תמים תהיה, האם יש זכר למה שמשתמשים במילים אלו כדי לומר שיש מצוה להיות תמים?

בן של רב

משתמש ותיק
מצוי שמשתמשים בציטוט זה כדי להיתמם ולשחק ראש קטן בהרבה נושאים.

האמנם?
הרי התורה מתכוונת במילים אלו לתמימות = שלמות
שענינה דבקות בבורא והישענות עליו מתוך רציונל אמיתי בדוק שהוא הכתובת היחידה והחזקה להסתמך עליה ולפנות אליה.
ומנין למדו לבטל את העירנות וחוש הביקורת שמציל משגיאות.
(בלי לה"ר שלא כדין כמובן)?

אדרבה! אשרי אדם מפחד תמיד, ההוא בדברי תורה כתיב.

אנא, תקנו אותי אם טעיתי.
 

כרם

משתמש ותיק
השימוש בחלקי פסוקים כמליצה, שלא ככוונה המקורית של הפסוק, מצויה ושכיחה בסלנג היהודי.
כבר שמעתי יהודי מתבטא, על דין ודברים עם אדם שאינו מבין מה שטוענים לו: טענו את בעירכם - כלומר טען טענותיך לבהמות.
שמעתי גם, טענו בחטים והודו לזכר קדשו.
וכהנה וכהנה.
הערה נכונה מאוד היא לעמוד על המשמר שלא יסולפו פשוטי המקראות, כתוצאה מהשימוש ההמוני בחלקי פסוקים.
אבל אין הוכחה מהשימוש הזה כי אכן הכונה שזה הפשט. זו תופעה שכיחה, בין אם נקבל אותה כחיובית ובין אם לא.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
מתקן...
תמים משמעותו גם להיות ראש קטן כלפי ה' ואני יסביר.
רק אקדים שהחפת חיים היה אומר תמים תהיה עם ה' - ולא עם בני אדם...
ישנו "פסוק תומת ישרים תנחם" שאמר רבא לצדוקי (שבת פח:) הצדוקי בעצם שאל למה בנ"י היו ראש קטן וקיבלו את התורה בלי לשאול מה כתיב בה ורבא ענה שהלכו בתמימות אחרי ה' פי' שסמכו על השם שלא יטעינם במה שלא יוכלו לעמוד בו (רש"י שם ועי' רש"י ב"מ לה: ד"ה לוה מקיים), ואכן תמימות זו לא שייכת כלפי בנ"א שעליהם א"א לסמוך.
 

נבשר

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
מצוי שמשתמשים בציטוט זה כדי להיתמם ולשחק ראש קטן בהרבה נושאים.

האמנם?
הרי התורה מתכוונת במילים אלו לתמימות = שלמות
שענינה דבקות בבורא והישענות עליו מתוך רציונל אמיתי בדוק שהוא הכתובת היחידה והחזקה להסתמך עליה ולפנות אליה.
ומנין למדו לבטל את העירנות וחוש הביקורת שמציל משגיאות.
(בלי לה"ר שלא כדין כמובן)?

אדרבה! אשרי אדם מפחד תמיד, ההוא בדברי תורה כתיב.

אנא, תקנו אותי אם טעיתי.
עיין ברש"י על אתר שביאר שאין לו לחקור אחר עתידות,  "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יש בדברי הגר"א במשלי [אני מצאתי עכשיו בפרק יא ג על הפסוק תומת ישרים תנחם
אבל יש בכמה מקומות ודבריו במקומות אחרים משלימים את הענין]
דברים מענינים על מידת התמות שהיא ההפך ממידת הישרות 
שמידת הישרות הוא לחקור אחר מידותיו בשכלו 
ומידת התמות היא הפוכה שהולך אחר דרך התורה בתמימות 
ושנייהם דרכים נכונות בעבודת ד' ובשנייהם יש חסרונות ומעלות 
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
מתקן...
תמים משמעותו גם להיות ראש קטן כלפי ה' ואני יסביר.
רק אקדים שהחפץ חיים היה אומר תמים תהיה עם ה' - ולא עם בני אדם...
ישנו "פסוק תומת ישרים תנחם" שאמר רבא לצדוקי (שבת פח:) הצדוקי בעצם שאל למה בנ"י היו ראש קטן וקיבלו את התורה בלי לשאול מה כתיב בה ורבא ענה שהלכו בתמימות אחרי ה' פי' שסמכו על השם שלא יטעינם במה שלא יוכלו לעמוד בו (רש"י שם ועי' רש"י ב"מ לה: ד"ה לוה מקיים), ואכן תמימות זו לא שייכת כלפי בנ"א שעליהם א"א לסמוך.
אם החפץ חיים עצמו היה 'משחק ראש קטן' ולא היה מברר כל ימי חייו את רצון ה' מתוך החומש וסוגיות הש"ס והגאונים והראשונים והאחרונים וגם את ההתאמה למציאות המשתנה תמיד.
ובמקום זה הוא רק היה בודק בסיפורי מעשיות ומנהגים והרגלים שהשתרשו ותו לא - האם היה לנו את כל הספרים והחידושים והפסקים וההערות והתובנות החשובות שלו שהפכו את העולם?
הרי יש מנהג לדבר לה"ר, ולשכוח לשלם לפועל ביומו, ועדיין לא נולד המנהג לפתוח גמ"ח הלוואות, והמנהג הקדמון הוא לא להקים בית יעקב ובטח לא אגודת ישראל, ועוד ועוד.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יש בדברי הגר"א במשלי [אני מצאתי עכשיו בפרק יא ג על הפסוק תומת ישרים תנחם
אבל יש בכמה מקומות ודבריו במקומות אחרים משלימים את הענין]
דברים מענינים על מידת התמות שהיא ההפך ממידת הישרות 
שמידת הישרות הוא לחקור אחר מידותיו בשכלו 
ומידת התמות היא הפוכה שהולך אחר דרך התורה בתמימות 
ושנייהם דרכים נכונות בעבודת ד' ובשנייהם יש חסרונות ומעלות 

ראיתי עכשיו ביתר ביאור בדברי הגר"א משלי יא ה ו 
ושמה מפורש שגם הישר צריך מן התמימות 
וגם התם צריך מן הישרות 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
יוסף יצחק אמר:
מתקן...
תמים משמעותו גם להיות ראש קטן כלפי ה' ואני יסביר.
רק אקדים שהחפץ חיים היה אומר תמים תהיה עם ה' - ולא עם בני אדם...
ישנו "פסוק תומת ישרים תנחם" שאמר רבא לצדוקי (שבת פח:) הצדוקי בעצם שאל למה בנ"י היו ראש קטן וקיבלו את התורה בלי לשאול מה כתיב בה ורבא ענה שהלכו בתמימות אחרי ה' פי' שסמכו על השם שלא יטעינם במה שלא יוכלו לעמוד בו (רש"י שם ועי' רש"י ב"מ לה: ד"ה לוה מקיים), ואכן תמימות זו לא שייכת כלפי בנ"א שעליהם א"א לסמוך.
אם החפץ חיים עצמו היה 'משחק ראש קטן' ולא היה מברר כל ימי חייו את רצון ה' מתוך החומש וסוגיות הש"ס והגאונים והראשונים והאחרונים וגם את ההתאמה למציאות המשתנה תמיד.
ובמקום זה הוא רק היה בודק בסיפורי מעשיות ומנהגים והרגלים שהשתרשו ותו לא - האם היה לנו את כל הספרים והחידושים והפסקים וההערות והתובנות החשובות שלו שהפכו את העולם?
הרי יש מנהג לדבר לה"ר, ולשכוח לשלם לפועל ביומו, ועדיין לא נולד המנהג לפתוח גמ"ח הלוואות, והמנהג הקדמון הוא לא להקים בית יעקב ובטח לא אגודת ישראל, ועוד ועוד.
בגלל מה שכתבת טרחתי לבאר כוונתי על פי רש"י בכ"מ, ואין לזה שום שייכות עם מה שכתבת, ברור שאתה צודק שצריך לברר את רצון ה'.
 

חכם עצום

משתמש חדש
נבשר אמר:
בן של רב אמר:
מצוי שמשתמשים בציטוט זה כדי להיתמם ולשחק ראש קטן בהרבה נושאים.

האמנם?
הרי התורה מתכוונת במילים אלו לתמימות = שלמות
שענינה דבקות בבורא והישענות עליו מתוך רציונל אמיתי בדוק שהוא הכתובת היחידה והחזקה להסתמך עליה ולפנות אליה.
ומנין למדו לבטל את העירנות וחוש הביקורת שמציל משגיאות.
(בלי לה"ר שלא כדין כמובן)?

אדרבה! אשרי אדם מפחד תמיד, ההוא בדברי תורה כתיב.

אנא, תקנו אותי אם טעיתי.
עיין ברש"י על אתר שביאר שאין לו לחקור אחר עתידות,  "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
זהו, ואין להוסיף!
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
מצוי שמשתמשים בציטוט זה כדי להיתמם ולשחק ראש קטן בהרבה נושאים.

האמנם?
הרי התורה מתכוונת במילים אלו לתמימות = שלמות
שענינה דבקות בבורא והישענות עליו מתוך רציונל אמיתי בדוק שהוא הכתובת היחידה והחזקה להסתמך עליה ולפנות אליה.
ומנין למדו לבטל את העירנות וחוש הביקורת שמציל משגיאות.
(בלי לה"ר שלא כדין כמובן)?

אדרבה! אשרי אדם מפחד תמיד, ההוא בדברי תורה כתיב.

אנא, תקנו אותי אם טעיתי.

אם יש מצוה להיות תמים מהפסוק של תמים תהיה, גם יש מצוה ליסוע על פי הוראות הכהנים והלוויים במקום לפי אפליקצית ווייז או GPS, כמו שכתוב בפרק שלפני זה: "ובאת אל הכהנים הלוויים...לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". הרי לנו שכיוון הנסיעה - ימינה או שמאלה - צריך להיות לפי הוראות הכהנים והלויים.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
חכם עצום אמר:
זהו, ואין להוסיף!
לא כל כך הבנתי מה לא הובן במה שכתבתי, אלו דברי חז"ל ואסור לזלזל בהם (או שמא לא הבנתי את התגובה).
אכן יש מצווה לילך אחר ה' בתמימות כפשוטו, כמו שהבאתי מדברי רש"י ואם לא איך נבין את עניין נעשה קודם לנשמע, וידוע מה שאיתא בספרים ש"זאת חוקת התורה" כי אחר כל טעמי המצוות בכל התורה עיקר העבודה היא חוק וגזירת מלך.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
שמעתי שמהר"ן מברסלב אומר שאמונה חייב להיות עם 'דעת' ובלי דעת האמונה לא יכולה להחזיק, אותו דבר אפשר לומר בסוגיה זו וכדברי הגר"א הנ"ל שחייבים ישרות [וכהסבר הנ"ל @איש וילנא ] בכדי להחזיק את התמימות
ואולי ז"ע 'יראתו' [-תמימות] ו'חכמתו' [-ישרות]
 

חכם עצום

משתמש חדש
יוסף יצחק אמר:
חכם עצום אמר:
זהו, ואין להוסיף!
לא כל כך הבנתי מה לא הובן במה שכתבתי, אלו דברי חז"ל ואסור לזלזל בהם (או שמא לא הבנתי את התגובה).
אכן יש מצווה לילך אחר ה' בתמימות כפשוטו, כמו שהבאתי מדברי רש"י ואם לא איך נבין את עניין נעשה קודם לנשמע, וידוע מה שאיתא בספרים ש"זאת חוקת התורה" כי אחר כל טעמי המצוות בכל התורה עיקר העבודה היא חוק וגזירת מלך.

הכל מובן! כתבתי שהוא כדבריך ועל דבריך [דברי רש"י] אין להוסיף.
 
חלק עליון תַחתִית