שהחיינו/הטוב והמטיב בלידת ילד 'מיוחד'

מולי

משתמש חדש
לפני כמה שנים שמעתי בשיעור מהרב הופנר (רב ביה"ח מעייני הישועה) שלא מברכים שהחיינו או הטוב והמטיב על לידת 'ילד מיוחד' ובכלל זה ילד תסמונת דאון.
לאחר שקצת בדקתי ראיתי שיש מהפוסקים (הרב ח"פ שיינברג ור' משה פיינשטיין) שסוברים שעל ילד תסמונת דאון כן יברך,
אשמח אם יש לחברי הפורום מידע בעניין.
תודה רבה!!
 

מאן דהו

משתמש ותיק
כפי שציינת בדעת הרב שיינברג כך נכתב בספר תורת היולדת פרק לז וז”ל: נראה דאע”פ שבשעת הלידה מצטערים הרבה, מכל מקום יוצאים ידי חובת פרו ורבו, ולאחר זמן יש המשלימים עם המצב, ומקבלים באהבה את הנולד להם, ולא ימסרוהו למוסד בשום אופן, אלא מגדלים אותו בביתם. ומוכח ששמחים בו, ובכי האי גוונא נראה דיש לברך עליו. והכל תלוי באם שמחים בו. ויעויין במשנ”ב סימן רכה ס"ק כט ודווקא בדבר שהוא שנוי גדול, אולם מונגולואיד לא הוי שינוי כל כך בעיני הרואה.

ודעת הרב אלישיב הובא בספר תורת היולדת פרק לז, אות ט דאין לברך


ובפן האישי. אשריכם גבורי החיל. לא סתם נועדתם לגדל את הנשמות שלא טעמו ולא יטעמו טעם חטא. לפי הרב אלישיב גם אם לא יקיימו את מצוות הברכה אבל כן יקיימו במשך כל יום ויום חסד עצום ועבודת המידות וכפרת עוונות.
https://www.hidabroot.org/article/216701
 

מולי

משתמש חדש
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
ויעויין במשנ”ב סימן רכה ס"ק כט ודווקא בדבר שהוא שנוי גדול,
זה ציטוט מהרב שיינברג?
כי המ"ב מדבר על ברכת משנה הבריות שלא יברך אלא רק בפעם הראשונה שרואה אדם משונה.
 
חלק עליון תַחתִית