קו התאריך בהלכה


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קו התאריך בהלכה

שליחה על ידי יהודה1 » 23 יוני 2019, 09:14

כרם כתב:
21 יוני 2019, 12:54
הזוהר הזה הוא בויקרא דף י' ע"א.
בספר "לחם יומם" שהובא לעיל כתב (בעמ' ח') כתב בזה"ל:
והנה כעין דברי הזוהר הק' הללו, הם גם דברי הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פ' ע"ג: וכבר התבאר במופת שהארץ כדורית ושמוה מיושבת על שתי קצוות הקוטר, וכל איש משוכני שתי קצוות ראשו אל השמים ורגליו לצד רגלי האחד שהוא בראש הקוטר האחר, וא"א נפילת אחד מהם כלל ולא יצוייר מפני שאין אחד מהם למעלה ואחד למטה, אבל כל אחד מהם אחד למעלה ולמטה בהצטרף אל האחר. ע"כ. והרמב"ם הן לא ידע מן הישוב התחתון, אלא שהלך בדרך החכמים הקדמונים כי היישוב הוא מחזיק ק"פ מעלות מקצה המערב עד קצה המזרח. וכל דברי הזוהר הק' מתפרשים היטב על פי הנחה זו, ליושבי קצה המזרח לעומת יושבי קצה המערב, בלי ידיעת היות ישוב בתחתית הכדור. ואינו ענין כלל לכאן.
קח בחשבון שאם אחד עומד בקו רוחב 45 לצפון למשל, אז מי שעומד עם רגליו תחתיו הוא ב45 לדרום. נראה לי שלפי המפה שהיתה בזמנם זה לא היה שייך אלא אם כן נאמר שהרמב"ם רק דיבר על עצם העניין שהארץ כדור ולא ראה צורך שיהיה יישוב ממש. אם גם את הזוהר אפשר ליישב כך זו באמת קושיה על החזו"א.
 

ערכים:


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קו התאריך בהלכה

שליחה על ידי יהודה1 » 23 יוני 2019, 09:19

מחשבות כתב:
21 יוני 2019, 15:54
יהושע כתב:
21 יוני 2019, 08:47
איני יודע כמה פוסקים שידעו את המפה פסקו כהחזו״א בהחלט ולא בתורת ספק, כמדומה שרובם לא פסקו כהחזו״א, וגם אם כן עליהם התמיה ולא על הרב וואזנר והרב אלישיב.

בא הרוג ברגליו זה לא בגלל איזה ישוב נידח בתחתית הכדור, רק בגלל שהישוב לא מסתיים בסין כמו שחשבו הראשונים ע״פ המפות שהיה אז, רק הרבה יוצר רחוק מזה ובפרט שיבשת אמריקה כמעט נושק לסיביר, (ובפרט לפי הסוברים שפעם היה היבשות מחוברות).

ולא באתי להצדיק שום שיטה אחרת ואיני יודע איפה זה 12 שעות, אבל אם זה יוצא בין סיביר לאמריקה אז יש בזה קצת היגיון, או שנאמר כהיעבץ אע״פ שגם זה דחוק אבל פחות דחוק מהחזו״א והוא לא פחות בר סמכא.
איני יודע כמה פוסקים שידעו את המפה פסקו כהגרימ"ט
(אולי כוונתך לרב עוזיאל שפסק בשורה תחתונה כמוהו...)
גם אם נדחה את דברי הראשונים שהקו 90 מעלות
(וצריך ראיה מוחלטת וכבר הבאתי שלפנ"י אינה ראיה)
הרי כיון שעלינו לקבל את דברי הראשונים וודאי שלא לקשקש מדמיוננו,
היה עלינו לפסוק על פי דרכם שקצה המזרח הוא הקו,
וזה או בסיום היבשת כל מקום כמקומו, או למתוח קו מקצה הישוב באזור סין,
ובכל מקרה א"א לדחות את דברי הראשונים יותר מהמוכרח.
נ.ב. כשהבאת את הסוברים שאסיה ואמריקה היו מחוברים,
בדקת לפני כמה שנים מדובר?? איפה הייתה אז א"י לדעת החוקרים?
ומתי בכלל התחלקו היבשות??
כשתבדוק זאת תחשוב שוב אם זה רלוונטי לענייננו.

לגבי אסיה ואמריקה שהיו מחוברות נראה לי שר"י אייבשיץ כתב כן שהם מחוברות באיזור הקוטב הצפוני וזה אכן מקשה על שיטת החזו"א שהקו הוא 90 מעלות מא"י ולא מחלקים יבשה. כי נצטרך לעשות את אמריקה במזרח. אמנם נראה לי שגם הוא לא אמר אלא שהיה קרח שאפשר לעבור עליו ולא שזו יבשה.
יש חוקרים שטענו שאמריקה היתה דבוקה לאירופה מצד מזרח של אמריקה. ראו https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=3199 בהנחה שאכן כך היה בבריאת העולם יותר מיושבת הדיעה של 90 מעלות בהנחה שהקו נקבע לפי צורת היבשה בבריאת העולם. אמנם החזו"א לא התייחס לזה. 
 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קו התאריך בהלכה

שליחה על ידי מאן דהו » 23 יוני 2019, 13:48

כרם כתב:
23 יוני 2019, 07:49
מאן דהו כתב:
22 יוני 2019, 23:18
מחשבות כתב:
22 יוני 2019, 23:16
אילנות גדולים????
אינני רואה בין הפוסקים כהרימ"ט אחד הראוי לתואר זה
אלא א"כ החלטת שהרב הרצוג ראוי לתואר (ואולי הרב עוזיאל..)
היחיד ביניהם שהיה ראוי לתואר זה הגרא"ז לא פסק כמותו
אלא הכריע שהוא ספק גמור, ומכתבו בנושא קיים ועדות הגרשז"א,
וכמובן אין סיבה להאמין לרב כשר שטען שהגרא"ז חזר בו ופסק כמותו.
כך ששוב אני שואל למה פסקו כן כ"כ הרבה מגדו"י מפיהם אנו חיים
כשלכאורה אין אפי' צד קל לפסוק כך.
 
מחשבות כתב:
21 יוני 2019, 15:54

איני יודע כמה פוסקים שידעו את המפה פסקו כהגרימ"ט
(אולי כוונתך לרב עוזיאל שפסק בשורה תחתונה כמוהו...)



לא יפה לזלזל. וזו לא הודעה אחת. בכמה הודעות בפורום אתה מזלזל

תנסה ללמוד בכוחות עצמך את הקטעים הרלבנטיים של היסוד עולם, עם ביאורו וקושיותיו של הספר נחמד ונעים לר"ד גאנז,
ותראה עד כמה גדול הזלזול באינטלגנציה של הקורא, מצד סוברי הי"ב וי"ב (כולל מי שהאריך בזה בקובץ בית אהרן וישראל).
קראתי את ה"לחם יומם", הוא אמנם לא בוחר לשון עדינה (בלשון המעטה), אבל לפחות 90% מהטענות שלו על העתקה לא נכונה הן, לצערנו, נכונות.
הזלזול לא התחיל בניק כאן בפורום.

זה לא סיבה לזלזל בפורום בדברים שאינם לגוף הענין.
הוא לא כתב טענות אלא שלל מראש את הרב הרצוג את הרב עוזיאל שדנו בנושא


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קו התאריך בהלכה

שליחה על ידי מחשבות » 23 יוני 2019, 14:10

אכתוב בעדינות הרב עוזיאל לא דן בנושא
הוא כתב בנושא, עיין בדבריו ותבין.
ולכתוב על הרב הרצוג שהוא לא אילן גדול
שכל הפוסקים אחריו יתלו בו, אינו זלזול.
ברור שהוא לא נחשב מגדולי הפוסקים
הגם שהיה ת"ח חשוב.


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 308
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קו התאריך בהלכה

שליחה על ידי כרם » 23 יוני 2019, 14:33

יהודה1 כתב:
23 יוני 2019, 09:14
כרם כתב:
21 יוני 2019, 12:54
הזוהר הזה הוא בויקרא דף י' ע"א.
בספר "לחם יומם" שהובא לעיל כתב (בעמ' ח') כתב בזה"ל:
והנה כעין דברי הזוהר הק' הללו, הם גם דברי הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פ' ע"ג: וכבר התבאר במופת שהארץ כדורית ושמוה מיושבת על שתי קצוות הקוטר, וכל איש משוכני שתי קצוות ראשו אל השמים ורגליו לצד רגלי האחד שהוא בראש הקוטר האחר, וא"א נפילת אחד מהם כלל ולא יצוייר מפני שאין אחד מהם למעלה ואחד למטה, אבל כל אחד מהם אחד למעלה ולמטה בהצטרף אל האחר. ע"כ. והרמב"ם הן לא ידע מן הישוב התחתון, אלא שהלך בדרך החכמים הקדמונים כי היישוב הוא מחזיק ק"פ מעלות מקצה המערב עד קצה המזרח. וכל דברי הזוהר הק' מתפרשים היטב על פי הנחה זו, ליושבי קצה המזרח לעומת יושבי קצה המערב, בלי ידיעת היות ישוב בתחתית הכדור. ואינו ענין כלל לכאן.
קח בחשבון שאם אחד עומד בקו רוחב 45 לצפון למשל, אז מי שעומד עם רגליו תחתיו הוא ב45 לדרום. נראה לי שלפי המפה שהיתה בזמנם זה לא היה שייך אלא אם כן נאמר שהרמב"ם רק דיבר על עצם העניין שהארץ כדור ולא ראה צורך שיהיה יישוב ממש. אם גם את הזוהר אפשר ליישב כך זו באמת קושיה על החזו"א.

לפי המפה שהיתה בזמנם, הישוב החזיק באורך - ממזרח למערב - 180 מעלות, שהוא חצי כדור. ומי שנמצא בקצה המזרחי, רגליו מכוונות כנגד רגליו של מי שנמצא בקצה המערבי.
לא לפי הרוחב - כי זה לפי המפות העתיקות היה רק עד קו המשוה, ועד כמה מעלות לפני הקוטב הצפוני - כי הישוב בצד הדרומי של המשוה לא היה ידוע כלל. אבל לפי האורך היה לפי הידוע אז שנים עומדים רגליהם מכוונות זה כנגד זה.
 


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1231
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 322 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קו התאריך בהלכה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 01 אוגוסט 2019, 23:48

למדן כרוני כתב:
19 יוני 2019, 15:18
הנני מצרף כאן ליקוט מהשיטות בנושא זה (נשלב"ע!): 
בס"ד
סיכומון בענין קו התאריך:
בספר תאריך ישראל ...
בעמוד פ"ג מביא מהגר"מ סולוויצ'יק בן הגרי"ז שלא ללכת למקומות המסופקים מחמת הספק. ובעמוד נ"ז שהגר"מ סולוויצ'יק אמר לו שאביו נטה יותר באביו אבל משום שהג"ר יצחק אלחנן לא הכריע בזה אין היום מי שיכריע ונשאר ספק [וע"ש בהערה מה שסיפר לו הגר"מ שהגרי"ז אמר להגרימ"ט שלא יכתוב ספר פירכות על החזו"א ודי במה שידועות ב' השיטות ואילו יוציא ספר כזה יצא הגרי"ז נגדו (א"ה ז"א שחשש הגרי"ז שיהיה משמע לציבור יותר כהגרימ"ט מאשר כהחזו"א והגרי"ז רצה שישאר בספק ואל"כ ויהיה מוכרח להכריע עדיף היה לו להכריע כהחזו"א)], וכן הביא שם עדות מהגרמ"ד שליט"א שהגרי"ז אמר שא"א לו (א"ה ולא ולאף אחד כנ"ל) להכריע בזה שהוא מחלו' ראשונים. וכשהיה צריך הגרמ"ד להיות ביפן גם לא הכריע לו הגרי"ז אלא שלח שאילה להגרש"ז ריגר שהכריע כהחזו"א (וע"ש בהערה שתמה שבמכתב הגרשז"ר מבואר דלא כהחזו"א), וכן אמר הגרי"ז לרא"י פינקל שאף שנראה יותר כדברי הבעה"מ וסיעתו שהם ספרי הלכה מ"מ א"א להכריע (ולחזו"א יש ביאור גם ביסוד עולם כדבריו אבל אי"ז הפשטות). וע"ש עוד.
...

כנראה המעתיק טעה קצת בשמועתו ובפרשנותו. אני שמעתי על ענין זה באופן אישי מהגאון ר' מאיר סאלאווייציק ז"ל, ות"ח אחד שהיה איתי בשעת מעשה דיבר באותו עת גם עם ה"ג ר' משולם דוד סאלאווייציק שליט"א, והוא אמר לי שהם אמרו אותו דבר.
הגרי"ז לא הכריע למעשה, אבל הוא היה מאד נגד מי שפוסק שלא כבעל המאור. הוא טען שבבעל המאור דברים ברורים לגבי קו התאריך, וכנגד זה יש רק קושיות, או דיוקים מראשונים אחרים, אבל אף אחד מהם אינו ברור. וממילא דעת הגרי"ז היתה שאפשר לפסוק כבעל המאור, שברור שזה פסק של ראשון, משא"כ לפסוק כנגד. כנראה לא היה איכפת לו אם מישהו היה טוען שלמרות פסק הברור של בעה"מ, עדיין יש כאן ספק מחמת הטענות נגד, וכנראה זו היתה דעתו של הגרי"ז בעצמו. אבל הוא לא היה בדעה שאסור לאף אחד לפסוק שלא כדעתו. אמנם לגבי לפסוק כנגד פסק ברור של ראשון, בלי שיהיה ברור שזה אליבא דראשון אחר, זה משהו אחר.
הגרי"ז לא דיבר עם רימ"ט, אלא שלח אליו שליח. התנגדות הגרי"ז לקונטרס העתידי של הגרימ"ט, היתה בעיקר מטעם הנ"ל, שהוא לא חשב שיש זכות לאף אחד לפסוק נגד בעה"מ. ובכלל הוא [ולא רק הוא] לא החשיב רימ"ט להיות מאן דאמר בכלל. הגרמ"ס ז"ל אמר שהוא זוכר שבשעת שליחות השליח לרימ"ט, השליח לימד עליו זכות שהוא יודע לכתוב טוב, וכשיש לו משהו הוא צריך לכתוב ולפרסם אותו.
וזה לא היה הגרמד"ס שהיה צריך להיות ביפן, אלא הגריד"ס.
לא שמעתי דעתו של הגרי"ז לגבי סברת החז"א של גרירה, אבל פשוט לכל מי שמכיר מהלך המחשבה בבריסק, שהגרי"ז לא היה מקבל סברא זו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים