פסקי הגר"א ועד כמה תלמידיו הולכים תמיד על פיו

איש ווילנא

משתמש ותיק
באחד הקבצים של מוריה [כמודמה מסוכות או השנה או שנה שעברה] מופיע מכת"י של תלמיד הגר"ח מוולאזין כמה תוספות על הדברים הידועים [כתר ראש. שערי רחמים ועוד רוב הדברים הם נכללים בדברים הידועים] 

ויש שם דבר מענין וחדש [אני לפחות לא הכרתי דבר כזה] ויכול לערער על כמה מוסכמות [אני לא מדייק כי אני כותב על פי הזכרון] שפעם היה הגר"ח מוואלזין אצל הגר"א וביקש ממנו שיכתוב שולחן ערוך שבו יכתוב את הכרעתו ההלכתית בכל נושא [ידוע שהגר"א חשב להוציא כזה ספר ובסוף נמנע מזה] 

והגר"א השיבו וכי אם אכתוב כזה ספר אתה תנהג על פיו. והשיבו הגר"ח הן. לקח הגר"א פרי ורחץ אותו במים ואמר להגר"ח שיטול ידיו ויברך על נטילת ידים. נרתע הגר"ח וחשש שסוף סוף זהו חשש ברכה לבטלה. וכך הראה לו הגר"א שלא ינהג בכל אופן על פי פסקיו 

הסיפור כולו הוא מחודש והחידוש הגדול הוא שהגר"ח לא נהג על פי הכרעת הגר"א וגם בפני הגר"א נהג כן [ולא מדובר כי יש קושיות וכדומה על שיטת הגר"א אלא שהגר"א הכריע בין הראשונים שנוטלים ידים על פרי שטיבולו במשקה והגר"ח לא סמך על הכרעה זו בשביל לברך ברכה] 



 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
וואו.

זה שהגר"ח לא נהג הכל, זה ידוע.
דווקא בעניין נט"י, שיטת הגר"א אינה כ"כ מחודשת, גם בב"י נראה שעיקר הדין שחייבים ליטול וממילא מברכים, אלא שסב"ל הוא סב"ל...

למי יש להעלות את החידושים במאמר הנ"ל?
 

מחשבות

משתמש ותיק
מה חדש בזה, רוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו
כך גם בשני מצות בליל הסדר ועוד רבים
החידוש לנהוג ה-כ-ל כגר"א
מה שאפילו תלמידיו לא נהגו
זה יותר מטעמי פוליטיקה - תחושת שייכות
מאשר הלכה צרופה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
השווה עם מה שכתב הגר"ח מוולוז'ין בשו"ת חוט המשולש סי' ט', שהתווכח שם עם בעל העצי ארזים ועצי אלמוגים אודות ענין מסויים [היאך דנים מי שהוא ספק הביא ב"ש], וכתב לו בעל העצי ארזים שגם רבו הראשון של הגר"ח, בעל ושב הכהן, הורה שלא כמוהו. ורבי חיים משיבו על זה: "למעשה איני רואה דברי מו"ר הגאון הכהן נ"י לסמוך עליו, ועומד אני בדעתי עפ"י ראיות שהבאתי.. והלא אני הקטן שמשתי את הכהן הגדול בהיותו במדינתנו ומחוייבני בכבודו ובמוראו כו', וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוילנא, שלא לישא פנים בהוראה כו'.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחשבות אמר:
מה חדש בזה, רוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו
כך גם בשני מצות בליל הסדר ועוד רבים
החידוש לנהוג ה-כ-ל כגר"א
מה שאפילו תלמידיו לא נהגו
זה יותר מטעמי פוליטיקה - תחושת שייכות
מאשר הלכה צרופה.


אבל אני חושב שיש כאן משהו לא מובן בעצם הסיפור 
הרי לא מדובר שהיה להגר"ח אייזה שטיקל תורה נגד שיטת הגר"א בענין ברכה על נטילת ידים. רק היות וזה מחלוקת ראשונים לא קבל את הכרעתו. 
אם כן מפני מה בכל זאת ביקש את ספר פסקי הגר"א כמכריע אחרון. וגם מפני מה אמר לו הן מלכתחילה. אם לא סמך עליו בספק ברכות האם יסמוך עליו באיסורי דאורייתא. 
 

מחשבות

משתמש ותיק
רצה מאוד שיוציא את ספרו
והסכים לומר שינהג על פיו
אף שלא היה נוהג על פיו בהכל
כעין לא יבוזו לגנב וכו' בד"ת
לחשיבות שראה בספר הלכה מהגר"א,
ואולי אף סבר שיגרום שיתקבל על הפוסקים
ובעתיד יוכרע על פיו, או לפחות תופץ תורתו.
אך לא במחיר חשש ברכה לבטלה.
 

שניאור

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
רצה מאוד שיוציא את ספרו
והסכים לומר שינהג על פיו
אף שלא היה נוהג על פיו בהכל
כעין לא יבוזו לגנב וכו' בד"ת
לחשיבות שראה בספר הלכה מהגר"א,
ואולי אף סבר שיגרום שיתקבל על הפוסקים
ובעתיד יוכרע על פיו, או לפחות תופץ תורתו.
אך לא במחיר חשש ברכה לבטלה.
האומנם הגר"ח הסכים "למור" שינהוג כמוהו כשלא התכוון לכך באמת?! הדבר הוא יותר פשוט ויותר מובן הגר"ח באמת חשב באותה שנייה לנהוג ע"פ הגר"א אלא שהוא לא זכר שיש עוד דברים שיש להם משקל בהלכה כמו סב"ל וכדו', ולכן הגר"א הראה לו שגם אתה בעצמך שאתה תלמיד שלי מ"מ לא אהיה המכריע שלך נגד כל הדברים האחרים.
ואגב יש לברר האם גם נגד המשנ"ב והחזו"א נתנהג כך?
 

בנציון

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
מה חדש בזה, רוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו
כך גם בשני מצות בליל הסדר ועוד רבים
החידוש לנהוג ה-כ-ל כגר"א
מה שאפילו תלמידיו לא נהגו
זה יותר מטעמי פוליטיקה - תחושת שייכות
מאשר הלכה צרופה.

מאיפה אתה לוקח את זה שרוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו. דווקא אני יודע להיפך, שרוב תלמידיו נהגו אחריו לגמרי.
 

גמח

משתמש ותיק
יש מאמר פסקי הגר"א (יש לי חלק א', אינני מצליח להעלותו לכאן. התפרסם בקובץ ישורון). אשמח לקבל חלקים ב', ג'.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
ידוע לי ג"כ ממא' מהגדולים שהלך בדרכו של הגר"א ותורתו ולא בכל דבר עשה כהגר"א [לדוג' ברכות בסוכה]
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא צריך דוגמאות מגדולים. למעשה רוב גדולי ליטא אימצו את הגר"א. למשל החזון איש עוד מבית אביו כל דרכיו עפ"י הגר"א ואף על פי כן הרבה דברים לא כן. וגם המשנה ברורה הולך לאור ביאור הגר"א ונמנע מלהקל נגד הביאור הגר"א ועי' לשונו בהקדמת המשנה ואף על פי כן זה לא חד משמעי.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
רוב גדולי ליטא לא הלכו בדרכי תורת הגר"א באחד הנושאים מהבולטים ביתר בתורת הגר"א והוא צורת הלימוד בכלל [שהישיבות הלכו בצורה שונה לחלוטין] ותורת הקבלה בפרט. אני דברתי על כאלו שהיו "חסידים".. של הגר"א.
 

מחשבות

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מחשבות אמר:
מה חדש בזה, רוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו
כך גם בשני מצות בליל הסדר ועוד רבים
החידוש לנהוג ה-כ-ל כגר"א
מה שאפילו תלמידיו לא נהגו
זה יותר מטעמי פוליטיקה - תחושת שייכות
מאשר הלכה צרופה.

מאיפה אתה לוקח את זה שרוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו. דווקא אני יודע להיפך, שרוב תלמידיו נהגו אחריו לגמרי.
אתה יודע את זה מזילברמן ושיטתם וזה פשוט לא נכון
היישוב האשכנזי בירושלים שהיו תלמידי הגר"א
לא נהגו כמותו בכל דבריו אלא הנהיגו הרבה מדבריו
ולדוגמא לא היו חותמים במודים דרבנן ולא בבורא נפשות
ואף לא הלכו בתפילין כל היום וזה דברים ידועים לכל
וזה הסיבה שלא ראינו מנגים אלו כלל אצל משפחות הפרושים
קרוב ל200 שנה אחרי פטירת הגר"א כמה תנועה
לנהוג בה-כ-ל כהגר"א, והם לא תלמידיו ואף לא תלמידי תלמידיו.
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
שניאור אמר:
האומנם הגר"ח הסכים "למור" שינהוג כמוהו כשלא התכוון לכך באמת?! הדבר הוא יותר פשוט ויותר מובן הגר"ח באמת חשב באותה שנייה לנהוג ע"פ הגר"א אלא שהוא לא זכר שיש עוד דברים שיש להם משקל בהלכה כמו סב"ל וכדו', ולכן הגר"א הראה לו שגם אתה בעצמך שאתה תלמיד שלי מ"מ לא אהיה המכריע שלך נגד כל הדברים האחרים.
ואגב יש לברר האם גם נגד המשנ"ב והחזו"א נתנהג כך?
עשית להגר"ח מוואלאזין ע"ה
באמת נראה לך שהוא לא ידע שהוא לא נוהג כגר"א
ולא ידע למה, הרי בהלכות רבות לא נהג כמוהו
וכבר הבאתי דוגמאות לעיל.
 
 

בנציון

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
בנציון אמר:
מחשבות אמר:
מה חדש בזה, רוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו
כך גם בשני מצות בליל הסדר ועוד רבים
החידוש לנהוג ה-כ-ל כגר"א
מה שאפילו תלמידיו לא נהגו
זה יותר מטעמי פוליטיקה - תחושת שייכות
מאשר הלכה צרופה.

מאיפה אתה לוקח את זה שרוב תלמידי הגר"א לא נהגו ככל חידושיו. דווקא אני יודע להיפך, שרוב תלמידיו נהגו אחריו לגמרי.
אתה יודע את זה מזילברמן ושיטתם וזה פשוט לא נכון
היישוב האשכנזי בירושלים שהיו תלמידי הגר"א
לא נהגו כמותו בכל דבריו אלא הנהיגו הרבה מדבריו
ולדוגמא לא היו חותמים במודים דרבנן ולא בבורא נפשות
ואף לא הלכו בתפילין כל היום וזה דברים ידועים לכל
וזה הסיבה שלא ראינו מנגים אלו כלל אצל משפחות הפרושים
קרוב ל200 שנה אחרי פטירת הגר"א כמה תנועה
לנהוג בה-כ-ל כהגר"א, והם לא תלמידיו ואף לא תלמידי תלמידיו.
מקור בבקשה.
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
כל קהילת הפרושים תלמידיהם שלא נהגו כן הם הראיה
זה שאין ולו אחד שכל מנהגיו כגר"א וכן נהגו אבותיו ראיה
זה שמעולם לא שמענו על מקום בו נוהגים כגר"א בהכל ראיה
 

בנציון

משתמש ותיק
מנין אתה לוקח שכל קהילת הפרושים לא נהגו ככה. הגרי"ש זילברמן גדל וחי כל ימיו בין צאצאי הפרושים.
 

מחשבות

משתמש ותיק
ובשלב כלשהו בחייו התחיל לנהוג הכל כהגר"א
כי הכריע שהגר"א מכריע את כולם
והנה עוד ראיה לדברי.
ולפני שתבקש ראיה פשוט תברר
הוא חי עד לפני שנים ספורות ויש רבים שיודעים
והוא ותלמידיו לא נהגו כן מבית אביהם.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה דבר מענין. הרי הגר"א הכריע הרבה פעמים נגד פסקי הרמ"א שהם מבוססים על גדולי הראשונים האשכנזים ולא מדובר בדרך כלל בראיות חדשות אלא שהגר"א בשיקול דעתו הכריע כמו אותו דעה והשאלה אם אנו מקבלים את הכרעתו. ובהרבה ענינים התקבלה הכרעתו אצל הנוטים אחריו. למשל שבירך רק ברכה אחת על תפילין. שלא להניח תפילין בחול המועד [אם כי זה כמדומה מבוסס על הזוהר] וכל כיוצא בו. וצריך לדעת לפי מה בררו אם לקבל את דעתו אם לאו

ואולי באמת הכלל הוא שלא הקלו בחשש ברכה לבטלה ומסתבר שהוא הדין גם לא הקלו באיסור דאורייתא בכהאי גוונא אבל לחומרא חששו לדבריו וכן באיסורים דרבנן. ולכן נמנעו מלומר בורא נפשות בשם ומודים בשם. ועוד ואולי גם יש להמנע מברכת לעולם יהא אדם ירא שמים וכו' בחתימת שם [החזון איש נהג לומר בחתימת שם. במקרה כך שמעתי עדות
מהגרמ"י לפקוביץ]

ומה שנהגו לעשות שלוש מצות בפסח יש לומר משום שלא מפסידים בזה כלום אף לשיטת הגר"א ולכן לא סטו מהמנהג הישן

אמנם לכאורה בטול מצוות תפילין בחול המועד הוא במקום מצווה דאורייתא

אבל באמת אולי בטלו מצוות תפילין רק כאן בארץ ישראל שבלאו הכי כך נוהגים הספרדים [החיי אדם כותב בשערי צדק שצריך לקבל בא"י את מנהגי הספרדים]
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ועוד דבר מענין לכאורה לא קבלו את הענין להכריע בין ראשונים על פי שיקול דעת
אבל באמת אנו רואים שזה הדרך הלימוד של תלמידי הגר"א גם כן
כל מעיין בספר משכנות יעקב שנחשב לגדול תלמידי הגר"ח מוולאזין יראה שממש צועד בדרכי הגר"א וכל הדיונים פתוחים ומכריע על פי שיקול דעת במחלוקות בין ראשונים גם במקומות שהאשכנזים נמשכים אחר אחד מהם. אמנם יתכן שגם כן שלא מקל באיסור דאורייתא על פי זה
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
אכן, זה היה דבר מצוי בליטא, שיהיו כאלו הנוהגים בעיקר ע"פ הגר"א, אף שלא היה זה בהכרח המנהג הכללי.
בנוסף למוזכרים כאן, אני מזכיר את הגרמ"פ.
וזה אחד מהיסודות לספר מ"ב, כנודע לשונו בהקדמה.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
כמעט בטוח שאין כזה דבר במוריה הנ"ל (ראיתי בזמנו)
מה שכן, מוזכר שם שהתווכח עם הגר"א בהלכה לגבי טבילה במקוה בשבת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חכם באשי אמר:
כמעט בטוח שאין כזה דבר במוריה הנ"ל (ראיתי בזמנו)
מה שכן, מוזכר שם שהתווכח עם הגר"א בהלכה לגבי טבילה במקוה בשבת.

בעקרון הייתי משיב לך לא נכון יש ואני בטוח בכך במליון אחוז
אבל כיון שאני חושב כך ואתה חושב אחרת לא התברר עד שנראה בעינינו 
ובפרט שאני מפחד להתמודד מול הזכרון של החכם באשי 
כרגע אין לי את הספר בבית ואני מקווה לראות זאת בהזדמנות הקרובה 
 

חדא

משתמש ותיק
כל הפרושים בארץ ישראל מברכים על המגילות כדעת הגר"א נגד המנהג הישן ועוד רבות כיוצא

ההכרעה כהגר"א היא במקום שמכריע בין ראשונים או נגד אחרונים במקום שמכריע נגד כל הראשונים זה כמו כל מחלוקת ראשונים
שיש בזה כללי פסק ולמשל ספק ברכות להקל, ולכן כל עניין הוא לגופו ואין בזה כלל גמור.

מי שקורא את הקדמת הגר"ח לספד"צ לא יכול להאמין לסיפורים בדויים כאלה
 

פיניפיני

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מנין אתה לוקח שכל קהילת הפרושים לא נהגו ככה. הגרי"ש זילברמן גדל וחי כל ימיו בין צאצאי הפרושים.

הוא קודם היה ברסלבי וחב"די ורק אח"כ הגיע לתורת הגר"א, אגב, הוא אמר אח"כ על עצמו שהוא כבר עבד כל ע"ז שבעולם
 

בנציון

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
בנציון אמר:
מנין אתה לוקח שכל קהילת הפרושים לא נהגו ככה. הגרי"ש זילברמן גדל וחי כל ימיו בין צאצאי הפרושים.

הוא קודם היה ברסלבי וחב"די ורק אח"כ הגיע לתורת הגר"א, אגב, הוא אמר אח"כ על עצמו שהוא כבר עבד כל ע"ז שבעולם

הוא בדק את כל השיטות, אבל אין בזה ספק שהוא גדל אצל הפרושים בירושלים, ואמר שכבר בגיל עשרים הוא כבר עמד על הדרך שלו.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
בנציון אמר:
פיניפיני אמר:
בנציון אמר:
מנין אתה לוקח שכל קהילת הפרושים לא נהגו ככה. הגרי"ש זילברמן גדל וחי כל ימיו בין צאצאי הפרושים.

הוא קודם היה ברסלבי וחב"די ורק אח"כ הגיע לתורת הגר"א, אגב, הוא אמר אח"כ על עצמו שהוא כבר עבד כל ע"ז שבעולם

הוא בדק את כל השיטות, אבל אין בזה ספק שהוא גדל אצל הפרושים בירושלים, ואמר שכבר בגיל עשרים הוא כבר עמד על הדרך שלו.
הוא לא בדק אלא 'היה' חסיד ברסלב ואח"כ חסיד חב"ד אולי הוא 'גם' בדק
 
 

בנציון

משתמש ותיק
לגבי ברסלב יתכן לגבי חב"ד עד כמה שידוע לי הוא רק בדק, אבל בכל מקרה אין זה משנה לענין הנידון.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חדא אמר:
כל הפרושים בארץ ישראל מברכים על המגילות כדעת הגר"א נגד המנהג הישן ועוד רבות כיוצא

ההכרעה כהגר"א היא במקום שמכריע בין ראשונים או נגד אחרונים במקום שמכריע נגד כל הראשונים זה כמו כל מחלוקת ראשונים
שיש בזה כללי פסק ולמשל ספק ברכות להקל, ולכן כל עניין הוא לגופו ואין בזה כלל גמור.

מי שקורא את הקדמת הגר"ח לספד"צ לא יכול להאמין לסיפורים בדויים כאלה
אני חושב שאין זה פשוט כל כך 

אתה מוכיח מהקדמת הגר"ח לספרא דצניעותא 
כנראה אתה מתכוון להוכיח מכוח היותו איש מופת 
אבל הדברים ידועים שאין זה מחייב כלום לענין קביעת הלכה בכל נושא ואכמ"ל 

בקשר לסיפור עצמו וודאי שצריך לקחת אותו בעירבון מוגבל כמו כל סיפור אם כי אני חושב שנכתב על ידי תלמיד הגר"ח שבאופן כללי דייק בדבריו 
 
חלק עליון תַחתִית