דף 1 מתוך 1

מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 15:32
על ידי במבי
המקדש בביאה, מה דין החיבוק ונישוק לפני הקנין?
הרי על עם הארץ נאמר שהוא דורס ובועל.

לסוברים שהעדים הם על הייחוד, הרי כבר מרגע נעילת הדלת, יש לאשה דין א"א לכאורה.
וכן טען לי אברך חשוב שהרי הקניין הוא בגמר ביאה, וא"כ פשוט שמותר.

אך שלחתי שאלה זו פעם לשני ת"ח חשובים ולא פסקו כן לשלוחי.

מה דעת הת"ח דנן?
 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 15:34
על ידי איש ווילנא
במבי כתב:
05 יולי 2019, 15:32
,לסוברים שהעדים הם על הייחוד, הרי כבר מרגע נעילת הדלת, יש לאשה דין א"א לכאורה.

לא הבנתי מה הכוונה. ללא ביאה אין קידושין לכולי עלמא. גם אם מועיל הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה [אלא שאפשר שיחוד מועיל מדין חופה]

ולגוף השאלה אי משום איסור דרבנן של פריצותא הרי רבנן בלאו הכי אסרו לקדש בביאה 
ואי משום אביזרייהו דאיסורא דפנויה להרמב"ם שיש בזה איסור משום קדש 
צריך לומר שכיון שעושה זאת בשביל לקנות בביאה אין בזה איסור שאין כאן קריבה לאיסור אלא קריבה לקנין 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 15:56
על ידי אמת מארץ תצמח
למה רק בקידושי ביאה, הרי אפילו המקדש בטבעת, כל זמן שלא פירשה הטבעת מאחיזתו היא עדיין לא מקודשת, ויתכן שנוגע באצבעה.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 17:40
על ידי כלפי ליא
אין שום איסור, גם לא איסור דרבנן, לגעת באצבע של פנויה בלא חיבה

לגוף השאלה לא צריך הסברים, כיון שכל הביאה היא חלק מהקידושין, א"כ כשם שההעראה מותרת כך גם החו"נ שקודם לכן שגם היא חלק ממעשה הביאה של הקידושין [וא"צ למה שכתב גם כן נכונה @איש ווילנא ]

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 17:44
על ידי שאר לעמו
ההעראה זה כבר קנין ביאה. אבל דבריך צודקים גבי חו"נ.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 17:45
על ידי מאן דהו
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:40
אין שום איסור, גם לא איסור דרבנן, לגעת באצבע של פנויה בלא חיבה

לגוף השאלה לא צריך הסברים, כיון שכל הביאה היא חלק מהקידושין, א"כ כשם שההעראה מותרת כך גם החו"נ שקודם לכן שגם היא חלק ממעשה הביאה של הקידושין [וא"צ למה שכתב גם כן נכונה @איש ווילנא ]

אם כך למה אסור ללחוץ יד פנויה לשלום או שגם זה לא מעיקר הדין

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 17:49
על ידי כלפי ליא
מאן דהו כתב:
05 יולי 2019, 17:45
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:40
אין שום איסור, גם לא איסור דרבנן, לגעת באצבע של פנויה בלא חיבה

לגוף השאלה לא צריך הסברים, כיון שכל הביאה היא חלק מהקידושין, א"כ כשם שההעראה מותרת כך גם החו"נ שקודם לכן שגם היא חלק ממעשה הביאה של הקידושין [וא"צ למה שכתב גם כן נכונה @איש ווילנא ]

אם כך למה אסור ללחוץ יד פנויה לשלום או שגם זה לא מעיקר הדין
ללחוץ יד זה כבר כן דרך חיבה.

אמנם היו מקומות שכן לחצו יד, גם היראים ושלמים.
 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 17:51
על ידי כלפי ליא
שאר לעמו כתב:
05 יולי 2019, 17:44
ההעראה זה כבר קנין ביאה. אבל דבריך צודקים גבי חו"נ.

העראה של הקנין קיי"ל שהוא רק בהכנסת עטרה, ואנוכי דנתי על העראה הקדומה לה הקרויה נשיקה.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 18:08
על ידי יהודי
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:40
אין שום איסור, גם לא איסור דרבנן, לגעת באצבע של פנויה בלא חיבה

לגוף השאלה לא צריך הסברים, כיון שכל הביאה היא חלק מהקידושין, א"כ כשם שההעראה מותרת כך גם החו"נ שקודם לכן שגם היא חלק ממעשה הביאה של הקידושין [וא"צ למה שכתב גם כן נכונה @איש ווילנא ]
פשוט וברור, תמוה מה השאלה.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 18:34
על ידי אמת מארץ תצמח
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:40
אין שום איסור, גם לא איסור דרבנן, לגעת באצבע של פנויה בלא חיבה
הרי כלה בלא ברכה, אסורה כנידה.
ואפילו אחרי הקידושין.
ומשום זה בקידושי ביאה צריך לברך ברכת חתנים קודם.
אלא אם כן שבעת הקידושין שבנגיעה כזו בלא חיבה בפשטות הוא איסור דרבנן, וע"ז לא תקנו.
 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 18:42
על ידי כלפי ליא
אמת מארץ תצמח כתב:
05 יולי 2019, 18:34
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:40
אין שום איסור, גם לא איסור דרבנן, לגעת באצבע של פנויה בלא חיבה
הרי כלה בלא ברכה, אסורה כנידה.
ואפילו אחרי הקידושין.
ומשום זה בקידושי ביאה צריך לברך ברכת חתנים קודם.
אלא אם כן שבעת הקידושין שבנגיעה כזו בלא חיבה בפשטות הוא איסור דרבנן, וע"ז לא תקנו.

לא מצליח להבין את התחביר של המשפטים.
כלה לפני קידושין לעולם לא יכולה להיות אסורה כנדה, היא פנויה כפשוטה.
ואיסור נגיעה באצבע בלי חיבה גם אצל אשתו נדה, הוא בסה"כ הרחקה דרבנן. ועכ"פ אין לזה שום קשר לנגיעה בבחורה לפני הקידושין, או באשת איש שאינה שלו, שהיא מותרת בתכלית, כל שאין בה חיבה כלל.
 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 05 יולי 2019, 19:27
על ידי אמת מארץ תצמח
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 18:42
כלה לפני קידושין לעולם לא יכולה להיות אסורה כנדה, היא פנויה כפשוטה.
ואיסור נגיעה באצבע בלי חיבה גם אצל אשתו נדה, הוא בסה"כ הרחקה דרבנן. ועכ"פ אין לזה שום קשר לנגיעה בבחורה לפני הקידושין, או באשת איש שאינה שלו, שהיא מותרת בתכלית, כל שאין בה חיבה כלל.
כך כתב בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רפד שלשיטתו פלגש מותרת להדיוט ומקשה על דבריו
ומה שאמרו: כלה בלא ברכה, אסורה לבעלה כנדה; אינו אלא לומר, שכיון שנכנסה לחופה, נתחייב לברך, ואסור ליהנות ממנה בלא ברכה.
אמנם כ"ז לשיטתו בפילגש אבל לשיטת הרמב"ם יתכן שכ"ש בפנויה.
 
איסור נגיעה מפורש שהוא גם בלא חיבה כעולא בסוף דבריו שבת יג ע"א
" אפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב,
ומסתבר שכוונתך לפי השיטה במובאת ברמ"א כשיש טעם לש"ש וכדו' ובודאי רק במקום ואנשים שאין צד חשש הרהור וכיו"ב, אחרת הוא בכלל דברי הגמ' בשבת, שאפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ה

אסור להשתמש באשה כלל, בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת, שמא יבא לידי הרהור עבירה
באיזה שמוש אמרו, ברחיצת פניו ידיו ורגליו אפילו ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו אינה נוגעת בו והצעת המטה בפניו, ומזיגת הכוס.
הגה: וי"א דהוא הדין באכילה עמה בקערה נמי אסור בכל ערוה כמו באשתו נדה
ויש מקילין בכל אלה, דלא אסרו דברים של חבה רק באשתו נדה
וי"א דכל זה אינו אסור רק במקום ייחוד, אבל במקום שרוב בני אדם מצויים כגון במרחץמותר לרחוץ מעובדות כוכבים שפחות, וכן נוהגים 
וי"א דכל שאינו עושה דרך חבה, רק כוונתו לשם שמים, מותר  לכן נהגו להקל בדברים אלו
י"א דאין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חבה כגון לעיין ברישיה אם יש לו כינים בפני אחרים

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 06 יולי 2019, 20:52
על ידי זקן ויושב בישיבה
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:51
שאר לעמו כתב:
05 יולי 2019, 17:44
ההעראה זה כבר קנין ביאה. אבל דבריך צודקים גבי חו"נ.

העראה של הקנין קיי"ל שהוא רק בהכנסת עטרה, ואנוכי דנתי על העראה הקדומה לה הקרויה נשיקה.
טעות, מסקנת הגמרא בקידושין שרק גמר ביאה קונה. כן הוא בפשטות לרוב הראשונים.
אלא שכמובן לא שאל השואל על תחילת הביאה משום שהיא מוכרחת לסוף, כשם שלא שאל איך מותר להתייחד עם פנויה לצורך הקידושין.
אך כמובן לכל אחד, ודאי שאין כאן שום שאלה מעיקרא, ואין ת"ח שיאמר אחרת.
ואגב דאיירינן בהכי ישנה קושיה ידועה של רבותינו האחרונים איך דנו בגמרא עשה דוחה ל"ת על מצוות יבום בעריות, והרי יש איסור קריבה [שלדעת כמה ראשונים הוא איסור דאורייתא] שהוא לא 'בעידנא' שהרי עדיין לא קיים מצוות יבום. וידוע לתרץ כמדומה מהבית הלוי ועוד, דאם הביאה תהא מותרת אף הקריבה מותרת, ודוק לעניינינו.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 06 יולי 2019, 22:07
על ידי כלפי ליא
אמת מארץ תצמח כתב:
05 יולי 2019, 19:27
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 18:42
כלה לפני קידושין לעולם לא יכולה להיות אסורה כנדה, היא פנויה כפשוטה.
ואיסור נגיעה באצבע בלי חיבה גם אצל אשתו נדה, הוא בסה"כ הרחקה דרבנן. ועכ"פ אין לזה שום קשר לנגיעה בבחורה לפני הקידושין, או באשת איש שאינה שלו, שהיא מותרת בתכלית, כל שאין בה חיבה כלל.
כך כתב בשו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רפד שלשיטתו פלגש מותרת להדיוט ומקשה על דבריו
ומה שאמרו: כלה בלא ברכה, אסורה לבעלה כנדה; אינו אלא לומר, שכיון שנכנסה לחופה, נתחייב לברך, ואסור ליהנות ממנה בלא ברכה.
אמנם כ"ז לשיטתו בפילגש אבל לשיטת הרמב"ם יתכן שכ"ש בפנויה.
 
איסור נגיעה מפורש שהוא גם בלא חיבה כעולא בסוף דבריו שבת יג ע"א
" אפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב,
ומסתבר שכוונתך לפי השיטה במובאת ברמ"א כשיש טעם לש"ש וכדו' ובודאי רק במקום ואנשים שאין צד חשש הרהור וכיו"ב, אחרת הוא בכלל דברי הגמ' בשבת, שאפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ה

אסור להשתמש באשה כלל, בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת, שמא יבא לידי הרהור עבירה
באיזה שמוש אמרו, ברחיצת פניו ידיו ורגליו אפילו ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו אינה נוגעת בו והצעת המטה בפניו, ומזיגת הכוס.
הגה: וי"א דהוא הדין באכילה עמה בקערה נמי אסור בכל ערוה כמו באשתו נדה
ויש מקילין בכל אלה, דלא אסרו דברים של חבה רק באשתו נדה
וי"א דכל זה אינו אסור רק במקום ייחוד, אבל במקום שרוב בני אדם מצויים כגון במרחץמותר לרחוץ מעובדות כוכבים שפחות, וכן נוהגים 
וי"א דכל שאינו עושה דרך חבה, רק כוונתו לשם שמים, מותר  לכן נהגו להקל בדברים אלו
י"א דאין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חבה כגון לעיין ברישיה אם יש לו כינים בפני אחרים
כ"ז בורכתא בעלמא, וסתם עירבוב דברים שלא ממין הענין.

אין גם אחד שיאמר שיש איסור כלשהו לפנויה מדין כלה בלא ברכה. כל הנידון אם יש כזה, הוא רק אם יש איסור בארוסה לפני חופה. לפני קידושין אין היא כלה, אלא בתולה ופנויה בעלמא, ואין שייך בה שום איסור מלבד איסור פנויה.

כל איסורי שבת יג. הוא בין בעל לאשתו נדה.
אין שום איסור על נגיעה בעלמא בלא כוונת חיבה כלשהו, מלבד באשתו נדה שיש הרחקות.


 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 06 יולי 2019, 22:10
על ידי כלפי ליא
זקן ויושב בישיבה כתב:
06 יולי 2019, 20:52
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:51
שאר לעמו כתב:
05 יולי 2019, 17:44
ההעראה זה כבר קנין ביאה. אבל דבריך צודקים גבי חו"נ.

העראה של הקנין קיי"ל שהוא רק בהכנסת עטרה, ואנוכי דנתי על העראה הקדומה לה הקרויה נשיקה.
טעות, מסקנת הגמרא בקידושין שרק גמר ביאה קונה. כן הוא בפשטות לרוב הראשונים.
אלא שכמובן לא שאל השואל על תחילת הביאה משום שהיא מוכרחת לסוף, כשם שלא שאל איך מותר להתייחד עם פנויה לצורך הקידושין.
אך כמובן לכל אחד, ודאי שאין כאן שום שאלה מעיקרא, ואין ת"ח שיאמר אחרת.
ואגב דאיירינן בהכי ישנה קושיה ידועה של רבותינו האחרונים איך דנו בגמרא עשה דוחה ל"ת על מצוות יבום בעריות, והרי יש איסור קריבה [שלדעת כמה ראשונים הוא איסור דאורייתא] שהוא לא 'בעידנא' שהרי עדיין לא קיים מצוות יבום. וידוע לתרץ כמדומה מהבית הלוי ועוד, דאם הביאה תהא מותרת אף הקריבה מותרת, ודוק לעניינינו.
מחלוקת ראשונים, ומה שייך בזה רוב ראשונים או טעות. המדובר היה לשיטת ר"ת שלעולם העראה קונה כמבו' ביבמות. והראשונים האחרים אה"נ שהנידון בהעראה.
 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 06 יולי 2019, 22:13
על ידי זקן ויושב בישיבה
כלפי ליא כתב:
06 יולי 2019, 22:10
זקן ויושב בישיבה כתב:
06 יולי 2019, 20:52
כלפי ליא כתב:
05 יולי 2019, 17:51


העראה של הקנין קיי"ל שהוא רק בהכנסת עטרה, ואנוכי דנתי על העראה הקדומה לה הקרויה נשיקה.
טעות, מסקנת הגמרא בקידושין שרק גמר ביאה קונה. כן הוא בפשטות לרוב הראשונים.
אלא שכמובן לא שאל השואל על תחילת הביאה משום שהיא מוכרחת לסוף, כשם שלא שאל איך מותר להתייחד עם פנויה לצורך הקידושין.
אך כמובן לכל אחד, ודאי שאין כאן שום שאלה מעיקרא, ואין ת"ח שיאמר אחרת.
ואגב דאיירינן בהכי ישנה קושיה ידועה של רבותינו האחרונים איך דנו בגמרא עשה דוחה ל"ת על מצוות יבום בעריות, והרי יש איסור קריבה [שלדעת כמה ראשונים הוא איסור דאורייתא] שהוא לא 'בעידנא' שהרי עדיין לא קיים מצוות יבום. וידוע לתרץ כמדומה מהבית הלוי ועוד, דאם הביאה תהא מותרת אף הקריבה מותרת, ודוק לעניינינו.
מחלוקת ראשונים, ומה שייך בזה רוב ראשונים או טעות. המדובר היה לשיטת ר"ת שלעולם העראה קונה כמבו' ביבמות. והראשונים האחרים אה"נ שהנידון בהעראה.

נו נו, כשכותבים בסתם אז זה אמור להיות כדעת הפשטות בסוגיא וכרוב הראשונים, פירושו של ר"ת הוא המחודש שם.
 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 06 יולי 2019, 22:16
על ידי כלפי ליא
זקן ויושב בישיבה כתב:
06 יולי 2019, 22:13
כלפי ליא כתב:
06 יולי 2019, 22:10
זקן ויושב בישיבה כתב:
06 יולי 2019, 20:52

טעות, מסקנת הגמרא בקידושין שרק גמר ביאה קונה. כן הוא בפשטות לרוב הראשונים.
אלא שכמובן לא שאל השואל על תחילת הביאה משום שהיא מוכרחת לסוף, כשם שלא שאל איך מותר להתייחד עם פנויה לצורך הקידושין.
אך כמובן לכל אחד, ודאי שאין כאן שום שאלה מעיקרא, ואין ת"ח שיאמר אחרת.
ואגב דאיירינן בהכי ישנה קושיה ידועה של רבותינו האחרונים איך דנו בגמרא עשה דוחה ל"ת על מצוות יבום בעריות, והרי יש איסור קריבה [שלדעת כמה ראשונים הוא איסור דאורייתא] שהוא לא 'בעידנא' שהרי עדיין לא קיים מצוות יבום. וידוע לתרץ כמדומה מהבית הלוי ועוד, דאם הביאה תהא מותרת אף הקריבה מותרת, ודוק לעניינינו.
מחלוקת ראשונים, ומה שייך בזה רוב ראשונים או טעות. המדובר היה לשיטת ר"ת שלעולם העראה קונה כמבו' ביבמות. והראשונים האחרים אה"נ שהנידון בהעראה.
נו נו, כשכותבים בסתם אז זה אמור להיות כדעת הפשטות בסוגיא וכרוב הראשונים, פירושו של ר"ת הוא המחודש שם.


אין שייך פשטות סוגיא על דבר שדנים בו כל הראשונים על אתר, ואריכות בתוספות במקום, ולא עמדו בזה למנין כלל.
בכל מקרה, אני כתבתי רק כתשובה לר' שאר לעמו שטען עלי שקונה בהעראה, ולשיטה זו עניתי. ותל"מ.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 06 יולי 2019, 22:20
על ידי זקן ויושב בישיבה
כלפי ליא כתב:
06 יולי 2019, 22:16
זקן ויושב בישיבה כתב:
06 יולי 2019, 22:13
כלפי ליא כתב:
06 יולי 2019, 22:10

מחלוקת ראשונים, ומה שייך בזה רוב ראשונים או טעות. המדובר היה לשיטת ר"ת שלעולם העראה קונה כמבו' ביבמות. והראשונים האחרים אה"נ שהנידון בהעראה.
נו נו, כשכותבים בסתם אז זה אמור להיות כדעת הפשטות בסוגיא וכרוב הראשונים, פירושו של ר"ת הוא המחודש שם.

אין שייך פשטות סוגיא על דבר שדנים בו כל הראשונים על אתר, ואריכות בתוספות במקום, ולא עמדו בזה למנין כלל.
בכל מקרה, אני כתבתי רק כתשובה לר' שאר לעמו שטען עלי שקונה בהעראה, ולשיטה זו עניתי. ותל"מ.
מה שיהיה, ר"ת הוא פירוש מחודש, איני זוכר כעת את בדיוק את רוב הראשונים אך מן הסתם לא מפרשים כר"ת. 
ודרך אגב לענין מצוות פרו ורבו ידועים דברי התוס' דאין בזה עשה דוחה ל"ת כיון שאין מקיים בהעראה.
 

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 06 יולי 2019, 23:18
על ידי תחת לשונך
קנין ביאה לבדו מועיל?

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 07 יולי 2019, 00:06
על ידי כלפי ליא
רבונא דעלמא כולא, ללמוד כבר גם אסור?

[נ.ב. אם למישהו יש בעיה, שיפרש לעצמו חו"נ =חופה ונישואין...]

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 07 יולי 2019, 00:41
על ידי במבי
אני רוצה לציין ששלחתי מו"צ לשאול שאלה זו את שני רבותיו ומשניהם (וגם מהראש כולל שלי) יצאה התשובה שלפני הקנין אסור ולא זכיתי להבין זאת כלל.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 07 יולי 2019, 01:37
על ידי תחת לשונך
שאר לעמו כתב:
05 יולי 2019, 17:44
ההעראה זה כבר קנין ביאה

לא רק לענין פרישה?

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 07 יולי 2019, 01:42
על ידי שאר לעמו
אתקן, וכבר הסבירו קודם. בעינן גמר ביאה, אבל א"א לגמר ביאה שהיא העראה שהיא ביאה בפנויה ללא קנין. וע"כ היא היא צורת הקנין. וממילא מסברא גם חו"נ שזה חלק ממנה.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 07 יולי 2019, 02:21
על ידי אמת מארץ תצמח
כלפי ליא כתב:
06 יולי 2019, 22:07
כ"ז בורכתא בעלמא, וסתם עירבוב דברים שלא ממין הענין.

אין גם אחד שיאמר שיש איסור כלשהו לפנויה מדין כלה בלא ברכה. כל הנידון אם יש כזה, הוא רק אם יש איסור בארוסה לפני חופה. לפני קידושין אין היא כלה, אלא בתולה ופנויה בעלמא, ואין שייך בה שום איסור מלבד איסור פנויה.

כל איסורי שבת יג. הוא בין בעל לאשתו נדה.
אין שום איסור על נגיעה בעלמא בלא כוונת חיבה כלשהו, מלבד באשתו נדה שיש הרחקות.
1. בגמ' בשבת יג: מדובר על חשש הרהור (כדברי הח"מ) משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור, לכרמא לא תקרב, ולא מדובר באשתו
שבת דף יג עמוד א
עולא כי הוי אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחוותיה אבי חדייהו, ואמרי לה אבי ידייהו. ופליגא דידיה אדידיה, דאמר עולא אפילו שום קורבה אסור, משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור, לכרמא לא תקרב.

 ונפסק כן בשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ז
המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, (ח) כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, כה] אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, כו] שאין קרובים לערוה כלל, (ט) כז] בין גדולה בין קטנה,
ובחלקת מחוקק שם
(ח) כגון אחותו הגדולה - והא דאמרינן בפ"ק דשבת דף י"ג דעולא מנשק לאחותו אבי ידייהו צדיק גמור היה ויודע בעצמו שלא יבא לידי הרהור:

לסיכום: מחשש שיגרום להרהור יש איסור בנגיעה שהרי יכולה לגרום להרהור אלא אם כן אין בנגיעה חשש הרהור כגון רופא שבמלאכתו הוא טרוד.

2. באיסור פנויה: שיטת הרשב"א הנ"ל שפילגש מותרת והקשה שכלה בלא ברכה אסורה כנידה. ותירץ שיטתו שםילגש מותרת גםבלא ברכה ולא אמרוכלה בלא ברכה אסורה אלא רק אחר קידושין.
אמנם יש שפירשו שפילגש אסורה מדרבנן, (ויש אחרונים שפירשו כך גם ברמב"ם) ויקשה איזה איסור דרבנן מצינו בש"ס בפילגש?
ואם שיטתם שכלה בלא ברכה הוא איסור כללי שכל אשה אסורה בלא חופה, ואפילו קידשה אסורה בלא חופה, ניחא שיטה זו.
אמנם אמת שאין הכרח לפרש כך.

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 07 יולי 2019, 08:28
על ידי כלפי ליא
אין שום דמיון בין חיבוק ונישוק שהחמירו בזה גם כשנעשה דרך קורבה, לנגיעה בעלמא לסתם אשה שאין בה שום סרך חיבה.

ולית דין צריך בשש

Re: מה דין החו"נ לפני הקניין?

נשלח: 07 יולי 2019, 11:23
על ידי אמת מארץ תצמח
אם יש חשש הרהור אסור. אפילו חשש רחוק להרהור כמו שאסור לנשק ידי אחותו, וכמו שאסור לשמוע קול אישה ולראות שערהולהשתמש באשה ולשאול בשלומה אפילו על ידי שליח.
אבל אם דמיא עלך כקאקי חיוורא ואין חשש הרהור שכוונתך לש"ש, או שאתה רופא שטרוד במלאכתו אז מעיקר הדין מותר.
כי אין היתר של הרהור בעלמא.