האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

משה נפתלי

משתמש ותיק
'כל הצריך נטילת ידים והטביל ידיו במי מקוה – אינו צריך דבר אחר'. (רמב"ם הלכות ברכות ו, ה)
נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?
זכר לדבר: כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=243#p1292
מוטי אמר:
במ"ב ריש סימן ד הביא את דברי שו"ת הרשב"א חלק א סימן קצא בטעם של נט"י, ואעתיק לשון הרשב"א המלא:
תשובה איברא כך נהגו בכל מקום לברך בשחר על נטילת ידים ומקפידים בה בכל תנאי הנטילה כבשעת סעודה. ואני לא מצאתי בשום מקום דבר מבורר שיצטרך אדם ליטול ידיו שחרית בכלי. דאי משום שיבתא ובת מלך די ברחיצה. ואי משום תפילה וקרית שמע די ברחיצה או בנקיון עפר וצרורות. וכו'. אלא שיש לי קצת דמדומי ראייה לחיוב הנטילה בכלי בשחר ממה שאמרו בפרק כל הבשר וכו'. משמע לכאורה שצריך בשחר ליטול ידיו בכלי. ואם תשאל מאי שנא תפילת השחר מתפילת מנחה וערבית. יש לומר לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב (איכה ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך וכמו שבא להם ז"ל במדרש. וצריכין אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו. ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותן ברכות שאנו מברכין בכל בוקר ובוקר. ולפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו.

סדר דבריו של הרשב"א:
א' בבוקר נעשים כבריה חדשה
ב' צריכין להודות על שבראנו (-כבריה חדשה) לכבודו-לשרתו-לברך בשמו
ג' על דבר זה (לכאורה כוונתו על שבראנו-בריה חדשה) תקנו ברכות השחר
ד' לפיכך אנו צריכים להתקדש ככהן שמקדש ידיו
ולא הבנתי מהו ה"לפיכך" באות ד', לפיכך שמה?

אקדים:
הנה בר"מ הל' ביאת מקדש פ"ה מבואר שכהן צריך לקדש ידיו ורגליו לפני עבודה, אלא שא"צ לקדש לפני כל עבודה ועבודה אלא סגי בקידוש ידים ורגלים בתחילת היום, עוד זאת מבואר שם בר"מ, שאע"פ שקידש ידיו ורגליו בלילה ולא ישן כל הלילה מ"מ צריך לחזור ולקדש ידיו ורגליו ביום.
אם נסביר לפי"ז את דברי הרשב"א יהיה כוונתם כך: אין שום חילוק בין שחרית למנחה וערבית, ואם לא נטל שחרית צריך ליטול קודם מנחה או מעריב, אלא ששחרית הוא תחילת היום ממילא נוטל ידיו בבוקר ושוב מועיל לו לכל היום, וכך מסתמא היו הכהנים עושים, ואלא יתכן לומר שכמו שאם נטל לתרוה"ד אפילו קודם שהאיר היום מועיל לכל היום, כך לענין זה נחשב שחרית כתחילת עבודה שאם נטל ידיו בשבילה מועיל אפילו טרם האיר השחר.

אבל זה לא יתכן, שא"כ הרשב"א יכל לומר שכמו שצריך לקדש ידים ורגלים לקרבנות ה"נ לתפילה, וקידוש ידים ורגלים צריך להיות בכלי כמבואר בר"מ שם, וככל דברינו. אבל הרשב"א לא מסתפק בזה ומוסיף את כל הענין של בריה חדשה, ולכאורה מבואר מדבריו, שתפילה עצמה אינה עבודה שנצטרך לקדש ידים ורגלים בשבילה, אלא על מה שאנו מודים על מה שנעשינו בריה חדשה זה דבר שנחשב עבודה שצריך לקדש ידים ורגלים בשבילה.
וכך יתפרשו דבריו: אנו נעשים כבריה חדשה ואנו צריכים להודות על זה (איך מודים? בברכות השחר!), הודאה זו היא עבודה, וצריך ליטול ידים בכלי בשבילה.
האם זה הפשט???? לא כ"כ משמע לי
אשמח אם מישהו כאן יעזור לי

