לבקשת רבים, עדכנו את כללי פורום הקורונה, לטובת כולנו - נא להקפיד לשמור עליהם
מעתה, בפורום קורונה הראשי יעלו נידונים תורניים בלבד, ובתת הפורום עדכונים נחוצים בלבד
נא לא לערב בין הפורומים, ונא לא להעלות כלל עדכונים שאינם נחוצים ושאר מילי דעלמא, פורומינו - פורום לתורה!
בתקווה להבנה, בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"

האם מותר למול ערבי - פרשת לך לך


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 298
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מותר למול ערבי - פרשת לך לך

שליחה על ידי גל גל » 14 אוקטובר 2018, 08:14

בס''ד

פרשת לך לך: האם מותר למול ערבי

פתיחה

בפרשת השבוע, מצווה אברהם אבינו על המילה, ומל גם את ישמעאל בנו. הגמרא במסכת סנהדרין (נט ע''ב) לומדת מהפסוקים, שגם בני קטורה פילגש אברהם חייבים במילה, ונחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא, מי מבני קטורה התחייב במילה:

א. דעת רש''י (שם, ד''ה לרבות) והרמב''ן (יבמות מו ע''א ד''ה שכן), שרק שישה בני קטורה נצטוו על המילה, אבל לזרעם אין חובה למול.

ב. דעת הרמב''ם (מלכים י, ח) והמאירי (סנהדרין שם) לעומת זאת, שהציווי על בני קטורה למול חל גם על זרעם, ובכל הדורות הם חייבים למול את עצמם. בזמן הזה שבני קטורה וישמעאל התערבבו אחד בשני, פסק הרמב''ם גם בני ישמעאל חייבים למול את עצמם .

האחרונים הקשו על הרמב''ם מדברי הגמרא בנדרים (לא ע''א), שאומרת שבמידה ואדם נדר שהוא לא יהנה מערלים, הוא אסור להנות מכל הגויים (ומותר בכל ישראל, גם אם הוא לא מל), והרי גם בני קטורה חייבים במילה, ומדוע לנודר אסור להנות מהם?! המשנה למלך תירץ (מלכים י, ז ד''ה הכלל), שמכיוון שלדעת הרמב''ם הם חייבים במילה רק מספק (כי לא יודעים מי בן קטורה ומי בן ישמעאל), אין דעתו של אדם לנדור על דבר שבספק. השאגת אריה תירץ (מט ד''ה ועוד), שלגבי בני ישראל הם נחשבים כערלים, משום שאמנם הם חייבים במילה, אבל לא בפריעה (וע''ע במאירי).

ג. דעת התוספות רא''ש (סנהדרין שם), שעד מתן תורה התחייבו גם בני קטורה וגם בני ישמעאל למול את עצמם, אך לאחר מתן התורה פקע מעליהם החיוב למול, ובזמן הזה רק יהודים מצווים במילה.

בעקבות העיסוק בפרשה בדיני מילה, נעסוק בשאלות האם מותר למול גוי, גוי שאביו יהודי, והאם מותר לגוי למול יהודי.

טעם המילה

עוד לפני שנגיע לענייננו יש לשאול, מדוע בכלל נצטוינו על המילה? הראשונים נתנו לכך מספר טעמים:

א. הרמב''ם במורה נבוכים (ג, מט) הביא שני טעמים. באמצעות המילה, מופחתת התאווה הטבעית המוגזמת, שיכולה להסיט את האדם מעיקר תפקידו בעולם, ומביאים אותה למקום הרצוי והנכון, בו הוא מצד אחד היא יכולה לבוא לידי ביטוי, מצד שני היא לא תופסת את כל המשקל בחיים (ריה''ל בכוזרי במאמר א' כתב, שהמילה לא מפחיתה מהתאווה, אלא גורמת לאדם להיזכר שהוא עבד ה').

טעם שני, אותו מגדיר הרמב''ם כעיקרי (שהביאו גם החינוך (מצווה ב)), שיש עניין בכך שלכל יהודי יהיה חותמת על כך שהוא יהודי. דבר זה גורם לפירוד מהגויים עובדי העבודה זרה, לחזק את האחדות והאהבה בין אוהבי ומייחדי ה' (ליצור גאוות יחידה) וחיזוק האמונה:

''ויש במילה עוד ענין אחר צריך מאד, והוא שיהיה לאנשי זאת האמונה כלם, רצוני לומר מאמיני יחוד השם, אות אחד גשמי שיקבצם, ולא יוכל מי שאינו מהם לומר שהוא מהם והוא נכרי, כי פעמים יעשה האדם כן כדי להגיע אל תועלת או כדי להתנכל על אנשי זה הדת... וידוע גם כן רוב האהבה והעזר הנמצא באנשים שהם כולם בסימן אחד, ושהוא על צורת ברית, וכן זאת המילה הוא הברית אשר כרת אברהם אבינו על אמונת יחוד השם וכן כל מי שימול יכנוס בברית אברהם להאמין היחוד, להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך.''

ב. החינוך (מצווה ב') כתב, שבאמצעות המילה מסמל הקב''ה לבני אדם, שכמו שהגוף שלהם צריך השלמה על ידי מעשיהם ולא נוצר שלם בטבעו, כך נפש האדם חסרה, והאדם צריך לפעול להשלים את צורתו הרוחנית. בדומה לכך כתב המהר''ל (תפארת ישראל פ''ב), שהאדם שונה מהבהמה בכך שהוא בעל שכל וצריך לתקן את טבעו, באמצעות המילה הוא מתעלה מעל הטבע.

ג. ר' חסדאי קרשקש (אור ה' ב, ב) ביאר, שהמילה משמשת כקרבן לה'. כלומר האדם נתבע למסירות נפש למען הקב''ה, גם כהכרת טובה על כך שהוא נתן לו את עצם החיים, וגם כדי להראות נכונות לעבוד את ה' בכל הכח.

