ברכת פריכיות אורז

להתעמק

משתמש רגיל
איזה ברכה מברכים על פריכיות אורז ? אשמח לקבל תשובה מעשית.
 

שניאור

משתמש ותיק
ואז מה? ברור שאם על אורז מברכים שהכל אז גם על פריכיות כך, ואם מזונות אז גם על פריכיות מזונות כי זה מזין וכמו על קמח אפוי, ורק נשארנו עם השיטה של האדמה, ובזה צריך לברר איך הדרך לאכול אורז, ואם בפריכיות טוחנים את האורז כי אם לא ברור שנשאר אותה ברכה כי הרי לא אוכלים אורז חי וא"כ לא משנה אם בישלו או אפו אותו.
 

הכהן

משתמש ותיק
שלום,
רציתי לשאול 1. מה מברכים על פירכיות אורז מלא ושיבולת שועל? על פרכיות אורז הבנתי שמברכים שהכל .. אבל בחבילה רשום אורז מלא ושיבולת שועל 2. פירכיות שרשום בחבילה אורז מלא חמישה דגנים מה מברכים? שהכל או מזונות? 3. ופירכיות מאורז אכן מברכים שהכל?

תודה

תשובה:

שלום רב.

על כל הפריכיות נוהגים לברך בורא פרי האדמה.

מקורות:

כיון שהפריכיות אינם מבושלות אלא מודבקות באמצעות חום, דין האוכלם ככוסס את האורז שמברך ‘בורא פרי האדמה’ וכך דעת רוב הפוסקים, ראה בספר וזאת הברכה פרק י”ב עמוד 106 שהביא את הדעות בזה ושלעיקר ההלכה יש לברך ‘בורא פרי האדמה’ וכן בספר שערי הברכה פרק ט”ז סעיף י”א.

http://din.org.il/2012/12/31/ברכה-על-פריכיות-אורז-ושיבולת-שועל/
 

yosf

משתמש ותיק
שניאור אמר:
אוהב אמת אמר:
מה מברכים על פופקורן
המנהג לברך האדמה, ואיני יודע טעם הדבר.
פשוט, וכבר מבואר בפוס' דאינו נחשב לשיניו כי כך דרך אכילתו
בפרט דהיום מגדלים תירס מזן מיוחד רק לפוקפורן ואינו התירס הרגיל
 
 

yosf

משתמש ותיק
ולעיקר השאלה מה מברכים על פירכיות אורז:
דעת הרבה פוס' אדמה [שו"ת באר משה (ח"ה סימן נ"ד), וזאת הברכה (עמ' רמ"ג), בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, והגרח"פ שיינברג זצוק"ל, ובקובץ מבית לוי (חט"ו עמ' ס"ה) בשם הגר"ש ואזנר זצוק"ל ומרן זלה"ה שהיום פקודת שנתו בשו"ת אור לציון (פי"ד סכ"א), חזו"ע (עמ' קפ"ד)]
והטעם בזה משום שהאורז אינו מבושל כלל אלא נתפח קצת ע"י חום
אמנם דעת מרן הגריש"א [קונטרס כיצד מברכין בשמו] לברך מזונות, וכ"פ בתשובות והנהגות (ח"ה ח"ה סימן ג' סק"א)
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
yosf אמר:
ולעיקר השאלה מה מברכים על פירכיות אורז:
דעת הרבה פוס' אדמה [שו"ת באר משה (ח"ה סימן נ"ד), וזאת הברכה (עמ' רמ"ג), בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, והגרח"פ שיינברג זצוק"ל, ובקובץ מבית לוי (חט"ו עמ' ס"ה) בשם הגר"ש ואזנר זצוק"ל ומרן זלה"ה שהיום פקודת שנתו בשו"ת אור לציון (פי"ד סכ"א), חזו"ע (עמ' קפ"ד)]
והטעם בזה משום שהאורז אינו מבושל כלל אלא נתפח קצת ע"י חום
אמנם דעת מרן הגריש"א [קונטרס כיצד מברכין בשמו] לברך מזונות, וכ"פ בתשובות והנהגות (ח"ה ח"ה סימן ג' סק"א)
ודעת הגר"נ קרליץ לברך עליהן שהכל עי' חוט שני ברכות עמ' רט צוין בדרשו סי' רח הערה 21
 
 

יהודי

משתמש ותיק
לכאו' בספק אפשר לברך מזונות, שהרי בזה ודאי יוצאים כי זה עיקר ברכתו.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לכאו' בספק אפשר לברך מזונות, שהרי בזה ודאי יוצאים כי זה עיקר ברכתו.
ובפרט דדעת הדרישה והח''א והמשנ"ב שמזונות בדיעבד פוטר הכל חוץ ממים ומלח.
ומאידך גם באדמה יצא בדיעבד לכו''ע דסו''ס לא אמר שקר בברכתו.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
יהודי אמר:
לכאו' בספק אפשר לברך מזונות, שהרי בזה ודאי יוצאים כי זה עיקר ברכתו.
ובפרט דדעת הדרישה והח''א והמשנ"ב שמזונות בדיעבד פוטר הכל חוץ ממים ומלח.
ומאידך גם באדמה יצא בדיעבד לכו''ע דסו''ס לא אמר שקר בברכתו.
כמה אחרונים כתבו לבר על אורז שהכל מפני הספק, וגם הרמא הכריע לברך שהכל על דבר שאינו ניכר צורתו אע״פ שלא אמר שקר.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ואז מה? ברור שאם על אורז מברכים שהכל אז גם על פריכיות כך, ואם מזונות אז גם על פריכיות מזונות כי זה מזין וכמו על קמח אפוי, ורק נשארנו עם השיטה של האדמה, ובזה צריך לברר איך הדרך לאכול אורז, ואם בפריכיות טוחנים את האורז כי אם לא ברור שנשאר אותה ברכה כי הרי לא אוכלים אורז חי וא"כ לא משנה אם בישלו או אפו אותו.

ההבדל הוא שפריכיות לא ניכר בהם צורת האורז, ואין לומר שדווקא בטחינה או מיעוך מברכים שהכל, זה אינו, שהעיקר תלוי בניכר צורתו, כן מוכח בתשובות מהרי״ק שהקשה למה אין מברכים שהכל על אגוז מטוגן שהרי נשתנה צורותו, ותירץ שעדיין ניכר שהוא אגוז, משמע שגם בלי טחינה או מיעוך יש דין של נשתנה צורתו, וברור שמי שרואה בפעם ראשונה פריכיות אורז לא יוכל להכיר שזה אורז.
 
יהושע אמר:
שניאור אמר:
ואז מה? ברור שאם על אורז מברכים שהכל אז גם על פריכיות כך, ואם מזונות אז גם על פריכיות מזונות כי זה מזין וכמו על קמח אפוי, ורק נשארנו עם השיטה של האדמה, ובזה צריך לברר איך הדרך לאכול אורז, ואם בפריכיות טוחנים את האורז כי אם לא ברור שנשאר אותה ברכה כי הרי לא אוכלים אורז חי וא"כ לא משנה אם בישלו או אפו אותו.
ההבדל הוא שפריכיות לא ניכר בהם צורת האורז, ואין לומר שדווקא בטחינה או מיעוך מברכים שהכל, זה אינו, שהעיקר תלוי בניכר צורתו, כן מוכח בתשובות מהרי״ק שהקשה למה אין מברכים שהכל על אגוז מטוגן שהרי נשתנה צורותו, ותירץ שעדיין ניכר שהוא אגוז, משמע שגם בלי טחינה או מיעוך יש דין של נשתנה צורתו, וברור שמי שרואה בפעם ראשונה פריכיות אורז לא יוכל להכיר שזה אורז.
באורז שלא ניכר צורתו מברך מזונות.
אני מנסה להבין את השיטות שלא לברך מזונות, ולא מצליח.
 

טרייטל

משתמש ותיק
בספר שערי הברכה מביא יש נוהגים מזונות ועיקר האדמה כיון שהי ננקט להלכה שקלי וכרמל ברכתם בפה"א והכא בפרכיות אורז נעשה ע"י חום סלבד ללא אפיה ובישול ודינם ככוסס את האורז כשהוא שלם שברכתו בפה"א
 
חלק עליון תַחתִית