והרשב"א מסיים: לפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו עד כאן
היינו על אף שהוא טובל הוא צריך לקדש ידיו ורגליו מן הכלי והוא הדין בנטילת ידים הנלמד מהכהנים לפי הרשב"א
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=57&t=1936#p19361

כתב הרמב"ן: "והרחיצה הזאת לקדושה תרגם אותה אונקלוס, ומן הענין הזה תקנו רבותינו נטילת ידים לתפלה, שיתכוין לזה, כטעם נשיאות כפים" [ועיין בית יוסף סי' ד' בשם הרשב"א].
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?
זכר לדבר: כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
באר נא  כוונתך 
אטו המטביל כל גופו אינו מטביל את ידיו ?
הגע עצמך, אילו הוציא מקצת גופו בשעת טבילה או שהיתה על גופו חציצה  עלתה לו טבילת ידים, ואילו הכניס כל גופו לא עלתה לא ?
אא"כ כוונתך שהיתה על רוב  ידו חציצה שאין מקפיד בה שלענין טבילת ידים לא עלתה לו , ואילו לענין טומאת גופו עלתה לו דהוי מיעוט שאין מקפיד.
 
מנא לך שמהני טבילת ידים לדינא דקידוש ידים ורגלים ? ועוד, קידוש ידים ורגלים  בעינן מכלי שרת .



 
 
 

הכהן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
קידוש ידיים ורגלים הוא לא מדין טהרה אלא קידוש כשמו
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
משה נפתלי אמר:
כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
קידוש ידיים ורגלים הוא לא מדין טהרה אלא קידוש כשמו
דעת הרא"ה שדין נטילת ידים וטומאת הידים, למדו אותו חכמים מקידוש ידים ורגלים .
אמנם דעת רוב ראשונים לא כן , אלא או משום טינוף או כשאר דיני טומאה .
 
 

הכהן

משתמש ותיק
אולי יש לחלק ולומר שנט"י בבוקר צריך דווקא מכלי כהרשב"א בתשובה, ולזה לא תועיל טבילת כל הגוף, אבל לידים מסואבות לתרומה וכדו' אם תועיל טבילת הידים כהרשב"א בברכות עאכו"כ שתועיל טבילת כל הגוף.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אולי יש לחלק ולומר שנט"י בבוקר צריך דווקא מכלי כהרשב"א בתשובה, ולזה לא תועיל טבילת כל הגוף, אבל לידים מסואבות לתרומה וכדו' אם תועיל טבילת הידים כהרשב"א בברכות עאכו"כ שתועיל טבילת כל הגוף.
בשביל זה העתקתי את תשובת הרשב"א והרמב"ן
והרשב"א מסיים: לפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו עד כאן
היינו על אף שהוא טובל הוא צריך לקדש ידיו ורגליו מן הכלי והוא הדין בנטילת ידים הנלמד מהכהנים לפי הרשב"א

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=57&t=1936#p19361
ובפסקי תשובות אורח חיים ד' כתב וז"ל - מ"ב סק"א: לכן גם דבר זה תקנו בשחר להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו [לשון המשנ"ב]. וכן היו הכהנים מקדשים עצמם קודם עבודתם בטבילה במקוה, וכדברי הגמרא (יומא ל' א) אין אדם נכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול, ומכאן אסמכתא למנהג היריאים לטבול בכל יום קודם התפילה, וחשיבות הענין לענין השכמת הבוקר מצינו בגמרא (ברכות ט"ו א) "כל הנפנה ונטל ידיו וכו' לא סבר לה מר כאילו טבל" וכו', ועוד מרויח בזה דעת הרמב"ם (פ"ד מהל' תפילה ה"ג) שיש לרחוץ גם רגליו בכל יום לפני התפילה לכבוד קונו, ואינו מחלק בין זמניהם שהלכו יחפים לזה"ז שאין הולכים יחפים עכ"ל.
 

הכהן

משתמש ותיק
אבל כל זה זה לא קשור לנטילת ידים לפת ולתרומה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אבל כל זה זה לא קשור לנטילת ידים לפת ולתרומה

מדוע. כשם שבנטילת ידים של בוקר שצריך כלי לא מועיל טבילה גם בנטילת ידים לפת שצריך כלי לא תועיל טבילה
 

הכהן

משתמש ותיק
נטילת ידיים של בוקר היא לדעת הרשב"א בתשובה "להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו", ונט"י לתרומה משום טומאה נגעו בה.
וטהרה וקדושה הם שני מושגים שונים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
נכון. ובכלל בשו"ע נפסק שבטבילת ידים מועילה לפת. אם כן מדוע שלא תועיל טבילת כל הגוף והידים בכללה?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
באר נא  כוונתך.
צידי הספק: מי אמרינן בכלל מאתים מנה, או דילמא רחיצת ידים ביחוד תיקנו חכמים וליכא.
ואע"פ שאין ראיה מקידוש ידים ורגלים לנטילת ידים, זכר לדבר איכא, שכהן העובד לאחר שטובל כל גופו במים, חוזר ומקדש ידיו ורגליו.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
מנא לך שמהני טבילת ידים לדינא דקידוש ידים ורגלים?
מעולם לא אמרתי כדבר הזה! הרי הלכה פסוקה היא בהלכות ביאת מקדש: הטביל ידיו ורגליו במי מקוה, אפילו במעין – אין זה קדוש כלל עד שירחץ בכלי.
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
צידי הספק: מי אמרינן בכלל מאתים מנה, או דילמא רחיצת ידים ביחוד תיקנו חכמים וליכא.
מאי משמע רחיצת ידים ביחוד ? מאי אכפת לן ששאר גופו במים ? אטו העומד במים וידיו מבחוץ והכניס ידיו למים ס"ד שלא עלתה לו טבילת ידים ?
או אם הקדים כניסת ידיו ואחר כך את שאר גופו בטלה למפרע הטבלת ידיו ?
משה נפתלי אמר:
מעולם לא אמרתי כדבר הזה! הרי הלכה פסוקה היא בהלכות ביאת מקדש: הטביל ידיו ורגליו במי מקוה, אפילו במעין – אין זה קדוש כלל עד שירחץ בכלי.
אכן לזה התכוונתי שקידוש ידים ורגלים בעינן מכלי שרת, אבל הטענה הראשונה התייחסה למטביל ידיו בכלי שרת שאף בזה הסתפקה הגמרא בזבחים  .
בכל אופן אין כאן שייכות לענין הנידון שבאמת הטביל ידיו כדין, (ואף אתה מודה שאילו חציצה על בשרו עלתה לו טבילת ידים)
 

בעלבוס

משתמש רגיל
משה נפתלי אמר:
'כל הצריך נטילת ידים והטביל ידיו במי מקוה – אינו צריך דבר אחר'. (רמב"ם הלכות ברכות ו, ה)
נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?
זכר לדבר: כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.

יתכן ויש כאן חשש, כי בעת הטבילה ולבישת המלבושים נגע במקום מכוסה ואז חייב שוב בנטילת ידים.
 

הכהן

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
יתכן ויש כאן חשש, כי בעת הטבילה ולבישת המלבושים נגע במקום מכוסה ואז חייב שוב בנטילת ידים.
ומה במקרה שלבש מיד כפפות?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
מאי משמע רחיצת ידים ביחוד? מאי אכפת לן ששאר גופו במים?
ניקוי הידים ענין אחר הוא מטבילת הגוף (כשם שטבילה וקידוש ידים ורגלים שתי בחינות הן), ויתכן שהטובל גופו במקוה לאכילה לא קיים תקנת חכמים, בבחינת 'יש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע'.
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
מאי משמע רחיצת ידים ביחוד? מאי אכפת לן ששאר גופו במים?
ניקוי הידים ענין אחר הוא מטבילת הגוף (כשם שטבילה וקידוש ידים ורגלים שתי בחינות הן), ויתכן שהטובל גופו במקוה לאכילה לא קיים תקנת חכמים, בבחינת 'יש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע'.
כבר ציינתי לעיל שדעת רוב ראשונים שהוא דין טומאה בידים שהוא שווה לטומאת הגוף, והוא משום חשש טומאה .
ואף לדעת הרא"ה מ"מ חז"ל קבעו כאן  בעיקרו גדר  טבילה, שהרי טבילה לא מועילה בכהן לעבודה. 
וכן הוא לדעת הראשונים שהוא משום סיאוב.
ואדרבה עיקר הדין כאן הוא טבילה  . ולקודש צריך דווקא טבילה ולא סגי בנטילה . וכדכתב רש"י בחולין .
וחכמינו כך אומרים : השתא כל גופו טובל בהם , פניו וידיו ורגליו לא כ"ש . 
ולא פרכו שניקוי ידים הוא ענין אחר  .
 

הכהן

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
אא"כ כוונתך שהיתה על רוב  ידו חציצה שאין מקפיד בה שלענין טבילת ידים לא עלתה לו , ואילו לענין טומאת גופו עלתה לו דהוי מיעוט שאין מקפיד.
יתכן, שאדם שנטמאו ידיו, והיתה עליהם חציצת רובו המקפיד, לא יועיל שיטבול כל גופו, כיון שטבילת הגוף לא נצרכת לו לא חשיבא טבילה אלא לידיו הטמאות, והרי עליהם חציצה. אא"כ יטמא עצמו ממש ואז יהא כל גופו חייב בטבילה ותעלה אף לידיו מק"ו.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
אא"כ כוונתך שהיתה על רוב  ידו חציצה שאין מקפיד בה שלענין טבילת ידים לא עלתה לו , ואילו לענין טומאת גופו עלתה לו דהוי מיעוט שאין מקפיד.
יתכן, שאדם שנטמאו ידיו, והיתה עליהם חציצת רובו המקפיד, לא יועיל שיטבול כל גופו, כיון שטבילת הגוף לא נצרכת לו לא חשיבא טבילה אלא לידיו הטמאות, והרי עליהם חציצה. אא"כ יטמא עצמו ממש ואז יהא כל גופו חייב בטבילה ותעלה אף לידיו מק"ו.
לזה התכוונתי שאפשר להסתפק בכה"ג .
אמנם מה שכתבת שאם יטמא עצמו לגמרי יהני טבילתו , אין זה ברור כיון שס"ס תיקנו חכמים ליטול את ידיו וכאן הרי לא מתקיימת תקנת חז"ל .

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
חז"ל קבעו כאן בעיקרו גדר טבילה.
יישר.
וסמך לדבר הא דאמרו בפרק היה קורא על פסוק 'ארחץ בנקיון כפי': כל הנפנה ונוטל ידיו – מעלה עליו הכתוב כאילו טבל (מעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאילו טבל כל גופו – רש"י).
 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?
הרי בחטאת שהחמירו אם נטמאו ידיו נטמא גופו וטובל את כל גופו. (חגיגה יח:)
ובלא"ה האם יש צד שהטובל את כל זרועותיו זה חיסרון?
 

בעלבוס

משתמש רגיל
הכהן אמר:
בעלבוס אמר:
יתכן ויש כאן חשש, כי בעת הטבילה ולבישת המלבושים נגע במקום מכוסה ואז חייב שוב בנטילת ידים.
ומה במקרה שלבש מיד כפפות?

יכול להיות אבל כשתיקנו נטילת ידים תיקנו באופן כללי.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אם שאלתך נסובה אודות נט"י שחרית, הרי שמצד רוח רעה, צריך נטילה ג"פ לסירוגין, ולא סגי בטבילה.
אם מצד היכון ככהן העובד עבודה, כלומר נטל שחרית אבל היה בבית הכסא או מבואות המטונפות שחייב נטילה לתפילה, ודאי שסגי בטבילה (והוא שלא ילך שוב מבור הטבילה דרך מקום שחייב בנטילה). וזה שצריך קידוש משום שהמקווה אינו קדוש ככלי שרת, ורחיצת ידיים ורגליים הוא מצד 'קידוש' כמו שכבר הזכירו לעיל.

בפ"ב דחגיגה יש דרגות לטבילה בטומאת ידיו: 'נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש מטבילין (הידים), ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו'.
נו, האם יעלה על הדעת שאחר שטבל לחטאת לא יוכל לאכול חולין בלי שיטול ידיו?
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אם שאלתך נסובה אודות נט"י שחרית, הרי שמצד רוח רעה, צריך נטילה ג"פ לסירוגין, ולא סגי בטבילה.
האם יש לך מקור? כי יש להסתפק בזה, שמא טבילת כל גופו כ"ש שמעבירה הרוח רעה, ומה שאמרו מקפדת העל רחיצת הידים היינו שלא יפחות מדרגה זו.

אמת מארץ תצמח אמר:
הרי בחטאת שהחמירו אם נטמאו ידיו נטמא גופו וטובל את כל גופו. (חגיגה יח:)
שאר לעמו אמר:
בפ"ב דחגיגה תני יש דרגות לטבילה בטומאת ידיו: 'נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש מטבילין (הידים), ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו'.
נו, האם יעלה על הדעת שאחר שטבל לחטאת לא יוכל לאכול חולין בלי שיטול ידיו?
כוונתי היתה שמשמע שאין לחטאת אלא רק טומאת הגוף ואם ידיו דינם שטמאות אז כל גופו טמא, ואם כן בהכרח שאחר הטבילה ידיו טהורות, שאחרת איך גופו טהור לחטאת.
ואתה התכוונת כנראה להדגיש שאם ידיו טהורות לחטאת כ"ש שידיו טהורות לאכילת פת חולין.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
שאר לעמו אמר:
אם שאלתך נסובה אודות נט"י שחרית, הרי שמצד רוח רעה, צריך נטילה ג"פ לסירוגין, ולא סגי בטבילה.
האם יש לך מקור? כי יש להסתפק בזה, שמא טבילת כל גופו כ"ש שמעבירה הרוח רעה, ומה שאמרו מקפדת העל רחיצת הידים היינו שלא יפחות מדרגה זו.

אמת מארץ תצמח אמר:
הרי בחטאת שהחמירו אם נטמאו ידיו נטמא גופו וטובל את כל גופו. (חגיגה יח:)
שאר לעמו אמר:
בפ"ב דחגיגה תני יש דרגות לטבילה בטומאת ידיו: 'נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש מטבילין (הידים), ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו'.
נו, האם יעלה על הדעת שאחר שטבל לחטאת לא יוכל לאכול חולין בלי שיטול ידיו?
כוונתי היתה שמשמע שאין לחטאת אלא רק טומאת הגוף ואם ידיו דינם שטמאות אז כל גופו טמא, ואם כן בהכרח שאחר הטבילה ידיו טהורות, שאחרת איך גופו טהור לחטאת.
ואתה התכוונת כנראה להדגיש שאם ידיו טהורות לחטאת כ"ש שידיו טהורות לאכילת פת חולין.
המקור שצריך דוקא כלי ולא מועילה טבילה הוא הרשב"א בשו"תו
הרשב"א מסיים: לפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו עד כאן
היינו על אף שהוא טובל הוא צריך לקדש ידיו ורגליו מן הכלי והוא הדין בנטילת ידים הנלמד מהכהנים לפי הרשב"א
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
המקור שצריך דוקא כלי ולא מועילה טבילה הוא הרשב"א בשו"תו
הרשב"א מסיים: לפיכך אנו צריכין להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו עד כאן
היינו על אף שהוא טובל הוא צריך לקדש ידיו ורגליו מן הכלי והוא הדין בנטילת ידים הנלמד מהכהנים לפי הרשב"א
הרשב"א  שם (שו"ת חלק א סימן קצא) כותב שבשביל הרוח רעה - שיבתא ובת מלך אין צורך בנטילה בכלי ורק בשביל תפילת שחרית, בעינן נטילה בכלי אם כי מדגיש שגם לתפילת שחרית יכול גם לטבול את ידיו בנהר ולא מכלי.
ואם כן חוזרת השאלה אולי לרוח רעה די בטבילת גופו פעם אחת.
 
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
אין יותר מטהרת מקוה ולמה יהי' צריך כלי לנטילה זו אם טובל ודאי טיהר עצמו
ויתירה מזו יש אמרו עצה למי שיש לו חציצה ברוב ידו ואינו יכול או אינו רוצה להססירה שיטבול כל גופו וביחס לכל גופו הוי מיעוט ותעלה לו טבילה במקום נטילה דודאי ידיו טהורות אגב הטבילה.
 
חלק עליון תַחתִית