תפילת נשים בפני ארון קודש פתוח

בן ישיבה

משתמש ותיק
אני כבר כמה ימים מתלבט בשאלה ולמי שאני שואל הוא מסתכל עלי כאפיקורס, אז אני לא יודע אם להמשיך לשאל כי עדיין אין לי הסבר,
לא יודע אם פה המקום אבל אולי ירחמו עלי פה ויעזרו לי,
יש כזה מושג שנשים מתקבצים אל ביהכ"נ לאמירת תהילים ותפילה מול ארון הקודש הפתוח,
ונפשי בשאלתי 
1
מה המקור לזה 
2
מה הענין בזה,

ואסביר את מה שאני מתלבט תפילה הוא ענין בקשת תחנונים בפני הקב"ה ומתנה שקיבלנו מהקב"ה להתפלל על צרכינו, יתר מכך מצאנו שהקב"ה מחכה לתפילתינו והמקור הראשון לכך הוא בפרשת בראשית שלא ירד גשם בגלל שלא נברא עדיין אדם שיתפלל על כך,
אך צורת התפילה קיבלנו מרבותינו מעומק הלב ובתחנונים וכעומד לפני המלך, נחלקו הפוסקים אם בתפילתו יעמוד ללא ניע או להיפך, אך יסוד צורת התפילה קיבלנו מרבותינו איך היא צריכה להיות,
כנ"ל את סדר התפילה קיבלנו מרבותינו אשר יתחיל בהודאה וממשיך בבקשה,
המורם מכל זה כי ענין התפילה הוא לא סתם איזה ענין רגשי אלא יש לזה סדר וצורה,
אי לכך מעניין אותי מאד מה המקור לזה שנשים נכנסים לביהמ"ד ופותחים ארון הקודש וצווחים בצרחות (סליחה על ההגדרה אבל מה אעשה שעברתי פעם ליד ביכ"נ בו התקיים כזה צורת תפילה ושמעתי צרחות שהיה נשמע לי איזה הפגנה ואז הבטתי מהחלון וראיתי המון נשים בפנים ושאלתי מישהו אז אמר לי שזה סגולה ידועה בירושלים), מה המקור לזה ומה הענין בזה,
אשמח מאד אם מישהו יאיר את עיני בדבר,
יתר על כך לדעתי עצם הכניסה של נשים לביהכ"נ אל מול ארון קודש פתוח לדעתי יש בזה בעיה, בפרט כאשר יש נשים שהם לא בטהרה,
מה גם עצם פתיחת הארון קודש מעולם לא שמענו שיבוא אחד ויחליט לפתוח את הארון קודש לכל סדר התפילה בימים הנוראים יש בזה מנהגים מתי כן ומתי לא, לא פותחים סתם ארון קודש,
אקווה כי מישהו יאיר את עיני בזה
 

דורדיא

משתמש ותיק
מחילה מכת"ר..

אבל גם אחר אריכות דבריך לא זכיתי להבין מה רע מצאת בתפילתן של נשים צדקניות? (תפילתן, לא צרחותן!)

האם מצאת סיימוכין כלשהן לדבריך שיש בזה בעיה מלבד השוואה שאינה במקומה לתפילת שמו"ע?

אם היית שואל כעניין היית מקשה מה טעם יש בפתיחת ארון הקודש בימים הנוראים, מדוע אז התפילה מתקבלת יותר, או שמא זה רק בא לעורר הלבבות.