מילה שלא לשם גירות

במידה וגוי רוצה להתגייר, הוא חייב גם לבצע ברית מילה (כריתות ט ע''א). האם במידה וגוי רוצה למול סתם בשביל לקיים מצווה ולא מתוך רצון להתגייר, מותר ליהודי למול אותו?

הבית יוסף (יו''ד רסו) הביא בשם רבינו ירוחם, שאסור למול גוי שלא לשם גירות, וכך פסקו הוא, הרמ''א (רסג, ה) והלבוש (שם) להלכה. אמנם מפשט דברי הרמב''ם בהלכות מילה עולה אחרת (מילה ג, ז), ולשיטת הרמב''ם במידה וגוי רוצה למול בשביל לקיים מצווה, מותר למול אותו, וכן פסקו להלכה הש''ך (שם, ס''ק ח) והרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ב, יט. אם כי כתב, שטוב לחוש לדעת האוסרים).

מדוע השולחן ערוך לא פסק כדעת הרמב''ם כפי שהוא עושה בדרך כלל? הסיבה לכך היא שהוא הבין, שהרמב''ם לא מתכוון שאפשר למול גוי לשם מצוות מילה (שהרי במילה התייחדו עובדי ה'), אלא שמדובר במקרה שבו הגוי רוצה להתגייר, ויש לו שחין באזור המילה. בדרך כלל אסור לרפא גוי (אלא אם כן בשכר או במקום איבה), אבל כאן שהגוי רוצה באמת להתגייר והוא מתרפא כבדרך אגב, אין מניעה למול אותו. משום כך, פסק השולחן ערוך את דבר הרמב''ם בהלכות גירות (יו''ד רסח, ט), ולא בהלכות מילה.

כבדרך אגב יש לציין, בתשובות הרמב''ם (סי' קמח, שלא היו כולם בפני השולחן ערוך) מובא שהרמב''ם ביאר כמו הש''ך, ולא כמו השולחן ערוך, ובלשונו: ''מותר לישראל למול הגוי אם רוצה הגוי לכרות הערלה ולהסירה, לפי שכל מצוה שהגוי עושה, נותנין לו עליה שכר ובלבד שיעשנה, כשהוא מודה בנבואת משה רבינו''.

אביו יהודי ואמו גויה

גוי שאביו יהודי ואמו גויה, נחשב כמובן על פי ההלכה כגוי, האם במידה והוא רוצה שימולו אותו שלא לשם גירות, מותר למול אותו? כמובן שלדעת הרמב''ם והש''ך שראינו לעיל, כל עוד הוא מכוון לשם מצווה, אין בכך בעיה. השאלה היא לדעת השולחן ערוך שנפסק להלכה, האם בכהאי גוונא מותר למול אותו, כי אולי יש מקום להקל בגלל שאביו יהודי.

מפשט דברי השולחן ערוך (רסו, יג) משמע, שאכן מותר למול אותו. השולחן ערוך פוסק, ''שישראל שנולד לו בן מעובדת כוכבים, אין מלים אותו בשבת'', משמע שהבעיה היא דווקא בשבת, אבל בימות החול אין בעיה למול אותו. אמנם בכל זאת, נראה שיש שלא קיבלו את הדיוק מדברי השולחן ערוך, וסברו שאין למול גוי, גם אם אביו יהודי.

דיון זה נערך בין הרב קלישר לרב הילדסמר (סיק רל – רלא), בעקבות פסק שניתן בארצות הברית, שאין למול בנים של אם גויה, ותלוי במחלוקת עקרונית, כיצד אנו מתייחסים לאדם שנולד מאב יהודי, האם הוא נחשב כזרע קודש ומצווה לקרבו, או שמא אין בכך עניין.

א. הרב הילדסמר והשרידי אש (יו''ד ס) סברו, שתינוק שנולד לגויה, אין עניין לקרבו משום מספר טעמים: א. במידה וימולו אותו, יש חשש שיחשבו שהוא יהודי, יצרפו אותו למניין, ויתירו לו להתחתן עם יהודייה. ב. זה מעודד נישואי תערובת, כי הקהילה כאילו נותנת אישור לכך שמתחתנים עם גוים, בכך שמלים את התינוק. ג. שתי הסיבות הנ''ל, בעצם מבוססות על הנחת הייסוד, שילד שנולד לאמא גויה, כבר נדחה מהיהדות, ומכיוון שהוא לא נחשב זרע קודש, אין עניין לקרב אותו. כך למשל כתב גם הרב קוק (דעת כהן קמט):

''...ובודאי שב ואל תעשה עדיף, וזהו רק מצד מקור ההלכה. אבל מצד התקלה שתוכל להמשך מזה, שיחשוב הוא והוריו שהוא בן ישראל גם בלא גירות, ויבאו להתחתן בישראל, ועוד קלקולים רבים כאלה. וגם שעל ידי זה יהיו יותר קלים בעיניהם, ובעיני האנשים הדומים להם, נשואי התערובות בעוות הרבים, ודאי צריכים לעמוד על המשמר, שלא לתן להם מוהל אפילו למול בלא ברכה, עד שנדע שיש כאן ענין של גירות לשם שמים ממש".

ב. הרב קלישר לעומת זאת, צירף מספר גורמים, ובעקבות כך פסק שיש למול אותם: א. לדעת הש''ך כפי שראינו, אין בכך בעיה כלל למות גויים לשם מצווה. ב. אותו גוי מוגדר כגר תושב, שבכל מקרה צריך למול. ג. בניגוד לדעת הרב קוק ודעימיה, סבר הרב קלישר שילד כזה מוגדר עדיין כזרע ישראל, ולכן למרות שכמו החולקים עליו הוא ידע שבמידה וימולו את אותו תינוק, עלולים להיות לכך מחירים, הוא סבר שהכף נוטה בכל זאת לכך שיש לקרב (וע''ע בפסקי עוזיאל של הרב עוזיאל סי' סד), ובלשונו:

"כל שכן בילד אשר אביו ישראל, ואמו הנכרית לא תמחה מהמילו, שמצווין אנו לפתוח לו פתח תקוה למולו כעת על דעת אביו, וכשיגדל יוכל מהר לעשות כרצון אביו לטבול עצמו כדת וכדין. ואם אין מלין אותו דוחין אותו בידים מעדת ישראל, ולא ככתוב ואל יידח ממנו נידח".

האם מותר לגוי למול יהודי

האם מותר לגוי למול יהודי? הגמרא במסכת עבודה זרה (כו ע''ב – כז ע''א) מביאה מחלוקת בעניין זה, בין רבי מאיר וחכמים לר' יהודה הנשיא. לדעת ר' יהודה הנשיא, יש בעיה עקרונית שגוי ימול יהודי, משום שנאמר 'ואתה את בריתי תשמור', משמע שדווקא יהודי שייך בברית ובשמירה עליה, אבל לגוי אין שייכות בברית, ולכן אסור לו למול אף פעם יהודי.

לדעת מאיר וחכמים לעומת זאת, אין בעיה עקרונית שגוי ימול יהודי, אלא שמכיוון שהגויים חשודים על שפיכות דמים, יש חשש שהם יחתכו את התינוק ויהרגו אותו, או יעשו אותו כרות שפכה (כלומר יפגעו לו ביכולת ההולדה), ומשום כך אסור להם למול.

מה הדין כאשר יהודי משגיח על הגוי כאשר הוא מל? לדעת חכמים אין בכך בעיה, כי הוא יכול להשגיח עליו. רבי מאיר חולק על דבריהם, וסובר שגם במקרה כזה, יש חשש שהגוי יעשה את התינוק כרות שפכה, ולכן אסור לו למול אף פעם, ובלשון הגמרא:

''ועובד כוכבים לא ימול ישראל, מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובד כוכבים מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבו (= ומשגיחים עליו), אבל בינו לבינו לא (= אבל לבד, לא). ורבי מאיר אומר: אפילו אחרים עומדים על גבו נמי לא (= גם לא), דזימנין דמצלי ליה סכינא (= שמא הגוי יטה בכוונה את סכין המילה) ומשוי ליה (= ויהפוך את התינוק ל:) כרות שפכה... רבי יהודה הנשיא אומר: מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה? תלמוד לומר: ואתה את בריתי תשמור.''

להלכה

להלכה פסק השולחן ערוך (יו''ד רסד, א) בעקבות הרמב''ם (מילה א, ב), שאסור לגוי למול יהודי: ''אבל עובד כוכבים, אפילו הוא מהול, לא ימול כלל''. אמנם, במידה ובכל זאת הוא מל, פסק השולחן ערוך שהיהודי כן נחשב מהול. אז אמנם כפי שמביאים הבית יוסף והרמ''א, צריך להטיף מהתינוק דם ברית (שלא כשאגת אריה נד), אבל יש לתהות, מדוע בכלל המילה כשרה, הרי הגוי פסול מלמול?

א. המאירי ביאר (ע''ז שם ד''ה ישראל), שלהלכה נפסק כדעת ר' יהודה הנשיא, שגויים לא יכולים בכלל למול יהודים. במידה ובכל זאת הגוי מל, אז המילה שלו כשרה, כי ליהודי כבר אין ערלה. במילים אחרות, המאירי מבין, שהמצווה במילה היא להסיר את הערלה (כלומר אמירה מציאותית), לכן ברגע שבמציאות אין כבר ערלה, אין בשביל מה למול שוב

ב. הכסף משנה (על הרמב''ם שם), הבין אחרת. הוא סבר שבאמת נפסקה ההלכה כדעת חכמים, שבעיקרון גוי כן יכול למול, אלא שחוששים שמא הוא ייפגע בתינוק. אמנם, לאחר שהגוי כבר מל את התינוק, שוב לא שייך לומר שיש חשש שהוא יפגע בתינוק, שהרי התינוק כבר מהול! ולכן אם בדיעבד הגוי מל את התינוק, המילה כשרה (ויש לדון מדוע בכהאי גוונא צריך להטיף דם ברית, ועיין בבית יוסף ואכמ''ל).

הערה כבדרך אגב על שיטת המאירי. יש חקירה מפורסמת בה נחלקו בית הלוי (ב, מז) והפרי יצחק (ב, ל) בעקבות הראשונים, מה בדיוק המצווה במילה, ומצאנו בכך שלוש אפשרויות: א. המצווה מתקיימת בכך שמלים את התינוק. ב. המצווה שהתינוק יהיה מהול. ג. המצווה שהתינוק לא יהיה ערל. לדוגמא, המאירי בסוגיה שלנו הבין, שלמרות שהגוי לא יכול למול יהודי, במידה והוא בכל זאת מל, כבר אין צורך למול את התינוק היהודי (או להטיף ממנו דם ברית). ברור שהוא הבין כמו הדרך השלישית, שהמטרה היא שהתינוק לא יהיה ערל, ומטרה זו בוצעה. אם הוא היה מבין כמו הדרך הראשונה למשל, שהמצווה היא למול, אז אם הגוי היה מל את היהודי, גם בדיעבד לא היו יוצאים ידי חובת מילה, משום שאמנם הגוי הוריד את הערלה לתינוק, אבל המטרה היא למול את התינוק, ואת זה הגוי לא יכול לעשות.

מוזמנים להגיב...

ערכים:


אלישיב בן דאואל
הודעות: 53
הצטרף: 20 יוני 2018, 16:32
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול ערבי - פרשת לך לך

שליחה על ידי אלישיב בן דאואל » 14 אוקטובר 2018, 15:47

יפה מאוד!!!


משה בטיטו
הודעות: 47
הצטרף: 03 אוגוסט 2018, 09:05
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול ערבי - פרשת לך לך

שליחה על ידי משה בטיטו » 15 אוקטובר 2018, 11:46

מה דין מילה בלייזר?


י.א.ל
הודעות: 128
הצטרף: 29 אוגוסט 2017, 14:49
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול ערבי - פרשת לך לך

שליחה על ידי י.א.ל » 15 אוקטובר 2018, 14:06

שמעתי בעבר מאדם מבוגר ירושלמי שהוא היה צעיר היה מתאמן להיות מוהל אצל הבדואים אני הכרתיו בתל אביב לשם היה מגיע למסור שיעורים קבועים בחיי אדם פרשת השבוע ועוד בכמה בתי כנסיות


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול בקרני לייזר - פרשת לך לך

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 15 אוקטובר 2018, 14:47

משה בטיטו כתב:מה דין מילה בלייזר?
האם אפשר לערוך ברית מילה באמצעות קרני לייזר? מתוך ספר "והערב נא" של הרב יצחק זילברשטיין הועתק מכאן מעשה בילד שנולד עם בעיות חמורות של אי קרישת דם [מחלת ה'המופיליה']. כמובן שמחוסר ברירה לא קיימו בו את מצוות המילה, שהרי לבטח היתה מביאה אותו לידי איבוד דם רב וסכנת חיים. והנה, כעבור מספר שנים, הועלתה הצעה מעניינת, שבעזרתה יוכל האב לקיים את המצוה היקרה בבנו. הרופאים המליצו, להשתמש בטכניקה חדישה אשר משתמשים בה לאחרונה בשטחים רבים בכירורגיה הרפואית - למולו בעזרת קרני לייזר!! (בשילובם של תרופות הגורמות לקרישת הדם). יתרונם של קרני הלייזר, מתבטא בכך שבשעת החיתוך צורבים הם בו זמנית את כלי הדם, ועל ידי כך נמנעת סכנת איבוד דם הנימול, ממנה חששו הרופאים. בשמוע משפחת הילד אודות אפשרות זו, מיהרו לפתחם של גדולי ההוראה, ושאלו לחוות דעתם בנושא - האם אכן ניתן למול בעזרת קרני הלייזר?

תחילה יש להדגיש, שאף אם נחשיב את פעולת קרני הלייזר כקיום מצוות מילה, מכל מקום כבר כתב בעל ה"שבט הלוי" (ח"ט סימן רי"ב), כי 'חלילה להשתמש בדבר חדש כזה במילה רגילה, כי הכל מקובל בידינו איש מפי איש עד מתן תורתינו, דהיינו לחתוך לכתחילה כל הערלה על ידי סכין, לפרוע על ידי ציפורנים, ולשׂום עור הערלה בעפר דוקא'. וכל נידוננו מתייחס אפוא, למקרה בו לא קיימת אפשרות אחרת למול מלבד הקרנת הלייזר.

באיזה כלי ניתן למול - נאמר בשולחן ערוך (יור"ד סימן רס"ד סעיף ב'): "בכל מלין, ואפילו בצור ובזכוכית ובכל דבר הכורת... ומצוה מן המובחר למול בברזל, בין בסכין בין במספרים, ונהגו למול בסכין"[1]. ובספר 'ברית-אפרים' (עמוד ש'), הביא שיש המבארים שנהגו כל ישראל למול בסכין כדי להזכיר את עקידת יצחק, שנאמר בה: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ (בראשית כ"ב, י'), ומאכלת היינו סכין. כמו כן בא הדבר לרמז שברית המילה היא כעקידה שלימה - כקרבן הנשחט לשם הקב"ה.

על כל פנים, מדברי השולחן ערוך לכאורה נוכל ללמוד, כי ניתן למול על ידי קרני הלייזר, שאף הן לכאורה בגדר 'דבר הכורת'. אולם, הגאון רבי יצחק וייס זצ"ל, בשו"ת 'מנחת יצחק' (ח"ח סימן פ"ט), כתב לפקפק בעצם האפשרות למול בקרני הלייזר מבחינה הלכתית, שאף על פי שנפסק בשולחן ערוך, כי ניתן למול בכל דבר החותך, מכל מקום יתכן שמילה בקרן לייזר אינה נחשבת לחיתוך מכוחו של האדם, והרי היא כמילה על ידי סם - שאינה נחשבת כקיום מצוות המילה, מאחר ואינה מכוח האדם[2]. והוסיף המנחת יצחק, שאף אם נאמר שמילה על ידי לייזר נחשבת למילה ראויה, בכל זאת היות והנימול יזדקק לטיפול נוגד קרישה במהלך המילה ולאחריה - אסור למולו, משום שהריהו נחשב כחולה מסוכן הפטור ממילה.

ונראה כי באופן שאין כלל חשש סכנה, ולא קיימת אפשרות להסיר את ערלת הילד כי אם על ידי קרני הלייזר, בודאי שיש להעדיף להסיר כך ערלתו בשעת הדחק שכזו, שהרי בכך על כל פנים לא יהיה ערל. וסמך לכך יש אולי להביא מדברי המדרש תנחומא (פרשת לך לך סימן יז): "התהלך לפני והיה תמים... מהו תמים? שחיבב את המילה, אמר ר' ישמעאל גדולה מצוות מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה... והיה יושב אברהם ותמה היאך ימול, כיון שאמר לו הקב"ה: ואתנה בריתי ביני ובינך, מה כתיב אחריו? ויפול אברהם על פניו, כיון שנפל על פניו רמז הקב"ה לאותו מקום, ועקצו עקרב[3] ונמצא מהול..."[4] - מבואר איפוא כי נחשב למהול על אף שמעשה החיתוך אינו נעשה מכח האדם[5].


