חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 10 יוני 2019, 23:18

ב'דרכי שמואל' על שבת ראיתי חידוש נפלא שהאריך לחדש בשיטת הרמב"ם, שביום טוב אין מצווה של הדלקת הנר, שרק בשבת שאסור להדליק נר בשבת יש מצווה מיוחדת של הדלקת הנר, מה שאין כן ביום טוב.
ובסוף דבריו כתב שלאחר מכאן נודע לו שאכן כך הוא מנהג התימנים שלא לברך ביו"ט על הדלקת הנר.
האם עד היום התימנים אינם מברכים ביום טוב על הדלקת הנר?

ערכים:


קובי
הודעות: 5
הצטרף: 02 פברואר 2019, 19:27
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי קובי » 11 יוני 2019, 00:17

לא


טעם ודעת
משתמש ותיק
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי טעם ודעת » 11 יוני 2019, 01:00

אולם מנוסח הברכה רואים שלא כדבריו "להדליק נר שבת וי"ט" הרי שהשווה יום טוב לשבת.


טעם ודעת
משתמש ותיק
הודעות: 232
הצטרף: 03 אפריל 2019, 15:29
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי טעם ודעת » 11 יוני 2019, 01:00

אולם מנוסח הברכה רואים שלא כדבריו "להדליק נר שבת וי"ט" הרי שהשווה יום טוב לשבת.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 01:15

זקן ויושב בישיבה כתב:
10 יוני 2019, 23:18
ב'דרכי שמואל' על שבת ראיתי חידוש נפלא שהאריך לחדש בשיטת הרמב"ם, שביום טוב אין מצווה של הדלקת הנר, שרק בשבת שאסור להדליק נר בשבת יש מצווה מיוחדת של הדלקת הנר, מה שאין כן ביום טוב.
ובסוף דבריו כתב שלאחר מכאן נודע לו שאכן כך הוא מנהג התימנים שלא לברך ביו"ט על הדלקת הנר.
האם עד היום התימנים אינם מברכים ביום טוב על הדלקת הנר?
חפשתי בספרי התימנים ומצאתי לאחד מהגדולים שבהם הגאון המהרי"ץ [לפני מאתים שנה בערך] כותב ברמב"ם להיפך מהדיוק של ר' שמואל
מהרי"ץ בספר עץ חיים וז"ל מצוה מדברי סופרים להדליק נר בליל שבת בכל ביתו וכו'. וכתב השו"ע סי' רס"ג גם ביום טוב צריך לברך להדליק נר של יום טוב וביום הבורים בלא שבת, יש מי שאומר שלא יברך ע"כ. ומרן הוציא דין זה מהגהות מיימוני והמרדכי בשם הירושלמי ונראה לעניות דעתי שכן דעת הרמב"ם גם כן שהרי בפרק ה' מהלכות שבת כתב ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת וחייב לברך קודם הדלקה וכו ובפרק ו' מהלכות שביתת יו"ט דין י"ו כתב וז"ל כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים שנאמר "לקדוש ה' מכובד" וכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קודש וכבר ביארנו הכבוד והעונג בהלכות שבת עכ"ל וכיון שעינוגם שוווה שמעינן דמברך על הנר דבכלל מצות עונג הוא וסמך על המפורש בהלכות שבת כאמור עכ"ל


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 01:31

כתב הרמב"ם פרק ו' מהלכות יום טוב הל' ט"ז, כשם שמצוה לכבד את יום השבת ולענגו, כך מצוה בכל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד. וכל ימים טובים נאמר בהם "מקרא קודש" עכ"ל. ובפרק ה' מהל' שבת ה"א כתב הרמב"ם: הדלקת הנרות לכבוד שבת חובה, כי זוהי בכלל עונג שבת, ראה שם. ומכיון שהדלקת נרות שבת בכלל עונג שבת, אף הדלקת הנרות לכבוד יום טוב בכלל מצות עונג יום טוב.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 01:38

טעם ודעת כתב:
11 יוני 2019, 01:00
אולם מנוסח הברכה רואים שלא כדבריו "להדליק נר שבת וי"ט" הרי שהשווה יום טוב לשבת.
אם אין מצוה להדליק נר ביום טוב אין ברכה. ואין קושיה מנוסח ברכה שלא מברכים..


נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
הודעות: 363
הצטרף: 19 פברואר 2019, 00:18
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 49 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי נחפשה דרכינו » 11 יוני 2019, 02:13

כל הדברים נשמעים מחודשים. אם אין מצוה מיוחדת להדליק הנר, מדוע מדליקים?


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 09:13

נחפשה דרכינו כתב:
11 יוני 2019, 02:13
כל הדברים נשמעים מחודשים. אם אין מצוה מיוחדת להדליק הנר, מדוע מדליקים?
ברור שיש דעות בראשונים לא כך, וכן פסק בשו"ע, אבל בדעת הרמב"ם האריך להוכיח כן, ממה שביו"ט לא הזכיר כלל ענין הדלקת הנר.
בודאי שהוא חידוש גדול.
 


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 09:14

מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 01:31
כתב הרמב"ם פרק ו' מהלכות יום טוב הל' ט"ז, כשם שמצוה לכבד את יום השבת ולענגו, כך מצוה בכל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד. וכל ימים טובים נאמר בהם "מקרא קודש" עכ"ל. ובפרק ה' מהל' שבת ה"א כתב הרמב"ם: הדלקת הנרות לכבוד שבת חובה, כי זוהי בכלל עונג שבת, ראה שם. ומכיון שהדלקת נרות שבת בכלל עונג שבת, אף הדלקת הנרות לכבוד יום טוב בכלל מצות עונג יום טוב.
נראה לך שהוא לא ראה את זה? תבדוק קודם את הראיות, אחר כך תוכל להתמודד.
ואדרבה, הרי לענין הדלקת נר בשבת ייחד הרמב"ם פרק שלם בפרק ה' ולא כלל את זה בפרק כט ול' שם מדבר באופן כללי על מצוות כבוד ועונג, ועל זה כתב שאף ביו"ט יש מצווה. אבל לענין הדלקת הנר לא הזכיר כלל ביו"ט, ועוד שביוט אם יש מצווה הרי היא שונה לגמרי אופן המצווה שיכול להדליק אף בליל יו"ט ועוד דינים שקיימים רק בשבת, ומזה ששתק הרמבם מכל זה מוכח בדעתו שאין מצווה בהדלקת הנר.  והסברא בזה פשוטה.
 


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 429
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי שניאור » 11 יוני 2019, 09:51

מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 01:15
חפשתי בספרי התימנים ואחד בשם המהרי"ץ [לפני מאתים שנה בערך] כותב ברמב"ם
צרם לי קצת הנוסח "אחד בשם המהרי"ץ", מדובר על "ה"גדול ו"ה"מנהיג בה' הידיעה של העדה התימנית למי שמתמצא בהיסטוריה שלהם.
אין לי ח"ו טענות רק לידיעה בעלמא.


סופר המלך
הודעות: 69
הצטרף: 24 מרץ 2019, 01:21
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי סופר המלך » 11 יוני 2019, 12:11

אכן יש ראשונים שסוברים להדיא שלא מברכים על הדלקת נר ביום טוב מטעם זה. וכך נוהגים חלק מהתימנים.
הרב רצאבי הוציא קונטרס שלם ע"ז בשם "נר יום טוב". ולאחרונה היה ע"ז כמה מאמרים בירחון האוצר (גליונות יט, כ, כז).


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 13:15

כעת ראיתי שבספר חזון עובדיה על הלכות הדלקת הנר האריך בענין זה.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 13:41

שניאור כתב:
11 יוני 2019, 09:51
מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 01:15
חפשתי בספרי התימנים ואחד בשם המהרי"ץ [לפני מאתים שנה בערך] כותב ברמב"ם
צרם לי קצת הנוסח "אחד בשם המהרי"ץ", מדובר על "ה"גדול ו"ה"מנהיג בה' הידיעה של העדה התימנית למי שמתמצא בהיסטוריה שלהם.
אין לי ח"ו טענות רק לידיעה בעלמא.

צודק. נכתב מחוסר ידיעה לא התכוונתי ח"ו לזלזל. תוקן.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 15:43

זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 09:14
מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 01:31
כתב הרמב"ם פרק ו' מהלכות יום טוב הל' ט"ז, כשם שמצוה לכבד את יום השבת ולענגו, כך מצוה בכל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד. וכל ימים טובים נאמר בהם "מקרא קודש" עכ"ל. ובפרק ה' מהל' שבת ה"א כתב הרמב"ם: הדלקת הנרות לכבוד שבת חובה, כי זוהי בכלל עונג שבת, ראה שם. ומכיון שהדלקת נרות שבת בכלל עונג שבת, אף הדלקת הנרות לכבוד יום טוב בכלל מצות עונג יום טוב.
נראה לך שהוא לא ראה את זה? תבדוק קודם את הראיות, אחר כך תוכל להתמודד.
ואדרבה, הרי לענין הדלקת נר בשבת ייחד הרמב"ם פרק שלם בפרק ה' ולא כלל את זה בפרק כט ול' שם מדבר באופן כללי על מצוות כבוד ועונג, ועל זה כתב שאף ביו"ט יש מצווה. אבל לענין הדלקת הנר לא הזכיר כלל ביו"ט, ועוד שביוט אם יש מצווה הרי היא שונה לגמרי אופן המצווה שיכול להדליק אף בליל יו"ט ועוד דינים שקיימים רק בשבת, ומזה ששתק הרמבם מכל זה מוכח בדעתו שאין מצווה בהדלקת הנר.  והסברא בזה פשוטה.
 
לא ברור מה אדרבה?
הרמב"ם כולל דין נר בכלל עונג! וכותב שיום טוב דינו לענין עונג כשבת! מה לא ברור?!


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 15:48

מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 15:43
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 09:14
מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 01:31
כתב הרמב"ם פרק ו' מהלכות יום טוב הל' ט"ז, כשם שמצוה לכבד את יום השבת ולענגו, כך מצוה בכל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד. וכל ימים טובים נאמר בהם "מקרא קודש" עכ"ל. ובפרק ה' מהל' שבת ה"א כתב הרמב"ם: הדלקת הנרות לכבוד שבת חובה, כי זוהי בכלל עונג שבת, ראה שם. ומכיון שהדלקת נרות שבת בכלל עונג שבת, אף הדלקת הנרות לכבוד יום טוב בכלל מצות עונג יום טוב.
נראה לך שהוא לא ראה את זה? תבדוק קודם את הראיות, אחר כך תוכל להתמודד.
ואדרבה, הרי לענין הדלקת נר בשבת ייחד הרמב"ם פרק שלם בפרק ה' ולא כלל את זה בפרק כט ול' שם מדבר באופן כללי על מצוות כבוד ועונג, ועל זה כתב שאף ביו"ט יש מצווה. אבל לענין הדלקת הנר לא הזכיר כלל ביו"ט, ועוד שביוט אם יש מצווה הרי היא שונה לגמרי אופן המצווה שיכול להדליק אף בליל יו"ט ועוד דינים שקיימים רק בשבת, ומזה ששתק הרמבם מכל זה מוכח בדעתו שאין מצווה בהדלקת הנר.  והסברא בזה פשוטה.

לא ברור מה אדרבה?
הרמב"ם כולל דין נר בכלל עונג! וכותב שיום טוב דינו לענין עונג כשבת! מה לא ברור?!
מה לא ברור? הרמב"ם בפרק ה' הקדיש פרק שלם להדלקת הנר, ולא כללה במצוות כבוד ועונג הכללית שבפרק כ"ט ול'.
 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 15:50

למה לא ברור לך?
הרמב"ם כותב מפורש נר שבת הרי הוא בכלל עונג. מהיכן ההמצאה של כללית או לא כללית?


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 15:54

מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 15:50
למה לא ברור לך?
הרמב"ם כותב מפורש נר שבת הרי הוא בכלל עונג. מהיכן ההמצאה של כללית או לא כללית?
כנראה שלא ראית את הרמב"ם בפנים.
את הכללית ולא כללית לא אני המצאתי אלא הרמב"ם.
 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 15:59

זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 15:54
מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 15:50
למה לא ברור לך?
הרמב"ם כותב מפורש נר שבת הרי הוא בכלל עונג. מהיכן ההמצאה של כללית או לא כללית?
כנראה שלא ראית את הרמב"ם בפנים.
את הכללית ולא כללית לא אני המצאתי אלא הרמב"ם.
 

ראיתי את הרמב"ם קודם דמר נולד. והוא כותב במפורש שנר שבת הרי הוא מדין עונג. ובמקום אחר כותב שדין עונג בשבת ויו"ט שווה.
ואת ההשואה ברמב"ם שדין כבוד ועונג שווה בדינו אף ביו"ט כתבו גדולי האחרונים והכריחו דינם מד' הר"מ הנ"ל בהרבה מקומות [מה שנמצא באמתחתי] פמ"ג סי' רמט מ"ז סק"א ובסי' רס מ"ז סק"ג ובסי' רמב סק"א שער המלך פ"ה מהל' מעשר ה"כג (ד"ה גם) חת"ס ביצה מ. ד"ה פצעילי משנה ברורה סי' תקכט סק"ג-ד' ובשעה"צ או' ד' ובביה"ל ד"ה לכבדו וכן היעב"ץ כתב לדייק מדברי הרמב"ם בדין ג' סעודות. ועיי"ע בס' בינה לעיתים להגאון ר' יונתן אייבשיץ על הר"מ פ"ו מהל' יו"ט הט"ז כתב דאף שדימה הר"מ דין שבת ליו"ט גבי דין עונ"ג מ"מ גבי ג' סעודות לא מועיל השלמה אם לא אכל בעיו"ט ופליג על המ"א סי' רצא ס"ק ב' עיי"ש.


אמת וצדק
הודעות: 44
הצטרף: 19 ינואר 2016, 02:17
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי אמת וצדק » 11 יוני 2019, 17:36

מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 01:15
זקן ויושב בישיבה כתב:
10 יוני 2019, 23:18
ב'דרכי שמואל' על שבת ראיתי חידוש נפלא שהאריך לחדש בשיטת הרמב"ם, שביום טוב אין מצווה של הדלקת הנר, שרק בשבת שאסור להדליק נר בשבת יש מצווה מיוחדת של הדלקת הנר, מה שאין כן ביום טוב.
ובסוף דבריו כתב שלאחר מכאן נודע לו שאכן כך הוא מנהג התימנים שלא לברך ביו"ט על הדלקת הנר.
האם עד היום התימנים אינם מברכים ביום טוב על הדלקת הנר?
חפשתי בספרי התימנים ומצאתי לאחד מהגדולים שבהם הגאון המהרי"ץ [לפני מאתים שנה בערך] כותב ברמב"ם להיפך מהדיוק של ר' שמואל
מהרי"ץ בספר עץ חיים וז"ל... עכ"ל
בספרו פעולת צדיק ח"ג סימן ר"ע כותב לא לברך, ומעיד שכן היה המנהג הקדום בכל העיר עד ששינוהו קצת מקרוב.
מש"כ בע"ח הוא כנראה משנתו ראשונה.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1219
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 343 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי כלפי ליא » 11 יוני 2019, 17:50

אין כאן שום חידוש, הדברים עתיקים וידועים ונודעים, וכבר הילכו בו נמושות דנמושות.
עצם הסברא כבר כתובה בראשונים המפורשים, בארחות חיים, ובספר המנהיג, בהרחבה ובהטעמה. וגם באבודרהם מביא מנהג זה שאין מברכים על הדלקת נר יו"ט, ומטעם אחר, שאין מצות עונג ביו"ט [וזה מתאים לדברי רעק"א הנודעים].
ובהרחבה בספר מושב זקנים לרבותינו בעלי התוספות [ואולי זה מהוצאה מאוחרת יותר, עכ"פ גם הוא מוקדם בהרבה], ולדבריהם נחלקו בזה המנהגים בין אשכנז לצרפת. וכן נמצא בתוס' חכמי אנגליה פסחים נד.
ובוודאי שבדעת הרמב"ם הוא תמוה וזר לומר כך, למרות שלא הזכיר בפירוש על הדלקת נר יו"ט, שהרי השווה דין עונג בשבת ויו"ט, וגם בזה כבר הילכו נמושות דנמושות, אבל גם זה דיוק ישן שכבר הביאוהו מהמהרי"ץ (פעולת צדיק ח"ג סי' ער) שהרמב"ם לא ס"ל לדין דנר יו"ט מדלא הביאוהו, ושלכן היה המנהג הישן בתימן שלא לברך [ויש ויכוח אם חזר בו המהרי"ץ מדיוק זה בעץ החיים, או להיפך].
ולגבי מנהג התימנים, כבר האריך בזה גם ביחוה דעת ח"א סי' כז [שיצא לאור לפני עשרות שנים], והורה כי עליהם לשנות מנהגם כאן בארץ כדעת רוב הראשונים וכפסק השו"ע וכל האחרונים.

