עישון ביו"ט

דורדיא

משתמש ותיק
מעודי לא הבנתי איך ניתן להגדיר את העישון כאינו שווה לכל נפש,
איני יודע כמה אחוזים בדיוק מעשנים היום בעולם,
אבל ודאי מדובר על למעלה ממיליארד (!!!)


מחיפוש קצר שערכתי לא ראיתי שנפתח ע"ז אשכול,
 
 

נבשר

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
מעודי לא הבנתי איך ניתן להגדיר את העישון כאינו שווה לכל נפש,
איני יודע כמה אחוזים בדיוק מעשנים היום בעולם,
אבל ודאי מדובר על למעלה ממיליארד (!!!)


מחיפוש קצר שערכתי לא ראיתי שנפתח ע"ז אשכול,
יעויין בגמ' כתובות ז' ע"א, שצבי נחשב דבר שהוא שוה צורך לכל נפש, אפי' שאינו בנמצא רק אצל העשירים, א"כ הנידון הוא לא שאלה כמותית כמה יש בעולם, אלא שאכילה תהא אפי' צבי היא צורך שוה לכל נפש, אבל מוגמר היינו לשרוף בשביל לעשות בשמים לא הוה צורך לכל נפש, אמנם ברש"י כתב שהוא למפונקים, ולכאו' מה יהא גלידה שהיא למפונקים, ולפי מה נקבע הדבר.
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
סיגריה זה לא מגומר. וכבר צווח הרב פישר [שהיה גם מעשן ביום טוב] כנגד הטועים בזה.
כל מי שמעשן יודע חד משמעי שסיגריה איננה פינוק והיא שווה לכל נפש. מה שאין כולם מעשנים בגלל סיבות בריאותיות [נעבך ומפסידים את תענוג העישון והגישמאק..] אבל הסיגריה במהותה נועדה לכל. וכיום חלה נסיגה ופחות מעשנים [חבל..קשה לקושש..] בגלל זה. אבל לא מטעם שאינו שווה לכל נפש.


הבהרה: משרד הבריאות קובע כי הסיגריה פוגעת בבריאות...
 

סופר המלך

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
סיגריה זה לא מגומר. וכבר צווח הרב פישר [שהיה גם מעשן ביום טוב] כנגד הטועים בזה.
כל מי שמעשן יודע חד משמעי שסיגריה איננה פינוק והיא שווה לכל נפש. מה שאין כולם מעשנים בגלל סיבות בריאותיות [נעבך ומפסידים את תענוג העישון והגישמאק..] אבל הסיגריה במהותה נועדה לכל. וכיום חלה נסיגה במעשנים [חבל..קשה לקושש..] בגלל זה. אבל לא מטעם שאינו שווה לכל נפש.
כמעשן אתה נמצא בתוך בועה...
רבים רבים אינם סובלים את ריח העישון, עוד לפני הבריאות.
הפוסקים דנו רבות בזה, ולמיטב זכרוני אף אחד לא טען את הטענה שהזכרת. בביאור הלכה סי' תקיא כתב שעיקר טעם המתירין "משום דעכשיו שהרבה רגילין בזה נעשה שוה בכל נפש". מציאות זו השתנתה מאז בצורה משמעותית, ולכן לפי המשנ"ב פשוט שאסור כיום לעשן. 
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
רגילין זה לא סיבה אלא סימן. גם בזמן הזה שרבים יותר לא מעשנים [בתקופת המשנה ברורה עשנו פי כמה מתקופת דנן] ההלכה לא השתנתה והשווה לכל נפש נשאר כמות שהוא. אני חי בבועת העשן, ושומר פתאים ה'.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
כמעט כל אדם בעולם מתרחץ מפעם לפעם, ואעפ"כ אין זה נקרא שווה לכל נפש. באמת יש לדון מה ההבנה בזה, אבל עכ"פ אין הענין נמדד לפי כמה אנשים עושים זאת, אלא לפי כמה זה נחשב כצורך בעצם, כמבואר בתוס' שבת לט,ב.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כמו שברור שאם כולם היו נוהגים להעלות מוגמר, אף שזה פינוק, היה נחשב שווה לכל נפש, ה"ה ככל הרוב הציבור נמנע מלעשן ולא משנה מה הטעם, אזי המעשנים אינם נחשבים לשווה לכל נפש. לא העממיות שבעישון הופכת אותו לשווה לכל נפש.