בשולי הדברים, נעתיק עדות מאלפת שהובאה בהגהות ה'מקור-חיים' (לר' יאיר חיים בכרך זצ"ל, בעל החוות-יאיר, באו"ח סי' תרכ"א), בשם ספר 'מזבח-הזהב': "מפי השמועה שמעתי מאחד שהיה כהן ומוהל, וזקן ונשוא פנים, ומופלג בחכמה ובחסידות, ונזדמנה לו מילה ביום הכיפורים. [מילה ביום הכיפורים נערכת קודם תפילת מוסף]. מה עשה אותו חסיד? רחץ היטב את ידיו קודם שמל, וכיון ברחיצה זו גם לנשיאת כפיים, ולא הסיח דעתו מהם עד עלותו לדוכן כדי שלא יצטרך רחיצה שנית. והיו ידיו אמונה בלכלוך דם הברית, לא שטף ידיו במים, כדי שלא להעביר הלכלוך של דם הברית. וכן עלה לדוכן ונשא כפיו פרוסות השמים. ושבחוהו כל גדולי הקהילה בדבר זה! והעידו שהיה תהילות לאל אותה השנה שנת אוסם, שנת ברכה!".

* * *
[1] והנה, נאמר בתורה: "ותיקח ציפורה צור ותכרות את ערלת בנה" (שמות ד', כ"ה), ויש להבין, מדוע לא קיימה צפורה את המצוה על ידי סכין? וביאר הערוך השולחן (יור"ד סי' רס"ד, ט"ו), שהרי היו בדרך ומן הסתם לא נזדמן לה סכין יפה למול בה.

[2] יעויין בשו"ת 'אמרי יושר' לגאון רבי מאיר אריק זצ"ל (ח"ב סימן ק"מ), שכתב כדבר פשוט כי לשון "הימול" משמע כריתה ביד או בסכין, ולא בסם באופן שתיכרת הערלה מאליה. ומסתבר שהוא הדין להקרנת הלייזר.

[3] ומעניין לגלות את דברי בעל ה'טהרת המים' (שיורי טהרה מערכת ס' כלל נ"ח) שכתב: סגולה לעקיצת עקרב - אם ישימו על הנשיכה ברית מילה טהור, כגון קטן שלא ראה קרי, ואז יתרפא, משום שעקרב מסור תחת ממשלת מצוות מילה, [יעויין בספר קב הישר פרק כ"א].

[4] אמנם יש לציין לדברי הילקוט שמעוני (נחמיה רמז תתרע"א): "אמר אברהם לקב"ה: מי ימול אותי? אמר לו: אתה לעצמך. נטל אברהם את הסכין, ואחז בערלתו ובא לחתוך והיה מתיירא לחתוך, לפי שהיה זקן. מה עשה הקב"ה? שלח ידו ואחז עמו, והיה אברהם חותך, שנאמר: 'וכרות עמו הברית', וכרות לו אין כתיב כאן, אלא וכרות 'עמו' הברית - מלמד שהיה הקב"ה אוחז ואברהם חותך".

[5] וכתב בשבט הלוי (שם) שאין לברך את ברכת המצוה על המילה באופן זה, כיון שלא קיים את צורת המצוה כרצון תורתינו הקדושה. אלא שחידש כי אבי הבן יוכל לברך את ברכת 'להכניסו בבריתו של אברהם אבינו', שכן ברור כי זה שהסיר ערלתו ע"י קרני לייזר כדי להיות חתום במצוות גושפנקא דמלכא - קיים בריתו של אברהם שלא להיות ערל ולהסיר הערלה מבשרו... ע"ש. וע"ע בשו"ת קנין תורה ח"ג סימן מ"ו.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול בקרני לייזר - פרשת לך לך

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 15 אוקטובר 2018, 14:53

שו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן ריב)-
"וגם אם נימא דפעולת קרני לייזר או איזה המצאה דומה גורמים כילוי וגזירת הערלה באיזה אופן ונקרא חותך ביסודו, עכ"פ מכ"מ חלילה להשתמש בדבר חדש כזה במילה רגילה, כי הכל מקובל בידינו איש מפי איש עד מתן תורתינו. דהיינו לחתוך לכתחלה כל הערלה ע"י סכין, לפרוע ע"י צפרנים כאשר האריך להוכיח בתשובת בנין ציון ח"א סי' פ"ח [וע"ש סי' כ"ג וכ"ד], ולשום עור הערלה בעפר דוקא, כאשר רמזו חז"ל במ"ר ועוד ע"פ מי מנה עפר יעקב וגו'.
איברא במחלת ההמופיליה, שא"א לחתוך ולכרות מחמת סכנת הדם, או באיזה אופן של מתו אחיו מחמת מילה שאנו קובעים ע"פ הרפואה שאי אפשר לפסוק כדעת הרמב"ם דמוהלים כשיתחזק כחו וכמבואר ביו"ד סי' רס"ג, וקרני הלייזר פועלים מכ"מ למסס עור הערלה ועור הפריעה, והוא עכ"פ אינו ערל פשיטא דמותר להשתמש בזה, ומצוה להשתמש...ובענין ברכת המילה במקרה הנ"ל שאנו מתירים בלית ברירה לעשות הסרת הערלה ע"י קרני לייזר, הנה בזה צודק מעל' כב' שלא לברך ברכת המצוה על המילה כיון שלא קיים צורת המצוה כרצון תוה"ק. אבל ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, אני נוטה שכן לברך דהא ברור דזה שהסיר ערלתו ע"י קרני לייזר כדי להיות חתום במצות גושפנקא דמלכא קיים בריתו של אברהם שלא להיות ערל ולהסיר הערלה מבשרו

שו"ת מנחת יצחק (חלק ח סימן פט)-
ע"ד אשר העיר אותי הרה"ג מוה"ר רפאל סלאווייציג שליט"א שנתפרסם בעיתונים ברית מילה שנעשה לנער בן י"ג החולה במחלת נזילת דם שאין הדם מתקרש, שבמילה רגילה יש סכנה גדולה לחייו, והמציא איזה רופא מומחה לעשות המילה במכשיר הנקרא קרני לייזער... ובזה השאלה אם לכתחילה יוכלו לעשות כן, ומה הדין בדיעבד, אם חשוב כנימול, וכמובן שזה דוקא אם הסירו גם עור הפריעה, דבלתי זאת בודאי הוי כאלו לא נימול.
והנה ידי"נ הרב הגאון מוהרא"ד הורביץ שליט"א חבר בית דינינו, כתב בזה לברר דאם כי המצוה מן המובחר למול בברזל כדאיתא ברמב"ם ובטוש"ע, אבל כבנד"ד שהוא סכנה גלוי' ר"ל אין לך שעת הדחק גדול מזה שלא ישאר ערל כל ימיו, בודאי שפיר דמי, וה"ז נימול גמור, וגם בודאי מצוה מן המובחר להטיף דם ברית, עכ"ז היכא דלא אפשר בודאי שאינו מעכב עיקר המצוה, אך בודאי יש להשגיח שיעשו פריעה ג"כ, דמל ולא פרע כאלו לא מל, ומטעם דהוי בכלל דבכל דבר הכורת.
...הנה בתשו' אמרי יושר (ח"ב סי' ק"מ אות ב') והובא בספרי מנח"י (ח"ה סי' כ"ד אות ב' ד"ה וגם) כתב דגוף המילה אי אפשר ע"י סם דלשון המול משמע כריתה ביד או בסכין ולא בסם, שיכרת ממילא ע"י משיחת הסם... ובזה יש לעיין אם מה שנעשה ע"י שטראהלען לא ע"י נגיעה ביד כלל בהסרת הערלה, אם עדיפא מנעשה ע"י סם" ע"כ.

במאמר שפורסם (אסיא, כרך נו עמוד י) טוען ד"ר יוסף ולפיש שמבחינה מעשית דבריו של הרב וייס אינם מדוייקים, מכיון שקרני הלייזר אינם יכולים לחתוך אם המנתח אינו לוחץ על הבשר, ולכן לכאורה אפשר יהיה למול בעזרת קרני לייזר. ואולם, לכתחילה כתבו הפוסקים שיש צורך שיצא דם בעת המילה, ולכן יש להקפיד על כך שהמנתח יאפשר לקצת דם לצאת. את הסתירה בין מה שכתב הרמב"ם (שעדיף למול בכלי ברזל) לבין מה שראינו בתנ"ך (שמלו דוקא באבן) מסביר ד"ר ולפיש בצורה פשוטה: המצוה היא תמיד למול בכלי הבטוח ביותר. בזמן התנ"ך אכן השתמשו באבן, כי זה היה הכלי הבטוח ביותר. מאוחר יותר השתמשו בברזל, כי הוא הכי בטוח, ולפי זה היום אפשר אולי להשתמש גם בלייזר. בסופו של דבר ד"ר ולפיש, כמובן, אינו פוסק הלכה, ולכן ודאי שאין להתיר למול ילד בריא בלייזר, אבל נראה שכאשר מדובר בחולה המופיליה כולם יודו שיש למול אותו בעזרת לייזר ולא להשאירו ערל:


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 298
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול בקרני לייזר - פרשת לך לך

שליחה על ידי גל גל » 16 אוקטובר 2018, 08:28

הפקדתי שומרים כתב:שו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן ריב)-
"וגם אם נימא דפעולת קרני לייזר או איזה המצאה דומה גורמים כילוי וגזירת הערלה באיזה אופן ונקרא חותך ביסודו, עכ"פ מכ"מ חלילה להשתמש בדבר חדש כזה במילה רגילה, כי הכל מקובל בידינו איש מפי איש עד מתן תורתינו. דהיינו לחתוך לכתחלה כל הערלה ע"י סכין, לפרוע ע"י צפרנים כאשר האריך להוכיח בתשובת בנין ציון ח"א סי' פ"ח [וע"ש סי' כ"ג וכ"ד], ולשום עור הערלה בעפר דוקא, כאשר רמזו חז"ל במ"ר ועוד ע"פ מי מנה עפר יעקב וגו'.
איברא במחלת ההמופיליה, שא"א לחתוך ולכרות מחמת סכנת הדם, או באיזה אופן של מתו אחיו מחמת מילה שאנו קובעים ע"פ הרפואה שאי אפשר לפסוק כדעת הרמב"ם דמוהלים כשיתחזק כחו וכמבואר ביו"ד סי' רס"ג, וקרני הלייזר פועלים מכ"מ למסס עור הערלה ועור הפריעה, והוא עכ"פ אינו ערל פשיטא דמותר להשתמש בזה, ומצוה להשתמש...ובענין ברכת המילה במקרה הנ"ל שאנו מתירים בלית ברירה לעשות הסרת הערלה ע"י קרני לייזר, הנה בזה צודק מעל' כב' שלא לברך ברכת המצוה על המילה כיון שלא קיים צורת המצוה כרצון תוה"ק. אבל ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, אני נוטה שכן לברך דהא ברור דזה שהסיר ערלתו ע"י קרני לייזר כדי להיות חתום במצות גושפנקא דמלכא קיים בריתו של אברהם שלא להיות ערל ולהסיר הערלה מבשרו
:
מחילה, אני ממש לא מבין את הטענה של הרב וואזנר. מה זה משנה שלא השתמשו בזה בעבר? אם זאת דרך נוחה וקלה, ואין בכך בעיה הלכתית, לא רואה שום מניעה. אבותינו לא מלו בלייזר, כי לא הייתה אפשרות כזאת...


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול בקרני לייזר - פרשת לך לך

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 אוקטובר 2018, 19:33

גל גל כתב:
הפקדתי שומרים כתב:שו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן ריב)-
"וגם אם נימא דפעולת קרני לייזר או איזה המצאה דומה גורמים כילוי וגזירת הערלה באיזה אופן ונקרא חותך ביסודו, עכ"פ מכ"מ חלילה להשתמש בדבר חדש כזה במילה רגילה, כי הכל מקובל בידינו איש מפי איש עד מתן תורתינו. דהיינו לחתוך לכתחלה כל הערלה ע"י סכין, לפרוע ע"י צפרנים כאשר האריך להוכיח בתשובת בנין ציון ח"א סי' פ"ח [וע"ש סי' כ"ג וכ"ד], ולשום עור הערלה בעפר דוקא, כאשר רמזו חז"ל במ"ר ועוד ע"פ מי מנה עפר יעקב וגו'.
איברא במחלת ההמופיליה, שא"א לחתוך ולכרות מחמת סכנת הדם, או באיזה אופן של מתו אחיו מחמת מילה שאנו קובעים ע"פ הרפואה שאי אפשר לפסוק כדעת הרמב"ם דמוהלים כשיתחזק כחו וכמבואר ביו"ד סי' רס"ג, וקרני הלייזר פועלים מכ"מ למסס עור הערלה ועור הפריעה, והוא עכ"פ אינו ערל פשיטא דמותר להשתמש בזה, ומצוה להשתמש...ובענין ברכת המילה במקרה הנ"ל שאנו מתירים בלית ברירה לעשות הסרת הערלה ע"י קרני לייזר, הנה בזה צודק מעל' כב' שלא לברך ברכת המצוה על המילה כיון שלא קיים צורת המצוה כרצון תוה"ק. אבל ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, אני נוטה שכן לברך דהא ברור דזה שהסיר ערלתו ע"י קרני לייזר כדי להיות חתום במצות גושפנקא דמלכא קיים בריתו של אברהם שלא להיות ערל ולהסיר הערלה מבשרו
:
מחילה, אני ממש לא מבין את הטענה של הרב וואזנר. מה זה משנה שלא השתמשו בזה בעבר? אם זאת דרך נוחה וקלה, ואין בכך בעיה הלכתית, לא רואה שום מניעה. אבותינו לא מלו בלייזר, כי לא הייתה אפשרות כזאת...
הטענה שלך, היא מעבר לנידון הלכתי גרידא. והיא תלויה בקשר אמיץ בנושא רחב שדנים בו רבות -"שמרנות הלכתית מול מציאות מתחדשת" הבא לידי ביטוי בכמה וכמה ענינים. וזה אכן נושא שצריך ללמוד וב"ה אחר שהחכים בזה לעצמי, אשתדל בלנ"ד לפתוח אשכול (אם לא יקדמני אחר עד אז) שיעסוק "בדילמה" הנזכרת. בין היתר גם בחשש הגדול של רפורמה בהלכה וכיו"ב.
ומ"מ לענ"ד הטעם הנז' שמשתמשים בו בפסיקה -'דבר חדש ולא השתמשו בעבר', אינו כגזירת הכתוב הדוחה את המציאות המתחדשת ביחס להלכה, אלא משתמשים בו כאשר נופל ספק אמיתי במציאות המתחדשת בנוגע להלכה, ומכח הספק העצמי שאין בו הכרעה ברורה לעצם הדין, אנו תולים בטעם -'שאין לנו מסורת וקבלה'.

ומ"מ בשאלתך, הנה השבה"ל בפסקו לא מכריע אך ורק מכח הסברא הנ"ל, אלא עומד ודן שם על כמה חסרונות שיש בהסרת ערלה ע"י ליזר. טעמים הלכתיים 'טהורים' א. אם נחשב כחיתוך ברזל וסכין ב. חסרון שאין פריעה והטפת דם ג. לשים ערלה בתוך עפר ד. ספק אם לברך על המילה. כל אלה הם ספקות 'בעצם' מלבד הענין שהסרת ערלה ע"י ליזר 'דבר חדש שלא קבלנו וכו'. (ומש"כ דהיינו הוא טעם בפ"ע ולא המשך של הנימוק 'שלא קבלנו וכו') וע"ז אומר השבה"ל כיון שהנידון בליזר מרובה ספיקות, ואין לנו מסורת בדבר 'חלילה להשתמש.


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 298
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
קיבל תודה: 114 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול בקרני לייזר - פרשת לך לך

שליחה על ידי גל גל » 17 אוקטובר 2018, 08:01

הפקדתי שומרים כתב:
גל גל כתב:
הפקדתי שומרים כתב:שו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן ריב)-
"וגם אם נימא דפעולת קרני לייזר או איזה המצאה דומה גורמים כילוי וגזירת הערלה באיזה אופן ונקרא חותך ביסודו, עכ"פ מכ"מ חלילה להשתמש בדבר חדש כזה במילה רגילה, כי הכל מקובל בידינו איש מפי איש עד מתן תורתינו. דהיינו לחתוך לכתחלה כל הערלה ע"י סכין, לפרוע ע"י צפרנים כאשר האריך להוכיח בתשובת בנין ציון ח"א סי' פ"ח [וע"ש סי' כ"ג וכ"ד], ולשום עור הערלה בעפר דוקא, כאשר רמזו חז"ל במ"ר ועוד ע"פ מי מנה עפר יעקב וגו'.
איברא במחלת ההמופיליה, שא"א לחתוך ולכרות מחמת סכנת הדם, או באיזה אופן של מתו אחיו מחמת מילה שאנו קובעים ע"פ הרפואה שאי אפשר לפסוק כדעת הרמב"ם דמוהלים כשיתחזק כחו וכמבואר ביו"ד סי' רס"ג, וקרני הלייזר פועלים מכ"מ למסס עור הערלה ועור הפריעה, והוא עכ"פ אינו ערל פשיטא דמותר להשתמש בזה, ומצוה להשתמש...ובענין ברכת המילה במקרה הנ"ל שאנו מתירים בלית ברירה לעשות הסרת הערלה ע"י קרני לייזר, הנה בזה צודק מעל' כב' שלא לברך ברכת המצוה על המילה כיון שלא קיים צורת המצוה כרצון תוה"ק. אבל ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, אני נוטה שכן לברך דהא ברור דזה שהסיר ערלתו ע"י קרני לייזר כדי להיות חתום במצות גושפנקא דמלכא קיים בריתו של אברהם שלא להיות ערל ולהסיר הערלה מבשרו
:
מחילה, אני ממש לא מבין את הטענה של הרב וואזנר. מה זה משנה שלא השתמשו בזה בעבר? אם זאת דרך נוחה וקלה, ואין בכך בעיה הלכתית, לא רואה שום מניעה. אבותינו לא מלו בלייזר, כי לא הייתה אפשרות כזאת...
הטענה שלך, היא מעבר לנידון הלכתי גרידא. והיא תלויה בקשר אמיץ בנושא רחב שדנים בו רבות -"שמרנות הלכתית מול מציאות מתחדשת" הבא לידי ביטוי בכמה וכמה ענינים. וזה אכן נושא שצריך ללמוד וב"ה אחר שהחכים בזה לעצמי, אשתדל בלנ"ד לפתוח אשכול (אם לא יקדמני אחר עד אז) שיעסוק "בדילמה" הנזכרת. בין היתר גם בחשש הגדול של רפורמה בהלכה וכיו"ב.
ומ"מ לענ"ד הטעם הנז' שמשתמשים בו בפסיקה -'דבר חדש ולא השתמשו בעבר', אינו כגזירת הכתוב הדוחה את המציאות המתחדשת ביחס להלכה, אלא משתמשים בו כאשר נופל ספק אמיתי במציאות המתחדשת בנוגע להלכה, ומכח הספק העצמי שאין בו הכרעה ברורה לעצם הדין, אנו תולים בטעם -'שאין לנו מסורת וקבלה'.

ומ"מ בשאלתך, הנה השבה"ל בפסקו לא מכריע אך ורק מכח הסברא הנ"ל, אלא עומד ודן שם על כמה חסרונות שיש בהסרת ערלה ע"י ליזר. טעמים הלכתיים 'טהורים' א. אם נחשב כחיתוך ברזל וסכין ב. חסרון שאין פריעה והטפת דם ג. לשים ערלה בתוך עפר ד. ספק אם לברך על המילה. כל אלה הם ספקות 'בעצם' מלבד הענין שהסרת ערלה ע"י ליזר 'דבר חדש שלא קבלנו וכו'. (ומש"כ דהיינו הוא טעם בפ"ע ולא המשך של הנימוק 'שלא קבלנו וכו') וע"ז אומר השבה"ל כיון שהנידון בליזר מרובה ספיקות, ואין לנו מסורת בדבר 'חלילה להשתמש.
אתה צודק, דיברתי בקשר לנקודה הזאת ספיציפית


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2408
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 351 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר למול ערבי - פרשת לך לך

שליחה על ידי מאן דהו » 04 יוני 2019, 13:41

י.א.ל כתב:
15 אוקטובר 2018, 14:06
שמעתי בעבר מאדם מבוגר ירושלמי שהוא היה צעיר היה מתאמן להיות מוהל אצל הבדואים אני הכרתיו בתל אביב לשם היה מגיע למסור שיעורים קבועים בחיי אדם פרשת השבוע ועוד בכמה בתי כנסיות

אין בזה איסור בל תחנם הוא מסבסד להם ניתוח העולה הון?!

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • שאלה על הרשב"ם ריש ערבי פסחים
    על ידי נבשר » 11 אפריל 2019, 19:31 » ב פסחים
    1 תגובות
    124 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בר בי רב
    11 אפריל 2019, 22:11
  • ערבי שירה
    על ידי זקן ויושב בישיבה » 12 אוגוסט 2019, 09:41 » ב אקטואליה
    76 תגובות
    1687 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מבקש אמת
    21 אוגוסט 2019, 00:06
  • למה והאם לא מקפידים על ערבי נחל ממש
    על ידי יעקב שלם » 02 אוקטובר 2019, 23:01 » ב סוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת
    5 תגובות
    104 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יעקב שלם
    03 אוקטובר 2019, 21:08
  • פרשת ויצא: האם מותר בזמיננו לשאת שתי נשים
    על ידי גל גל » 04 דצמבר 2019, 13:25 » ב הלכה ומנהג
    4 תגובות
    120 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי גל גל
    05 דצמבר 2019, 20:44
  • האם מותר לקרוא הורוסקופ/האם יש אמת במזלות
    על ידי גל גל » 06 יולי 2019, 21:18 » ב הלכה ומנהג
    11 תגובות
    471 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דוידי חיים
    14 ינואר 2020, 22:54

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים