ההבדל בין ספרי תורה ספרדים ואשכנזים. לשיטתם בהלכות מזוזה??

שעת השקט

משתמש רגיל
בהלכות מזוזה נחלקו רש"י ור"ת . לדעת רש"י יש להניח את המזוזה זקופה לאורך הפתח ולדעת ר"ת באופן כזה הוא בזיון ודומה לקבורת חמור על כן יש להניח המזוזה שוכבת לרוחב הפתח. וכן סבר רבינו תם שיש להניח הספר תורה שוכב בארון ואת פרשיות התפילין שוכבות בתוך הבתים. 

השו"ע  פסק כרש"י וכן נוהגים בני ספרד( ותלמידי הגר"א) ,הרמ"א כתב שנוהגים להניחה באלכסון לצד ידי שניהם.

שמעתי אומרים שזהו מקור החילוק בין צורת ספר התורה האשכנזי לספרדי. הספרדי עשוי בצורה בה הכתב עומד, כפי פסק השו"ע בהל' מזוזה, והאשכנזי עשוי באופן שהקריאה בו תהיה באופן שאינו זקוף וכדעת הרמ"א שרצה לצאת יד ר"ת.

האם יש ביד מי מהחכמים ידיעה בענין זה?

( ראיתי בב"ח שכתב שאת ספר התורה יש להניח בארון באלכסון מה"ט אבל לא ראיתי התייחסות לספר תורה ספרדי)
 

שעת השקט

משתמש רגיל
פותח הנושא
ועוד אוסיף לשאול על אחינו האשכנזים ואני בתוכם.

אם חוששים לדעת ר"ת ומניחים המזוזה והספר תורה באלכסון. מדוע לא נחוש לדבריו גבי תפילין ונניח הפרשיות באלכסון בתוך הבתים?
 

יהודי

משתמש ותיק
לגבי התליה בין ס"ת למזוזה, כך מקובל, אך אינני זוכר היכן.
כמדומה שלגבי תפילין אין צד שהם בשכיבה, ולכך בזה לכו"ע בעמידה. במזוזה יש מח' אם ישר או שוכב והכריע הרמ"א לעשות באלכסון.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
פותח הנושא
יהודי אמר:
לגבי התליה בין ס"ת למזוזה, כך מקובל, אך אינני זוכר היכן.
כמדומה שלגבי תפילין אין צד שהם בשכיבה, ולכך בזה לכו"ע בעמידה. במזוזה יש מח' אם ישר או שוכב והכריע הרמ"א לעשות באלכסון.

" וכן פרשיות של תפילין נמי היה אומר רבינו תם שמניח מושכב ולא מעומד" ( תוס' מנחות לג)
וכן במרדכי משמו ובספר הישר.
 

אאא

משתמש ותיק
בבעלזא בי-ם מניחים את הס"ת בשכיבה כדעת ר"ת.
 

לא מובן מאיליו

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
הרמ"א כתב שנוהגים להניחה באלכסון לצד ידי שניהם.
אגב אקפוץ להעיר כי רבים הן מחמת מקום והן מחמת יופי מטים המזוזה אך במקצת כזה / אך לכאו' כדי לצאת ידי שניהם יש להטותו ממש כלומר בזוית של 45 מעלות שיהיה ממוצע בין שוכב לעומד
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
עיקר ההלכה כרש"י ולא נהגו ממש כרמ"א כי חששו לגר"א שזה לא פשרה אלא לא טוב ע"פ שניהם.
 

עמנואל

משתמש ותיק
לגבי ספרי התורה ישנו חילוק בין יוצאי ספרד לארצות המזרח. בספרד, ארצות הבלקן ומרוקו נהגו שהספר עטוף במטפחת, ללא תיק קשיח. בא"י התקבל מנהג המזרח לעשות תיק קשיח מעץ
 

דבש לפי

משתמש ותיק
כי חששו לגר"א שזה לא פשרה אלא לא טוב ע"פ שניהם.
כמדומני שסברא זו לא יוחסה לגר"א עצמו אלא לאחד ממשפחתו (איני זוכר אם אביו או אחיו או בנו).
ולא זכיתי להבין סברא זו, שהרי בין לרש"י ובין לר"ת - לא כתוב בגמרא שצריך לשים בכיוון מסויים, אלא שבכיוון מסויים פסול, ואם אין מי שפירש שהאופן שפסול זה באלכסון - אז לכאורה אין צד שפסול באלכסון.
ואדרבה, לכאורה לפירושי רש"י ור"ת יש לדייק בגמרא שהמנהג הרגיל היה שהמזוזה באלכסון, שהרי מבואר שם שיש שתי אופנים שהם "כנגר" אחד פסול ואחד כשר [ולפי רש"י ור"ת שני אופנים אלו הם עומד ושוכב - ונחלקו מה מהם הכשר ומה הפסול], ומוכח שם שגם האופן הכשר לא היה המנהג הרגיל של רוב הציבור.
 

אני הגבר

משתמש ותיק
ועוד אוסיף לשאול על אחינו האשכנזים ואני בתוכם.

אם חוששים לדעת ר"ת ומניחים המזוזה והספר תורה באלכסון. מדוע לא נחוש לדבריו גבי תפילין ונניח הפרשיות באלכסון בתוך הבתים?
מלבד זאת קשה שאינם יוצאים שיטת א"א מהראשונים
וק' מעיקרא ליתא דכבר כ' בספר הקנה לר"א קרא מפראג(מהקדמונים)
שבאמת מזוזה עומדת וכס"ת ןתפילון רק שאם תעמוד לא יהיה כבוד לשבת בבית כ"ז שהיא עומדת
לכן יטה על צידה!!!
 

מור וקציעה

משתמש ותיק
לפי זה ה'תפילין דרבינו תם' שמניחים כיום אינם התפילין שרבינו תם הניח.
כי אף שסדר הפרשיות הם כדבריו אבל הפרשיות שלנו מונחות בעמידה ולא בשכיבה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
 

YOELJE

משתמש ותיק
אין כעת הספר תחת ידי אבל ר"ת כותב מפורש [מסתמא בספר הישר] שאם יוכל יבנה את ארון קודש באופן שהספרים יהיו מונחים בשכיבה.
 
חלק עליון תַחתִית