צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 172
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי סתם יעקב » 07 יולי 2019, 13:30

בס"ד

נגדיר את המושג הנקרא 'בין השמשות'.

נסביר תחילה את יסוד המושג בין השמשות.
  1. 'בין' פירושו באמצע, בתווך.
  2. 'שמשות' – שמש ברבים, לפחות שתי שמשות.
  3. מטענה 2 ו-3 נובע כי 'בין השמשות' פירושו 'באמצע של שתי שמשות' או 'בתווך שבין שתי שמשות'.
  4. לא ניתן להתאים את טענה 3 למציאות מכיוון שבעולמנו ישנה רק שמש אחת, לכן בוודאי שחז"ל קבעו שם זה בצורת דרש.
  5. 'ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה' ובגמרא חולין ס' ע"ב איתא 'ששווים נבראו ונתמעטה הלבנה'.
  6. מטענה 5 נובע כי הלבנה נבראה בתחילה כשמש. אם כן הלבנה הינה במקורה שמש, אך לאחר שנתמעטה הלבנה היא אינה מזכירה כלל שמש, לא בגודלה ולא בגוונה, אם כן מה עניין חז"ל לכנות את הלבנה בשם שמש? אלא בזמן שהלבנה המלאה זורחת ועולה הינה עגולה ואדומה בדיוק כמו השמש השוקעת. אם כן את הלבנה המלאה הזורחת ניתן לכנות בשם שמש.
  7. הצבה של טענה 6 בטענה 3, תוריד את הגדרת חז"ל למציאות, ונקבל כי 'בין השמשות' פירושו בין השמש ללבנה מלאה זורחת.
  8. הלבנה המלאה זורחת בימים שבאמצע החודש העברי, ובימים אלו גם השמש נמצאת בשקיעתה (מציאות).
  9. הצבה של טענה 8 בטענה 7 תיתן כי 'בין השמשות' פירושו בין שמש שוקעת ללבנה מלאה זורחת.
  10. חז"ל מגדירים את בין השמשות כספק יום ספק לילה ספק שניהם, וכעת מובן, שהרי אם אדם יעמוד בין השמשות, כלומר בין שמש שוקעת ללבנה זורחת, הרי מצד אחד יראה את השמש השוקעת עליה נאמר 'לממשלת היום' ואילו מצד שני יראה את הלבנה זורחת שעליה נאמר 'לממשלת הלילה', אזי ספק הוא בידו האם כעת יום או לילה.
  11. התנא שמאושש את כל ההנחות לעיל הינו רבי יהודה הנשיא שאומר 'הלבנה בתקופתה, התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות'. כלומר רבי קובע כי בין השמשות זה שקיעת חמה מול זריחת לבנה, שהרי אמר זהו בין השמשות (לא תחילת, לא סוף, לא משך, לא שיעור אלא זהו).
  12. מכיוון שהגדרת רבי הינה ההגדרה הנותנת את הטעם לקביעת השם לזמן הנ"ל אזי הגדרה זו הינה ההגדרה היסודית למושג 'בין השמשות'. ושאר ההגדרות כגון חצי מיל, שלושת רבעי מיל, הכסיף עליון, השווה לתחתון, ואפילו צאת הכוכבים הינן ביאורים למשך זמן הספק של בין השמשות או סימנים אסטרונומיים אחרים המתרחשים בזמן ספק בין השמשות או בזמן בין השמשות, אך בוודאי לא קשורים ולא מסבירים מה הביא את חז"ל לקביעת השם 'בין השמשות'. מכאן שעל מנת לידע בבירור את זמן בין השמשות עלינו להבין את דברי רבי.
 
 

ערכים:


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1553
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 294 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי יהודה1 » 07 יולי 2019, 13:43

הזמן שבין חמה שוקעת ללבנה מלאה זורחת אינו יותר משעה. (בתקופת ניסן ותשרי).
ואם הכוונה שהאור של השמים בזמן לבנה מלאה זורחת הוא הזמן שנגמר בו בין השמשות ומתחיל לילה, מבואר שאפשר שיהיה עדיין אור ונקרא לילה.
על פי ביאור הגר"א בין השמשות הכוונה בין העלמת השמש מענינו להעלמת אור השמש לא ברור שכוונת רבי "זהו בין השמשות" שזו ההגדרה אולי זהו זה שיעור, ומצינו כעין זה רבות ובפרט בירושלמי. כמו כן לא ברור אם נפסקה הלכה כך.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 799
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 473 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי שניאור » 07 יולי 2019, 13:45

המהר"ל בספר גור אריה שמות יב,ו כבר תמה על לשון בין השמשות שהרי יש רק שמש אחת, וכתב לפרש "בין הימים", והגר"א בביאורו לאו"ח סי' רס"א ס"ק יא כתב לפרש "בין ביאת השמש להתחלת ביאת האור שהוא בהכסיף שאז נשקע אורה מלהאדים".


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 289
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 83 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 07 יולי 2019, 14:13

סתם יעקב כתב:
07 יולי 2019, 13:30
הלבנה היא אינה מזכירה כלל שמש, לא בגודלה ולא בגוונה, אם כן מה עניין חז"ל לכנות את הלבנה בשם שמש? אלא בזמן שהלבנה המלאה זורחת ועולה הינה עגולה ואדומה בדיוק כמו השמש השוקעת. אם כן את הלבנה המלאה הזורחת ניתן לכנות בשם שמש
??
סתם יעקב כתב:
07 יולי 2019, 13:30
ובימים אלו גם השמש נמצאת בשקיעתה (מציאות)
מה זה?
יש לוח זמני שקיעה לפי תאריך לועזי, זמני השקיעה לא משתנים לפי התאריך העברי.
סתם יעקב כתב:
07 יולי 2019, 13:30
רבי יהודה הנשיא שאומר 'הלבנה בתקופתה, התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות'. כלומר רבי קובע כי בין השמשות זה שקיעת חמה מול זריחת לבנה, שהרי אמר זהו בין השמשות (לא תחילת, לא סוף, לא משך, לא שיעור אלא זהו).
מכיוון שהגדרת רבי הינה ההגדרה הנותנת את הטעם לקביעת השם לזמן הנ"ל אזי הגדרה זו הינה ההגדרה היסודית למושג 'בין השמשות'. ושאר ההגדרות כגון חצי מיל, שלושת רבעי מיל, הכסיף עליון, השווה לתחתון, ואפילו צאת הכוכבים הינן ביאורים למשך זמן הספק
גם על הכסיפו כתוב זהו בין השמשות (לרבנן)
תלמוד ירושלמי  מסכת ברכות פרק א
תני כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות.

בטח אתה לא מתכוון שר"ת ושאר הראשונים לא הכירו את הירושלמי אלא שאתה מתקשה בקושיא מהירושלמי וא"כ ע"ש במראה הפנים.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1553
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 294 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי יהודה1 » 07 יולי 2019, 15:21

אמת מארץ תצמח כתב:
07 יולי 2019, 14:13
מה זה?
יש לוח זמני שקיעה לפי תאריך לועזי, זמני השקיעה לא משתנים לפי התאריך העברי.
זמני שקיעת הירח תלויים בתאריך העברי (וגם בלועזי) בימים שהלבנה מלאה היא זורחת סמוך לשקיעת השמש בכל חודש.
דבר זה מפורש גם בחז"ל ועיין בתוס' ר"ה כ: ד"ה חצות לילה.
" שכך סדרה בתחלת לידתה יוצאה מביום ונראית בתחלת הלילה מעט ושוקעת ובלילה שלאחריו שוהה מעט יותר לשקוע ומוספת בכל לילה עד שתתמלא ואז יוצאה בתחילת הלילה וזורחת כל הלילה עד היום ושוקעת לאור הבקר ואח"כ מתחלת להתחסר ומאז שוהה לצאת תחלת כל הלילה ומוספת בכל לילה לשהות מלצאת יותר ויותר עד סוף החדש וכל מה שהיא מחסרת מן הלילה היא משלמת מן היום בין בתחלת החדש בין בסופו"


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 289
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 83 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 07 יולי 2019, 15:35

יהודה1 כתב:
07 יולי 2019, 15:21
אמת מארץ תצמח כתב:
07 יולי 2019, 14:13
סתם יעקב כתב:
07 יולי 2019, 13:30
הלבנה המלאה זורחת בימים שבאמצע החודש העברי, ובימים אלו גם השמש נמצאת בשקיעתה (מציאות).
מה זה?
יש לוח זמני שקיעה לפי תאריך לועזי, זמני השקיעה לא משתנים לפי התאריך העברי.
זמני שקיעת הירח תלויים בתאריך העברי (וגם בלועזי) בימים שהלבנה מלאה היא זורחת סמוך לשקיעת השמש בכל חודש.
דבר זה מפורש גם בחז"ל ועיין בתוס' ר"ה כ: ד"ה חצות לילה.
" שכך סדרה בתחלת לידתה יוצאה מביום ונראית בתחלת הלילה מעט ושוקעת ובלילה שלאחריו שוהה מעט יותר לשקוע ומוספת בכל לילה עד שתתמלא ואז יוצאה בתחילת הלילה וזורחת כל הלילה עד היום ושוקעת לאור הבקר ואח"כ מתחלת להתחסר ומאז שוהה לצאת תחלת כל הלילה ומוספת בכל לילה לשהות מלצאת יותר ויותר עד סוף החדש וכל מה שהיא מחסרת מן הלילה היא משלמת מן היום בין בתחלת החדש בין בסופו"

התגובה היא על שקיעת השמש ממש לא על שקיעת הירח


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1553
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 294 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי יהודה1 » 07 יולי 2019, 15:39

אמת מארץ תצמח כתב:
07 יולי 2019, 15:35
תקרא התגובה הייתה על שקיעת השמש לא על שקיעת הירח
אם הירח זורח כשהשמש שוקעת, אז השמש שוקעת כשהוא זורח...


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 289
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 83 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 07 יולי 2019, 15:55

יהודה1 כתב:
07 יולי 2019, 15:39
אם הירח זורח כשהשמש שוקעת, אז השמש שוקעת כשהוא זורח...
א"א להביא ראייה על סמך מציאות, כשכל המציאות היא בעצם ההגדרה שרוצים להוכיח.


yosf
משתמש ותיק
הודעות: 300
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 40 פעמים
קיבל תודה: 115 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי yosf » 07 יולי 2019, 17:59

סתם יעקב כתב:
07 יולי 2019, 13:30
אם כן מה עניין חז"ל לכנות את הלבנה בשם שמש?
נקראת כן לפי שכל כוחה של הלבנה היא רק מכוח השמש שמעניק לה ומאירה, וכעניין זה שהאיש נותן ומאיר נפש האשה ומגדילה ועי"כ מאירה לתת שפע ואור וחינוך לבניה.
 


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1553
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 294 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי יהודה1 » 07 יולי 2019, 20:23

איפוה הלבנה נקראת שמש. נקראת רק המאור הקטן.


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 172
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי סתם יעקב » 10 יולי 2019, 14:21

יהודה1 כתב:
07 יולי 2019, 20:23
איפוה הלבנה נקראת שמש. נקראת רק המאור הקטן.
לא טענתי כי הלבנה נקראת שמש, אלא טענתי כי לבנה מלאה בתחילת זריחתה דומה מאוד לשמש לכן יכולים לכנות אותה כשמש
 


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 172
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי סתם יעקב » 10 יולי 2019, 14:34

שניאור כתב:
07 יולי 2019, 13:45
המהר"ל בספר גור אריה שמות יב,ו כבר תמה על לשון בין השמשות שהרי יש רק שמש אחת, וכתב לפרש "בין הימים", והגר"א בביאורו לאו"ח סי' רס"א ס"ק יא כתב לפרש "בין ביאת השמש להתחלת ביאת האור שהוא בהכסיף שאז נשקע אורה מלהאדים".
לפי טענה 4 מסכים כי יש לפרש את דברי חז"ל בדרש. אם המהר"ל פירש 'בין הימים' מי אני שאגיד לא. אם הגר"א פירש 'בין ביאת שמש לתחילת ביאת אור השמש' מי אהי שאגיד לא. בחרתי להעמיד את 'בין השמשות' בדברי חז"ל כשקיעת חמה מול זריחת לבנה מכיוון שזה מסביר את השם ואת הספק וכן יש תנא (רבי) האומר זאת.
 


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 172
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי סתם יעקב » 10 יולי 2019, 14:44

יהודה1 כתב:
07 יולי 2019, 13:43
הזמן שבין חמה שוקעת ללבנה מלאה זורחת אינו יותר משעה. (בתקופת ניסן ותשרי).
ואם הכוונה שהאור של השמים בזמן לבנה מלאה זורחת הוא הזמן שנגמר בו בין השמשות ומתחיל לילה, מבואר שאפשר שיהיה עדיין אור ונקרא לילה.
על פי ביאור הגר"א בין השמשות הכוונה בין העלמת השמש מענינו להעלמת אור השמש לא ברור שכוונת רבי "זהו בין השמשות" שזו ההגדרה אולי זהו זה שיעור, ומצינו כעין זה רבות ובפרט בירושלמי. כמו כן לא ברור אם נפסקה הלכה כך.
זמן שבין חמה שוקעת ללבנה מלאה זורחת אינו יותר משעה. (בתקופת ניסן ותשרי). יכול להיות שאתה צודק, אך לא הבנתי עם איזה אחת מהטענות זה לא מסתדר.
ואם הכוונה שהאור של השמים בזמן לבנה מלאה זורחת הוא הזמן שנגמר בו בין השמשות ומתחיל לילה, מבואר שאפשר שיהיה עדיין אור ונקרא לילה. אתה צודק, אך לא טענתי כי על אור של השמים וכו'
על פי ביאור הגר"א בין השמשות הכוונה בין העלמת השמש מענינו להעלמת אור השמש - מסכים שהגר"א אמר כך.
לא ברור שכוונת רבי "זהו בין השמשות" שזו ההגדרה אולי זהו זה שיעור - לא מסכים, בהמשך אוכיח זאת.
ומצינו כעין זה רבות ובפרט בירושלמי. כמו כן לא ברור אם נפסקה הלכה כך - מדבריך נובע שכל הלכה שנפסקה שלא כך, הינה הלכה שחולקת על דברי רבי.
 


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 172
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי סתם יעקב » 10 יולי 2019, 14:50

אמת מארץ תצמח כתב:
07 יולי 2019, 14:13

גם על הכסיפו כתוב זהו בין השמשות (לרבנן)
תלמוד ירושלמי  מסכת ברכות פרק א
תני כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות.

בטח אתה לא מתכוון שר"ת ושאר הראשונים לא הכירו את הירושלמי אלא שאתה מתקשה בקושיא מהירושלמי וא"כ ע"ש במראה הפנים.
גם על הכסיפו כתוב זהו בין השמשות (לרבנן) אכן כדבריך - גם זאת הגדרת בין השמשות. אבל עליה יש המון שאלות של הבנה, מי הכסיף? איפה הכסיף? כמה הכסיף? האם הכוונה להשחיר? או שמא להאדים? לכן בחרתי להתחיל עם רבי שם הדברים יותר פשוטים.
בטח אתה לא מתכוון שר"ת ושאר הראשונים לא הכירו את הירושלמי - לא מסכים, וודאי שר"ת והראשונים ראו את הירושלמי.
אלא שאתה מתקשה בקושיא מהירושלמי - לא רק באחת, בכמה קושיות.
וא"כ ע"ש במראה הפנים - בס"ד אעשה זאת.
 


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1553
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 294 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי יהודה1 » 10 יולי 2019, 15:26

סתם יעקב כתב:
10 יולי 2019, 14:44
זמן שבין חמה שוקעת ללבנה מלאה זורחת אינו יותר משעה. (בתקופת ניסן ותשרי). יכול להיות שאתה צודק, אך לא הבנתי עם איזה אחת מהטענות זה לא מסתדר.
ואם הכוונה שהאור של השמים בזמן לבנה מלאה זורחת הוא הזמן שנגמר בו בין השמשות ומתחיל לילה, מבואר שאפשר שיהיה עדיין אור ונקרא לילה. אתה צודק, אך לא טענתי כי על אור של השמים וכו'
על פי ביאור הגר"א בין השמשות הכוונה בין העלמת השמש מענינו להעלמת אור השמש - מסכים שהגר"א אמר כך.
לא ברור שכוונת רבי "זהו בין השמשות" שזו ההגדרה אולי זהו זה שיעור - לא מסכים, בהמשך אוכיח זאת.
ומצינו כעין זה רבות ובפרט בירושלמי. כמו כן לא ברור אם נפסקה הלכה כך - מדבריך נובע שכל הלכה שנפסקה שלא כך, הינה הלכה שחולקת על דברי רבי.
זמן שבין חמה שוקעת ללבנה מלאה זורחת אינו יותר משעה. (בתקופת ניסן ותשרי). יכול להיות שאתה צודק, אך לא הבנתי עם איזה אחת מהטענות זה לא מסתדר. - לא מסתדר עם דבריך במקום אחר שצאת הכוכבים הוא 84 דקות אחרי שקיעת השמש.
ואם הכוונה שהאור של השמים בזמן לבנה מלאה זורחת הוא הזמן שנגמר בו בין השמשות ומתחיל לילה, מבואר שאפשר שיהיה עדיין אור ונקרא לילה. אתה צודק, אך לא טענתי כי על אור של השמים וכו' - אבל זה לא כדבריך שאמרת שהלילה מתחיל בחושך הגמור, ואולי חזרת בך.
על פי ביאור הגר"א בין השמשות הכוונה בין העלמת השמש מענינו להעלמת אור השמש - מסכים שהגר"א אמר כך. - אם כן עליך לבטל את דעתך לדבריו, ועל כל פנים להתייחס לזה כ"צד". מה שהיה נראה מדבריך שברור שאין פירוש אחר ל"בין השמשות" אלא כדבריך, ואינו נכון.
לא ברור שכוונת רבי "זהו בין השמשות" שזו ההגדרה אולי זהו זה שיעור - לא מסכים, בהמשך אוכיח זאת. - על מה שכבר כתבת דחיתי שכך הוא דרך הש"ס לכתוב לשון קצרה. ואפשר שהכוונה "זהו [שיעור] בין השמשות". אין שום הכרח מהלשון זהו שההגדרה היא בין שקיעת השמש לזריחת הירח. אולי יש לך ראיה אחרת אבל לא כתבת אותה.
כמו כן לא ברור אם נפסקה הלכה כך - מדבריך נובע שכל הלכה שנפסקה שלא כך, הינה הלכה שחולקת על דברי רבי. - בהנחה שאי אפשר לפרש את בין השמשות של רבי אלא בצורה אחרת מההלכה שנפסקה, אכן.


פותח הנושא
סתם יעקב
הודעות: 172
הצטרף: 25 יוני 2019, 17:35
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: צאת הכוכבים על פי הגמרא - 2

שליחה על ידי סתם יעקב » 10 יולי 2019, 16:08

יהודה1 כתב:
10 יולי 2019, 15:26
סתם יעקב כתב:
10 יולי 2019, 14:44
זמן שבין חמה שוקעת ללבנה מלאה זורחת אינו יותר משעה. (בתקופת ניסן ותשרי). יכול להיות שאתה צודק, אך לא הבנתי עם איזה אחת מהטענות זה לא מסתדר.
ואם הכוונה שהאור של השמים בזמן לבנה מלאה זורחת הוא הזמן שנגמר בו בין השמשות ומתחיל לילה, מבואר שאפשר שיהיה עדיין אור ונקרא לילה. אתה צודק, אך לא טענתי כי על אור של השמים וכו'
על פי ביאור הגר"א בין השמשות הכוונה בין העלמת השמש מענינו להעלמת אור השמש - מסכים שהגר"א אמר כך.
לא ברור שכוונת רבי "זהו בין השמשות" שזו ההגדרה אולי זהו זה שיעור - לא מסכים, בהמשך אוכיח זאת.
ומצינו כעין זה רבות ובפרט בירושלמי. כמו כן לא ברור אם נפסקה הלכה כך - מדבריך נובע שכל הלכה שנפסקה שלא כך, הינה הלכה שחולקת על דברי רבי.
זמן שבין חמה שוקעת ללבנה מלאה זורחת אינו יותר משעה. (בתקופת ניסן ותשרי). יכול להיות שאתה צודק, אך לא הבנתי עם איזה אחת מהטענות זה לא מסתדר. - לא מסתדר עם דבריך במקום אחר שצאת הכוכבים הוא 84 דקות אחרי שקיעת השמש. הכל יסודר, וגם שאלתך בנושא הכוכבים של מסכת שבת שלא ענית עליה, רק קצת סבלנות.
ואם הכוונה שהאור של השמים בזמן לבנה מלאה זורחת הוא הזמן שנגמר בו בין השמשות ומתחיל לילה, מבואר שאפשר שיהיה עדיין אור ונקרא לילה. אתה צודק, אך לא טענתי כי על אור של השמים וכו' - אבל זה לא כדבריך שאמרת שהלילה מתחיל בחושך הגמור, ואולי חזרת בך. ראה שורה לעיל
על פי ביאור הגר"א בין השמשות הכוונה בין העלמת השמש מענינו להעלמת אור השמש - מסכים שהגר"א אמר כך. - אם כן עליך לבטל את דעתך לדבריו, ועל כל פנים להתייחס לזה כ"צד". מה שהיה נראה מדבריך שברור שאין פירוש אחר ל"בין השמשות" אלא כדבריך, ואינו נכון. אמרתי שהגדרה זו יסודית להבנת המושג בין השמשות מהטעמים שציינתי, אולם לא דחיתי סברות אחרות המסבירות את מושג בין השמשות מאחר ולא מדובר כאן בפשט שהרי יש שמש אחת. ואם נראה בדברי שאין אופציה אחרת, אוכל לתקן את שתבקש על מנת שלא יבינו בטעות כי אין אופציה אחרת לפרש את המושג 'בין השמשות'.
לא ברור שכוונת רבי "זהו בין השמשות" שזו ההגדרה אולי זהו זה שיעור - לא מסכים, בהמשך אוכיח זאת. - על מה שכבר כתבת דחיתי שכך הוא דרך הש"ס לכתוב לשון קצרה. ואפשר שהכוונה "זהו [שיעור] בין השמשות". אין שום הכרח מהלשון זהו שההגדרה היא בין שקיעת השמש לזריחת הירח. אולי יש לך ראיה אחרת אבל לא כתבת אותה. כן - יש ראיה מהסוגיה דנן, אומר אותה בקצרה ואחר כך ארחיב, הראיה שאין מדובר על שיעור הינה מדברי שמואל 'אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת', וזה הסיוע מדברי שמואל לרבי חנינא נגד רבי, לכן אם רבי מדבר על שיעור הרי לך שאין סיוע מדברי שמואל לרבי חנינא, ואם תאמר כי שמואל מדבר בשיעור הרי המילה 'בשעה' מיותרת בדבריו, ולא עוד אלא שאם לא מדובר באותו זמן בדברי שמואל, אזי מה חידש שמואל??
כמו כן לא ברור אם נפסקה הלכה כך - מדבריך נובע שכל הלכה שנפסקה שלא כך, הינה הלכה שחולקת על דברי רבי. - בהנחה שאי אפשר לפרש את בין השמשות של רבי אלא בצורה אחרת מההלכה שנפסקה, אכן.

 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מכל מלמדי השכלתי | 2 אורחים