תקנו אותי אם אני טועה.
ההתרשמות שלי מעשרות פסקים של הגר"א - היא שהמכנה המשותף שלהם הוא לתת משקל עצום לדברי הגמרא לעומת משקל המנהג והרצון (החשוב!) ליישב אותו.
ולכן בעוד שכל הפוסקים מנסים ליישב המנהג או לתרץ את הנהגות הראשונים בק"נ תירוצים - הגר"א (הרבה פעמים) חולק ואומר לשנות מכאן ואילך ולחזור לקיים את דברי הגמרא כפשוטם.
(בסוגריים מי עוד בשיטה זו? האם הפר"ח והשאג"א גם נהגו כך? ומתי לכו"ע לא?)
וכמדומני שכך גם היה המבט של מרן החזו"א על שיטתו של הגר"א, וכנראה הוא ראה בו כרבו מובהק לגבי הפרט הזה, ואכמ"ל.
[וכמובן לא כל אחד יכול לחלוק מכח פסוקים או גמרות.
ונא לא להיכנס לויכוח העקרוני בין החזו"א והגרי"ז האם הבחור/אברך דאז שנקרא בשם "חיים גריינמן" יכול לחלוק על הש"ך בספרו הראשון על נדה שאת הספר הזה הגרי"ז העיף מהחלון בביקורת חריפה על כך, והחזו"א ניחם את אמו של הגרח"ג "זה לא נגד חיים, זה נגדי ונגד שיטתי. אני מגבה אותו שאחר העיון כראוי הוא יכול לחלוק"...].
הרבנים דפה מוזמנים להביא ראיות ודוגמאות לגבי שיטת הגר"א
בעד או נגד.
(לא סתם סברות ומשאלות לב...)
ההתרשמות שלי מעשרות פסקים של הגר"א - היא שהמכנה המשותף שלהם הוא לתת משקל עצום לדברי הגמרא לעומת משקל המנהג והרצון (החשוב!) ליישב אותו.
ולכן בעוד שכל הפוסקים מנסים ליישב המנהג או לתרץ את הנהגות הראשונים בק"נ תירוצים - הגר"א (הרבה פעמים) חולק ואומר לשנות מכאן ואילך ולחזור לקיים את דברי הגמרא כפשוטם.
(בסוגריים מי עוד בשיטה זו? האם הפר"ח והשאג"א גם נהגו כך? ומתי לכו"ע לא?)
וכמדומני שכך גם היה המבט של מרן החזו"א על שיטתו של הגר"א, וכנראה הוא ראה בו כרבו מובהק לגבי הפרט הזה, ואכמ"ל.
[וכמובן לא כל אחד יכול לחלוק מכח פסוקים או גמרות.
ונא לא להיכנס לויכוח העקרוני בין החזו"א והגרי"ז האם הבחור/אברך דאז שנקרא בשם "חיים גריינמן" יכול לחלוק על הש"ך בספרו הראשון על נדה שאת הספר הזה הגרי"ז העיף מהחלון בביקורת חריפה על כך, והחזו"א ניחם את אמו של הגרח"ג "זה לא נגד חיים, זה נגדי ונגד שיטתי. אני מגבה אותו שאחר העיון כראוי הוא יכול לחלוק"...].
הרבנים דפה מוזמנים להביא ראיות ודוגמאות לגבי שיטת הגר"א
בעד או נגד.
(לא סתם סברות ומשאלות לב...)