נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?'כל הצריך נטילת ידים והטביל ידיו במי מקוה – אינו צריך דבר אחר'. (רמב"ם הלכות ברכות ו, ה)
זכר לדבר: כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?'כל הצריך נטילת ידים והטביל ידיו במי מקוה – אינו צריך דבר אחר'. (רמב"ם הלכות ברכות ו, ה)
מוטי אמר:במ"ב ריש סימן ד הביא את דברי שו"ת הרשב"א חלק א סימן קצא בטעם של נט"י, ואעתיק לשון הרשב"א המלא:
תשובה איברא כך נהגו בכל מקום לברך בשחר על נטילת ידים ומקפידים בה בכל תנאי הנטילה כבשעת סעודה. ואני לא מצאתי בשום מקום דבר מבורר שיצטרך אדם ליטול ידיו שחרית בכלי. דאי משום שיבתא ובת מלך די ברחיצה. ואי משום תפילה וקרית שמע די ברחיצה או בנקיון עפר וצרורות. וכו'. אלא שיש לי קצת דמדומי ראייה לחיוב הנטילה בכלי בשחר ממה שאמרו בפרק כל הבשר וכו'. משמע לכאורה שצריך בשחר ליטול ידיו בכלי. ואם תשאל מאי שנא תפילת השחר מתפילת מנחה וערבית. יש לומר לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב (איכה ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך וכמו שבא להם ז"ל במדרש. וצריכין אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו. ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן ברכות שאנו מברכין בכל בוקר ובוקר. ולפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו.
סדר דבריו של הרשב"א:
א' בבוקר נעשים כבריה חדשה
ב' צריכין להודות על שבראנו (-כבריה חדשה) לכבודו-לשרתו-לברך בשמו
ג' על דבר זה (לכאורה כוונתו על שבראנו-בריה חדשה) תקנו ברכות השחר
ד' לפיכך אנו צריכים להתקדש ככהן שמקדש ידיו
ולא הבנתי מהו ה"לפיכך" באות ד', לפיכך שמה?
אקדים:
הנה בר"מ הל' ביאת מקדש פ"ה מבואר שכהן צריך לקדש ידיו ורגליו לפני עבודה, אלא שא"צ לקדש לפני כל עבודה ועבודה אלא סגי בקידוש ידים ורגלים בתחילת היום, עוד זאת מבואר שם בר"מ, שאע"פ שקידש ידיו ורגליו בלילה ולא ישן כל הלילה מ"מ צריך לחזור ולקדש ידיו ורגליו ביום.
אם נסביר לפי"ז את דברי הרשב"א יהיה כוונתם כך: אין שום חילוק בין שחרית למנחה וערבית, ואם לא נטל שחרית צריך ליטול קודם מנחה או מעריב, אלא ששחרית הוא תחילת היום ממילא נוטל ידיו בבוקר ושוב מועיל לו לכל היום, וכך מסתמא היו הכהנים עושים, ואלא יתכן לומר שכמו שאם נטל לתרוה"ד אפילו קודם שהאיר היום מועיל לכל היום, כך לענין זה נחשב שחרית כתחילת עבודה שאם נטל ידיו בשבילה מועיל אפילו טרם האיר השחר.
אבל זה לא יתכן, שא"כ הרשב"א יכל לומר שכמו שצריך לקדש ידים ורגלים לקרבנות ה"נ לתפילה, וקידוש ידים ורגלים צריך להיות בכלי כמבואר בר"מ שם, וככל דברינו. אבל הרשב"א לא מסתפק בזה ומוסיף את כל הענין של בריה חדשה, ולכאורה מבואר מדבריו, שתפילה עצמה אינה עבודה שנצטרך לקדש ידים ורגלים בשבילה, אלא על מה שאנו מודים על מה שנעשינו בריה חדשה זה דבר שנחשב עבודה שצריך לקדש ידים ורגלים בשבילה.
וכך יתפרשו דבריו: אנו נעשים כבריה חדשה ואנו צריכים להודות על זה (איך מודים? בברכות השחר!), הודאה זו היא עבודה, וצריך ליטול ידים בכלי בשבילה.
האם זה הפשט???? לא כ"כ משמע לי
אשמח אם מישהו כאן יעזור לי
באר נא כוונתךמשה נפתלי אמר:נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?
זכר לדבר: כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
קידוש ידיים ורגלים הוא לא מדין טהרה אלא קידוש כשמומשה נפתלי אמר:כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
דעת הרא"ה שדין נטילת ידים וטומאת הידים, למדו אותו חכמים מקידוש ידים ורגלים .הכהן אמר:קידוש ידיים ורגלים הוא לא מדין טהרה אלא קידוש כשמומשה נפתלי אמר:כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
בשביל זה העתקתי את תשובת הרשב"א והרמב"ןהכהן אמר:אולי יש לחלק ולומר שנט"י בבוקר צריך דווקא מכלי כהרשב"א בתשובה, ולזה לא תועיל טבילת כל הגוף, אבל לידים מסואבות לתרומה וכדו' אם תועיל טבילת הידים כהרשב"א בברכות עאכו"כ שתועיל טבילת כל הגוף.
הכהן אמר:אבל כל זה זה לא קשור לנטילת ידים לפת ולתרומה
צידי הספק: מי אמרינן בכלל מאתים מנה, או דילמא רחיצת ידים ביחוד תיקנו חכמים וליכא.האחד בא לגור אמר:באר נא כוונתך.
מעולם לא אמרתי כדבר הזה! הרי הלכה פסוקה היא בהלכות ביאת מקדש: הטביל ידיו ורגליו במי מקוה, אפילו במעין – אין זה קדוש כלל עד שירחץ בכלי.האחד בא לגור אמר:מנא לך שמהני טבילת ידים לדינא דקידוש ידים ורגלים?
מאי משמע רחיצת ידים ביחוד ? מאי אכפת לן ששאר גופו במים ? אטו העומד במים וידיו מבחוץ והכניס ידיו למים ס"ד שלא עלתה לו טבילת ידים ?משה נפתלי אמר:צידי הספק: מי אמרינן בכלל מאתים מנה, או דילמא רחיצת ידים ביחוד תיקנו חכמים וליכא.
אכן לזה התכוונתי שקידוש ידים ורגלים בעינן מכלי שרת, אבל הטענה הראשונה התייחסה למטביל ידיו בכלי שרת שאף בזה הסתפקה הגמרא בזבחים .משה נפתלי אמר:מעולם לא אמרתי כדבר הזה! הרי הלכה פסוקה היא בהלכות ביאת מקדש: הטביל ידיו ורגליו במי מקוה, אפילו במעין – אין זה קדוש כלל עד שירחץ בכלי.
משה נפתלי אמר:נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?'כל הצריך נטילת ידים והטביל ידיו במי מקוה – אינו צריך דבר אחר'. (רמב"ם הלכות ברכות ו, ה)
זכר לדבר: כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
ומה במקרה שלבש מיד כפפות?בעלבוס אמר:יתכן ויש כאן חשש, כי בעת הטבילה ולבישת המלבושים נגע במקום מכוסה ואז חייב שוב בנטילת ידים.
ניקוי הידים ענין אחר הוא מטבילת הגוף (כשם שטבילה וקידוש ידים ורגלים שתי בחינות הן), ויתכן שהטובל גופו במקוה לאכילה לא קיים תקנת חכמים, בבחינת 'יש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע'.האחד בא לגור אמר:מאי משמע רחיצת ידים ביחוד? מאי אכפת לן ששאר גופו במים?
כבר ציינתי לעיל שדעת רוב ראשונים שהוא דין טומאה בידים שהוא שווה לטומאת הגוף, והוא משום חשש טומאה .משה נפתלי אמר:ניקוי הידים ענין אחר הוא מטבילת הגוף (כשם שטבילה וקידוש ידים ורגלים שתי בחינות הן), ויתכן שהטובל גופו במקוה לאכילה לא קיים תקנת חכמים, בבחינת 'יש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע'.האחד בא לגור אמר:מאי משמע רחיצת ידים ביחוד? מאי אכפת לן ששאר גופו במים?
יתכן, שאדם שנטמאו ידיו, והיתה עליהם חציצת רובו המקפיד, לא יועיל שיטבול כל גופו, כיון שטבילת הגוף לא נצרכת לו לא חשיבא טבילה אלא לידיו הטמאות, והרי עליהם חציצה. אא"כ יטמא עצמו ממש ואז יהא כל גופו חייב בטבילה ותעלה אף לידיו מק"ו.האחד בא לגור אמר:אא"כ כוונתך שהיתה על רוב ידו חציצה שאין מקפיד בה שלענין טבילת ידים לא עלתה לו , ואילו לענין טומאת גופו עלתה לו דהוי מיעוט שאין מקפיד.
