חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה


פותח הנושא
ברל
הודעות: 189
הצטרף: 07 מאי 2018, 06:10
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי ברל » 04 יולי 2019, 23:14

האם יש התייחסות לצילום אנשים במרחב הציבורי על פי ההלכה ?
או סברה בעניין


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי מאן דהו » 04 יולי 2019, 23:18

מצאתי לך בפורום
viewtopic.php?f=45&t=2319

הפקדתי שומרים כתב:
23 מאי 2018, 22:26
מן הסתם הרבה מחו"ר הפורום נחשפו למכתב ששגרו שמונת האדמורי"ם לבית ויז'ניץ מונסי לאחרונה אל מערכות העיתונים והתפרסם בכמה מקומות וזה לשון המכתב-
לכבוד מערכות כתבי העת
הן ידוע שכ'"ק אאמו"ר זצללה"ה הכ"מ הקפיד מאוד שלא יעשו שום תמונות ממנו וגם צווה לכתוב למערכות כתבי העת שזה למורת רוחו ונגד רצונו, ושאינו מוחל בזה ובבא אם ידפיסו תמונות ממנו, ואשריכם שקיימתם רצון צדיק".
והיות שהננו רוצים להמשיך להתנהג בדרך האבות, על כן אנו מבקשים ודורשים שגם מאיתנו לא ידפיסו שום תמונות בשום אופן, וכמובן ימשיכו לשמור פקודת כ"ק אאמו"ר זצללה"ה הכ"מ שלא להדפיס תמונות ממנו.
ויהי רצון שנזכה לילך בדרכי אבותינו, ועי"ז נזכה שזכות אבות יגן עלינו, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמו נהר
במקום החותם -שמונת ממשיכי הדרך
נודע עוד כי מונו אחראים מטעם החצרות לאכיפת הדרישה, וכי בכל אחת מהן הועמד אחראי עליו מוטל למנוע את צילום התמונות ופרסומן.
הנהגת אביהם להמנע מצילום ופרסום, מן הסתם היה לו בזה כמה סיבות חלקן ככה"נ נעוצות בד' הזוהר והיערות דבש (דף יט ב), או אי מתן לגיטמציה לכל סוג של עיתון.
השאלה העולה כאן, תהיה הסיבה אשר תהיה, האם יש כח למאן דהו בפרט אדם מפורסם, למנוע ולהתנגד שלא יפרסמו את תמונתו בעיתון וכדו' גם בהקשר חיובי.
מבחינת חוקי המדינה יש בזה דברים יחסית ברורים, כמו הפסק דין בנוגע לאותו בעל דוכן להנחת תפילין שצולם שלא ברשותו וכו'. אבל מבחינה תורנית, צריך לדעת אם יש איסור מוגדר שבכוחו ניתן למנוע ממאן דהו לצלם, אדם הנמצא ברשות הרבים. וביותר לצלם אדם מפורסם, כמו אדמו"ר רב וכו', שסובבים אותו מאות ואלפים, כך שאין בצילום משום פגיעה בפרטיות וכדו' בפרט שהבעלות על התמונה היא של 'הצלם'.


לסיכום-
א. מהו האיסור בחו"מ (אם יש כזה..) הכרוך בצילום והפצת תמונה של אדם מפורסם, בלי פגיעה בפרטיות.(לדוגמא כשמצלמים אדמו"ר בטיש, או רב בשיעור גם אם דעתו לא נוחה בזה, אחר שאין בזה פגיעה בפרטיות והבעלות על התמונה של הצלם, איך מצד הדין יכול לעכב מלצלם ולפרסם את התמונה)
ב. האם לבנים היורשים יש בעלות, או כח למנוע הפצת תמונת אביהם מן הדין.
נקצין. רב או אדמו"ר מפורסם, יש להם זכות לתלוש תמונה שתלויה בסוכה של מאן דהו.
ג. גם פגיעה בפרטיות ההגיון אומר שאסור ועדיין הלכה מפורשת (בחו"מ) רצוי לדעת.
ייתכן מקור האיסור מהגמ' בריש ב"ב, אולם שם מדובר על היזק ראיה של ממש וצריך לדעת.
השאלה לא נוגעת בדווקא למקרה הנז', אלא שאלה כללית, האם יש איסור לצלם ולהפיץ תמונה שלא פוגעת בפרטיות.
כמו כן ראוי לשים לב שיש חילוק בין צילום תמונה לפרסום תמונה.



מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי מאן דהו » 04 יולי 2019, 23:21

viewtopic.php?f=45&t=2319#p25695
דוד העיתונאי כתב:איסורים וביטול עשה ששייך בזה:
1. אסור לצער ולהזיק, לא תונו.
2. ואהבת לרעך כמוך.
3. אסור לגלות סוד, אמר רבי מוסיא בר בריה דרבי מסיא משמיה דרבי מוסיא רבה, מנין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור, שנאמר (ויקרא א, א) "וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר" (יומא ד ע"ב).
4. אולי גם חדר"ג.
הפקדתי שומרים כתב:
24 מאי 2018, 00:37
מסתבר ששתיקה כהודאה על "הכל"..
שים לב. "הדגשנו" בשאלה אם יש לאדם המפורסם, כח מצד הדין למנוע מהשני לצלמו. לא שאלנו אם עובר על איסורי בנ"א לחבירו.

בכל אופן כיון שהעלת את הדברים נתיחס בקצרה -לצער ולהזיק, כל שהדברים נעשים בפהרסיא, לדוגמא לעיני אלפי חסידי האדמו"ר או הרב וכו', אין כאן משום איסור לגלות סוד. אין כאן משום לא תונו, אין כאן היזק (אם משום טעם הזוהר הנ"ל) אחר שכבר צולם, ואם מחמת פירסום, הרי אותו 'איש מפורסם' (יהיה מי שיהיה) מפורסם ועומד. לגבי חרד"ג הלכת רחוק בנידו"ז.
ואהבת לרעך כמוך, ואם הצלם מתפרנס מצילום, ואם נניח במוחלט שלפי ההלכה אין בצילום התמונה משום גזל וכו', מה שייך כאן ואהבת לרעך כמוך, שכן להוי ידוע ד' הרמב"ן בגדר כמוך.


חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי חכם באשי » 04 יולי 2019, 23:50

בקובץ בית הלל לפני כמה שנים, היה על כך מאמר


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 511
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 169 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי יעקב שלם » 04 יולי 2019, 23:56

שני סיפורים
א. בספר התורה המשמחת יש תמונה מיוחדת של הגרשזא שנעמד לצילום ובנו הגר"ש מוחה בצלם וכמובן צריך לדעת ההקשר
ב. הגר"מ שפירא היה מקפיד מאוד שלא יצלמוהו ופעם הפסיק שיעור עד שהמצלם יצא
מספרים שמישהו צילם אותו והוא סטר לו על פניו
הסביר זאת יהודי ת"ח מלמידיו המובהקים שבספרים הפנים הם רשות היחיד ואם המצלם חש שפני המצטלם הם רשות הרבים דין הוא שיהיה מותר לסטור לו


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי מאן דהו » 05 יולי 2019, 00:00

יעקב שלם כתב:
04 יולי 2019, 23:56
שני סיפורים
א. בספר התורה המשמחת יש תמונה מיוחדת של הגרשזא שנעמד לצילום ובנו הגר"ש מוחה בצלם וכמובן צריך לדעת ההקשר
ב. הגר"מ שפירא היה מקפיד מאוד שלא יצלמוהו ופעם הפסיק שיעור עד שהמצלם יצא
מספרים שמישהו צילם אותו והוא סטר לו על פניו
הסביר זאת יהודי ת"ח מלמידיו המובהקים שבספרים הפנים הם רשות היחיד ואם המצלם חש שפני המצטלם הם רשות הרבים דין הוא שיהיה מותר לסטור לו

כל הסוטר על לועו של חבירו...
מפני כבודו של ר' משה שפירא טוב אם תמחק את הסיפור..


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 511
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 169 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי יעקב שלם » 05 יולי 2019, 00:09

מאן דהו כתב:
05 יולי 2019, 00:00
יעקב שלם כתב:
04 יולי 2019, 23:56
שני סיפורים
א. בספר התורה המשמחת יש תמונה מיוחדת של הגרשזא שנעמד לצילום ובנו הגר"ש מוחה בצלם וכמובן צריך לדעת ההקשר
ב. הגר"מ שפירא היה מקפיד מאוד שלא יצלמוהו ופעם הפסיק שיעור עד שהמצלם יצא
מספרים שמישהו צילם אותו והוא סטר לו על פניו
הסביר זאת יהודי ת"ח מלמידיו המובהקים שבספרים הפנים הם רשות היחיד ואם המצלם חש שפני המצטלם הם רשות הרבים דין הוא שיהיה מותר לסטור לו

כל הסוטר על לועו של חבירו...
מפני כבודו של ר' משה שפירא טוב אם תמחק את הסיפור..
סיפור זה שמעתי לפני הרבה שנים מתלמיד מובהק של ר' משה

לגוף הטענה להבדיל חלילה תמחק מהגמ' כל מיני סיפורים
ברוריה בעטה בתלמיד שלא הוציא ד"ת בפה
ועוד

וחוץ מזה
זה לא סוטר לועו של ח ב י ר ו


 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי מאן דהו » 05 יולי 2019, 00:13

יעקב שלם כתב:
05 יולי 2019, 00:09
מאן דהו כתב:
05 יולי 2019, 00:00
יעקב שלם כתב:
04 יולי 2019, 23:56
שני סיפורים
א. בספר התורה המשמחת יש תמונה מיוחדת של הגרשזא שנעמד לצילום ובנו הגר"ש מוחה בצלם וכמובן צריך לדעת ההקשר
ב. הגר"מ שפירא היה מקפיד מאוד שלא יצלמוהו ופעם הפסיק שיעור עד שהמצלם יצא
מספרים שמישהו צילם אותו והוא סטר לו על פניו
הסביר זאת יהודי ת"ח מלמידיו המובהקים שבספרים הפנים הם רשות היחיד ואם המצלם חש שפני המצטלם הם רשות הרבים דין הוא שיהיה מותר לסטור לו

כל הסוטר על לועו של חבירו...
מפני כבודו של ר' משה שפירא טוב אם תמחק את הסיפור..
סיפור זה שמעתי לפני הרבה שנים מתלמיד מובהק של ר' משה

לגוף הטענה להבדיל חלילה תמחק מהגמ' כל מיני סיפורים
ברוריה בעטה בתלמיד שלא הוציא ד"ת בפה
ועוד

וחוץ מזה
זה לא סוטר לועו של ח ב י ר ו


 
איזו טענה מוזרה. זה לא חבירו.. וכי מותר לתמיד חכם להרביץ לעם הארץ?
דבר נוסף נכתב בגמ' הנזכרת כסוטר על שכינה. כל אדם מישראל שכינה שרויה בתוכו יהיה ר' משה שפירא או יהיה איש פשוט כירקן אין הבדל
תקרא קצת בספר החסידים סימן מט מהר"ל נתיבות עולם ועוד מבחר ציטוטים ממרחבי הש"ס וההלכה

ספר החסידים: ויאמר לרשע למה תכה רעך. לא הכהו ובהרמת יד נקרא רשע ואמרו חכמים כל הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר לועו של שכינה פירוש כל המכה לחייו של ישראל כמו ושמת סכין בלועיך כאילו הכה השכינה ואין לו תקנה אלא קציצת ידו שנא' וזרוע רמה תשבר ולכן אתה בן אדם הזהר ושמור נפשך מאד פן תרום ידך לא על איש ולא על אשה הן קטנים הן גדולים אם לא על בנך להוכיחו וחשוב בלבך לעשות כאיש שנשא שתי נשים שעבר על תקנת רבינו גרשום כל העולם אומרים עליו כמה חצוף אותו האיש ראוי הוא לטורדו ולנדותו יותר ויותר מזה עובר המכה את חבירו וגם המגביה ידו עליו ואפי' לא היה בן י"ג:

מהר"ל נתיבות עולם: ומה שאמר כאלו סוטר לועו של שכינה שהאדם הוא בדמות יוצרו ובצלם אלקים, ולכך המכה את צלמו כאלו סוטר לועו של שכינה, ונאמר אצל האדם שנברא בצלם אלקים והאדם הוא דמות דיוקנו של יוצרו לכך הסוטר את לועו של ישראל כאלו סוטר לועו של שכינה.

“אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו – אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע, שנאמר: “ויאמר לרשע למה תכה רעך”. ‘למה הכית’ לא נאמר, אלא “למה תכה” – אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע (סנהדרין נח, ב).

ב’שולחן ערוך’, נפסק שאמנם המגביה ידו על חברו אינו לוקה (כיוון שלא עשה מעשה), אבל מאחר שנקרא ‘רשע’ הרי הוא פסול לעדות מדרבנן (חושן משפט, סימן לד, סעיף ד, ע”פ מרדכי, בבא קמא, פרק ח, סימן קב-קג).

הכאת הזולת נחשב לאיסור תורה, כפי שנדרש מן הפסוק “ארבעים יכנו לא יֹסיף, פן יוסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך” (דברים כה, ג). מן המילים “לא יֹסיף”, מדייק רש”י: “מכאן אזהרה למכה את חברו”. כך נפסקה הלכה גם בהרמב”ם, כלשונו: “אסור לאדם לחבול בין בעצמו בין בחבירו. ולא החובל בלבד, אלא כל המכה אדם כשר מישראל, בין קטן בין גדול, בין איש בין אשה, דרך נציון – הרי זה עובר בלא תעשה. שנאמר: “לא יוסיף להכותו”. אם הזהירה תורה שלא להוסיף בהכאת החוטא, קל וחומר למכה את הצדיק” (הלכות חובל ומזיק, פרק ח, הלכה א). בעקבותיו, פסקו כן אף הטור וה’שולחן ערוך’ (חו”מ סימן תכ, סעיף א). כיוון שעובר המכה על איסור לא תעשה שבתורה, הריהו פסול לעדות מן התורה, כמו שהרחיבו לבאר בכמה פוסקים (עי’ בשו”ת מהר”י וייל, סימן כח וסימן פז; שו”ת מבי”ט, חלק א, סוף סימן רצא; שו”ת מהרי”ט, חלק ב, אה”ע, סימן מג, ד”ה ולפי עדות; שו”ת מהריט”ץ החדשות, סימן כה; שו”ת בית יוסף, דיני קידושין, ירושלים תש”ך, י, ע”ב, סימן ב, ד”ה ובעדות שהעידו, והובאו דבריו בחידושי ר’ עקיבא איגר, שולחן ערוך, חושן משפט, סימן לד, סעיף ד).

חכמים הפליגו מאוד בחומרת מעשהו של מי שסוטר על לחיו של חברו, ואמרו: “אמר ר’ חנינא: הסוטר לועו [=לחיו] של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר: “מוקש אדם ילע קדש” (משלי כ, כה)”. בגמרא אף מובא מעשה יוצא דופן ברב הונא שקצץ ידו של אדם שהיה רגיל להכות. דבר זה נעשה כהוראת שעה במסגרת סמכות הענישה שלא מן הדין, שהרי על פי דין לא מגיע עונש כזה למי שמכה את חברו (כמו שביאר בשו”ת ריב”ש, סימן רנא).


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 511
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 169 פעמים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי יעקב שלם » 08 יולי 2019, 19:53

מאן דהו כתב:
05 יולי 2019, 00:13
יעקב שלם כתב:
05 יולי 2019, 00:09
מאן דהו כתב:
05 יולי 2019, 00:00


כל הסוטר על לועו של חבירו...
מפני כבודו של ר' משה שפירא טוב אם תמחק את הסיפור..
סיפור זה שמעתי לפני הרבה שנים מתלמיד מובהק של ר' משה

לגוף הטענה להבדיל חלילה תמחק מהגמ' כל מיני סיפורים
ברוריה בעטה בתלמיד שלא הוציא ד"ת בפה
ועוד

וחוץ מזה
זה לא סוטר לועו של ח ב י ר ו



איזו טענה מוזרה. זה לא חבירו.. וכי מותר לתמיד חכם להרביץ לעם הארץ?
דבר נוסף נכתב בגמ' הנזכרת כסוטר על שכינה. כל אדם מישראל שכינה שרויה בתוכו יהיה ר' משה שפירא או יהיה איש פשוט כירקן אין הבדל
תקרא קצת בספר החסידים סימן מט מהר"ל נתיבות עולם ועוד מבחר ציטוטים ממרחבי הש"ס וההלכה

ספר החסידים: ויאמר לרשע למה תכה רעך. לא הכהו ובהרמת יד נקרא רשע ואמרו חכמים כל הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר לועו של שכינה פירוש כל המכה לחייו של ישראל כמו ושמת סכין בלועיך כאילו הכה השכינה ואין לו תקנה אלא קציצת ידו שנא' וזרוע רמה תשבר ולכן אתה בן אדם הזהר ושמור נפשך מאד פן תרום ידך לא על איש ולא על אשה הן קטנים הן גדולים אם לא על בנך להוכיחו וחשוב בלבך לעשות כאיש שנשא שתי נשים שעבר על תקנת רבינו גרשום כל העולם אומרים עליו כמה חצוף אותו האיש ראוי הוא לטורדו ולנדותו יותר ויותר מזה עובר המכה את חבירו וגם המגביה ידו עליו ואפי' לא היה בן י"ג:

מהר"ל נתיבות עולם: ומה שאמר כאלו סוטר לועו של שכינה שהאדם הוא בדמות יוצרו ובצלם אלקים, ולכך המכה את צלמו כאלו סוטר לועו של שכינה, ונאמר אצל האדם שנברא בצלם אלקים והאדם הוא דמות דיוקנו של יוצרו לכך הסוטר את לועו של ישראל כאלו סוטר לועו של שכינה.

“אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו – אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע, שנאמר: “ויאמר לרשע למה תכה רעך”. ‘למה הכית’ לא נאמר, אלא “למה תכה” – אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע (סנהדרין נח, ב).

ב’שולחן ערוך’, נפסק שאמנם המגביה ידו על חברו אינו לוקה (כיוון שלא עשה מעשה), אבל מאחר שנקרא ‘רשע’ הרי הוא פסול לעדות מדרבנן (חושן משפט, סימן לד, סעיף ד, ע”פ מרדכי, בבא קמא, פרק ח, סימן קב-קג).

הכאת הזולת נחשב לאיסור תורה, כפי שנדרש מן הפסוק “ארבעים יכנו לא יֹסיף, פן יוסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך” (דברים כה, ג). מן המילים “לא יֹסיף”, מדייק רש”י: “מכאן אזהרה למכה את חברו”. כך נפסקה הלכה גם בהרמב”ם, כלשונו: “אסור לאדם לחבול בין בעצמו בין בחבירו. ולא החובל בלבד, אלא כל המכה אדם כשר מישראל, בין קטן בין גדול, בין איש בין אשה, דרך נציון – הרי זה עובר בלא תעשה. שנאמר: “לא יוסיף להכותו”. אם הזהירה תורה שלא להוסיף בהכאת החוטא, קל וחומר למכה את הצדיק” (הלכות חובל ומזיק, פרק ח, הלכה א). בעקבותיו, פסקו כן אף הטור וה’שולחן ערוך’ (חו”מ סימן תכ, סעיף א). כיוון שעובר המכה על איסור לא תעשה שבתורה, הריהו פסול לעדות מן התורה, כמו שהרחיבו לבאר בכמה פוסקים (עי’ בשו”ת מהר”י וייל, סימן כח וסימן פז; שו”ת מבי”ט, חלק א, סוף סימן רצא; שו”ת מהרי”ט, חלק ב, אה”ע, סימן מג, ד”ה ולפי עדות; שו”ת מהריט”ץ החדשות, סימן כה; שו”ת בית יוסף, דיני קידושין, ירושלים תש”ך, י, ע”ב, סימן ב, ד”ה ובעדות שהעידו, והובאו דבריו בחידושי ר’ עקיבא איגר, שולחן ערוך, חושן משפט, סימן לד, סעיף ד).

חכמים הפליגו מאוד בחומרת מעשהו של מי שסוטר על לחיו של חברו, ואמרו: “אמר ר’ חנינא: הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר: “מוקש אדם ילע קדש” (משלי כ, כה)”. בגמרא אף מובא מעשה יוצא דופן ברב הונא שקצץ ידו של אדם שהיה רגיל להכות. דבר זה נעשה כהוראת שעה במסגרת סמכות הענישה שלא מן הדין, שהרי על פי דין לא מגיע עונש כזה למי שמכה את חברו (כמו שביאר בשו”ת ריב”ש, סימן רנא).

viewtopic.php?f=24&t=6147&p=78110#p78047


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1447
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 640 פעמים
קיבל תודה: 294 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חדירה לפרטיות במרחב הציבורי בהלכה

שליחה על ידי בן של רב » 08 יולי 2019, 20:18

אולי עם סברות דמוקרטיות כאלו - גם נבטל (מכאן ולהבא למפרע) את הדין שנפסק בשו"ע להלכה ולמעשה שמותר לב"ד בזה"ז >להרוג< לפי צורך השעה. (חו"מ סי' א)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים