נטל ידיו ונגע ביד תינוק או קטן שהגיע לחינוך.

האחד בא לגור

משתמש ותיק
כתב שולחן ערוך אורח חיים הלכות נטילת ידים סימן קסב 
 אם נגע בהם אחר שלא נטל ידיו, בעודם לחות מן המים, צריך לנגבם ולחזור וליטול, שהרי זה טימאם  ע"י המים שעליהם. 
ומקורו מדברי הג"מ ברכות פ"ח .

והסתפקתי : הנוגע ביד תינוק האם נטמאה ידיו, משום שיש לומר שמה שיד חבירו מטמאה אותו, היינו משום שאף חבירו יש בו תורת טומאת ידיו ע"י חיובו ליטול ידיו לכשירצה לאכול, ותינוק שאין בו דין נטילת ידים אף לענין איסור ספיה, אינו מטמא ידי אחר .
או דילמא, כיון שלענין תרומה אף ידי תינוק מטמאין התרומה - ה"ה שמטמא יד גדול לענין שיצטרך ליטול שוב .


ואם נניח שרק משום חיוב נטילה מטמא ידי חבירו, יש לדון מה הדין בנוגע ביד קטן שהגיע לחינוך, האם חל עליו חיוב גמור כמעיקרא או לא .

והנידון נוגע לעוד כמה מקומות שיש משמעות למעשה אדם בגלל חיובו, מה הדין בכה"ג בקטן שהגיע לחינוך.
 

שניאור

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
והנידון נוגע לעוד כמה מקומות שיש משמעות למעשה אדם בגלל חיובו, מה הדין בכה"ג בקטן שהגיע לחינוך.
דוגמאות בבקשה.
כי הנוגע ביד תינוק אינו דומה ממש, כי שם דין נטילת ידים הוא משום תרומה ובתרומה הרי ברור שאם נגע אח"כ ביד תינוק נטמא שוב, אבל אולי במקומות אחרים אין טענה זו.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
נכון, זה גופא היה הספק שלי, האם מודדים את זה כדיני תרומה ממש ואז אף בתינוק ממש שלא הגיע לחינוך - כיון שלענין תרומה נגיעה בידו מטמאה ה"ה גבי צורך בנטילת ידים כשנגע ביד אחר, או דילמא מה שכאן נגיעה ביד חבירו מטמאה זה בגלל שאף חבירו חייב בנטילת ידים, ולפי זה בתינוק ממש לא יצטרך ליטול ידיו, ובקטן שהגיע לחינוך יהיה שיעור החיוב כמו החיוב של הקטן בעצמו .
 

אוריאל

משתמש ותיק
לענין מעשה הרי הדבר מפורש בבן איש חי פרשת שמיני אות ט"ז שאם נגע בידי מי שלא נטל, אפילו בידי תינוק בן יומו, צריך נטילה פעם שנית. והוא כנראה בגלל המבואר בשו"ת הלק"ט ח"א סי' רע"ה, דגזרו טומאה גם על ידי תינוק.
 
חלק עליון תַחתִית