לזה התכוונתי שאפשר להסתפק בכה"ג .הכהן אמר:יתכן, שאדם שנטמאו ידיו, והיתה עליהם חציצת רובו המקפיד, לא יועיל שיטבול כל גופו, כיון שטבילת הגוף לא נצרכת לו לא חשיבא טבילה אלא לידיו הטמאות, והרי עליהם חציצה. אא"כ יטמא עצמו ממש ואז יהא כל גופו חייב בטבילה ותעלה אף לידיו מק"ו.האחד בא לגור אמר:אא"כ כוונתך שהיתה על רוב ידו חציצה שאין מקפיד בה שלענין טבילת ידים לא עלתה לו , ואילו לענין טומאת גופו עלתה לו דהוי מיעוט שאין מקפיד.
יישר.האחד בא לגור אמר:חז"ל קבעו כאן בעיקרו גדר טבילה.
הרי בחטאת שהחמירו אם נטמאו ידיו נטמא גופו וטובל את כל גופו. (חגיגה יח:)משה נפתלי אמר:נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?
הכהן אמר:ומה במקרה שלבש מיד כפפות?בעלבוס אמר:יתכן ויש כאן חשש, כי בעת הטבילה ולבישת המלבושים נגע במקום מכוסה ואז חייב שוב בנטילת ידים.
האם יש לך מקור? כי יש להסתפק בזה, שמא טבילת כל גופו כ"ש שמעבירה הרוח רעה, ומה שאמרו מקפדת העל רחיצת הידים היינו שלא יפחות מדרגה זו.שאר לעמו אמר:אם שאלתך נסובה אודות נט"י שחרית, הרי שמצד רוח רעה, צריך נטילה ג"פ לסירוגין, ולא סגי בטבילה.
אמת מארץ תצמח אמר:הרי בחטאת שהחמירו אם נטמאו ידיו נטמא גופו וטובל את כל גופו. (חגיגה יח:)
כוונתי היתה שמשמע שאין לחטאת אלא רק טומאת הגוף ואם ידיו דינם שטמאות אז כל גופו טמא, ואם כן בהכרח שאחר הטבילה ידיו טהורות, שאחרת איך גופו טהור לחטאת.שאר לעמו אמר:בפ"ב דחגיגה תני יש דרגות לטבילה בטומאת ידיו: 'נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש מטבילין (הידים), ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו'.
נו, האם יעלה על הדעת שאחר שטבל לחטאת לא יוכל לאכול חולין בלי שיטול ידיו?
המקור שצריך דוקא כלי ולא מועילה טבילה הוא הרשב"א בשו"תואמת מארץ תצמח אמר:האם יש לך מקור? כי יש להסתפק בזה, שמא טבילת כל גופו כ"ש שמעבירה הרוח רעה, ומה שאמרו מקפדת העל רחיצת הידים היינו שלא יפחות מדרגה זו.שאר לעמו אמר:אם שאלתך נסובה אודות נט"י שחרית, הרי שמצד רוח רעה, צריך נטילה ג"פ לסירוגין, ולא סגי בטבילה.
אמת מארץ תצמח אמר:הרי בחטאת שהחמירו אם נטמאו ידיו נטמא גופו וטובל את כל גופו. (חגיגה יח:)כוונתי היתה שמשמע שאין לחטאת אלא רק טומאת הגוף ואם ידיו דינם שטמאות אז כל גופו טמא, ואם כן בהכרח שאחר הטבילה ידיו טהורות, שאחרת איך גופו טהור לחטאת.שאר לעמו אמר:בפ"ב דחגיגה תני יש דרגות לטבילה בטומאת ידיו: 'נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש מטבילין (הידים), ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו'.
נו, האם יעלה על הדעת שאחר שטבל לחטאת לא יוכל לאכול חולין בלי שיטול ידיו?
ואתה התכוונת כנראה להדגיש שאם ידיו טהורות לחטאת כ"ש שידיו טהורות לאכילת פת חולין.
הרשב"א שם (שו"ת חלק א סימן קצא) כותב שבשביל הרוח רעה - שיבתא ובת מלך אין צורך בנטילה בכלי ורק בשביל תפילת שחרית, בעינן נטילה בכלי אם כי מדגיש שגם לתפילת שחרית יכול גם לטבול את ידיו בנהר ולא מכלי.מאן דהו אמר:המקור שצריך דוקא כלי ולא מועילה טבילה הוא הרשב"א בשו"תו
הרשב"א מסיים: לפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו עד כאן
היינו על אף שהוא טובל הוא צריך לקדש ידיו ורגליו מן הכלי והוא הדין בנטילת ידים הנלמד מהכהנים לפי הרשב"א