לאחר נישואי שאלתי בליל יו"ט אחר התפילה, את הג"ר פנחס שרייבר זצ"ל, האם אפשר לעשן ביו"ט, וכמובן אז לא היה רעש לא לעשן כמו היום, היה רק את המעורר הראשון (הרב ויינגולד, 'חזן המוסר' בפוניב'ז..), השיבני בהבעה של לא רוצה להתיר. שאילתיו האם צריך כפרה למי שעישן ביו"ט, עשה תנועה כאומר גם זה לא..
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
לענין הלכה למעשה כבר הורו כל גדולי הפוסקים, בכללם הגרי"ש אלישיב, הגר"ש ואזנר, ויבדל"ח הגר"נ קרליץ, שביו"ט יש איסור נוסף לעשן [מצד דיני יו"ט], ומי יבוא לערער אחר הכרעתם הגדולה. ויעוין בקונטרס "מקדש ישראל והזמנים" שהביא דעת כל גדולי ההוראה בזה.
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מי יכול להביא את דעת המתירים לעשן..?

איפה ניתן להשיג את הקונטרס "מקדש ישראל והזמנים" שהזכיר הרב @נחפשה דרכינו ..?

והאם בקונטרס הנ"ל יש את כל הדיעות או רק האוסרים?
(במילים אחרות: איפה אוכל לברר את הנושא הנ"ל באובייקטיביות ולא בקונטרס עם אג'נדה לאסור)

והאם מישהו מחו"ר הפורום מכיר מו"ץ שמעשן בעצמו ובכ"א אוסר את העישון ביו"ט? (סליחה מראש...)
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
מי יכול להביא את דעת המתירים לעשן..?

איפה ניתן להשיג את הקונטרס "מקדש ישראל והזמנים" שהזכיר הרב @נחפשה דרכינו ..?

והאם בקונטרס הנ"ל יש את כל הדיעות או רק האוסרים?
(במילים אחרות: איפה אוכל לברר את הנושא הנ"ל באובייקטיביות ולא בקונטרס עם אג'נדה לאסור)

והאם מישהו מחו"ר הפורום מכיר מו"ץ שמעשן בעצמו ובכ"א אוסר את העישון ביו"ט? (סליחה מראש...)
הגר"ש דבליצקי זצ"ל, עישן בעצמו, ובקונטרס הנ"ל הובא מכתבו לאסור ביו"ט
 
 

יהושע

משתמש ותיק
כפי שזכור לי הגדר של שווה לכל נפש זה דבר שעושים רוב אנשים.
ובעניין רחיצה ביו״ט צריך לומר שגם דבר שרוב אנשים עושים אם לא עושים בכל יום זה מחשב לאינו שווה לכל נפש, אלא שצריך עיון מצבי שגם אין אוכלים בכל יום, ואין לומר שכיון שאוכלים בכל יום שאר דברים, דא״כ מה ההוי אמינא לאסור צבי.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
מי יכול להביא את דעת המתירים לעשן..?

איפה ניתן להשיג את הקונטרס "מקדש ישראל והזמנים" שהזכיר הרב @נחפשה דרכינו ..?

והאם בקונטרס הנ"ל יש את כל הדיעות או רק האוסרים?
(במילים אחרות: איפה אוכל לברר את הנושא הנ"ל באובייקטיביות ולא בקונטרס עם אג'נדה לאסור)

והאם מישהו מחו"ר הפורום מכיר מו"ץ שמעשן בעצמו ובכ"א אוסר את העישון ביו"ט? (סליחה מראש...)

חפשתי ומצאתי באתר אחריני...


עישון סגריות ביום טוב - דעת המקילים
עי’ ביאור הלכה* סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, שהביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל.

ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר:
כך דעת האגרות משה להקל כמ”ש בספרו אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן לד

וכן דעת הגאון רבי ישראל יעקב פישר באבן ישראל. וכך כתב בפסקי תשובות.

וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול שהתיר כמש"כ בספר אור לציון ח"ב.

וכן דעת הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כא

וכן דעת הגאון רבי משה שטרנבוך בתשובות והנהגות.

וכן דעת הגר”ע יוסף להתיר וכמ”ש בשו”ת יביע אומר ח”א או”ח סימן לג ולאחרונה האריך בזה שוב בחזון עובדיה (יום טוב, הלכה יד והערה עט)

ובשו"ת השבי"ט ח"ג דף קלד ע"ב
ואדמור"י בית חב"ד.



