ברכה על מים וגלידה בסעודה


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 194
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי גל גל » 29 יוני 2019, 21:44

בס''ד            

פרשת חקת: ברכה על מים וגלידה בסעודה

פתיחה

בפרשת השבוע, באו בני ישראל למשה בתלונות שאין להם מים. הגמרא במסכת תענית (ט ע''א) כותבת, שהסיבה למחסור במים הייתה המוות של מרים, שבזכותה נהנו בני ישראל מבאר מים. המהרש''א הקשה על דברי הגמרא בתענית, שהרי הגמרא בבבא מציעא (פו ע''ב) כותבת, שעם ישראל זכו לבאר במדבר בזכות המים שנתן אברהם אבינו למלאכים שבאו לבקרו.

א. המהרש''א תירץ (שם), שהחסד של אברהם למלאכים, היה מספיק לתקופה קצרה של מים במדבר. בזכות מרים, היה באר במשך כל שהותם שם. ב. בתורה תמימה (כ, ב) הקשה על דבריו, למה זכותה של מרים גדולה משל אברהם?! לכן פירש, שהיה שילוב כוחות, דהיינו, בזכות החסד של אברהם אבינו, נולדה מרים שבזכותה היה לעם ישראל באר.    

בעקבות כך נעסוק השבוע בשתי שאלות הקשורות למים: א. האם אדם ששותה מים במהלך הסעודה צריך לברך עליהם, או שהם נפטרים בברכת הלחם. ב. מתי צריך לברך ברכה אחרונה על שתיית מים, והאם צריך לברך ברכה אחרונה על אכילת גלידה.

דברים הבאים מחמת הסעודה

הגמרא במסכת ברכות (מא ע''ב) דנה בשאלה, אלו מאכלים נפטרים מחמת הסעודה. כלומר, כאשר מברכים למשל 'בורא פרי האדמה' על ירק מסויים, אז אם מונח לפני האדם ירק נוסף שברכתו היא אדמה, הוא לא צריך לברך עליו, שכן הוא נפטר בברכה על הירק הראשון. דנו האמוראים, איזה סוגי מאכלים נפטרים בברכת המוציא ולמסקנה פסקו האמוראים, שרק 'דברים הבאים מחמת הסעודה' נפטרים בברכת המוציא. נחלקו הראשונים מה כוונתם:

א. רש''י (ד''ה לעומת) וכן בעל הלכות גדולות (פרק ו ד''ה והיכא) פירשו, שהכוונה לדברים שבאים ללפת את הפת, כלומר דברים שאוכלים אותם ביחד עם הלחם. לדוגמא, חומוס, טחינה וכדומה. במידה ואדם יאכל בסעודה בשר או דגים בסעודה, הוא יצטרך לברך עליהם ברכה ראשונה, למרות שבירכו המוציא (ברכה אחרונה לא צריך והיא נפטרת בברכת המזון).

ב. התוספות (ד''ה הלכתא) הקשו על דברי רש''י, שהרי דין זה למדים מסוגיית עיקר וטפל. הגמרא בברכות (מד ע''א) כותבת, שכאשר יש שני מאכלים, שאחד עיקר ושני טפל (למשל קרקר שמטרתו להחזיק את הדג), מברכים על העיקר (הדג) ופוטרים בברכתו את הטפל (הקרקר). גם כאן, לא ייתכן לפרש שהגמרא חידשה שחומוס וטחינה פטורים מברכה מכיוון שהם באים מחמת הסעודה, מכיוון שאת הפטור שלהם מברכה לומדים מסוגיית עיקר טפל, שהרי הם טפלים ללחם .

משום כך הם פירשו, שדברים הבאים מחמת הסעודה שנפטרים בברכת המוציא, הכוונה למאכלים שמטרתם לשביעה. למשל, בשר, סלטים וכדומה. לעומת זאת, דברים שמטרתם רק לתת טעם טוב, כמו אבטיח וגרעינים, טעונים ברכה, כי הם לא נחשבים חלק מהסעודה. כך פירשו גם הרא''ש (ו, כו), הרשב''א (ד''ה וכלל), המאירי (ד''ה והדברים) ועוד, וכך פסק להלכה השולחן ערוך (קעז, א):

''דברים הבאים בתוך הסעודה, אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה, דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם וללפת בהם את הפת, כגון: בשר, דגים, ביצים, ירקות וגבינה, ברכת המוציא פוטרתן. ואם הם באים שלא מחמת הסעודה, דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת, כגון: תאנים וענבים וכל מיני פירות, ברכת המוציא אינה פוטרתן.''

ברכה על מים

הגמרא כותבת (שם), שבמידה ואדם שותה יין בתוך הסעודה, כולם מודים שעליו לברך בורא פרי הגפן, מכיוון 'שיין גורם ברכה לעצמו'', דהיינו, הוא לא נחשב חלק מהסעודה (כמו אבטיח שראינו לעיל). כמו כן, במידה ואדם שותה קפה או תה, הוא חייב לברך עליהם מכיוון שהם לא נחשבים חלק מהסעודה. מה יהיה הדין כאשר אדם שותה מים בסעודה?

א. דעת רוב הראשונים, שדין מים כמו דין בשר שראינו לעיל, ומכיוון שהם נחשבים חלק מהסעודה, הם נפטרים בברכה על הלחם. כדעה זו נקטו להלכה התוספות (ד''ה אי הכי), הרשב''א (מב ע''א ד''ה יין), רש''י (שם), רבינו תם (שם) המרדכי (סי' קלה) ועוד.    

ב. התוספות רי''ד (שם ד''ה ) ובעל הלכות גדולות (שם) חלקו וכתבו, שבמידה ואדם שותה מים בתוך הסעודה, הוא צריך לברך עליהם. בטעם הדבר נימקו, שברכת המוציא, יכולה לפטור רק מאכלים מזינים שבאים בתוך הסעודה. משקים לעומת זאת נחשבים חטיבה נפרדת, ורק יין, שהוא המשקה החשוב ביותר, יכול לפטור משקים אחרים מברכה (וכפי שכותבת הגמרא ברכות לה ע''ב).

להלכה

להלכה פסק השולחן ערוך (קעד, ז) כדעת רוב הראשונים, שבעיקרון אין צורך לברך על מים במהלך הסעודה. אמנם, הוא הוסיף את דברי הרא''ש. הרא''ש כתב, שכדי לצאת לכתחילה ידי חובת כל הדעות, נכון לשתות מעט מים בברכה קודם הסעודה, ולכוון לפטור את המים שבתוך הסעודה (בשבת אין צורך בכך, מכיוון שהמים נפטרים בברכת היין שבקידוש), ובלשון השולחן ערוך:

''אם שותה מים או שאר משקה, אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה, לפי שאין דרך לאכול בלא שתייה. ויש אומרים שצריך לברך על המים שבסעודה, והרוצה להסתלק מן הספק יישב קודם נטילה במקום סעודתו, וישתה מים, ויברך על דעת לשתות בתוך סעודתו.''  

הרמ''א (שם) כתב, שהמנהג כדעת התוספות, שאין צורך לברך על מעט מים קודם הסעודה והם נפטרים בברכת הלחם, וכך כתב המשנה ברורה (ס''ק לט). מכל מקום, מי שרוצה להחמיר על עצמו ולשתות קודם הסעודה, צריך לשתות פחות מרביעית מים (חצי כוס חד פעמית), מכיוון שאם ישתה יותר, הוא ייכנס למחלוקת ראשונים אם צריך לברך ברכה אחרונה על המים, וייצא שכרו בהפסדו.

2. ברכה אחרונה על מים

כדי להתחייב בברכה אחרונה על אכילת מאכל, צריך לאכול ממנו כזית תוך כדי זמן של 'כדי אכילת פרס'. הטעם לכך הוא, שחז''ל חייבו ברכה רק על אכילה משמעותית, וכאשר אדם אוכל בקצב איטי מאוד, אין זה נחשב אכילה משמעותית . 

נחלקו הראשונים, האם הזמן שצריך לשתות משקה בשביל להתחייב בברכה אחרונה, זהה לזמן שצריך לאכול מאכל כדי להתחייב בברכה אחרונה, ובשניהם הזמן יהיה כדי אכילת פרס:

א. הרמב''ם (שביתת עשור ב, ד) טען, שיש חילוק בין הדינים. בעוד שבכדי להתחייב בברכה על מאכל צריך לאכול אותו בזמן של אכילת פרס, בשביל להתחייב בברכה אחרונה על משקה לשיטתו, צריך לשתות אותו תוך 'כדי שיעור שתיית רביעית', כלומר תוך זמן שבו אדם שותה רביעית משקה (2 - 3 שניות), זמן קצר בהרבה. 

המגיד משנה (שם) כתב, שמקורו של הרמב''ם בדברי התוספתא (יומא ד, ג) שכותבת, שבשביל שאדם יתחייב ביום כיפור כרת על כך שהוא שתה, הוא צריך לשתות את המשקה בשיעור זמן של רביעית. כדברי הרמב''ם פסקו להלכה הרי''ץ גיאות (הל' יום כיפור) המאירי (חיבור התשובה), וכך נוהגים רוב הספרדים בעקבות פסיקת השולחן ערוך (תריב, י), ובלשון הרב עובדיה (יבי''ע ה, יח):

''ומכללם של דברים למדנו, שהשותה מרק חם על ידי כף אינו מברך בורא נפשות, הואיל ושהה בשתייתו יותר מכדי שיעור שתיית רביעית. וכן מי ששותה משקה שיש בו חתיכות קרח מרוסקים, ושותהו בסירוגין, שאינו מברך אחריו, כל ששהה בשתייתו יותר מכדי שתיית רביעית, אבל כששותה לצמאו רביעית בבת אחת מים מברך בורא נפשות רבות.''

ב. הראב''ד (תרומות י, ג) חלק על דברי הרמב''ם וכתב, ששיעור ברכה על משקים זהה לברכה על אוכלים. לכן, במידה ואדם שתה רביעית נוזל תוך כדי זמן אכילת פרס, הוא יתחייב בברכה אחרונה. כדברי הראב''ד נקטו להלכה הגר''א (תריב, י), הפרי חדש (שם).

הם הסכימו שמדברי התוספתא יוצא כדברי הרמב''ם, אבל מדברי הגמרא בכריתות (יג ע''א) עולה אחרת, ומקור מהגמרא גובר על מקור מהתוספתא. הגמרא מביאה בשם שמואל, שבשביל להתחייב מלקות על שתיית משקים טמאים (כמו דם), צריך לשתות אותם בזמן של אכילת פרס, בדיוק כמו אוכלים ושלא כדברי הרמב''ם .    

גלידה: מים או אוכל

האם גלידה נחשבת מוצק או נוזל? נראה שיש לפחות שתי נפקא מינות לשאלה זו:

נפקא מינה א': האם צריך לברך על גלידה ברכה אחרונה. במידה וגלידה נחשבת נוזל, אז ניכנס למחלוקת האחרונים שראינו לעיל, כאשר לדעת השולחן ערוך רק אם יאכלו רביעית גלידה תוך שלוש שניות, יתחייבו בברכה אחרונה, ואילו לדעת הגר''א אם יאכלו רביעית תוך כדי זמן אכילת פרס יתחייבו בברכה. במידה והיא נחשבת מוצק, כולם יודו שמספיק לאכול כזית בכדי אכילת פרס. 

נפקא מינה ב': האם צריך לברך על גלידה בסעודה. אם דין גלידה כדין נוזל, אז נכנסים למחלוקת הראשונים שראינו לעיל, האם צריך לברך על שתיית מים במהלך הסעודה, ומכיוון שנפסק שלא צריך - גם על גלידה בסיום הסעודה לא יצטרכו לברך, למרות שהיא לא נחשבת חלק מהסעודה (כמו אבטיח שראינו לעיל). לעומת זאת, אם גלידה היא מוצק, אז דינה ככל המאכלים שלא באים מחמת הסעודה (אבטיח גרעינים וכו'), ויצטרכו לברך עליה. למעשה, נחלקו בכך האחרונים:

א. הגמרא במסכת נידה (יז ע''א) דנה בדיני טומאה וטהרה וכותבת, ששלג נחשב כמים (כי סופו להיות מים), ולכן הוא מטמא טומאת משקים. מתוך כך הבין בשו''ת באר משה (א, יב), שהוא הדין לגלידה, כי כמו שהשלג למרות שהוא לא נוזלי עדיין הוא נחשב נוזל, ככה הגלידה למרות שהיא לא נוזלית, בעצם נחשבת נוזל (עם כל ההשלכות הנ''ל). 

ב. אחיו הרב שטרן (בצל החכמה ג, קטו) חלק על שיטתו, וחילק בין שני סוגי גלידות. במידה ומדובר בגלידה שמערבים בה ביצים, סוכר, חלב וכדומה, אז אותה הגלידה כבר לא נחשבת נוזל ולא דומה כלל לשלג. כמו כן, גלידה כזאת לועסים ולא שותים. מכיוון שדינה כאוכל, צריך לברך עליה בסעודה ככל מנה אחרונה, ויברכו ברכה אחרונה על אכילת כזית תוך כדי אכילת פרס.

לעומת זאת, במידה והגלידה מורכבת רק ממים שהקפיאו עם מעט תרכיז (כמעט ולא קיימת גלידה כזאת), אז דינה כנוזל, והיא תהיה פטורה מברכה בסעודה כמו מים כפי שראינו לעיל. אמנם גם סוג גלידה כזאת לא שותים, אבל אפשר לומר שליקוק גם נחשב דרך שתייה, וכך פסק גם הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ב, יב).      
      
ג. דעה ממוצעת מופיעה בילקוט יוסף (קעז, י) בעקבות הרב עובדיה (יביע אומר ה, יח). הוא פסק, שמכיוון שיש מחלוקת אחרונים בעניין, לכתחילה עדיף שלא לאכול גלידה בתוך הסעודה, אלא רק לאחר ברכת המזון שאז בוודאי יש לברך עליה. מכל מקום, במידה ובכל זאת אדם בחר לאכול אותה בתוך הסעודה, אז אין לו לברך עליה ברכה ראשונה כמו מים, ובלשונו:

''לכתחילה אין ראוי לאכול גלידה בתוך הסעודה או בסיומה, אלא יניחנה לאחר ברכת המזון, ואז יברך ברכת שהכל, שהרי יש מי שכתב שאין לברך על הגלידה באמצע הסעודה, שדינה כמשקה. ואין הבדל בזה בין גלידה בתערובת חלב, לגלידה שאין בה תערובת חלב (וכפי שרצה לחלק הרב בן ציון אבא שאול). ואם בכל זאת אוכל מהגלידה בסוף הסעודה, לא יברך.''

כמו כן לפי שיטתו, במידה ואדם אוכל גלידה, רוב הפעמים אין לו לברך עליה ברכה אחרונה. מכיוון שכפי שראינו לעיל בדברי השולחן ערוך (וכך פסק הילקוט יוסף), רק מי ששותה רביעית משקה תוך שלוש שניות יש לו לברך ברכה אחרונה (שלא כדעת הגר''א),  מציאות של שתיית רביעית גלידה תוך שלוש שניות היא רחוקה מאד. 

שבת שלום! מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד. עוד מאמר נוסף מצורף, 'לימוד תורה לשמה' לשם מה?

6. חקת - ברכה על מים וגלידה.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

ערכים:


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 327 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי מאן דהו » 29 יוני 2019, 22:12

בפורום מצאתי עוד ליקוטי דעות בנושא viewtopic.php?f=8&t=2269

הפוסקים התיחסו ללפתן וגלידה כדברים שאין מברכים עליהם בשעת הסעודה (הרב אלישיב שו"ת אורל"צ ועוד הובא בדרשו שם.)
ואף לד' המ"ב סי' קעז סוס"ק ד' גבי קומפוט כתב ר' משה שטרנבוך בשו"ת תשוה"נ ח"א סי' קעז להביא עדות שחזר בו ואי"צ לברך.)

בדרך אגב. מביאים פ"א דרשו (שם הע' 7) בשם הרב אלישיב שגלידה חייבת בברכה ראשונה בסעודה, בשם ס' וזאת הברכה פ"ח אות ד' והע' 12.
ומאידך בדרשו שם (הע' 11) מביאים בשם הרב אלישיב שכיון שהרגילות בזמנינו להגיש בסוף סעודה ליפתן או גלידה, מסתבר שאין לברך עליהם, ויותר נכון לאוכלם עם חתיכת פת כדי לפורטם בוודאות ולצאת מידי הספיקות. בשם שו"ת וישמע משה ח"ב עמ' עט.

צריך ביאור. וביותר לעיין בפנים הספרים המוזכרים. אם שינה דעתו או ס"ל לחלק בין גלידה חלבית לפרוה.

כמובן לגבי הסתירה האחרונה בד' הרב אלישיב, לא יועיל התי' משום הספק וכדו'. אחר מה שצויין בס' וזאת הברכה, שתפס בפשיטות שהגלידה חייבת בברכה. וצ"ע.
והנה אחת הסברות שצוינו שם בשם המ"ב כיון שסעודה רגילה כוללת מנה אחרונה ה"ה חלק מהסעודה. ומטעם זה חזר בו המ"ב ממש"כ שם סוסק"ד עיי"ש.
וגבי גלידה כתבו עוד סברא דחשיב כמשקין.
ועיין עוד מש"כ הגרנ"ק בחוט שני ברכות עמ' קסח על מאכלים שהשתנו בהם הרגלי האכילה ונחשב כבא מחמת הסעודה אי"צ ברכה.


yosf
משתמש ותיק
הודעות: 284
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 103 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי yosf » 29 יוני 2019, 22:40

האורל"צ מחלק בין גלידה חלבית לפרווה ומביא ראיה [איני זוכר] שבחלב אמרינן הרי הוא כאוכל


אמת מארץ תצמח
הודעות: 199
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 29 יוני 2019, 23:06

גל גל כתב:
29 יוני 2019, 21:44
לכתחילה אין ראוי לאכול גלידה בתוך הסעודה או בסיומה, אלא יניחנה לאחר ברכת המזון, ואז יברך ברכת שהכל, שהרי יש מי שכתב שאין לברך על הגלידה באמצע הסעודה, שדינה כמשקה.
מי שאוכל קינוח של גלידה אין לזה קשר לדין משקה כמו שכתב המשנה ברורה  (קע"ד ס"ק ל"ט) בשם אחרונים (קע"ד ס"ק ל"ט) שהשותה יין שרף בסוף סעודתו חייב בברכה. ואף שגם דרך לשתות יי"ש בתוך הסעודה. 
ופשוט וברור לכל בר הבנה שאם ביי"ש אף שדרך לשתות יי"ש גם כן בתוך הסעודה בכל זאת אם שתה יי"ש בסיום הסעודה חייב לברך. כ"ש גלידה שאין דרכה כלל בתוך הסעודה ואין דרכה אלא לקינוח סעודה שחייב לברך.

אלא כל השאלה אם זה משקה שייך לאופן שבירך על היין. שיין פוטר כל המשקים. (בברכה ראשונה ואחרונה)
אמנם לא בכל מקרה ברכה ראשונה על יין פוטרת כל המשקין.
אלא כמו שכתב המ"ב (קע"ד סק"ג) או שקבע עצמו לשתות יין או שהיה לפניו בשעת ברכת היין ויש דעות שדי אם היה דעתו על משקה זה בשעת ברכת היין.
(ודע עוד שנחלקו האחרונים בשתה יין פחות משיעור אי פוטר כל המשקים)


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 194
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי גל גל » 30 יוני 2019, 08:16

אמת מארץ תצמח כתב:
29 יוני 2019, 23:06
גל גל כתב:
29 יוני 2019, 21:44
לכתחילה אין ראוי לאכול גלידה בתוך הסעודה או בסיומה, אלא יניחנה לאחר ברכת המזון, ואז יברך ברכת שהכל, שהרי יש מי שכתב שאין לברך על הגלידה באמצע הסעודה, שדינה כמשקה.
מי שאוכל קינוח של גלידה אין לזה קשר לדין משקה כמו שכתב המשנה ברורה  (קע"ד ס"ק ל"ט) בשם אחרונים (קע"ד ס"ק ל"ט) שהשותה יין שרף בסוף סעודתו חייב בברכה. ואף שגם דרך לשתות יי"ש בתוך הסעודה. 
ופשוט וברור לכל בר הבנה שאם ביי"ש אף שדרך לשתות יי"ש גם כן בתוך הסעודה בכל זאת אם שתה יי"ש בסיום הסעודה חייב לברך. כ"ש גלידה שאין דרכה כלל בתוך הסעודה ואין דרכה אלא לקינוח סעודה שחייב לברך.

אלא כל השאלה אם זה משקה שייך לאופן שבירך על היין. שיין פוטר כל המשקים. (בברכה ראשונה ואחרונה)
אמנם לא בכל מקרה ברכה ראשונה על יין פוטרת כל המשקין.
אלא כמו שכתב המ"ב (קע"ד סק"ג) או שקבע עצמו לשתות יין או שהיה לפניו בשעת ברכת היין ויש דעות שדי אם היה דעתו על משקה זה בשעת ברכת היין.
(ודע עוד שנחלקו האחרונים בשתה יין פחות משיעור אי פוטר כל המשקים)

אתה רואה שזה לא מדוייק מה שאתה אומר, ויש כאלו שהתייחסו אליה כמים שנפטרים בברכת המוציא (מה שתלוי במחלוקת ראשונים)


אמת מארץ תצמח
הודעות: 199
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 30 יוני 2019, 08:28

גל גל כתב:
30 יוני 2019, 08:16
אמת מארץ תצמח כתב:
29 יוני 2019, 23:06
גל גל כתב:
29 יוני 2019, 21:44
לכתחילה אין ראוי לאכול גלידה בתוך הסעודה או בסיומה, אלא יניחנה לאחר ברכת המזון, ואז יברך ברכת שהכל, שהרי יש מי שכתב שאין לברך על הגלידה באמצע הסעודה, שדינה כמשקה.
מי שאוכל קינוח של גלידה אין לזה קשר לדין משקה כמו שכתב המשנה ברורה  (קע"ד ס"ק ל"ט) בשם אחרונים (קע"ד ס"ק ל"ט) שהשותה יין שרף בסוף סעודתו חייב בברכה. ואף שגם דרך לשתות יי"ש בתוך הסעודה. 
ופשוט וברור לכל בר הבנה שאם ביי"ש אף שדרך לשתות יי"ש גם כן בתוך הסעודה בכל זאת אם שתה יי"ש בסיום הסעודה חייב לברך. כ"ש גלידה שאין דרכה כלל בתוך הסעודה ואין דרכה אלא לקינוח סעודה שחייב לברך.

אלא כל השאלה אם זה משקה שייך לאופן שבירך על היין. שיין פוטר כל המשקים. (בברכה ראשונה ואחרונה)
אמנם לא בכל מקרה ברכה ראשונה על יין פוטרת כל המשקין.
אלא כמו שכתב המ"ב (קע"ד סק"ג) או שקבע עצמו לשתות יין או שהיה לפניו בשעת ברכת היין ויש דעות שדי אם היה דעתו על משקה זה בשעת ברכת היין.
(ודע עוד שנחלקו האחרונים בשתה יין פחות משיעור אי פוטר כל המשקים)

אתה רואה שזה לא מדוייק מה שאתה אומר, ויש כאלו שהתייחסו אליה כמים שנפטרים בברכת המוציא (מה שתלוי במחלוקת ראשונים)


לגבי יי"ש (משקה לכל הדיעות) אם שותה אותו כקינוח בסיום הסעודה ברור שצריך לברך
משנה ברורה סימן קעד ס"ק לט 
 וכ"ז בתוך הסעודה אבל אם שותה את היי"ש אחר סעודתו דאז בודאי דעתו רק לעכל המזון לכו"ע צריך ברכה [אחרונים] 

וכ"ש בגלידה כקינוח, מה לא ברור?!


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 194
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי גל גל » 30 יוני 2019, 12:29

אמת מארץ תצמח כתב:
30 יוני 2019, 08:28
גל גל כתב:
30 יוני 2019, 08:16
אמת מארץ תצמח כתב:
29 יוני 2019, 23:06

מי שאוכל קינוח של גלידה אין לזה קשר לדין משקה כמו שכתב המשנה ברורה  (קע"ד ס"ק ל"ט) בשם אחרונים (קע"ד ס"ק ל"ט) שהשותה יין שרף בסוף סעודתו חייב בברכה. ואף שגם דרך לשתות יי"ש בתוך הסעודה. 
ופשוט וברור לכל בר הבנה שאם ביי"ש אף שדרך לשתות יי"ש גם כן בתוך הסעודה בכל זאת אם שתה יי"ש בסיום הסעודה חייב לברך. כ"ש גלידה שאין דרכה כלל בתוך הסעודה ואין דרכה אלא לקינוח סעודה שחייב לברך.

אלא כל השאלה אם זה משקה שייך לאופן שבירך על היין. שיין פוטר כל המשקים. (בברכה ראשונה ואחרונה)
אמנם לא בכל מקרה ברכה ראשונה על יין פוטרת כל המשקין.
אלא כמו שכתב המ"ב (קע"ד סק"ג) או שקבע עצמו לשתות יין או שהיה לפניו בשעת ברכת היין ויש דעות שדי אם היה דעתו על משקה זה בשעת ברכת היין.
(ודע עוד שנחלקו האחרונים בשתה יין פחות משיעור אי פוטר כל המשקים)

אתה רואה שזה לא מדוייק מה שאתה אומר, ויש כאלו שהתייחסו אליה כמים שנפטרים בברכת המוציא (מה שתלוי במחלוקת ראשונים)

לגבי יי"ש (משקה לכל הדיעות) אם שותה אותו כקינוח בסיום הסעודה ברור שצריך לברך
משנה ברורה סימן קעד ס"ק לט 
 וכ"ז בתוך הסעודה אבל אם שותה את היי"ש אחר סעודתו דאז בודאי דעתו רק לעכל המזון לכו"ע צריך ברכה [אחרונים] 

וכ"ש בגלידה כקינוח, מה לא ברור?!

כן, אתה יודע... יש עוד פוסקים חוץ מהמשנה ברורה...


אמת מארץ תצמח
הודעות: 199
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 30 יוני 2019, 13:12

גל גל כתב:
30 יוני 2019, 12:29
אמת מארץ תצמח כתב:
30 יוני 2019, 08:28
גל גל כתב:
30 יוני 2019, 08:16


אתה רואה שזה לא מדוייק מה שאתה אומר, ויש כאלו שהתייחסו אליה כמים שנפטרים בברכת המוציא (מה שתלוי במחלוקת ראשונים)

לגבי יי"ש (משקה לכל הדיעות) אם שותה אותו כקינוח בסיום הסעודה ברור שצריך לברך
משנה ברורה סימן קעד ס"ק לט 
 וכ"ז בתוך הסעודה אבל אם שותה את היי"ש אחר סעודתו דאז בודאי דעתו רק לעכל המזון לכו"ע צריך ברכה [אחרונים] 

וכ"ש בגלידה כקינוח, מה לא ברור?! אתה יודע... יש עוד פוסקים חוץ מהמשנה ברורה...
ראיתי את מקורו של הלקוט יוסף ביביע אומר שם מדובר על תה וקפה בתוך ובסוף הסעודה. ובקפה גם המ"ב לא פסיקא ליה אם נחשב כקינוח ואם יש לברך. ולא שייך לגלידה, שברור שבא כקינוח.
ואמנם היבי"ע הביא שם גם פוסקים לגבי יי"ש אבל הם כתבו לגבי יי"ש באמצע הסעודה.

ביביע אומר מביא את הבן איש חי לגבי יי"ש
שבבן איש חי אומר שהשותה יין שרף בתוך הסעודה (לא בסופה) לא יברך היות וקשה לדעת מה כוונת שתייה זו אם כוונת השותה היא כדי לעכל המזון או כדי לעורר תאוות האכילה או שניהם ולכן סב"ל.
דהיינו בסוף הסעודה גם ביי"ש צריך לברך. ועוד שבגלידה לא קשה לדעת מה דעת אוכלי הגלידה, שוודאי שאין כוונתם לעורר תאוות האכילה.
 וכן מביא ביבי"ע את שו"ת היאודה יעלה שמביא את דברי הרב"ד שטען שצריך לברךעל היי"ש בתחילת בתוך ובסוף הסעודה
אמנם בשו"ת יאודה יעלה מפרש שיש ספק בשותה יי"ש בתוך הסעודה .
לסיכום אפילו במשקה לאחר הסעודה אם לא שייך לסעודה לא מצינו צד שלא יברך.

אמנם בילקוט יוסף שם כתב
אף שאין משקה זה בא לעכל המזון וכדו', אינו מברך עליו, כיון שאין אנו מברכים על משקים בתוך הסעודה. ולא פלוג.
והנה ערבב בילקוט יוסף
1. בין הטעם לברך לטעם שלא לברך, שמשקה שבא לעכל את המזון מובא כטעם למה כן יברך על המשקה ואם אינו לעכל הוא טעם למה לא יברך והוא הפך את הדברים, ואלי איתקיל מילוליה
2. לא חילק בין תוך לסוף הסעודה.
3. קבע שעל גלידה אם הוא כמשקה לא יברך משום לא פלוג. 

וכאמור רחקו דבריו מדברי אביו

ובפרי מגדים יורה דעה משבצות זהב סימן מג ס"ק א 
וראיתי להבית לחם יהודה אות א' כתב בשם הפרי חדש דאם ניקב בצד הדק שבעב במקום הפסד מרובה כשירה. אומר אני שבפרי חדש מבואר ההיפך אות א' והסכים דטריפה וכתב ששבוש הוא מאן דמכשיר והרי אתה רואה שלא לפסוק דין מתוך הקיצורים אם לא אחר החיפוש הלא ידעת מ"ש מהרש"ל פרק אלו טריפות ובהקדמתו שהמורים מרובים והיודעים מועטים:

ואין לנו לעזוב את המשנה ברורה ללכת אחרי ספרי מלקטים.

נ.ב. אין זה שייך לדברים המובאים בשם הגריש"א בעניין קינוח ששם הנידון שונה. 


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי מחשבות » 01 יולי 2019, 02:51

בעניי מעולם לא הבנתי לא את השאלה ולא את הקשר לברכה.
א. ברור מדברי הפוסקים שעל שתיה מברכים אם אינה מחמת הסעודה
ומעולם לא היה מי שאמר ששתיה טפלה לפת יותר מאוכל
יש רבים מהראשונים שאומרים הפוך אך למעשה דינם שווה.
ב. לכאורה מפורש בפ"ג דטהרות ובמנחות
שחלב שקרש הרי זה אוכל, ואף שאר משקים דינם כאוכל
אלא שנחלקו לגבי טומאה שאינם קורשים לגמרי,
ומים דינם כאוכל.
ולכאורה בדין משקה לברכה לא צריך דווקא ז' משקין
והביצים והריץ' והשומן דינם לזה כאוכל והמים מיעוט.


אמת מארץ תצמח
הודעות: 199
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 50 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכה על מים וגלידה בסעודה

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 14 אוגוסט 2019, 04:29

בנוסף לכך שפשוט שגם על משקה מברכים כשידוע שלא בא מחמת הסעודה,
גם עצם זה שכתב שגלידה נחשבת למשקה כמו ששלג אינו אוכל, אם יש משם ראייה אז זה רק ראייה לסתור. שהדין הוא ששלג שחשב עליו לאוכלין בטלה דעתו.ושלג שחשב עליו למשקין מתטמא טומאת משקים. זאת אומרת ששלג בגלל שאין דרכו באכילה לא נחשב אוכל והחושב לאכלו בטלה דעתו, אבל אם דרכו באכילה יחשב אוכל אף שהוא מוצר שיש בו דמיון חיצוני לשלג

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: זכרונות, יהושע, סופר המלך | 2 אורחים