והערה חדתא שמעתי בשמיה דהגאון האדיר מרן ראש הישיבה בעל אשר לשלמה זיע"א, שלדברי רעק"א שנשים אין מצוות על עונג ביו"ט, והאנשים כן, א"כ אמאי נותנים לאשה לברך על נרות יו"ט ולא לאנשים שהם מצווים בעונג. ויש לפלפל בהערה נאה זו, אולם די בהערה זו שהיא דבר מחודש ונאה מתוך ידיעת ויגיעת התורה לאמיתה.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1018
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי נדיב לב » 11 יוני 2019, 18:25

כלפי ליא כתב:
11 יוני 2019, 17:50
אין כאן שום חידוש, הדברים עתיקים וידועים ונודעים, וכבר הילכו בו נמושות דנמושות.
עצם הסברא כבר כתובה בראשונים המפורשים, בארחות חיים, ובספר המנהיג, בהרחבה ובהטעמה. וגם באבודרהם מביא מנהג זה שאין מברכים על הדלקת נר יו"ט, ומטעם אחר, שאין מצות עונג ביו"ט [וזה מתאים לדברי רעק"א הנודעים].
ובהרחבה בספר מושב זקנים לרבותינו בעלי התוספות [ואולי זה מהוצאה מאוחרת יותר, עכ"פ גם הוא מוקדם בהרבה], ולדבריהם נחלקו בזה המנהגים בין אשכנז לצרפת. וכן נמצא בתוס' חכמי אנגליה פסחים נד.
ובוודאי שבדעת הרמב"ם הוא תמוה וזר לומר כך, למרות שלא הזכיר בפירוש על הדלקת נר יו"ט, שהרי השווה דין עונג בשבת ויו"ט, וגם בזה כבר הילכו נמושות דנמושות, אבל גם זה דיוק ישן שכבר הביאוהו מהמהרי"ץ (פעולת צדיק ח"ג סי' ער) שהרמב"ם לא ס"ל לדין דנר יו"ט מדלא הביאוהו, ושלכן היה המנהג הישן בתימן שלא לברך [ויש ויכוח אם חזר בו המהרי"ץ מדיוק זה בעץ החיים, או להיפך].
ולגבי מנהג התימנים, כבר האריך בזה גם ביחוה דעת ח"א סי' כז [שיצא לאור לפני עשרות שנים], והורה כי עליהם לשנות מנהגם כאן בארץ כדעת רוב הראשונים וכפסק השו"ע וכל האחרונים.

והערה חדתא שמעתי בשמיה דהגאון האדיר מרן ראש הישיבה בעל אשר לשלמה זיע"א, שלדברי רעק"א שנשים אין מצוות על עונג ביו"ט, והאנשים כן, א"כ אמאי נותנים לאשה לברך על נרות יו"ט ולא לאנשים שהם מצווים בעונג. ויש לפלפל בהערה נאה זו, אולם די בהערה זו שהיא דבר מחודש ונאה מתוך ידיעת ויגיעת התורה לאמיתה.
כבר הקדימו מרן רבי שמואל רוזובסקי כפי שנביא. ובעצם קושיתו נראה לתרץ בכמה דרכים
רבי עקיבא איגר בשו"ת סי' א' העלה ד' חדש להלכה גבי נשים ששכחו להזכיר יעלה ויבוא בברהמ"ז ביו"ט שאינם צריכים לחזור, וטעמו משום שאינן מצוות במצות עונג יום טוב, וחלוק ממצוות עונג בשבת שגם הנשים חייבות, משום היקש "זכור ושמור" כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה משא"כ ביום טוב שאין להיקש זה, א"כ אינם נכללים בחיוב עונג יו"ט שאין חיוב זה חלוק ביסודו משאר מצוות שהזמן גרמא שנשים פטורות עיי"ש באריכות כל דבריו.

ובד' יל"ע מכמה צדדים בראשונה יש להעיר דהנה בגמ' שבת כה: מבואר דחיוב הדלקת נרות הינו מטעם עונג וכבוד שבת ולד' רעק"א הרי אינן כלולות בחיוב זה ביו"ט ומה טעם דהינם מדליקות ומברכות על ההדלקה "וצוינו" כיון שאינם מחויבות בכך ובאמת קו' זו גם לשיטות האחרונים דביו"ט אין נוהג דין עונג וצ"ב וראיתי בס' זכרון שמואל סי' לב' אות ז' שעמד בזה וכתב ליישב עפ"י ד' הגרי"ז (בסטנסיל סי' יא') דבמצוות הדלקת נרות כלולים בה שני דינים א. דין עונג ב. כבוד שבת והם חלוקים בדיניהם דדין עונג שייך בשבת עצמו וכמו שאר דינים של עונג כמו אכילה ושתיה, משא"כ בדין כבוד שבת החיוב הוא כבר מבעוד יום, שזהו ג"כ בכלל כבוד שבת ולכך הדה"נ שטעמה אף משום כבוד שבת אי"ז מ"ע שהז"ג, שהרי כבר בימי החול חל החיוב לכבד שבת ויו"ט וכדחזינן בר"מ (פ"ל ה"ה) דמשום כבוד שבת ויו"ט צריך שיהא מוכן מבע"י ואולם מצות עונג מצוותה דוקא בשבת ולכן הוי מ"ע שהז"ג עיי"ש. ועוד כתב ליישב דכיון דהוא דין מיוחד של הדלקת נרות אף דיסודו הוא משום כבוד ועונג ומ"מ חייבות בזה גם נשים עיי"ש.
[ונראה לענ"ד להביא ראיה לד' דהנה הרמב"ם פ"ה מהל' שבת ה"א כשמזכיר דין עונג שבת כולל דין הדלה"נ ובפ' ל' ה"ה שעוסק בדין כבוד שבת מזכיר ויהיה נר דלוק וכו' שכל אלו לכבוד שבת הן עיי"ש ומבואר מד' הר"מ דבנר שבת יש שני דינים הללו ומצאתי שהגרי"ז שם עמד בסתירה זו בד' הר"מ ומכח זה כתב החי' הנ"ל. ובעצם חילוקו בין מצות כבוד למצות עונג דכל פעולה ועשייה שעוסקים בה בע"ש ה"ז מדין כבוד שבת וחלוק מדין עונג שמצוותה רק בשבת נראה דד' מבוססים עפ"י הגר"א (סי' תקכט ס"א) ציין שם ע"ד השו"ע שכתב "אסור לאכול ממנחה ולמעלה בעיו"ט, כמו בשבת שזהו מכלל כבוד" עי"ש. וכתב שם הגאון וז"ל ור"ל (הר"מ) עונג הוא בשבת עצמו וכבוד הוא בערב שבת וכן כסות נקיה עכ"ל הגאון. והעולה מד' דדין כבוד עיקר חיובו בע"ש]
ובסברת טעמו דדין כבוד הינו מצוה שאינה תלויה בזמן ולכך מצות הדה"נ שמדליקים מבע"י נכללית בדין כבוד שבת, יש לדון בזה, דאמנם דין "כבוד" אינו תלוי בזמן, מ"מ כיון שתכליתו מחמת שבת, והרי שבת ודאי תלויה בזמן, וממילא דין כבוד שבת, גם יחשב למצוה התלויה בזמן.

ונראה ליישב עפ"י מה שחקרו [עיין קונטרס שיעורים ש' יט' שדן באריכות] בגדר הפטור של מצות שהז"ג, האם מה דהמצוה תלויה בזמן, היא הסיבה הגורמת לפטור הנשים או, דפטור במ"ע שהז"ג אין הזמן מהווה סיבה לפטור אלא סימן וגילוי הדין שבמצוות אלו שתלויות בזמן נשים פטורות ולפ"ז עולה דבר חדש דלטעם דפטור במ"ע שהז"ג הוא הסיבה לפטור, א"כ כשאין במ"ע שהז"ג אותה הסיבה, נשים גם יתחייבו וכפי שכתבו בטעם הסיבה האבודרהם (סדר תפילות שער ג') והכל בו (עג בתחילתו) דהטעם דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג כדי שיהיו עזר לבעליהן עיי"ש ולפ"ז כתבו האחרונים במ"ע שהז"ג בשב ואל תעשה כיון דליכא לטעם הפטור, נשים חיבות (עיין פנ"י ביצה ל. ובמנחת חינוך מצוה (פד' א' ד"ה ולכאורה) שכתבו דבאיסור עשה נשים חיבות עיי"ש) וא"כ בנידו"ד דמצות כבוד שבת אינה תלויה בזמן, הרי שאין שייך סיבת הפטור הכללית של כל מ"ע שהז"ג, ואפי' דכבוד שבת עיקרו משום השבת, מ"מ כיון דדין כבוד עצמו אינו תלוי בזמן, א"כ ליכא לסיבה הפוטרת אולם אי נימא דפטור מ"ע שהז"ג משום דהוי סימן דמצות אלו פטרה התורה את הנשים, א"כ גם כבוד שבת הדין שנשים יהיו פטורות, דלא משגחינן במה דכבוד שבת אינו תלוי בזמן, דאין הזמן גופא פוטר, ורק היכן שהמצוה תלויה בזמן, סימן שהתורה הפקיעה נשים בקיום.

ונראה לפ"ד הזכרון שמואל עולה נפק"מ לדינא דהנה בשו"ע סי' תקיד סי' יא' כתב המדליק נר של יו"ט צריך לברך אקב"ו להדליק נר של יו"ט והנה נשים רבות נוהגות להדליק נרות יו"ט אחר חשיכה אולם בהקדמת מהר"ר יוזפא בן הפרישה לטור יו"ד הביא שאמו הרבנית היתה אומרת שזו טעות הנשים, ויותר טוב מדינא להדליק הנרות לפני תפילת ערבית ולקבל היו"ט בהדלקתן כמו שעושים לכבוד שבת כדי שהכל יהא מוכן מיד בבואו מביהכנ"ס עיי"ש ולהלכה הסכימו לזה החיד"א בשם הגדולים מע' ו' ובמטה אפרים סי' תרכה סעי' לג' עיי"ש ולפי רעק"א טעם נוסף עומד בפני מנהג זה, דכיון דנשים פטורות מדין עונג וכל מה שמדליקות הינו רק מדין כבוד היו"ט, א"כ כשמדליקות ביו"ט עצמו הרי לא שייך דין כבוד ורק משום דין עונג, ופטורות מדין זה ודוק' ברם לדעת הרמ"א בסי' יז' דנשים מברכות גם בדבר שלא נצטוו, מ"מ יכולות להדליק ביו"ט [ומ"מ מפסידות ההדלקה, שתתקיים לכתחילה דסו"ס אינן מחויבות מעיקר הדין] אולם לדעת השו"ע דפסק כשי' הר"מ דאין מברכות בד"ז א"כ הדין נותן שיצטרכו להדליק מעיקר הדין מבע"י ואינן יכולות להדליק ביו"ט עצמו.

ונראה ליישב שיטת רעק"א בדרך נוספת עפ"י הירושלמי שבת פא' הו' איתא אדם הראשון נרו של עולם היה וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות הנר לאשה עיי"ש ובטור סי' רסג' כתב וז"ל והנשים מוזהרות בו יותר כדאיתא במדרש מפני שכבתה אורו של עולם עיי"ש וברמב"ם נתן טעם לדבר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי ציבור עיי"ש והשו"ע שם סג' נקט טעם הרמב"ם והמשנ"ב הוסיף הוסיף טעם הטור עיי"ש והב"ח שם והמ"ב סק' יא' כתבו דהאשה קודמת במצוה זו מהבעל ואחרוני זמננו פסקו לפי"ז דבזמן שהאשה נמצאית חוץ לביתה או שאינה יכולה להדליק נר של שבת יש קדימות לבת (ונראה לדעת השו"ע דהשמיט לטעם הנ"ל דלא יהיה קדימות לבת ויל"ע) וחזינן דטעם כבתה אורו וכו' הוא טעם הלכתי ולפי דברים הללו נראה לבאר שפיר דחיוב האשה אינו רק מחמת עונג שבת אלא דין בנר מטעם כבתה אורו וכו' ואפשר דזה כונת הזכ"ש בתי' השני רק שקיצר ולפ"ז מבואר טעם המנהג שמדליקות נר יו"ט משחשיכה ולא אכחד שאפשר דהטעם הנ"ל הינו רק סברא בעדיפות האשה בהדלקת הנר מאשר ידליק הבעל, ואי"ז טעם בגוף התקנה של מצות הדה"נ ויל"ע ואח"ז מצאתי בשו"ת הר צבי או"ח סי' קמ' שדן עם השואל בטעם הנ"ל אי עיקרו בגוף התקנה או רק בעדיפות המדליק עיי"ש.

ותי' נוסף על קו' רעק"א נראה עפ"י מש"כ בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג בחלק התשובות סי' קכז' כתב להשיב ע"ד שאלה במנהג מקומות שמדליקים ביום של יו"ט נר בביהכנ"ס וטען השואל דהוי נר של בטלה משום שרגא בטיהרא מאי מהני והשיב המהר"ם דסו"ס הוי תוספת אור והרי יש בזה משום שמחת יו"ט עיי"ש ואפש"ל לפ"ד דדין הדה"נ ביו"ט יש בו דין נוסף משבת וזהו משום שמחת יו"ט ולפ"ז מתיישב שפיר ד' רעק"א מה דנשים מדליקות ביו"ט דסו"ס מדין שמחה מחויבות כמש"כ רעק"א ואמנם יל"ע בתי' זה דאפשר דד' המהר"ם אמורים רק להתיר ההדלקה ביום, ולא דזה דין בגוף מצות הדה"נ ביו"ט ויל"ע. ומצאתי אח"ז בערוך השלחן סי' רסג סעי' יב' וז"ל כשם שבשבת מצווים בהדלקת נרות, כמו כן ביום טוב, דפשיטא דיום טוב הוא זמן שמחה ואין שמחה בלא אור. ולכן צריכה לברך וכו' עיי"ש ומבואר דהוי טעם התקנה ביו"ט ולפ"ז א"ש וי"ל.
 


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1018
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי נדיב לב » 11 יוני 2019, 18:27

בעיקר דין הדלקת נרות יום טוב ובקהילות הנוהגות שלא לברך [מנהג חלק מהתימנים] כבר פליגי הראשונים בזה. שיטת הגהות מימוניות פ"ה מהל' שבת אות א' והמרדכי בשם הירושלמי שמדליקים ומברכים על הנר ובאורחות חיים הזכיר ב' הדעות בזה עיי"ש ובשיטת הר"מ יש שכתבו (פעולת צדיק סי' ער) מדלא כתב בהדיא חיוב הדה"נ ביו"ט משמע דאין מברכים וכתב עוד מסברא וז"ל דשאני שבת שצריך להדליק מבע"י, דמחשיכה שבת הוא, ואסור להדליק ולכך מצוה להדליק הנר משום שלום בית אבל ביו"ט אין לחוש דהא מותר להדליק בכל עת שירצה דלא נאסרה הבערה עיי"ש. והדברים צע"ג דהנה הר"מ פ"ו מהל' שבת הטז' כתב וז"ל כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה, כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל ימים טובים נאמר בהן מקרא קדש וכבר ביארנו הכיבוד והעינוג בהל' שבת עיי"ש ומבואר מד' הר"מ דדין עונג וכבוד חיבים בהם גם ביו"ט, והרי דין הדה"נ הרי יש בו שני דינים הללו כמש"נ בר"מ וא"כ ה"ה דביו"ט יש חיוב הדה"נ וצ"ע לפ"ז על מנהג חלק מהקהילות ובפרט הנוהגות כהר"מ דנהגו להדליק בלא ברכה, ומה שכתב לחלק בין שבת ליו"ט משום זמן ההדלקה צ"ע דסו"ס משום דין כבוד ודין עונג נתקנה הברכה אפי' אי נאמר דלא שייך טעם דשלום בית וסמך לד' עיי"ש בר"מ פ"ה ה"ג דסמך תקנת הברכה לטעם ההדלקה שהוא משום עונג ומש"כ להוכיח מהג"מ בשבת כג: הרגיל בנר שבת וכו' ומדלא הזכיר יו"ט משמע דליכא חובת הדלקה עיי"ש. וצריך ביאור בתרתי חדא דלא הוזכר נר שבת רק נר סתם וכבר הרגיש בזה שם הנוה צדק ור"ל דכונת הפעולת צדיק דכל הסוגיא שם איירי בנר שבת עיי"ש ותימה דבשלהי הסוגיא שם הוזכר נר יו"ט ועוד צ"ב לפ"ז מ"ט כלל שמדליקים וצ"ב. וחזיתי בס' מצוות לעיתים רצה ליישב מנהג הקהילות הנ"ל עפ"י רעק"א הנ"ל דנשים פטורות מדין עונג וכבוד וממילא אינן יכולות לברך ומעיקר הדין פטורות נשים לגמרי ממצות הדה"נ ביו"ט אלא כיון דסו"ס שווה יו"ט לשבת לענין כבוד ועונג כדכתב הר"מ הנ"ל הרי יש מצוה לכבד היו"ט בהדה"נ כמו בשבת והואיל וכתב הר"מ פ"ה מהל' שבת הג' ז"ל נשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית עיי"ש הרי דאף הדה"נ לכבוד יו"ט רמיא טפי על הנשים מהאנשים אמנם אחר דבעיקרא חשיבא למ"ע שהז"ג דפטורות מינה הנשים להדליק נר לכבוד יו"ט בכ"ז לא מצו לברך על הדלקה זו לשיטת הר"מ דס"ל בפ"ג מהל' ציצית הט' דנשים הרוצות לעשות מצוות דפטורות מהן עושות אותן בלא ברכה עכ"ל עיי"ש. ודבריו צ"ב אצלי בתרוייהו חדא מסברא כיון דנשים פטורות מעיקר המצוה ביו"ט, הרי האיש שמחויב במצוה (דאינו פטור ממ"ע שהז"ג) הדין נותן שחובת ההדלקה מוטלת עליו ואין האשה יכולה להדליק (בפרט לשיטות דאינה מברכת ורק הבעל מברך) ומה שהביא מד' הר"מ דנשים מצוות בהדה"נ יותר מהאנשים כ"ז דוקא גבי שבת שחיוב האיש והאשה שווה בדינו (דאיתקש זכור ושמור) דבזה נשים מחויבות טפי מהבעל דגם הם מחויבות בהדלקה ובברכה ואמנם ביו"ט שהאשה מופקעת מהמצוה ודאי דעל הבעל מוטלת חובת הדה"נ ודוק' ועוד יל"ע לפ"ד יצא דבר תמוה דכשאין אישתו נמצאית בבית או רווק וכדו' כשמדליק לא יצטרך לברך וצ"ב.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 20:57

מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 15:59
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 15:54
מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 15:50
למה לא ברור לך?
הרמב"ם כותב מפורש נר שבת הרי הוא בכלל עונג. מהיכן ההמצאה של כללית או לא כללית?
כנראה שלא ראית את הרמב"ם בפנים.
את הכללית ולא כללית לא אני המצאתי אלא הרמב"ם.


ראיתי את הרמב"ם קודם דמר נולד. והוא כותב במפורש שנר שבת הרי הוא מדין עונג. ובמקום אחר כותב שדין עונג בשבת ויו"ט שווה.
ואת ההשואה ברמב"ם שדין כבוד ועונג שווה בדינו אף ביו"ט כתבו גדולי האחרונים והכריחו דינם מד' הר"מ הנ"ל בהרבה מקומות [מה שנמצא באמתחתי] פמ"ג סי' רמט מ"ז סק"א ובסי' רס מ"ז סק"ג ובסי' רמב סק"א שער המלך פ"ה מהל' מעשר ה"כג (ד"ה גם) חת"ס ביצה מ. ד"ה פצעילי משנה ברורה סי' תקכט סק"ג-ד' ובשעה"צ או' ד' ובביה"ל ד"ה לכבדו וכן היעב"ץ כתב לדייק מדברי הרמב"ם בדין ג' סעודות. ועיי"ע בס' בינה לעיתים להגאון ר' יונתן אייבשיץ על הר"מ פ"ו מהל' יו"ט הט"ז כתב דאף שדימה הר"מ דין שבת ליו"ט גבי דין עונ"ג מ"מ גבי ג' סעודות לא מועיל השלמה אם לא אכל בעיו"ט ופליג על המ"א סי' רצא ס"ק ב' עיי"ש.
מה הקשר לענינינו? כבר כתבתי ואכתוב שוב
הרמב"ם הקדיש להדלקת הנר פרק שלם בפני עצמו, ולא כללו יחד עם ענין כבוד ועונג, וא"כ קשה מאוד לומר כי בהלכות יוט לא הזכיר כלום. וכשאומר הרמבם בהל' יו"ט וכבר ביארנו בהל' שבת כוונתו ברורה לפרק כט ול' ולא לפרק ה'.
והרי אם יש מצווה להדליק ביו"ט אז ברכתו שונה משבת ומברך להדליק נר של יו"ט, וכל זאת שתק הרמב"ם? וכיו"ב כל דיני במה מדליקין שאינן נוהגין ביו"ט, ואת כל זה הרמב"ם בשורה אחת? ודאי אין מסתבר לומר כן.  
 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 21:03

זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 20:57
מאן דהו כתב:
11 יוני 2019, 15:59
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 15:54

כנראה שלא ראית את הרמב"ם בפנים.
את הכללית ולא כללית לא אני המצאתי אלא הרמב"ם.


ראיתי את הרמב"ם קודם דמר נולד. והוא כותב במפורש שנר שבת הרי הוא מדין עונג. ובמקום אחר כותב שדין עונג בשבת ויו"ט שווה.
ואת ההשואה ברמב"ם שדין כבוד ועונג שווה בדינו אף ביו"ט כתבו גדולי האחרונים והכריחו דינם מד' הר"מ הנ"ל בהרבה מקומות [מה שנמצא באמתחתי] פמ"ג סי' רמט מ"ז סק"א ובסי' רס מ"ז סק"ג ובסי' רמב סק"א שער המלך פ"ה מהל' מעשר ה"כג (ד"ה גם) חת"ס ביצה מ. ד"ה פצעילי משנה ברורה סי' תקכט סק"ג-ד' ובשעה"צ או' ד' ובביה"ל ד"ה לכבדו וכן היעב"ץ כתב לדייק מדברי הרמב"ם בדין ג' סעודות. ועיי"ע בס' בינה לעיתים להגאון ר' יונתן אייבשיץ על הר"מ פ"ו מהל' יו"ט הט"ז כתב דאף שדימה הר"מ דין שבת ליו"ט גבי דין עונ"ג מ"מ גבי ג' סעודות לא מועיל השלמה אם לא אכל בעיו"ט ופליג על המ"א סי' רצא ס"ק ב' עיי"ש.
מה הקשר לענינינו? כבר כתבתי ואכתוב שוב
הרמב"ם הקדיש להדלקת הנר פרק שלם בפני עצמו, ולא כללו יחד עם ענין כבוד ועונג, וא"כ קשה מאוד לומר כי בהלכות יוט לא הזכיר כלום. וכשאומר הרמבם בהל' יו"ט וכבר ביארנו בהל' שבת כוונתו ברורה לפרק כט ול' ולא לפרק ה'.
והרי אם יש מצווה להדליק ביו"ט אז ברכתו שונה משבת ומברך להדליק נר של יו"ט, וכל זאת שתק הרמב"ם? וכיו"ב כל דיני במה מדליקין שאינן נוהגין ביו"ט, ואת כל זה הרמב"ם בשורה אחת? ודאי אין מסתבר לומר כן.  
 

אולי אני קשה הבנה. אבל ראיתי שקודמי @כלפי ליא @נדיב לב ועל כולנה המהרי"ץ בעץ חיים הנ"ל שלמדו את דברי הרמב"ם כפי ההבנה הפשוטה.
אסכם את הדברים: עובדה א נר שבת הוא מכלל עונג. עובדה ב שבת ויו"ט שניהם בדין עונג. משוואה פשוטה!

ולתמיהתך על הקשר [מסתבר שלא פתחת] הוא פשוט. כל גדולי האחרונים למדו הלכות על גבי הלכות מההשוואה שעשה הרמב"ם בין עונג שבת ליו"ט!


נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
הודעות: 363
הצטרף: 19 פברואר 2019, 00:18
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 49 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי נחפשה דרכינו » 11 יוני 2019, 21:22

זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 09:13
נחפשה דרכינו כתב:
11 יוני 2019, 02:13
כל הדברים נשמעים מחודשים. אם אין מצוה מיוחדת להדליק הנר, מדוע מדליקים?
ברור שיש דעות בראשונים לא כך, וכן פסק בשו"ע, אבל בדעת הרמב"ם האריך להוכיח כן, ממה שביו"ט לא הזכיר כלל ענין הדלקת הנר.
בודאי שהוא חידוש גדול.


כלומר, הוא סובר שלפי הרמב"ם לא צריך כלל להדליק נר ביו"ט?


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 21:28

נחפשה דרכינו כתב:
11 יוני 2019, 21:22
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 09:13
נחפשה דרכינו כתב:
11 יוני 2019, 02:13
כל הדברים נשמעים מחודשים. אם אין מצוה מיוחדת להדליק הנר, מדוע מדליקים?
ברור שיש דעות בראשונים לא כך, וכן פסק בשו"ע, אבל בדעת הרמב"ם האריך להוכיח כן, ממה שביו"ט לא הזכיר כלל ענין הדלקת הנר.
בודאי שהוא חידוש גדול.

כלומר, הוא סובר שלפי הרמב"ם לא צריך כלל להדליק נר ביו"ט?
אין מצווה בפני עצמה של הדלקת נר, רק יש מצווה כללית שיהא נר דלוק בבית [שלא יהא ביתו חשוך] אבל על זה אינו מברך כשם שאינו מברך על כל עניני כבוד ועונג, וכמו כן פשיטא שזה מתקיים גם בחשמל אף אם נאמר שחשמל אינו מועיל לנר שבת.
 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1219
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 343 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי כלפי ליא » 11 יוני 2019, 21:31

נחפשה דרכינו כתב:
11 יוני 2019, 21:22
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 09:13
נחפשה דרכינו כתב:
11 יוני 2019, 02:13
כל הדברים נשמעים מחודשים. אם אין מצוה מיוחדת להדליק הנר, מדוע מדליקים?
ברור שיש דעות בראשונים לא כך, וכן פסק בשו"ע, אבל בדעת הרמב"ם האריך להוכיח כן, ממה שביו"ט לא הזכיר כלל ענין הדלקת הנר.
בודאי שהוא חידוש גדול.

כלומר, הוא סובר שלפי הרמב"ם לא צריך כלל להדליק נר ביו"ט?

מי זה הוא סובר?
מה שהובא כאן כאילו נאמר איזה חידוש בספר חדש שיצא לאור, הוא טעות גמורה, כי אין שם שום חידוש, והדברים ידועים ועתיקים ומוזכרים בראשונים המצויים ביד הכל!!!
ושניסו לומר זאת בדעת הרמב"ם זה בהחלט מוזר ותמוה, אבל גם זה לא חדש, וכבר נאמר מלפני מאתיים שנה ע"י אחד מגדולי תימן שכנראה חזר בו מהדיוק מדברי הרמב"ם והוכיח להיפך ככל הכתוב לעיל.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 יוני 2019, 21:42

כלפי ליא כתב:
11 יוני 2019, 21:31
נחפשה דרכינו כתב:
11 יוני 2019, 21:22
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 יוני 2019, 09:13

ברור שיש דעות בראשונים לא כך, וכן פסק בשו"ע, אבל בדעת הרמב"ם האריך להוכיח כן, ממה שביו"ט לא הזכיר כלל ענין הדלקת הנר.
בודאי שהוא חידוש גדול.

כלומר, הוא סובר שלפי הרמב"ם לא צריך כלל להדליק נר ביו"ט?

מי זה הוא סובר?
מה שהובא כאן כאילו נאמר איזה חידוש בספר חדש שיצא לאור, הוא טעות גמורה, כי אין שם שום חידוש, והדברים ידועים ועתיקים ומוזכרים בראשונים המצויים ביד הכל!!!
ושניסו לומר זאת בדעת הרמב"ם זה בהחלט מוזר ותמוה, אבל גם זה לא חדש, וכבר נאמר מלפני מאתיים שנה ע"י אחד מגדולי תימן שכנראה חזר בו מהדיוק מדברי הרמב"ם והוכיח להיפך ככל הכתוב לעיל.
למה חרה לך ולמה נפלו פניך?
 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש נפלא של הדרכי שמואל זצוק"ל בדין הדלקת נר ביו"ט

שליחה על ידי מאן דהו » 11 יוני 2019, 21:43

ל@כלפי ליא כנראה חרה על שכותבים חידוש על דבר שנטחן באחרונים כבר לפני מאתיים שנה. מקסימום הוא חידוש לך ולעוד כמה שלא הכירו את הנושא מקרוב.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Bing [Bot] | 1 אורח