הטוענים שהחפץ חיים נטה להקל משום שבתקופתו לא היה ידוע שהסגיריות מזיקות. אלו דברים חסרי שחר. החפץ חיים בספריו ובאגרותיו כותב במפורש שהעישון מזיק!
 

בנציון

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
דורדיא אמר:
מי יכול להביא את דעת המתירים לעשן..?

איפה ניתן להשיג את הקונטרס "מקדש ישראל והזמנים" שהזכיר הרב @נחפשה דרכינו ..?

והאם בקונטרס הנ"ל יש את כל הדיעות או רק האוסרים?
(במילים אחרות: איפה אוכל לברר את הנושא הנ"ל באובייקטיביות ולא בקונטרס עם אג'נדה לאסור)

והאם מישהו מחו"ר הפורום מכיר מו"ץ שמעשן בעצמו ובכ"א אוסר את העישון ביו"ט? (סליחה מראש...)

חפשתי ומצאתי באתר אחריני...


עישון סגריות ביום טוב - דעת המקילים
עי’ ביאור הלכה* סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, שהביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל.

ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר:
כך דעת האגרות משה להקל כמ”ש בספרו אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן לד

וכן דעת הגאון רבי ישראל יעקב פישר באבן ישראל. וכך כתב בפסקי תשובות.

וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול שהתיר כמש"כ בספר אור לציון ח"ב.

וכן דעת הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כא

וכן דעת הגאון רבי משה שטרנבוך בתשובות והנהגות.

וכן דעת הגר”ע יוסף להתיר וכמ”ש בשו”ת יביע אומר ח”א או”ח סימן לג ולאחרונה האריך בזה שוב בחזון עובדיה (יום טוב, הלכה יד והערה עט)

ובשו"ת השבי"ט ח"ג דף קלד ע"ב
ואדמור"י בית חב"ד.



הטוענים שהחפץ חיים נטה להקל משום שבתקופתו לא היה ידוע שהסגיריות מזיקות. אלו דברים חסרי שחר. החפץ חיים בספריו ובאגרותיו כותב במפורש שהעישון מזיק!
זה שהחפץ חיים ידע שהעישון מזיק בוודאי לא עושה את זה אינו שווה לכל נפש אם רוב הציבור מעשן.
 

בנציון

משתמש ותיק
יהושע אמר:
כפי שזכור לי הגדר של שווה לכל נפש זה דבר שעושים רוב אנשים.
ובעניין רחיצה ביו״ט צריך לומר שגם דבר שרוב אנשים עושים אם לא עושים בכל יום זה מחשב לאינו שווה לכל נפש, אלא שצריך עיון מצבי שגם אין אוכלים בכל יום, ואין לומר שכיון שאוכלים בכל יום שאר דברים, דא״כ מה ההוי אמינא לאסור צבי.
בצבי הגמרא אומרת מפורש שכיון שזה צורך של כל נפש לכן זה נחשב שוה לכל נפש, דהיינו שכיון שהצורך של אכילה הוא שוה לכל נפש, ממילא לא משנה איזה אוכל מכינים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מאן דהו אמר:
דורדיא אמר:
מי יכול להביא את דעת המתירים לעשן..?

איפה ניתן להשיג את הקונטרס "מקדש ישראל והזמנים" שהזכיר הרב @נחפשה דרכינו ..?

והאם בקונטרס הנ"ל יש את כל הדיעות או רק האוסרים?
(במילים אחרות: איפה אוכל לברר את הנושא הנ"ל באובייקטיביות ולא בקונטרס עם אג'נדה לאסור)

והאם מישהו מחו"ר הפורום מכיר מו"ץ שמעשן בעצמו ובכ"א אוסר את העישון ביו"ט? (סליחה מראש...)

חפשתי ומצאתי באתר אחריני...


עישון סגריות ביום טוב - דעת המקילים
עי’ ביאור הלכה* סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, שהביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל.

ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר:
כך דעת האגרות משה להקל כמ”ש בספרו אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן לד

וכן דעת הגאון רבי ישראל יעקב פישר באבן ישראל. וכך כתב בפסקי תשובות.

וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול שהתיר כמש"כ בספר אור לציון ח"ב.

וכן דעת הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כא

וכן דעת הגאון רבי משה שטרנבוך בתשובות והנהגות.

וכן דעת הגר”ע יוסף להתיר וכמ”ש בשו”ת יביע אומר ח”א או”ח סימן לג ולאחרונה האריך בזה שוב בחזון עובדיה (יום טוב, הלכה יד והערה עט)

ובשו"ת השבי"ט ח"ג דף קלד ע"ב
ואדמור"י בית חב"ד.



הטוענים שהחפץ חיים נטה להקל משום שבתקופתו לא היה ידוע שהסגיריות מזיקות. אלו דברים חסרי שחר. החפץ חיים בספריו ובאגרותיו כותב במפורש שהעישון מזיק!
זה שהחפץ חיים ידע שהעישון מזיק בוודאי לא עושה את זה אינו שווה לכל נפש אם רוב הציבור מעשן.

לא. רבים מהאוסרים כתבו שכל דבר שמזיק אין היתר בלי קשר לרוב [בלי להכנס שגם בזמנינו רבע מאוכלוסיית העולם מעשנים]
 

בנציון

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
בנציון אמר:
מאן דהו אמר:
חפשתי ומצאתי באתר אחריני...


עישון סגריות ביום טוב - דעת המקילים
עי’ ביאור הלכה* סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, שהביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל.

ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר:
כך דעת האגרות משה להקל כמ”ש בספרו אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן לד

וכן דעת הגאון רבי ישראל יעקב פישר באבן ישראל. וכך כתב בפסקי תשובות.

וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול שהתיר כמש"כ בספר אור לציון ח"ב.

וכן דעת הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כא

וכן דעת הגאון רבי משה שטרנבוך בתשובות והנהגות.

וכן דעת הגר”ע יוסף להתיר וכמ”ש בשו”ת יביע אומר ח”א או”ח סימן לג ולאחרונה האריך בזה שוב בחזון עובדיה (יום טוב, הלכה יד והערה עט)

ובשו"ת השבי"ט ח"ג דף קלד ע"ב
ואדמור"י בית חב"ד.



הטוענים שהחפץ חיים נטה להקל משום שבתקופתו לא היה ידוע שהסגיריות מזיקות. אלו דברים חסרי שחר. החפץ חיים בספריו ובאגרותיו כותב במפורש שהעישון מזיק!
זה שהחפץ חיים ידע שהעישון מזיק בוודאי לא עושה את זה אינו שווה לכל נפש אם רוב הציבור מעשן.

לא. רבים מהאוסרים כתבו שכל דבר שמזיק אין היתר בלי קשר לרוב [בלי להכנס שגם בזמנינו רבע מאוכלוסיית העולם מעשנים]

אז יש לך הוכחה מהחפץ חיים לא כמו הצד הזה, אבל עדיין יש צד יותר פשוט לאסור כיון שרוב האנשים לא מעשנים [אני לא נכנס לנידון האם זה נכון או לא, רק לראיה שהבאת מהחפץ חיים].
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בנציון אמר:
אז יש לך הוכחה מהחפץ חיים לא כמו הצד הזה, אבל עדיין יש צד יותר פשוט לאסור כיון שרוב האנשים לא מעשנים [אני לא נכנס לנידון האם זה נכון או לא, רק לראיה שהבאת מהחפץ חיים].

הרב וואזנר והרב קרליץ מנמקים טעם האיסור משום שבזמנינו נודע סכנת הדבר. ולא תלו אם רוב מעשנים או לא

וצריך בירור. כבר בזמן החפץ חיים היה ידוע שהסגיריות מזיקות

היום בזמן הזה נתברר למעלה מכל ספק שהדבר מזיק ביותר, ע"כ אין ספק דהלכה נוטה לאיסור בעישון ביו"ט, כיון דאינו שוה לכל נפש.
שמואל הלוי וואזנר (במכתבו)

ע"ד השאלה אם מותר לעשן ביו"ט סיגריות, אחרי שהרופאים קבעו שזה סכנה, אין בזה צורך השוה לכל נפש ואסור ביו"ט.
ש. י. נסים קרליץ (במכתבו בספר חיים ללא עישון ע"פ התורה)
 

מאן דהו

משתמש ותיק
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/haishun1-2.htm
העישון - סקירה הלכתית הרב מרדכי הלפרין


[חסום לי. מי שיכול לעלות לאשכול]
 

מאן דהו

משתמש ותיק
ציטוט: רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמארנא פוסק כי מכיון שאנשים רבים אינם מעשנים, וכן הנשים אינם מעשנות, וגם אם מעשנות הדבר מהווה פריצות, נמצא כי רוב האנשים בעולם אינם מעשנים, והדבר אינו נחשב שווה לכל נפש

אם עישון אסור לנשים משום פריצות ולא ילבש [כך כתב בתשובות והנהגות] מה ראה להכליל אותם ברוב העולם?
 

מאן דהו

משתמש ותיק
האוסרים

קבלתי מכתבו וע"ד עישון ביו"ט כבר גיליתי דעתי לפני כמה שנים דבזמנינו אין שום היתר לעשן ביו"ט.

יוסף שלו' אלישיב (בתשובתו להגאון מוהר"ר יוחנן סופר שליט"א בקובץ תשובות ח"ב סי' ל"ב )


היום בזמן הזה נתברר למעלה מכל ספק שהדבר מזיק ביותר, ע"כ אין ספק דהלכה נוטה לאיסור בעישון ביו"ט, כיון דאינו שוה לכל נפש.

שמואל הלוי וואזנר (במכתבו)


ע"ד השאלה אם מותר לעשן ביו"ט סיגריות, אחרי שהרופאים קבעו שזה סכנה, אין בזה צורך השוה לכל נפש ואסור ביו"ט.

ש. י. נסים קרליץ (במכתבו בספר חיים ללא עישון ע"פ התורה)


בזמנינו, שהעישון מזיק לבריאות, ורוב האנשים סולדים ממנו, איסור גמור לעשן ביו"ט.

חיים פנחס שיינברג (במכתבו)


אודות עישון סגריות ביו"ט כיון שיש בזה איסור כתב המהרש"ל (מובא בסי' תקי"ח) שאין להתיר מלאכה שמתכוין לשחוק שאין בזה צורך וכ"ש דבר האסור שאין בזה צורך, ולכן הנני מצטרף לרבנים שדעתם לאסור ביו"ט.

משה שטרנבוך *ראב"ד העדה החרדית (במכתבו)


בזמנינו שסיבת רוב העולם שאינם מעשנים הוא מפני שהוא מזיק לא הוי שוה לכל נפש ואסור מדאוריתא ביום טוב.

בנימין יהושע זילבר מח"ס אז נדברו (בקונטרס מקדש ישראל והזמנים מהדו"ב)


הצער שיש למעשנים כשאינם מעשנים שהוא צער ששייך רק למעשנים ודאי לא הוי שוה לכל נפש, ולכן אסור לעשן ביו"ט, כמו מוגמר דיליף לה בגמרא מקרא.

עמנואל טולידאנו (בספרו עוטה אור הל' תרו"מ סימן ט"ז ובמכתבו)


ובנידון דידן דעתי נוטה בפשיטות כי נפל יסוד ההיתר ואין מקום להעלות עשן סיגריות ביום טוב הן ראשון והן שני.

יצחק רצאבי רב עדת התימנים (בקונטרס מקדש ישראל והזמנים)

ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה (מכות כג:)

כל הזכויות שמורות (c) ל ”ר’ פנחס ראובן שליט”א” תחת רישיון


*סותר למה שנכתב בשמו בהודעה אחרת
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
ציטוט: רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמארנא פוסק כי מכיון שאנשים רבים אינם מעשנים, וכן הנשים אינם מעשנות, וגם אם מעשנות הדבר מהווה פריצות, נמצא כי רוב האנשים בעולם אינם מעשנים, והדבר אינו נחשב שווה לכל נפש

אם עישון אסור לנשים משום פריצות ולא ילבש [כך כתב בתשובות והנהגות] מה ראה להכליל אותם ברוב העולם?

איך בדיוק לאו דלא ילבש מתיחס להנהגות גבריות?

הניחא משום גדר צניעות [כמו שמוצג כאן] אבל לא ילבש?
http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=964#p=85&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
 

מאן דהו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כמו שברור שאם כולם היו נוהגים להעלות מוגמר, אף שזה פינוק, היה נחשב שווה לכל נפש, ה"ה ככל הרוב הציבור נמנע מלעשן ולא משנה מה הטעם, אזי המעשנים אינם נחשבים לשווה לכל נפש. לא העממיות שבעישון הופכת אותו לשווה לכל נפש.

לאחר נישואי שאלתי בליל יו"ט אחר התפילה, את הג"ר פנחס שרייבר זצ"ל, האם אפשר לעשן ביו"ט, וכמובן אז לא היה רעש לא לעשן כמו היום, היה רק את המעורר הראשון (הרב ויינגולד, 'חזן המוסר' בפוניב'ז..), השיבני בהבעה של לא רוצה להתיר. שאילתיו האם צריך כפרה למי שעישן ביו"ט, עשה תנועה כאומר גם זה לא..

מגומר וסיגריות הם שני דברים נפרדים
סיגריה למעשן היא כמו אוכל ממש. דבר שמגומר לעולם -גם למפונקים לא ייחשב למאכל ממש.
אדם שמעשן פחות אוכל! זה אוכל בשבילו!
לסיכום כל מי שדן אם זה אוכל נפש או לא סימן שאינו מעשן! וטענה זו העלה בזמנו הרב פישר נגד קונטרס שכתב לאסור
 

מאן דהו

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
לענין הלכה למעשה כבר הורו כל גדולי הפוסקים, בכללם הגרי"ש אלישיב, הגר"ש ואזנר, ויבדל"ח הגר"נ קרליץ, שביו"ט יש איסור נוסף לעשן [מצד דיני יו"ט], ומי יבוא לערער אחר הכרעתם הגדולה. ויעוין בקונטרס "מקדש ישראל והזמנים" שהביא דעת כל גדולי ההוראה בזה.

לא כל גדולי הפוסקים. חלק מגדולי הפוסקים. אלא אם כן כל הנמנים ברשימה הפרוסה לפניך אינם כלולים בסטטוס.. של גדולי הפוסקים.. [וגם רבים מאלה שאסרו לא הכריעו שהוא מהתורה או מצד הספק]

הביאור הלכה* סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, הביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל.

ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר:
כך דעת האגרות משה להקל כמ”ש בספרו אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן לד

וכן דעת הגאון רבי ישראל יעקב פישר באבן ישראל. וכך כתב בפסקי תשובות.

וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול שהתיר כמש"כ בספר אור לציון ח"ב.

וכן דעת הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כא

וכן דעת הגאון רבי משה שטרנבוך בתשובות והנהגות.

וכן דעת הגר”ע יוסף להתיר וכמ”ש בשו”ת יביע אומר ח”א או”ח סימן לג ולאחרונה האריך בזה שוב בחזון עובדיה (יום טוב, הלכה יד והערה עט)

ובשו"ת השבי"ט ח"ג דף קלד ע"ב
ואדמור"י בית חב"ד.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
שאר לעמו אמר:
כמו שברור שאם כולם היו נוהגים להעלות מוגמר, אף שזה פינוק, היה נחשב שווה לכל נפש, ה"ה ככל הרוב הציבור נמנע מלעשן ולא משנה מה הטעם, אזי המעשנים אינם נחשבים לשווה לכל נפש. לא העממיות שבעישון הופכת אותו לשווה לכל נפש.

לאחר נישואי שאלתי בליל יו"ט אחר התפילה, את הג"ר פנחס שרייבר זצ"ל, האם אפשר לעשן ביו"ט, וכמובן אז לא היה רעש לא לעשן כמו היום, היה רק את המעורר הראשון (הרב ויינגולד, 'חזן המוסר' בפוניב'ז..), השיבני בהבעה של לא רוצה להתיר. שאילתיו האם צריך כפרה למי שעישן ביו"ט, עשה תנועה כאומר גם זה לא..

מגומר וסיגריות הם שני דברים נפרדים
סיגריה למעשן היא כמו אוכל ממש. דבר שמגומר לעולם -גם למפונקים לא ייחשב למאכל ממש.
אדם שמעשן פחות אוכל! זה אוכל בשבילו!
לסיכום כל מי שדן אם זה אוכל נפש או לא סימן שאינו מעשן! וטענה זו העלה בזמנו הרב פישר נגד קונטרס שכתב לאסור
לענ"ד מי שלדוגמא מתמכר לטבק הרחה בשבת ויו"ט לא יהיה מסוגל בלי זה..  וה"ה למוגמר. המפונקים לא יסבלו סעודה בלי זה.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יש נקודה שלא דנו בה.
הסיגריות היום הם כמעט מוקצים מחמת מיאוס.
כל מעשן צריך לשבור את הראש איפה לעשן מבלי שיסלקוהו לפינה אחרת, הן מחמת תגובות הסובבים והן מחמת החוקים המחמירים ביותר שמשיתים קנסות גבוהים על עישון במקום ציבורי.
איך אפשר לכנות דבר כזה 'שוה לכל נפש'?
 
חלק עליון תַחתִית