איני מביע דיעה (בעיקר בגלל שאין לי ידע..) רק הפריע לי מאד הניסוח המזלזל.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
אני כבר כמה ימים מתלבט בשאלה ולמי שאני שואל הוא מסתכל עלי כאפיקורס, אז אני לא יודע אם להמשיך לשאל כי עדיין אין לי הסבר,
לא יודע אם פה המקום אבל אולי ירחמו עלי פה ויעזרו לי,
יש כזה מושג שנשים מתקבצים אל ביהכ"נ לאמירת תהילים ותפילה מול ארון הקודש הפתוח,
ונפשי בשאלתי 
1
מה המקור לזה 
2
מה הענין בזה,

ואסביר את מה שאני מתלבט תפילה הוא ענין בקשת תחנונים בפני הקב"ה ומתנה שקיבלנו מהקב"ה להתפלל על צרכינו, יתר מכך מצאנו שהקב"ה מחכה לתפילתינו והמקור הראשון לכך הוא בפרשת בראשית שלא ירד גשם בגלל שלא נברא עדיין אדם שיתפלל על כך,
אך צורת התפילה קיבלנו מרבותינו מעומק הלב ובתחנונים וכעומד לפני המלך, נחלקו הפוסקים אם בתפילתו יעמוד ללא ניע או להיפך, אך יסוד צורת התפילה קיבלנו מרבותינו איך היא צריכה להיות,
כנ"ל את סדר התפילה קיבלנו מרבותינו אשר יתחיל בהודאה וממשיך בבקשה,
המורם מכל זה כי ענין התפילה הוא לא סתם איזה ענין רגשי אלא יש לזה סדר וצורה,
אי לכך מעניין אותי מאד מה המקור לזה שנשים נכנסים לביהמ"ד ופותחים ארון הקודש וצווחים בצרחות (סליחה על ההגדרה אבל מה אעשה שעברתי פעם ליד ביכ"נ בו התקיים כזה צורת תפילה ושמעתי צרחות שהיה נשמע לי איזה הפגנה ואז הבטתי מהחלון וראיתי המון נשים בפנים ושאלתי מישהו אז אמר לי שזה סגולה ידועה בירושלים), מה המקור לזה ומה הענין בזה,
אשמח מאד אם מישהו יאיר את עיני בדבר,
יתר על כך לדעתי עצם הכניסה של נשים לביהכ"נ אל מול ארון קודש פתוח לדעתי יש בזה בעיה, בפרט כאשר יש נשים שהם לא בטהרה,
מה גם עצם פתיחת הארון קודש מעולם לא שמענו שיבוא אחד ויחליט לפתוח את הארון קודש לכל סדר התפילה בימים הנוראים יש בזה מנהגים מתי כן ומתי לא, לא פותחים סתם ארון קודש,
אקווה כי מישהו יאיר את עיני בזה
מה הבעיה? [בהתיחס לזמן רגיל] חז"ל במגילה אומרים שאישה לא עולה למנין הקרואים בספר תורה בציבור מכמה נימוקים. אבל עצם השהות בבית הכנסת מול ספר תורה לא עלתה על דעתם לשלול וגם כאן אין שום סיבה לשלול, תפילת נשים
 

בן של רב

משתמש ותיק
כבר היה לעולמים.

היה איש צדיק שקראו לו עלי שחשד באשה אומללה העונה לשם חנה שהיא מתנהגת בחוסר דרך ארץ מול השי"ת...

ולכן באמת הוא בירך אותה כי התברר שהיא לא שכורה=קלות ראש אלא כשרה, [אם כי באמת היא הטיחה דברים כלפי מעלה במרירותה] .
ולמדה מזה הגמ' בברכות לא: הלכה למעשה - שכל החושד בחברו צריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו.

וביאר הגר"א שהטעם הוא שכל מחשבת חשד פוגמת בהנחשד! והברכה מתקנת ומפצה אותו על החסר שנגרם לו.


נ. ב. ולמרות הכל - הגמ' אומרת שזה עסק מסוכן להטיח דברים כלפי מעלה.
כי לוי עשה זאת שדיבר תקיף בתפילתו ונהיה צולע, ע"ש .
(סוכה נג, תענית כה, מגילה כב)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
אני כבר כמה ימים מתלבט בשאלה ולמי שאני שואל הוא מסתכל עלי כאפיקורס, אז אני לא יודע אם להמשיך לשאל כי עדיין אין לי הסבר,
לא יודע אם פה המקום אבל אולי ירחמו עלי פה ויעזרו לי,
יש כזה מושג שנשים מתקבצים אל ביהכ"נ לאמירת תהילים ותפילה מול ארון הקודש הפתוח,
תפילה עיקרה רגש ולא שכל.
מה שכתבת שזה נשמע צווחות ולא תפילה, עי' הא דאמרי' בברכות, ואנן צווחין כולי יומא ולית דמשגח בן.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בן ישיבה אמר:
תפילה עיקרה רגש ולא שכל.
מה שכתבת שזה נשמע צווחות ולא תפילה, עי' הא דאמרי' בברכות, ואנן צווחין כולי יומא ולית דמשגח בן.
צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל א-ד-נ-י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּ֠וֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ׃

הראית פעם לב צועק? יש דבר כזה אוושה בלב, אבל זה מצב רפואי לא תקין. הראית מימיך חומה דומעת? אלא, משל הוא. ה"נ, משלו משל - וכי תעלה על דעתך שצעקו יום שלם, מעלוה"ש ועד לצאה"כ?
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בן ישיבה אמר:
תפילה עיקרה רגש ולא שכל.
מה שכתבת שזה נשמע צווחות ולא תפילה, עי' הא דאמרי' בברכות, ואנן צווחין כולי יומא ולית דמשגח בן.
צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל א-ד-נ-י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּ֠וֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ׃

הראית פעם לב צועק? יש דבר כזה אוושה בלב, אבל זה מצב רפואי לא תקין. הראית מימיך חומה דומעת? אלא, משל הוא. ה"נ, משלו משל - וכי תעלה על דעתך שצעקו יום שלם, מעלוה"ש ועד לצאה"כ?
כולי יומא הוא לריבותא וגוזמא הוא, צווחין הוא כפשוטו ואינו משל, דמה המשל מסביר יותר מהנמשל, ואם כוונתך דהוא גוזמא מה הצורך לדחוק כך, ומ''מ לגוף הענין איני יודע אם יש חילוק בין צווחה לצעקה, ואם יש חילוק וצווחה היינו שלא לקרוא למישהו מה שאין כן צעקה א''כ כאן זה צעקה.
ומ''מ בתפילות הנשים הנ''ל אין שום פגם כלל, וכנראה שלפותח האשכול כאב שהם עשו את זה בברבריות ובדרך שגעונית והכל לפי הענין.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הי' נפוץ מאד בליטא וסמוכותי' בכל עת צרה ומצוקה, אלא שאחר מלחה"ע נעשה לחזון בלתי‏־נפרץ - ומכאן תמיהת פותח האשכול.

עצם ניסוח השאלה הינו משונה 'קמעא'; אין צורך ב'מקור' או בבירור 'מהו הענין' בדברים שעיקרם רגשות־הלב.
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
HaimL אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כולי יומא הוא לריבותא וגוזמא הוא, צווחין הוא כפשוטו ואינו משל, דמה המשל מסביר יותר מהנמשל, ואם כוונתך דהוא גוזמא מה הצורך לדחוק כך, ומ''מ לגוף הענין איני יודע אם יש חילוק בין צווחה לצעקה, ואם יש חילוק וצווחה היינו שלא לקרוא למישהו מה שאין כן צעקה א''כ כאן זה צעקה.
לא גוזמא, אלא משל, כלשון הפסוק. היינו שמתפללים בלחש, כתקנת חז"ל הקדושים, וקוראים לזה צעקה, מפני שלו היו מבקשים ממלך בו"ד, באמת היו צועקים, כדי שישמע אותם המלך וירחם. השתא שמתפללים לממ"ה שהוא עונה לחש שמא צועקים היינו בדרך משל.

דווקא בלשונות חז"ל, כמ"פ, דצווחין ליה - היינו שקוראים לו. ראה, למשל, בתוספות דריש במה בהמה יוצאה,

חמרא לובא. אומר ר"ת דלובא היינו מצרים דכתיב (נחום ג) פוט ולובים היו בעזרתך ואמרינן בירושלמי גריס הבאים מלוב מהו להמתין להם שלשה דורות ומייתי עלה דהדא עלם מצראה דצווחין ליה לוב:


 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן קנג- סתירת ומכירת בית הכנסת
כד. בית כנסת שעזרת הנשים שלו צר מלהכיל את כל הנשים הבאות לבית הכנסת, ובהגיע עת הימים הנוראים הגבאים הציעו להקצות שורה אחת בפאתי בית הכנסת באופן עראי, על ידי הרחקה מתאימה עם מחיצה המבדלת כדת וכדין, ולאחר הימים הנוראים הכל יחזור למקומו, מותר לעשות כן, מאחר והנשים חייבות התפלה, והרי הן עונות לקידש לקדושה וברכו, כמו האנשים, אין בזה הורדה מקדושה. [שו"ת יביע אומר חלק י' חאו"ח סימן טו].
 

HaimL

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
 הימים הנוראים הכל יחזור למקומו, מותר לעשות כן, מאחר והנשים חייבות התפלה, והרי הן עונות לקידש לקדושה וברכו, כמו האנשים, אין בזה הורדה מקדושה. [שו"ת יביע אומר חלק י' חאו"ח סימן טו].
מהכ"ת יהיה אסור. קודם כל, בימינו, כל בית כנסת נבנה ע"ד המייסדים, ובפשטות - אינו כבית הכנסת של כרכים.

ובנוסף, לא שינוהו, רק קבעו מקום, לזמן מוגבל, שגברים אינם רשאים להיכנס לשם.
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אור החכמה אמר:
 הימים הנוראים הכל יחזור למקומו, מותר לעשות כן, מאחר והנשים חייבות התפלה, והרי הן עונות לקידש לקדושה וברכו, כמו האנשים, אין בזה הורדה מקדושה. [שו"ת יביע אומר חלק י' חאו"ח סימן טו].
מהכ"ת יהיה אסור. קודם כל, בימינו, כל בית כנסת נבנה ע"ד המייסדים, ובפשטות - אינו כבית הכנסת של כרכים.

ובנוסף, לא שינוהו, רק קבעו מקום, לזמן מוגבל, שגברים אינם רשאים להיכנס לשם.

לאפוקי מהאחרונים הסוברים שקדושת עזרת נשים פחותה מקדושת ביהכ"נ
 

אור החכמה

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
בפרט כאשר יש נשים שהם לא בטהרה,

ילקוט יוסף קריאת התורה ובית הכנסת הערות סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת אות מב
והוא הדין בזה שמותרות להכנס לבית הכנסת בזמן נידתן. וכמו שכתבו בתשובות הגאונים (ליק סימן מה) בשם רבי יהודאי גאון. ורבינו ירוחם (נתיב כו סוף חלק ג) כתב, שאלו הנמנעות מלהכנס לבית הכנסת, מנהג בטעות הוא, ומינות גדולה היא, וצריך למחות בידן. ע"ש. וכן פסקו הרמב"ם (פרק י מהלכות ספר תורה), והטור והשלחן ערוך (יורה דעה סימן רפב סעיף ט). ואף שבאור זרוע חלק א (סימן ש"ס) כתב, שיש נשים שנוהגות להמנע מלהכנס לבית הכנסת, ומליגע בספר קדוש בימי טומאתן, וחומרא בעלמא היא, ויפה הן עושות. ומורי הראבי"ה אמר לי שיש נשים שאינן מתפללות אחורי הנדה, ושכן מצא בפירוש בברייתא דנדה. ע"ש. וכן כתב בספר האגור (סימן אלף ושפ"ח) בשם ספר המקצועות, שאשה לא תכנס לבית הכנסת כל ימי ראייתה, וכו', שנאמר, בכל קודש לא תגע, ואל המקדש לא תבוא. וכו'. ע"ש. וכן כתב בספר הרוקח (סימן שיז), ועוד, מכל מקום כבר כתב בבית יוסף (אורח חיים סוף סימן פח) שהנשים שלנו לא נהגו להחמיר להימנע מלהכנס לבית הכנסת. ע"ש. וכן כתבו עוד כמה אחרונים כמבואר כל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן ח. והעלה שם, שנשים בימי ראייתן רשאות להכנס לבית הכנסת, ואינן רשאות להחמיר שלא להתפלל ולברך, אלא שרשאות להחמיר על עצמן שלא להכנס לבית הכנסת, ושלא לאחוז בספר תורה, ושלא להסתכל בספר תורה בעת שמראים אותו לעם. אף שמעיקר הדין יכולות להקל בזה. ע"ש.
 

HaimL

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
HaimL אמר:
אור החכמה אמר:
מהכ"ת יהיה אסור. קודם כל, בימינו, כל בית כנסת נבנה ע"ד המייסדים, ובפשטות - אינו כבית הכנסת של כרכים.

ובנוסף, לא שינוהו, רק קבעו מקום, לזמן מוגבל, שגברים אינם רשאים להיכנס לשם.
לאפוקי מהאחרונים הסוברים שקדושת עזרת נשים פחותה מקדושת ביהכ"נ
 האם אתה משוכנע בכך שהתשובה הנ"ל שייכת אפילו אם רוצים לעשות עזר"נ קבועה? שכן השאלה המקורית הייתה על עזר"נ עראית, באופן הנזכר בשאלה.
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אור החכמה אמר:
HaimL אמר:
מהכ"ת יהיה אסור. קודם כל, בימינו, כל בית כנסת נבנה ע"ד המייסדים, ובפשטות - אינו כבית הכנסת של כרכים.

ובנוסף, לא שינוהו, רק קבעו מקום, לזמן מוגבל, שגברים אינם רשאים להיכנס לשם.
לאפוקי מהאחרונים הסוברים שקדושת עזרת נשים פחותה מקדושת ביהכ"נ
 האם אתה משוכנע בכך שהתשובה הנ"ל שייכת אפילו אם רוצים לעשות עזר"נ קבועה? שכן השאלה המקורית הייתה על עזר"נ עראית, באופן הנזכר בשאלה.
סליחה, התכוונתי לומר לאפוקי מההו"א שדעת האחרונים שהבאתי יהיו שייכים גם באופן הנזכר [שאינו בקביעות]. 
 

חיים כץ

משתמש ותיק
1. מה העניין ??
    ע"ע תשובת מרן הגרח"ק שליט"א לגבי פתיחת עזר"נ בימים הנוראים בתקפת הקורונה.
2. מהו המקור ??
    "כמדמוני" עפ"י דעתו של מרן הגרי"ז זללה"ה בשעתו בירושלים בתקופת הקמת המדינה בפרעות וההפגזות של הערבים או בשעת גזירת גיוס הבנות.

{באידיש יש ביטוי לזה: "אויפרייסן די ארון קודש" היינו מבחינת כעין לקרוע שערי שמים}
 

סאטמארער

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
מחילה מכת"ר..

אבל גם אחר אריכות דבריך לא זכיתי להבין מה רע מצאת בתפילתן של נשים צדקניות? (תפילתן, לא צרחותן!)
רמ"א או"ח סי' פ"ח
הגה יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר (הגהות מיימוני פ"ד) וי"א שמותרת בכל וכן עיקר (רש"י הלכות נדה) אבל המנהג במדינות אלו כסברא הראשונה. ובימי ליבון נהגו היתר ואפילו במקום שנהגו להחמיר בימים נוראים וכה"ג שרבים מתאספים לילך לבהכ"נ מותרין לילך לב"ה כשאר נשים כי הוא להן עצבון גדול שהכל מתאספין והן יעמדו חוץ: 
משנה ברורה שם
(ז) אבל המנהג וכו' - ובמדינותינו נוהגין היתר לעולם ומברכות ומתפללות ומ"מ לא יסתכלו בס"ת בשעה שמגביהים אותה להראות לעם [ח"א] עוד כתב שלא יכנסו לבית הקברות עד שיטבלו:
 
חלק עליון תַחתִית