09 יולי 2019, 11:02
אולי תסביר מי מסלף הרי לפניך את כל הקטע בתוספת תחילת דבריו שמדבר על תוספת יום הכיפורים

"ספר יראים סימן תכ [דפוס ישן - קיח]
וצריך להוסיף מחול על הקדש בין בכניסתו בין ביציאתו ותניא [פ"א ב'] ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש יכול יתענה בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבע"י מכאן שמוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל מערב עד ערב ושיעור התוספת לא נתפרש בתורה אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם סוף שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הו"ל בין השמשות דתניא בשבת פרק במה מדליקין [ל"ד ב'] איזהו בין השמשות פי' ספק יום ספק לילה משתשקע החמה דברי ר' יהודה ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה לענין שבת וכן לענין יום הכפורים ולימים טובים. משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים פ' מי שהיה טמא [צ"ד א'] משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל ואני פירשתי ענין אחר מפני ראיות וקושיות והרוצה לדעת פירושי יעיין למעלה בחייבי סקילה במחלל שבת [סי' רע"ד]"

היראים מדבר על תוספת יוה"כ ואומר " אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם סוף שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הו"ל בין השמשות"

ומוסיף היראים "משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים פ' מי שהיה טמא [צ"ד א'] משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה"

כאן מסביר היראים משתשקע החמה שהוא סוף הזמן לתוספת ומאז מתחיל בין השמשות, הכוונה לסוף השקיעה, שהוא ג' רבעי מיל לפני צאה"כ, ולא לשקיעה שלמדנו בפסחים "משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה" כי השקיעה שלמדנו במסכת פסחים היא תחילת שקיעת החמה וממנה עד צאה"כ ה' מיל, הרי שצאת הכוכבים הוא ה' מיל אחרי השקיעה וג' רבעי מיל לפני צאה"כ מתחיל ביהש"מ וקצת לפני זה יש להוסיף על הקודש בערב יום כיפור, הרי שביהש"מ מתחיל ד' מיל ורביע אחרי תחילת שקיעת החמה
ומסיים היראים "פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל" שזה רבו הידוע שאנו מכנים אותו רבינו תם
אני אמרתי שהוא לא מדבר על יוהכ"פ ??????
אתה סובל מחוסר הבנה חמור, בהבנת הנקרא .

אמרתי דבר אחד, שהוא לא התיר לאכול אחרי השקיעה הראשונה ולא שאל משבת ולא תירץ 

דעתו ביוהכ"פ שווה בדיוק  לדעתו בשבת .

הוא סך הכל מביא את שני הדעות, שלו ושל ר"ת, כמו שהוא כבר הזכיר את דעתו בהלכות שבת , לדעת ר"ת- מותר לאכול עד שלש רבעי מיל לפני שקיעה שניה, ותוספת זה מעט לפני כן .
ולדעתו -שקיעה היא שקיעה ראשונה ומאז לילה, ותוספת היא  מעט לפני שקיעה ראשונה, ואיסור דאורייתא גמור לדעתו  לאכול אחרי שקיעה ראשונה בערב יוהכ"פ, ומותר לאכול  לכתחילה אחרי שקיעה ראשונה במוצאי יוהכ"פ (רק צריך להוסיף מעט משום תוספת בצאתו )וכבר האריך להסביר את שיטתו לעיל, לכן לא חזר שוב על דבריו והפנה למה שכתב שם .

נעול הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים