מהו נולד קודם חצות נולד לאחר חצות

סתם יעקב

משתמש ותיק
בס"ד
מהו נולד קודם חצות נולד לאחר חצות?​
 ​
איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כ' ע"ב וזו שאמר אבא אבוה דר' שמלאי - מחשבין את תולדתו נולד קודם חצות - בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, לא נולד קודם חצות - בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה
והרי דבריו כביכול מוכחשין.
1. א. זמן חצות הינו זמן מוגדר שאין עליו כל מחלוקת בגמרא
ב. ושנייה אחת לפני חצות תחשב כלפני חצות – ונגדירהו זמן א'
ג. שנייה אחת לאחר חצות תחשב כלאחר חצות – ונגדירהו זמן ב'
ד. הלבנה נראית ביום הראיה ליותר משתי שניות, שהרי אין הלבנה נראית לשניה אחת ואחר כך נעלמת. אם כן משך הזמן שנראית הלבנה ביום הראיה גדול משתי שניות, ונגדירהו זמן ג'.
ה. לכן אם מולד הלבנה היה בזמן א' ונראתה הלבנה בתחילת זמן ג', אזי היא תראה במשך יותר משתי שניות, אם כן גם אם המולד היה מתאחר בשתי שניות, ומתרחש בזמן ב', זה לא היה גורם ללבנה לא להיראות שתי שניות לאחר תחילת זמן ג'. וזהו בניגוד גמור לדברי אבא אבוה דרבי שמלאי.
2. לדעת אבא אבוה דרבי שמלאי אם נולד קודם חצות אזי בידוע שיראה בסמוך לשקיעת החמה, והיפוכו הינו אם לא נולד קודם חצות אזי לא בידוע שיראה סמוך לשקיעת החמה, כלומר ספק תראה ספק לא תראה. ואילו במימרא נאמר בידוע שלא תראה, כלומר בוודאי שלא תראה. כלומר הסיפא אינה היפוך הרישא.
3. ואם הסיפא אינה היפוך הרישא, אזי הרישא והסיפא מדברות בשני מקרים שונים. שקיעת החמה אינה יכולה להיות שונה, אולם חצות כן.
4. לכן דברי אבא אבוה דרבי שמלאי הינן : מחשבין את תולדתו נולד קודם חצות יום – בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, לא נולד קודם חצות לילה – בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה.
5. ודבריו מכוונים למולד המחושב, ולימי ניסן ותשרי שקידוש החודש בהם בעל משמעות גדולה משאר החודשים.
6. אם נולד קודם חצות יום אזי יעברו 24 שעות עד לחצות יום למחורת ועוד 6 שעות עד השקיעה ועוד שליש שעה עד הראייה. אם כן יעברו מהמולד יותר מ-30 שעות ושליש, ואז בידוע שתראה הלבנה. ואם לא נולד קודם חצות לילה אזי יעברו 18 שעות עד השקיעה ועוד שליש שעה עד הראייה אם כן יעברו מהמולד פחות מ-18 ושליש שעה, ואז בידוע שלא תראה הלבנה.
7. ודברים אלו דומים מאוד לדברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש פרק י"ז הלכה א' "כל הדברים שהקדמנו כדי שיהיו עתידים ומוכנים לידיעת הראייה, וכשתרצה לדעת זאת, תתחיל ותחשב ותוציא מקום השמש האמיתי ומקום הירח האמיתי ומקום הראש לשעת הראייה, ותגרע מקום השמש האמיתי ממקום הירח האמיתי, והנשאר, הוא הנקרא אורך ראשון" ובהלכה ג' ממשיך וכותב "והתבונן באורך זה הראשון, אם ייצא לך תשע מעלות בשווה או פחות, תדע בוודאי שאי אפשר לעולם שייראה הירח באותו הלילה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך חשבון אחר, ואם יהיה האורך הראשון (של תגרע מקום השמש האמיתי ממקום הירח האמיתי) יתר על חמש עשרה מעלות, תדע בוודאי שהירח ייראה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך לחשבון אחר". והם הם דברי אבא אביו של רבי שמלאי שהרי אם נולד קודם חצות יום הרי שבזמן הראייה של יום המחרת יעברו 30.333 שעות מהמולד, ואם מהלך אמצע הירח ביום אחד, שלוש עשרה מעלות ועשרה חלקים וחמש ושלושים שניות, כלומר 13.17638 מעלות ב-24 שעות, ואילו מהלך השמש האמצעי ביום אחד שהוא ארבע ועשרים שעות, תשעה וחמישים חלקים ושמונה שניות, כלומר 0.98555 מעלות ב-24 שעות, אזי הריחוק האמצעי של הלבנה מהשמש יהיה 12.19083 מעלות ב-24 שעות. ובהתחשב בנטיית מסלול הירח ב-5.14 מעלות אזי במשך זמן של 30.333 שעות המרחק בין הלבנה לשמש על מישור המילקה יהיה cos(5.14)*12.19083*30.333/24=15.3456 מעלות, וזהו שאמר הרמב"ם 'ואם יהיה האורך הראשון יתר על חמש עשרה מעלות, תדע בוודאי שהירח ייראה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך לחשבון אחר'. וכן לאחר 18.333 שעות מהמולד יהיה המרחק בין הלבנה לשמש 9.27499= 18.3333/24*12.19083*cos(5.14) מעלות, וזהו שאמר הרמב"ם 'והתבונן באורך זה הראשון, אם ייצא לך תשע מעלות בשווה או פחות, תדע בוודאי שאי אפשר לעולם שייראה הירח באותו הלילה בכל ארץ ישראל, ואין אתה צריך חשבון אחר'.
 
חלק עליון תַחתִית