האם אתם נוהגים לעמוד בקידוש בליל שבת ויו"ט

האם אתם נוהגים לעמוד בקידוש בליל שבת ויו"ט

  • עומדים כל הקידוש

    קולות: 73 56.2%
  • עומדים עד הברכות, ואז מתיישבים

    קולות: 39 30.0%
  • יושבים כל הקידוש

    קולות: 17 13.1%
  • בשבת אני נוהג כמו שסימנתי, אבל ביו"ט אני נוהג משהו אחר

    קולות: 11 8.5%
  • בין בשבת ובין ביו"ט אני נוהג כמו שסימנתי לעיל

    קולות: 60 46.2%

  • סה"כ בוחרים
    130

מלמד להועיל

משתמש ותיק
אמרו לי שכיום המנהג המקובל שעומדים חצי קידוש [עד הברכה], ואז יושבים
מעניין מה באמת הסטטיסטיקות כאן
 
A

Anonymous

Guest
למה אתה שואל רק על הלילה?
אצל החסידים עומדים גם ביום.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
אמרו לי שכיום המנהג המקובל שעומדים חצי קידוש [עד הברכה], ואז יושבים
מעניין מה באמת הסטטיסטיקות כאן

הבית יוסף סימן רעא בשם הכל בו שאין לעמוד בקידוש משום שצריך קידוש קבע וקידוש במקום סעודה, והב"י שם דחה את דבריו, והכיח מהרמב”ם בהלכות סוכה שאין בכך בעיה, שכן הרמב”ם כתב שבליל סוכות מקדש בעמידה ואחר כך יושב ומברך לישב בסוכה. ועל פי זה פסק שם בשו”ע סעי’ י שהקידוש הוא בעמידה. אולם הרמ”א שם הביא את דברי הכלבו להלכה, וכן מנהג ליטא ואשכנז כמובא שם במשנה ברורה. אולם מנהג הספרדים כדעת השו”ע כמובא שם בכף החיים שכן מנהג האר”י וקהילות הספרדים.
 
אחד הנושאים שעוד לא הכרעתי בהם לעצמי מה לעשות.
אני ביינתים ממשיך לנהוג כאבותי להתיישב בברכות, אבל כל חבירי חסידי ברסלב עומדים.
כנ"ל לגבי נוסח, אני עדיין תקוע באשכנז, ועוד לא קיבלתי החלטה מה לעשות בעניין. ויש לי צדדים לכאן ולכאן.
 
A

Anonymous

Guest
מלמד להועיל אמר:
גבריאל פולארד אמר:
יש שמחלקים בזה בין שבת ליו"ט?

השווער שלי ככה נוהג, שבשבת עומד עד הברכות ואז יושב, אבל ביו"ט יושב כל הקידוש
ברור, מי שעומד עד הברכות אינו עומד ב'חצי קידוש', אמירת ויכולו אינו מגוף הקידוש, הוא עומד משום ויכולו.
מה זה נוגע ליו"ט?
 
 

yosf

משתמש ותיק
לברסלבר
כמה שזכור דעת מוהרנ"ת לעמוד כדעת מרן האר"י זלה"ה (בדר"כ גם רוב מנהגי ברסלב על פי האר"י)
 
yosf אמר:
לברסלבר
כמה שזכור דעת מוהרנ"ת לעמוד כדעת מרן האר"י זלה"ה (בדר"כ גם רוב מנהגי ברסלב על פי האר"י)

תודה. שמעתי פשוט כמה תשובות סותרות מכמה ששאלתי. היו מי שאמרו שברסלב לא מתערבת בנוסחים ומנהגים.
 

יהודי

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
yosf אמר:
לברסלבר
כמה שזכור דעת מוהרנ"ת לעמוד כדעת מרן האר"י זלה"ה (בדר"כ גם רוב מנהגי ברסלב על פי האר"י)

תודה. שמעתי פשוט כמה תשובות סותרות מכמה ששאלתי. היו מי שאמרו שברסלב לא מתערבת בנוסחים ומנהגים.
זאת נקודה מעניינת מאוד, הרי ברסלב כיום מוצגת כתנועה כלל יהודית שאיננה סותרת את היותך ליטאי/ספרדי/חסיד. לכאו' אם כך ודאי שאין טעם שיהיו מנהגים מיוחדים לברסלב, שהרי אינה קהילה חסידית כשאר החסידויות. מקווה שהבהרתי את עצמי.
אמנם מאוד יתכן שחסידי ברסלב השורשיים נהגו מנהגים היחודיים לקהילתם. מעניין.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
במקור נהגו בבית אבותי לעמוד כל הקידוש, אשר כפי הנראה היה זה מנהג היעקעס,
אך הגאון ר' מיכל שלזינגר ר"י קול תורה הורה לסבי לשנות, ולהתיישב קודם הברכות, ולאחר התייעצות עם רבו מהרי"צ דושינסקיא אכן שינה ממנהג אבותיו, והתחיל להתיישב קודם הברכות,
לאחר נישואיי ראיתי כי מו"ח נוהג לעמוד בכל הקידוש,ושאלתי את סבי כדת מה לעשות והורה לי שכשאני בבית חמי אעמוד כל הקידוש
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
מנהג ברסלב של א"י הוא מה שנהגו בירושלים לא? אבל אין מוכיח על קיום מנהג ברסלב בחו"ל
 

במבי

משתמש ותיק
זכור לי אולי בשם הלבוש שיש עניין להגיד ג' פעמים ויכולו, ושמעתי פעם בשם ר' משה פיינשטיין שאם בשלושתם זה דין של עדות אז צריך בהם עמידה.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
במבי אמר:
זכור לי אולי בשם הלבוש שיש עניין להגיד ג' פעמים ויכולו, ושמעתי פעם בשם ר' משה פיינשטיין שאם בשלושתם זה דין של עדות אז צריך בהם עמידה.

המשנ"ב במקום אומר שהטעם לעמוד בויכולו הוא מטעם עדות, ומביא מהרוקח שצריך להגיד ג"פ, עיי"ש בסעיף קטן י'.

ולגבי עצם הנידון, אצלנו, וכך נראה לי שאצל רוב הירושלמים - עומדים כל הקידוש.

ושמעתי בצעירותי בשם הבקריסקר'ב, טעם בזה, אע"פ שהגר"א אומר שכדי להוציא אחרים צריך לשבת, אמנם כל זה בברכת הנהנין, אולם בקידוש הלילה ה'הגפן' הוא חלק מעצם הקידוש שהוא ברכת המצוות, ובברכת המצוות אף שמוציא אחרים הוא בעמידה, משא"כ ביום שהוא ברכת הנהנין גרידא, ולכן יושבים. אשמח מאוד אם מישהו יש לו ידיעה בענין.
 
יהודי אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
yosf אמר:
לברסלבר
כמה שזכור דעת מוהרנ"ת לעמוד כדעת מרן האר"י זלה"ה (בדר"כ גם רוב מנהגי ברסלב על פי האר"י)

תודה. שמעתי פשוט כמה תשובות סותרות מכמה ששאלתי. היו מי שאמרו שברסלב לא מתערבת בנוסחים ומנהגים.
זאת נקודה מעניינת מאוד, הרי ברסלב כיום מוצגת כתנועה כלל יהודית שאיננה סותרת את היותך ליטאי/ספרדי/חסיד. לכאו' אם כך ודאי שאין טעם שיהיו מנהגים מיוחדים לברסלב, שהרי אינה קהילה חסידית כשאר החסידויות. מקווה שהבהרתי את עצמי.
אמנם מאוד יתכן שחסידי ברסלב השורשיים נהגו מנהגים היחודיים לקהילתם. מעניין.
אתה צודק הפעם. ובאמת אין הרבה מנהגים בברסלב הנוגעים לענייני הלכה, וגם אלה שיש, רובם אינם יחודיים אלא נוהגים בעוד חסידויות.

אגב ציינתי פה בעבר שההברה המקורית של חסידי ברסלב שהיו באוקראינה היתה חסידית (בוריך), וכך התפללו רבינו ותלמידיו.
היום בברסלב מתפללים בהברה ליטאית, כידוע. שאלתי מישהו זקן איך זה קרה, והוא אמר לי שכיון שתחייתה של ברסלב בא"י היתה בעיקר ע"י ליטאים (חלק ירושלמיים וחלק מפוניבז') היה קשה לדרוש מרוב הציבור לשנות את הרגליו.
היום שמתקרבים המון גם מהחסידים - אז הם מתפללים בבוריך. (וכך גם התפללו הרב שיק ותלמידיו. וכך זה גם בקלויז החדש באומן של הרב קיוואק)
ורוב ברסלב בכלל מעדות המזרח והם בודאי לא שינו כלום ממנהגיהם. (חלק משנים את הלבוש, אבל לא את הנוסח והמנהגים)


יש מקום אחד בלבד בתפילה שהוא נוסח ברסלב (דהיינו שרבינו אמר שכך צריך לומר): שאומרים מלך יחיד חי העולמים, ומשמיטים את המילה קל.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
ושמעתי בצעירותי בשם הבקריסקר'ב, טעם בזה, אע"פ שהגר"א אומר שכדי להוציא אחרים צריך לשבת, אמנם כל זה בברכת הנהנין, אולם בקידוש הלילה ה'הגפן' הוא חלק מעצם הקידוש שהוא ברכת המצוות, ובברכת המצוות אף שמוציא אחרים הוא בעמידה, משא"כ ביום שהוא ברכת הנהנין גרידא, ולכן יושבים. אשמח מאוד אם מישהו יש לו ידיעה בענין.
הביה"ל להדיא דן בשי' הגר"א רק אם יוצא בדיעבד אבל ודאי שלכתחי' דוו' בישיבה וע"כ קצת תמוה בעיני השמועה ממרן הגרי"ז
ואולי הוא דן בזה בסתמא ולאו דוו' לגר"א (שהרי לכו"ע בברכוה"נ צריך לשבת ולית מאן דפליג ע"ז רק שיש היכי"ת שאומרים שיכול לעמוד כמו בהבדלה לחד תי' בתוס' אבל בסתמא לכו"ע חייבים לשבת וכל הספק הוא בדיעבד)
 

איש הישראלי

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
יהודי אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
תודה. שמעתי פשוט כמה תשובות סותרות מכמה ששאלתי. היו מי שאמרו שברסלב לא מתערבת בנוסחים ומנהגים.
זאת נקודה מעניינת מאוד, הרי ברסלב כיום מוצגת כתנועה כלל יהודית שאיננה סותרת את היותך ליטאי/ספרדי/חסיד. לכאו' אם כך ודאי שאין טעם שיהיו מנהגים מיוחדים לברסלב, שהרי אינה קהילה חסידית כשאר החסידויות. מקווה שהבהרתי את עצמי.
אמנם מאוד יתכן שחסידי ברסלב השורשיים נהגו מנהגים היחודיים לקהילתם. מעניין.
אתה צודק הפעם. ובאמת אין הרבה מנהגים בברסלב הנוגעים לענייני הלכה, וגם אלה שיש, רובם אינם יחודיים אלא נוהגים בעוד חסידויות.

אגב ציינתי פה בעבר שההברה המקורית של חסידי ברסלב שהיו באוקראינה היתה חסידית (בוריך), וכך התפללו רבינו ותלמידיו.
היום בברסלב מתפללים בהברה ליטאית, כידוע. שאלתי מישהו זקן איך זה קרה, והוא אמר לי שכיון שתחייתה של ברסלב בא"י היתה בעיקר ע"י ליטאים (חלק ירושלמיים וחלק מפוניבז') היה קשה לדרוש מרוב הציבור לשנות את הרגליו.
היום שמתקרבים המון גם מהחסידים - אז הם מתפללים בבוריך. (וכך גם התפללו הרב שיק ותלמידיו. וכך זה גם בקלויז החדש באומן של הרב קיוואק)
ורוב ברסלב בכלל מעדות המזרח והם בודאי לא שינו כלום ממנהגיהם. (חלק משנים את הלבוש, אבל לא את הנוסח והמנהגים)


יש מקום אחד בלבד בתפילה שהוא נוסח ברסלב (דהיינו שרבינו אמר שכך צריך לומר): שאומרים מלך יחיד חי העולמים, ומשמיטים את המילה קל.
ההברה הנקראת חסידית מקורה בגליציה
ומה שמכונה כאן הברה ליטאית זה הברה פולנית

 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
איש הישראלי אמר:
ההברה הנקראת חסידית מקורה בגליציה
מה שמכונה כיום "הברה חסידית" זה מה שהיה מקובל בפולין, גליציה, הונגריה, רומניה ואוקריינה - בין אצל החסידים ובין אצל המתנגדים (וכמובן כל אלו שבאמצע)

איש הישראלי אמר:
ומה שמכונה כאן הברה ליטאית זה הברה פולנית
לא נכון

והאריך בכל זה הרב נפתלי צבי דמביצר בנזר התורה חלק ט"ז עמ' קפא
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
איש הישראלי אמר:
ההברה הליטאית היא עיילום[עולם]
ואילו ההברה הפולנית היא עוילום
זה רק בנוגע לחולם
אבל הקמץ והשורוק/קובוץ שונים כידוע
 
חלק עליון תַחתִית